משתמשי MATLAB מרגישים בעננים

אני מתכבד לארח בפעם הראשונה בבלוג זה את מיכאל דוננפלד, מומחה להטמעת אלגוריתמים העובד יחד עמי בחברת סיסטמטיקס, לפוסט בנושא עבודה עם כלי MathWorks בענן.

מחשוב ענן הוא פרדיגמת טכנולוגיית מידע (IT) המאפשרת גישה מכל מקום לשרותי מחשוב מסוגים שונים. ניתן לנהל את משאבי המחשוב מכל מקום ובצורה קלה וגמישה, למשל לשנות את גודל הדיסק הנדרש לפי אופי המשימה או להקצות עוד או פחות מחשבים לביצוע משימה מסוימת. גמישות זו מאפשרת לאירגונים לחסוך כסף רב ולשלם רק לפי מה שבאמת נדרש, במקום להשקיע סכומי עתק ברכישה (או השכרה) ותחזוקה של חוות מחשבים גדולות.

החודש נערך בהרצליה סמינר בנושא MATLAB בסביבת הענן. במסגרת הסמינר הרצתה הגב' סילבינה גראד פרייליך, מנהלת בכירה בקבוצת ניהול המוצרים של חברת MathWorks, המתמחה בעבודה מול שוק ה-Enterprise. במסגרת הרצאתה הציגה מספר פתרונות של עבודה עם כלי MathWorks בענן, ובהם יעסוק פוסט זה:

  • MathWorks Cloud
  • ענן ציבורי (Public Cloud)

MathWorks Cloud

סביבת MathWorks Cloud מאפשרת גישה למוצרי MathWorks כך שהתשתית של הכלים נמצאת בענן המנוהל ע"י חברת MathWorks ונקרא MathWorks Cloud. ענן זה מאפשר גישה למספר שרותים כגון: MATLAB Online ו- MATLAB Drive, עליהם נכתב בבלוג זה בעבר (לחצו לקריאה).

עם MATLAB Online ניתן להפעיל את  MATLAB באמצעות דפדפן אינטרנט וללא צורך בהתקנה של התכנה בצורה מקומית. ניתן לגשת בשיטה זו ל-MATLAB  מכל מחשב המחובר לאינטרנט באמצעות שימוש בחשבון המשתמש באתר של חברת MathWorks המשוייך לרשיון MATLAB תחת חוזה אחזקה בתוקף.

שרות ה- MATLAB Drive מאפשר לאחסן, לגשת ולעבוד עם קבצים בסביבת MATLAB מכל מקום ללא צורך בשמירת המידע על מחשב מקומי.

ניתן לגשת לסביבת MathWorks Cloud מכל תחנת קצה המחוברת לאינטרנט, כולל טלפונים חכמים ו-Tablets, באמצעות אפליקציית MATLAB Mobile.

בסך הכל שימוש ב-MathWorks Cloud הוא קל ונוח, אך הוא גם מוגבל מכמה בחינות. בראש ובראשונה לא ניתן לבחור את גודל וחוזק המכונה המריצה את ה-MATLAB בענן, כיוון שהלקוח לא משתמש ישירות בחשבון הענן שלו אלא ב-MathWorks Cloud המנוהל ע"י חברת MathWorks, כך שללקוח אין שליטה ישירה על הקונפיגורציה של הריצה. בנוסף, לא כל כלי MathWorks נתמכים על ידי ה-MathWorks Cloud, למשל לא ניתן להריץ את סביבת Simulink  ב-MATLAB Online. פרט לכך, בשיטה זו הלקוח גם לא יכול לחבר את ה-MATLAB לשרותי ענן חיצוניים, לדוגמא שרותי Streaming כגון: Amazon Kinesis או Microsoft Event Hub.

