ג'יגים (Jigs) בתהליכי ייצור להדפסה בתלת-ממד – מקבעים לריתוך

"ג'יגים" (Jigs) בתהליכי ייצור להדפסה בתלת-ממד |  חלק א':  מקבעים לריתוך

מבוא

הדפסה תלת-ממדית מספקת מגוון רחב של פתרונות ומאפשרת ייצור של חלקים במהירות, בקלות, ובעלויות נמוכות.  במאמר זה נסקור מגוון של פתרונות הדפסה בתלת-ממד המסייעים בתהליכי ייצור.  בחלקו הראשון של המאמר נסקור את הנושא "מקבעים לריתוך" ובחלקו השני נסקור את הנושאים: "מקבעים לתהליכי ייצור" ו- "מקבעים לבדיקת איכות".

לרוב, מקבעים מיוצרים בכמויות קטנות ולכן מתאימים מאוד לייצור בהדפסה תלת-ממדית, שכן טכנולוגיה זו מצטיינת בהדפסת פריטים בודדים בזמן קצר ובעלות נמוכה מאוד, בהשוואה לאמצעי ייצור קונבנציונאליים כדוגמת עיבוד שבבי, יציקה ועיבוד בחום.

מקבעים לריתוך (Welding Fixtures & Jigs)

חיבור חלקים באמצעות ריתוך הוא תהליך נפוץ מאוד בתעשייה.

במהלך תהליך הריתוך עולה הצורך לרתום את החלקים יחדיו, באוריינטציה מסויימת, בייחוד בשלב הראשוני של הריתוך. מתקן הרתימה נקרא "ג'יג" (Jig).

הפתרון כיום:

הפתרון הקונבנציונאלי לרתימת חלקים בתהליך הריתוך הוא שימוש בשולחן הכולל קדחים ותבריגים במרווח קבוע וכלי לחיצה שמתחברים לשולחן ומעגנים את החלק. מתקן זה מוגדר כ- "ג'יג כללי" (Generic Jig).

מכיוון שהצורות של החלקים המיוצרים הן מגוונות, לא תמיד הכלים הקיימים מספקים מענה הולם ויש צורך להכין כלים מיוחדים על מנת לרתום את כלל החלקים.

הכנת מתקן הריתום גוזלת זמן רב ולרוב, לאחר שמסיימים עם ריתוך של מקבץ חלקים, מתקן העיגון מפורק ומשתמשים בחלקיו לטובת רתימת חלקים אחרים, כך שהסט-אפ אינו נשמר.

מתקן ריתום כללי (Generic Jig Table)

פתרון ההדפסה בתלת-ממד:

אפשרות נוספת למתקן ריתום היא "ג'יג מותאם אישית". ג'יג מותאם אישית הוא מתקן ריתום חלקים, התפור במיוחד עבור עבודה מסויימת. עלות ייצורו גבוהה ותלויה בדרגת המורכבות הגיאומטרית של החלק אותו רותמים וכן זמן ייצורו ארוך.

הדפסה תלת-ממדית של מתקן ריתום (ג'יג) מאפשרת חיסכון בזמני ייצור, חיסכון בעלויות ואף שיפור ברמות איכות התוצאה הסופית. בנוסף, החלק המודפס מתאים לשימוש רב-פעמי, ולכן קיימת האפשרות לשמור את הסט-אפ של הייצור לשימוש עתידי ובכך ניתן לחסוך זמן הקמה של סביבת העבודה בפעמים הבאות.

 

מתקן ריתום מותאם ספציפית לריתוך שלדת אופניים
(Custom Made Jig)

 

מתקן ריתום מודפס בתלת-ממד לריתוך צומת צינורות
(Markforged)

 

ריתוך צינורות בשיטת GTAW בעזרת מקבע מודפס בתלת-ממד  (Markforged)


אפיון דרישות ממקבעי הריתוך

דיוק:
המקבעים נדרשים להיות מדויקים על מנת שההתאמה בין החלקים המרותכים תהיה אופטימלית. הדפסה בתלת-ממד מאפשרת להדפיס מודלים בדיוק רב ובמקרים רבים החלקים המודפסים אף מדויקים יותר לעומת ג'יגים קונבנציואנלים.