ענן ציבורי (Public Cloud)

כדי להתגבר על המגבלות שתוארו ולאפשר ללקוחות יותר גמישות בהטמעת MATLAB בענן, הכריזה חברת MathWorks בחודש האחרון על פתרון חדש המקל על הטמעת MATLAB בענן ציבורי הנקרא Reference Architecture. פתרון זה כולל אוסף של קבצי קונפיגורציה מסוגים שונים המאפשרים להתקין בצורה כמעט אוטומטית את MATLAB על מכונה וירטואלית שנמצאת ב-AWS או Azure גם ללא ידע מוקדם בארכיטקטורת ענן. פתרון ה-Reference Architecture מאפשר לקנפג בצורה יותר מדויקת כיצד המוצרים יותקנו בענן ולאילו שרותים אחרים בענן ניתן יהיה להתחבר (כגון Amazon S3). כחלק מהשימוש בפתרון זה, המשתמש יכול לקבוע על אילו מכונות יורץ האלגוריתם (מבחינת חוזק חישוב, עם או בלי GPU, כמות זכרון וכדומה).

ה-Reference Architecture מאפשר גם להתקין את מוצר ה-(MATLAB Distributed Computing Server (MDCS ואת מוצר ה-(MATLAB Production Server (MPS. ה-MDCS משמש כמוצר משלים למוצרי ה-MATLAB וה-Parallel Computing Toolbox להרצת משימות MATLAB מקביליות על חוות מחשבים. ה-MPS לעומתו הוא פתרון Deployment אירגוני ומשמש כ- Application Server המבצע משימות MATLAB  בצורה מרכזית. ניתן להתחבר אליו ממגוון רחב של סביבות/שפות תוכנה ואפליקציות.

לגישה לקבצי ה-Reference Architecture – לחצו על הקישור לאתר GitHub. כדי להפעיל את ה-Reference Architectures יש צורך ברשיון MATLAB (ורשיונות לכלים הנוספים לפי השימוש, בהתאמה), תחת חוזה אחזקה בתוקף וכן יש צורך גם בחשבון אצל אחת מספקיות הענן – (Amazon (AWS או (Microsoft (Azure.

פורטל היישומים הגיאוגרפי של ArcGIS: אפשרויות ניהול הרשאות גישה ופרסום פריטים

פורטל ArcGIS מאפשר לארגונים לחלוק את המידע הגיאוגרפי שלהם עם קבוצות שונות של משתמשים. תכנים כגון מפות, אפליקציות, סצנות, שכבות ועוד, יכולים לשמש קהלים רבים בסביבה הקרובה והרחוקה שלכם ולכן האפשרויות העומדות בפניכם הן מגוונות: תוכלו לא לחלוק את הפריטים בכלל ולהשאיר אותם לעיניכם בלבד, לחלוק אותם עם קבוצות מסוימות בפורטל, עם הארגון שלכם, או עם הציבור הרחב, וכן לשלב בין האפשרויות השונות. להחלטה לגבי סוגי המשתמשים להם תרצו לאפשר גישה לנתונים יש השלכות, בעיקר בנושאי אבטחה ונגישות של המידע.

במאמר זה נסקור את היתרונות והחסרונות של צמצום או הרחבת הרשאות הגישה לתכנים הגאוגרפיים של הארגון, על פני שני צירים אלו ונראה כיצד ניתן למקסם ולייעל את השימוש בהם.

הרשאת גישה לציבור הרחב – נגישות מירבית וחשיפת מידע רחבה

אפשרות זו רלוונטית כשתרצו להטמיע את המפה שלכם באתר ציבורי המאפשר גישה לכל משתמש ברשת. דוגמה מעשית ליישום מעין זה הוא אתר שביל ישראל לאופניים, המאפשר לכל גולש ברשת לצפות במקטעי השביל המתוכננים על גבי מפה דינמית, ולהתרשם מלוח הזמנים המתוכנן להקמתם.

האפליקציה והמידע התומך בה מאוחסנים בפורטל מקומי או בפורטל ArcGIS Online, ודרכם יוצגו באתר אליו אתם רוצים שהציבור יגיע, כולל גישה באמצעות מנוע חיפוש. בנוסף, בעלי קבוצות בפורטל או ב-ArcGIS Online יכולים להגדיר את המידע שלכם בתור תוכן רלוונטי לקבוצה שלהם.

  • השלכות אבטחת מידע: על מנת להבטיח גישה לציבור הרחב לכל תכני האפליקציה, תצטרכו לשתף בהרשאה ציבורית את כל הפריטים הכלולים בה: שכבות, מפות, קבצים וכו'. היות שמדובר באפליקציה ציבורית, משתמשים יקבלו אליה הרשאת גישה אנונימית (בלי להירשם בפורטל), תוך שימוש בכתובת הURL בלבד, גם במידה ותקנות אבטחת המידע בארגון שלכם אינן מאפשרות גישה אנונימית. חשוב להביא זאת בחשבון, במידה ורק משתמשים מזוהים (עם שם משתמש וססמה לפורטל) מורשים בגישה לתכנים שלכם.
  • השלכות נגישות המידע: מרגע שהגדרתם את המידע כציבורי, כתובת הURL ותיאורי הפריטים יסופקו לאינדקס של Google על מנת להיכלל בתוצאות החיפוש. פריטים המאפשרים גישה לציבור הרחב יופיעו גם באינדקס החיפוש של ArcGIS Online, מה שיאפשר לכלל משתמשי האתר לחפש ולגלות אותם. כדאי לוודא שפריטים שתחלקו עם הציבור הרחב יכללו תיאור מפורט ככל הניתן, כדי שמשתמשים יוכלו לזהות אותם בעת חיפוש בפורטל ArcGIS Online. במידה ונגישות מידע ציבורית הנה שיקול מוביל בהחלטה שלכם, הרשאת גישה ל"כולם" היא הרלוונטית עבורכם.

השורה התחתונה: הרשאת גישה לציבור הרחב נותנת למידע הגיאוגרפי שלכם את מירב הנגישות, אך יש להביא בחשבון את אובדן השליטה בהרשאות וההשלכותיו.

טיפ: שימו לב לאפשרויות העריכה הניתנות באפליקציה ובשכבות הנכללות.

במידה ותאפשרו עריכה על שכבה כלשהי בזמן שהיא מורשת גישה לציבור הרחב, ההמשמעות היא שכל אחד שמוצא את מאפייני השכבות המאוחסנות יוכל לערוך אותם, ולעשות זאת באנונימיות. אפשרות זו רלוונטית בדרך כלל רק ביישומי מיקור המונים (crowdsourcing) לאיסוף המידע.

הרשאת גישה לארגון שלכם – אידאלי לעבודה שוטפת פנים ארגונית

אפשרות זאת רלוונטית אם תרצו שכלל המשתמשים בתוך הארגון שלכם – אבל רק בתוכו – יקבלו גישה לפריטים.

לדוגמה, אוניברסיטה או רשות מחקר ארכיאולוגי שנדרשים לשלוח חוקרים לשטח. מנהלי מערכות המידע הגאוגרפי של הארגון ירצו להנגיש מאגרי מידע שנדרשים לחוקרים בשטח, כגון ממצאים ארכאולוגיים, רישום מקרקעין בטאבו, ושטחי אש ברשות הצבא. מידע זה צריך להיות נגיש לכל משתמשי הארגון על מנת להקל על העבודה השוטפת, אבל חסוי לציבור הרחב – גם בגלל רגישות המידע, וגם מאחר שחלק ממנו ניתן לעריכה ושינוי תוך כדי העבודה בשטח.

  • השלכות אבטחת המידע: פריטים שצריכים להיות נגישים לעובדי הארגון בלבד יקבלו הגדרה המאפשרת רק למשתמשים מזוהים (עם שם משתמש וססמה), ומשוייכים לארגון, לקבל גישה אליהם.
  • השלכות נגישות המידע: פריטים מורשי גישה בתוך הארגון בלבד אינם חשופים לציבור הרחב, ולא למשתמשים אחרים בפורטל ArcGIS Online. רק משתמשים מזוהים המוגדרים כחלק מהארגון יוכלו לחפש ולאתר את המידע. תוכלו למצוא את הפריטים האלו בלשונית "הארגון שלי" בעמוד פירוט הפריטים בפורטל. בלשונית זו יוצגו גם תכנים נוספים שיש לכם גישה אליהם (כגון תכנים שהארגון שלכם חולק עם הציבור הרחב). כך ייקל עליכם למצוא את כל התכנים שנוצרו בארגון שלכם, בין אם הם פתוחים לציבור הרחב או רק לפנים הארגון.