מתקן ריתום קונבנציונאלי

שימוש בכלי עזר מודפס לטובת שיפור דיוק החיבור בין החלקים

חזרתיות:

המקבע אמור לשרת את היצרן מספר רב של פעמים ולכן חשוב שתהיה עקביות. הדפסה תלת-ממדית מאפשרת להדפיס מקבעים בעלי חזרתיות גבוהה כאשר במדפסות של Markforged החזרתיות נמצאת בטווח
±50 [um].  כמו כן, חשוב שהחומר ממנו עשוי המקבע יהיה עמיד בשחיקה, כך שיוכל לשמש מספר רב של פעמים.

עמידות תרמית:

החומר שממנו המקבעים עשויים חייב להיות בעל עמידות תרמית מספקת מכיוון שבתהליך הריתוך מושקעת אנרגיה רבה שממוקדת באזור החיבור בין החלקים – אזור אמבט התכה (Welding Pool). באזור אמבט ההתכה המתכת עוברת ממצב מוצק למצב נוזלי ולאחר שהאזור מתמצק שוב, מתקבל חיבור חזק בין החלקים. האזור שסביב אמבט ההתכה, מושפע מחימום אזור אמבט ההתכה ולכן מתחמם גם הוא.
אזור זה נקרא Heat Affected Zone ולרוב המקבעים רותמים את החלק בשולי אזור זה.

ניתן להשתמש בג'יג בשלב הראשוני של הריתוך שנקרא "ריתוך פיקים" – ריתוך של נקודות קטנות במקומות אסטרטגיים, שמטרתו לחבר את החלקים יחדיו כך שלא יזוזו במהלך יצירת תפר הריתוך השלם. לאחר ריתוך "הפיקים", ניתן לפרק את החלקים ממתקן הריתום ולהשלים את תהליך יצירת תפר הריתוך המלא, שבמהלכו טמפרטורת החלק עלולה לטפס לערכים גבוהים מאוד.

החומר שממנו עשויים המקבעים צריך להיות בעל עמידות תרמית מספקת כך שלא יתעוות במהלך תהליך הריתוך. במדפסות Markforged החומר המודפס Onyx הינו בעל עמידות תרמית המתאימה לשירות בטמפרטורה מקסימלית של 150°. בנוסף, קצב מעבר החום בחומר Onyx הוא איטי (אופייני לפולימרים) ולכן החומר מתאים לשימוש להדפסת מקבעי ריתוך.

מדפסות Markforged מאפשרות לשריין את החלקים המודפסים בסיבים רציפים ובכך לשפר את הקשיחות והעמידות התרמית של החלקים המודפסים.

 

קשיחות:

המקבע נדרש להיות מספיק קשיח על מנת שיאפשר חיבור מדויק בין החלקים, גם תחת עומס מכני. מדפסות Markforged מאפשרות להדפיס חלקים המשוריינים בסיבים רציפים, דבר שמקשיח מאוד את החלקים. ניתן אף להדפיס חלקים שהם דומים יותר בקשיחותם לחלקי מתכת מאשר לפולימרים.

 כלכלי ליצור:

ככל שגיאומטריית המקבעים מסובכת יותר, כך עלות הייצור שלהם באמצעים קונבציונאליים תהיה גבוהה יותר. בהדפסה תלת-ממדית מדגישים מושג שנקרא "סיבוכיות בחינם" (Complexity for free), כלומר במקרים רבים, סיבוכיות גיאומטרית איננה יקרה יותר לייצור, בשונה מתהליכי ייצור קונבנציונאליים.