השורה התחתונה: הרשאת גישה לארגון שלכם בלבד נותנת נגישות לתכנית לכלל הארגון אך כמובן מגבילה את רמת הנגישות של הציבור הרחב לתכנים. רמת אבטחת המידע עולה, היות שרק משתמשים מזוהים שהגדרתם כחלק הארגון הנם מורשי גישה.

טיפ: מנהלי הפורטל הארגוני יכולים להגדיר אמצעים נוספים לאבטחת מידע מעבר לסיסמה ושם משתמש (למשל, Multifactor authentication לטלפון שמקושר למשתמשים, כגון OKTA). בנוסף, כדאי להגדיר תפקידים מותאמים (Custom Roles) בתוך הארגון, ולווסת את זכויות צפיית ועריכת התוכן שלהם, בעיקר כשאתם מעסיקים עובדי קבלן, עובדים זמניים, או פרילנסרים, שלא הייתם רוצים שיקבלו גישה מלאה לתכני הארגון.

הרשאת גישה לקבוצות מסוימות – כשיש לכם מידע רגיש שלא כל הארגון צריך לראות

אפשרות זאת רלוונטית כשתרצו שרק משתמשים מסוימים בתוך הארגון שלכם יוכלו לקבל גישה לפריטים. דוגמה לכך יכול להיות משרד ממשלתי האחראי לפיתוח אזורי, כגון פרוייקט להקמת מכון טיהור שפכים חדש על קרקע חקלאית. כאשר הפרויקט בשלב ראשוני, בדיקות היתכנות ואפילו מחקר, הנתונים רגישים מכדי שניתן יהיה לחלוק אותם עם הארגון כולו, וסביר גם שלרוב הארגון אין עניין בהם. במקרה כזה, יוצרי המידע והאפליקציות ירצו להציג את ממצאיהם רק בפני קבוצה מסוימת של בעלי עניין בתוך הארגון, ואולי גם ראש המועצה של האזור האמור שנמצא מחוץ לארגון. כדי לא לחשוף את המידע לכלל הארגון , כדאי יהיה להגדיר קבוצת משתמשים בפורטל ולבחור בהרשאת גישה לקבוצה.

  • השלכות אבטחת המידע: פריטים הנגישים רק למשתמשים בארגון (או מחוצה לו) המשתייכים לקבוצה מסוימת, ידרשו יצירת קבוצה בפורטל. בעת יצירת הקבוצה יידרש זיהוי מדויקת של מורשי הגישה, ואז מתן גישה לקבוצה עבור התכנים הרלוונטיים. הנתונים מאובטחים בפורטל כך שרק המשתמשים שהוגדרו כבעלי הרשאת גישה יוכלו לצפות בהם או לערוך אותם.
  • השלכות נגישות המידע: תכנים שחלקתם רק עם קבוצה מסוימת יהיו ניתנים לאיתור בפורטל רק על ידי חברי הקבוצה שהגדרתם. עובדים אחרים בארגון עם משתמשים בעלי גישה לפורטל לא יוכלו למצוא את התכנים האלו. התכנים של הקבוצה יופיעו בעמוד הקבוצה או בטאב "הקבוצות שלי" בפורטל.

השורה התחתונה: הרשאת גישה לקבוצות בלבד מאפשרת אבטחת מידע רגיש, ומאידך מורידה את רמת נגישות התכנים לארגון ולציבור הרחב. זאת האפשרות האידאלית במידה ותרצו להזמין משתמשים מחוץ לארגון לצפות בתכנים שלכם ללא שיתופם עם הציבור הרחב.

טיפ: רק משתמשי פורטל בעלי הרשאות Level 2 יוכלו לפתוח קבוצות ולצרף אליהם משתמשים.

פריטים פרטיים – כשתרצו לשמור על מידע לעיניכם בלבד

פריטים פרטיים כשמם הן, נגישים רק לאדם אחד – יוצר המידע. לדוגמה, נתבקשתם לפתח אפליקציה עבור חברת תיירות, שרוצה למפות את כל האתרים הקדושים בישראל, ולהצליב אותם עם מסלול הטיול המתוכנן שלהם. המפות והתכנים עברו מספר גלגולים של פיתוח ו"שיוף", וכשהפכה האפליקציה לציבורית, שמרתם את אחת הגרסאות של האפליקציה ב"מחסן הפרטי" שלכם כי חשבתם שתוכלו להשתמש בה בפרוייקט עתידי.

  • השלכות אבטחת המידע: פריטים שהם בגדר עבודה בהתהוות, טסטים או רעיונות שלא צריך לחלוק עם אחרים, יקבלו את מירב אבטחת המידע בקטגוריה הזאת. שימו לב שבמידה ואינכם בעלי הרשאות הניהול, מנהל המערכת כן יוכל לצפות בתוכן.
  • השלכות נגישות המידע: פריטים פרטיים ימצאו רק על ידי בעלי התוכן, בטאב "התוכן שלי". המידע לא נגיש בכלל, למעט ליוצר ולמנהל המערכת.

השורה התחתונה: מינימום נגישות לפריטים שלא כדאי שאחרים יוכלו לצפות בהם כיוון שהם עדיין בפיתוח, או לא רלוונטיים לכולם.

טיפ: כדאי לבחון מדי פעם את הפריטים הפרטיים ולראות אם הם באמת נדרשים, ואם לא, אז למחוק אותם.

קומבינציות של הרשאות גישה – לעזור למשתמשים למצוא ולקטלג תכנים בקלות בפורטל

עד כה סקרנו את ההגדרות הבסיסיות של ניהול הרשאות גישה למידע: ציבורי, ארגוני, קבוצתי, פרטי. לפעמים יש צורך בקומבינציות מסוימות ביניהם, בעיקר עבור נוחות המשתמשים. מקרה טיפוסי הוא כזה בו נרצה להגדיר הרשאות גישה לציבור הרחב ובנוסף לקבוצה: כך נאפשר לחברי קבוצות למצוא תוכן רלוונטי להם בעמוד הקבוצה או בטאב "הקבוצות שלי", בעוד שהתכנים עצמם אינם צריכים להיות מוגבלים לאחרים.

לדוגמה אפליקציית עצי המורשת של משרד החקלאות. אף על פי שהמידע גלוי ונגיש לכלל הציבור, יהיה זה נוח ושימושי שהמידע יהיה גם חלק מדף הקבוצה של מנהלי מערכות המידע הגיאוגרפי שפיתחו את האפליקציה, כדי שהם יוכלו לקטלג את המידע ולהוסיף תכנים תומכים שאליהם לציבור אין גישה (כאלו הניתנים לעריכה, למשל), וכך חברי הקבוצה יוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי והפריטים התומכים.

לסיכום הנושא:

עכשיו שהאפשרויות פרושות בפניכם, תוכלו לבחור באפשרות מתן הרשאות הגישה הרלוונטית למקרים השונים המתקיימים אצלכם בארגטו, ולשנות את ההרשאות בהתאם לצרכים הארגוניים שלכם, תוך מתן הדעת להשלכות אבטחת המידע ונגישות המידע – כל מקרה לגופו.

החידושים בגרסת Altium Designer 2018 שהוצגו למאות מתכנני ועורכי מעגלים אלקטרוניים בכנס ה-PCB השנתי

חוויות ורשמים מהכנס השנתי של מתכנני ועורכי מעגלים אלקטרוניים  PCB ושל משתמשי פתרונות Altium.  המפגש השנתי המרכזי של קהילת המתכננים ועורכי המעגלים האלקטרוניים בישראל.  אשר התקיים ביום שני, 7 במאי 2018, במלון דן-אכדיה בהרצליה.

זאת השנה הראשונה שכנס Altium התקיים תחת הנציגות של חברת סיסטמטיקס. חברת סיסטמטיקס החלה לייצג את פתרונות Altium בישראל במטרה לספק פתרון כולל לתהליך הפיתוח של מוצרים חכמים וחדשניים. הכנס המקצועי התקיים תחת המוטו "עוברים ל- Altium Designer 2018"

בכנס השתתפו חברות מובילות מכל התעשיות בשוק.  בינהן חברת הסטרארטאפ המעניינת  CoreTigo
וחברת Aeronautics מהתעשיה הבטחונית

במהלך היום   Henry Potts , סגן נשיא בכיר בחברת Altium סיפר על הכיוונים והמגמות העתידיות בשוק ה – PCB בכלל ושל חברת Altium בפרט.

"שוק התכנון והפיתוח האלקטרוני משתנה כל הזמן. תהליך תכנון ופיתוח הכרטיסים האלקטרונים בשנים הבאות ייעשה הרבה יותר מורכב, מה שמצריך פתרונות חכמים יותר, מהירים יותר וגמישים יותר לשינויים."

Henry הוסיף והבטיח:
"Altium הוסיפה מאות חידושים בגרסאות האחרונות על מנת להפוך את תהליך הפיתוח יותר יעיל ואפקטיבי. החידושים של  Altium Designer 18 נוספו במטרה לתת מענה לאתגרים ולדרישות של השוק. אנחנו מבטיחים להמשיך ולחדש ולפתח את הפתרון של Altium על מנת לאפשר לכם לפתח מוצרים יותר איכותים ומתאימים לשוק".

יכולות האנליזה וניהול המידע בגרסת Altium Designer 2018 הודגמו ב- LIVE מעל בימת הכנס. הוצג תהליך עבודה מלא הכולל את השרטוט החשמלי, עריכת המעגלים בדו מימד ותלת מימד, שילוב תכנון מכני וחשמלי, ניהול פרויקטים, ספריות רכיבים ועוד.

ללקוחות Altium בישראל הוצגו החידושים הרבים בגרסה החדשה הכוללים בין היתר:

  • ארכיטקטורת 64 ביט – קצב עבודה מהיר משמעותית בעקבות התאמת התוכנה לארכיטקטורה החדשה.
  • ממשק משתמש מודרני ונוח – סביבה חדשה ואינטואיטיבית מאפשרת תהליך קל ונוח של תכנון אלקטרוני מלא.
  • הרכבות Multi-Board – יצירת פרויקטים המשלבים מספר כרטיסים בסביבת 3D דינמית ומפורטת.

אחת ההדגמות המעניינות, היתה השילוב בין תוכנת SOLIDWORKS לבין ALTIUM. העברת המידע בין הצד המכני לצד האלקטרוני נעשתה באופן שקוף והוכיחה ששני הצדדים מרויחים משיתוף הפעולה. לקוחות SOLIDWORKS רבים אשר משתמשים בפתרונות אחרים לפיתוח כרטיסים אלקטרונים, החליטו לעבור ל- ALTIUM ולממש את הקשר ולייצר סינרגיה בין המחלקות.

ליאור עקביא, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ SEEBO  סיפר למשתתפים על האתגרים במהפכת ה-Industry 4.0.

עמית חן, מנהל תחום  3D CAD/PLM  בסיסטמטיקס, ראיין את נתי ספקטור ואסי  צליק, מפתחים אלקטרונים בחברת מיטרוניקס שהציגו על הבמה את דולפין – רובוט חכם לניקוי בריכות שלומד את צורת הבריכה ונע בה בעזרת חיישנים ותוכנת ניווט מתקדמת. הרובוט משלב יכולות מכניקה ואלקטרוניקה מתחת למיים ובזכות כרטיס IoT שמחובר לתשתית ענן, ניתן להפעיל את הרובוט ולהגדיר את תוכניות הפעולה שלו באמצעות הסמארטפון.

ספקטור סיפר למה בחרו גם הם לתכנן בתוכנת Altium:

במקביל לכנס התקיימה תערוכה של 7 שותפים עסקיים – לשכות שירות הנותנות שירותי  עריכת מעגלים אלקטרוניים בתוכנת Altium Designer 2018:

Speed-board , Luster Technologies, Kaptech , MSG Engineering, Trace, ITT, UMEANTECH

 

 

MANTIS – הרכב הקרבי המהפכני של חברת CARMOR עוצב באמצעות SOLIDWORKS על ידי עמוס בועז

עמוס בועז איפשר לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של הפרויקט המיוחד:
עיצוב ופיתוח רכב קרבי של חברת Carmor Integrated Vehicle Solutions.
עמוס מספר: "עיצוב הרכב דמה יותר לפרויקט של רכב קונספט מאשר לפרויקט עיצוב רכב קלסי או סטיילינג לדור חדש של מכוניות, פרויקט כזה שמותר בו להטיל ספק באקסיומות שאנחנו כל כך שבויים בהן."

עיצוב רכב מתחלק לשתי דיספלינות עיקריות, עיצוב פנים ועיצוב חוץ, לעתים אף אין קשר בין השניים, בעיצוב החוץ המעצב נדרש להקנות לרכב אסתטיקה שרלוונטית לנישה אליה הרכב משתייך, ולהשתלב בשפה המשפחתית של הקונצרן אליו הוא משתייך, לדוגמה רכב מסוג BMW בקטגוריה של רכב ספורט, יישא את הראות של החברה בחזית הרכב שהוא בעצם הגריל של הרכב, וגם קו המותניים יהיה בסגנון העכשווי של BMW עם שקיעה מפוסלת ומשטחים שמתוחים בין קשתות הגלגלים. כאמור כאשר הקונפיגורציה היא ספורטיבית הרכב יהיה רחב מעט יותר לצורך יציבות, ונמוך יותר לצורך הורדת מרכז הכובד תנוחת הישיבה גם היא תשתנה בעקבות כך.

בעיצוב רכב הדיסציפלינה של העיצוב החיצוני היא אומנות של פיסול משטחים, בסופו של דבר רכב הוא מאוד קובייתי, עליו להיות יעיל ולהכיל לא מעט רכיבים, אומנות פיסול המשטחים מאפשרת למעצב "לפרק" את הקוביה ולשוות לה מראה דינמי בעל אופי ייחודי-מהיר קל אגרסיבי או דווקא זריז חמוד ועגלגל וכן הלאה.

בפרויקט המנטיס לא התאפשר לי להשתמש בדיסציפלינת המשטחים בדומה למתואר לעיל, למנטיס משטחים דו מימדים, ובנוסף משטחים דו מימדיים אלו מיוצרים בטכנולוגיות שונות ממה שמתקיים בתעשיה, לא מדובר על חלקים גדולים שיוצרים צורה, אלא על אוסף חלקים סוג של פאזל שצריך להתחבר לאובייקט שלם.

פרויקט המנטיס התנהל כמו שמעצבים רכב קונספט, כלומר ההנחה הראשונית של איתן זית מנכ"ל חברת Carmor, הייתה ליצור רכב חדש, כזה שעוד אין לנו ,רכב שלא קיים בשוק, רכב שיפתח עבורנו נישה חדשה.
אבנר הורביץ מנהל הפרויקט הגדיר את מידות הרכב וכמות הנוסעים שימצאו בו וגם את רמת המיגון שלו, ואז התחיל החלק המרתק של חיפוש תצורות אידיאלי כאשר בראש הפירמידה נמצא המשתמש והפונקציונאליות של הרכב.

הוכנו המון סקיצות ידניות במקביל לסקיצות בתוכנת תלת המימד של SOLIDWORKS  על מנת לוודא שהנדסת האנוש מדויקת.

בסופו של דבר נקבעה תצורה של 3 שורות ישיבה, מקומו של הנהג מלפנים עם שדה ראיה אולטימטיבי לנהיגה עם עמדה שולטת, שורה שניה עם שדה ראיה פנורמי ימצאו מפקד, וכוון ושורה אחרונה עוד 2 נוסעים.

התכנון הארגונומי מתבצע גם הוא בתוכנת תלת המימד של SOLIDWORKS והיתרון הוא שמיד אנחנו מורידים ליצור את הרכב-בטכנולוגית נגרות, ומוודאים את הארגונומיה-בסופו של דבר הנדסת אנוש צריך להרגיש פיזית.

כמעט בכל נקודה ברכב ימצא פתרון מפתיע ושונה מהנהוג, למשל לרכב יש 2 דלתות רחבות הנפתחות חצי ככנפי שחף וחצי באופן רגיל.

הסידור הפנימי הנבחר איפשר לי ליצור חזית שהולכת ומתכנסת לקראת אף הרכב, ומכאן אני מחלק את הרכב לחלק עליון ותחתון העליון-סוג של קוקפיט עם שטח חלונות נדיב.  פרט זה "שובר" את המאסה הויזואלית של הרכב ומקנה לו מראה עוצמתי וגם יוצר קו – "היילייט" מתמשך מחזית הרכב עד קצה הקפסולה, קו אותו אני שואב מהלנצ'יה סטראטוס משנות ה-70, רכב ראלי שמהווה עבורי מקור השראה בפרויקט, הלאנציה עוצבה על ידי מרצ'לו גנדיני כשעבד בסדנאת ברטונה והיא משלבת מהירות ושטח.

בפרויקט המנטיס תהליך העיצוב מאוד דינמי, במקביל אלי מתקיימים ניסויים בעמידות המבנה בפיצוצים מסוגים שונים והמסקנות בדרך כלל משפיעות על התכנון וזה משפיע על העיצוב, כך שתכנון הקבצים חייב לאפשר המון גמישות, על מנת שלא אדרש להתחיל כל פעם מאפס, בנוסף הקבצים רצים בסוג של פינג פונג מול הדיסציפלינות השונות בפרויקט-הנדסה, הנדסת אנוש, פיתוח, מיגון, שווק, ייצור, את ההנדסה בפרויקט הוביל גילי הכהן אשר הניסיון שלו בתוכנת SOLIDWORKS ובפיתוח רכבים תרם רבות להתנהלות מהירה ויעילה בפרויקט.

הפרויקט מכיל הרכבות מאוד גדולות אשר תוכננו בתוכנת SOLIDWORKS והעיצוב חייב היה להתייחס לרכיבים אוטומוטיביים רבים, חלק רב מהם אף דינמי ואני נדרש להתייחס בעיצוב לתנועת הרכיבים ולשטח שאותם רכיבים "גוזרים" מחלל הרכב.  בסופו של דבר הקבצים נשלחים לייצור וחוזרים כפאזל, ועכשיו צריך לבנות, מה שמחייב סדנאת בנייה מאוד דינמית, צוות הדיגום של Carmor עושה ימים כלילות והמנטיס ממגנט אליו את עובדי החברה כולם נרתמים לפרויקט והתחושה מאוד טובה ומרגשת כולם חשים שמדובר בפרויקט מהפכני.

אחד ההישגים בפרויקט במובן העיצובי הוא שהרכב עוצב מבפנים החוצה, עיצוב הפנים פירק את התצורה המקובלת, ואפשר לעיצוב החיצוני להיות נועז ושונה בעל תנועה מתמשכת, קו מוביל אל משנהו והעין רצה סביב הרכב ולא נעצרת, זה משווה לרכב מראה מאוד דינמי, גם רצפת הרכב איננה שטוחה והיא משתתפת בחגיגת התנועה היוצרת תחושה של רכב נחשק שבא לנהוג בו.

רכב המנטיס הוצג בתערוכת EUROSATORY 2018 ביוני 2018 בפריס, וסוקר במגזין הצבאי Defence Blog.

 

קצת על עמוס בועזמרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל בעל סטודיו לעיצוב מוצרים וכלי רכב מיוחדים. מעצב רכבים בכל העולם, ובשנים האחרונות עיצב משאית קלה לשוק האיטלקי, רכבים אוטונומיים ביניהם ה"שגב" של צה"ל והרמבו של חברת מטאור. בנוסף עיצב עמוס בועז טרקטור לחטיבת עצים בסלובקיה, מרסס עצמאי ללקוח באוסטרליה, מכבש לחברה ספרדית ועוד פרויקטים רבים ביניהם גם מספר פרויקטים שזכו בכנס SOLIDWORKS השנתי בישראל, כמו רכב הראלי סול T1, קומביין להאכלת פרות RMH-MIXELLIUM ומשאית אטמוס של חברת אלביט מערכות.

רכב שעיצב בשם ה"טייגר" ושנמכר לחברת טקסטרון האמריקאית נבחר להשתתף בשני סרטים בהוליווד "G.I. Joe: Retaliation" (הידוע גם כ"כח המחץ 2) עם ברוס וויליס ועולם היורה שם ה"טייגר" רדף אחרי דינוזאורים.

עמוס כותב ומפתח קונספטים עתידניים בתחום תחבורה במגזינים בינלאומיים כמו: IVT INTERNATIONAL,
בין המאמרים שלו:
military ground vehicle | MULTIFUNCTION WHEELED LOADER
Design Challenge – Advanced Lift-truck Technology | Reversible Hydraulic Pumps

צילום תמונות: רונן טופלברג.