ספציפית במקבעים לריתוך, קל מאוד לייצר מקבעים המתאמים בדיוק לגיאומטריית החלקים אותם מעוניינים לרתום. ברוב המקרים החלקים כבר קיימים בתוכנת ה- CAD ועל ידי כמה פעולות פשוטות ניתן לתכנן מודל תלת-ממדי של מקבע שמתאים בדיוק רב לחלקים אותם נרצה לחבר.
לאחר שהמודל התלת-ממדי של המקבע נמצא בתוכנת ה- CAD, קל מאוד לשלוח את הקובץ להדפסה ולקבל את המקבע בתוך כמה שעות. חשוב לציין כי החסכון בזמן ייצור המקבע המתאפשר בעזרת הדפסה תלת-ממדית, לעיתים עולה בחשיבותו על החסכון הכספי.

לסיכום,

במאמר זה סקרנו יישום אחד מתוך מגוון יישומים של הדפסה בתלת-ממד, המסייעים בסוגים שונים של תהליכי ייצור. נוכחנו ללמוד שלהדפסה בתלת-ממד יש מקום ברצפת הייצור וניתן לייעל תהליכים על ידי שימוש בחלקים מודפסים, בהנחה שהחלקים המודפסים הם בעלי תכונות מתאימות. בחלק ב' של מאמר זה, נסקור עוד שני יישומים של הדפסה בתלת-ממד המתאימים לרצפת הייצור – "מקבעים לתהליכי ייצור" ו"מקבעים לבדיקת איכות".

מחבר המאמר:
גיא ירוס
תחום הדפסה תלת-ממדית, חברת סיסטמטיקס.
מאמרים טכניים, טיפים וטריקים מהמומחים בתחום, מידע על מדפסות תלת-מימד, טכנולוגיות חדישות ועוד, תוכלו למצוא בבלוג זה.

להתראות בחלק ב' של המאמר.

 

מה חדש בתחום התקשורת ועיבוד האותות בגרסת 2019a של כלי MATLAB ו-Simulink

[Signal Processing]

 Signal Processing Toolbox

  • אפשרות ביצוע Labeling לאותות (דוגמה)
  • התמרת פורייה בזמנים קצרים
  • חישוב מעטפות והסרת Trends מאותות באמצעות ממשק ה-Signal Analyzer

 Audio Toolbox

  • אפשרות להמיר אות מייצוג MDCT ואליו
  • בנק מסנני Gammatone ומסנני Octave
  • כוונון גרפי של אלגוריתמים תוך כדי ריצת התוכנה.
  • חבילת כלים לתיאור גוון הצליל
  • ייצור פרוייקטי JUCE המתאימים לגרסת JUCE 5.3.2
  • Feature Extraction:
    • אפיון רמת ההרמוניה באותות שמע
    • אפיון צורה ספקטרלית של אותות שמע
    • שיפורים בחילוץ cepstral features
    • Gammatone cepstral coefficients (GTCC)
  • דוגמאות לשימוש Deep Learning:

 Phased Array System Toolbox

  • מודל החזרת רדאר של הולכי רגל
  • גמישות רבה יותר בהגדרת רכיבי האנטנה וכיווני הקרינה
  • שיפור יכולות ה-Radar Waveform Analyzer
  • דוגמאות:
  • אפשרות ליצירת קוד Single-Precision C לאלגוריתמי STAP

 

DSP System Toolbox

  • בלוק Discrete FIR Filter HDL Optimized
  • התמרת פורייה ישירה והפוכה בזמנים קצרים
  • החלקת מידע באמצעות מיצוע מעריכי

[RF and Mixed Signal]

Antenna Toolbox

  • ניתוחי השפעת הפלטפורמה (ספינה, מטוס, רכב) על האנטנה המותקנת עליה
  • יכולת לייבא פלטפורמות מקובצי STL ולייצא גאומטרית אנטנות לקובצי STL
  • יצירת קבצי Gerber עם הזנות מעריכים מרובות
  • שיפורים באפליקציית תכנון האנטנות
  • ייבוא תוואי שטח תלת ממדי לשימוש בSite viewer- וכלי התפשטות RF

Mixed-Signal Blockset

  • ארגז כלים חדש למטרות תכנון, סימולציה ווריפיקציה של מערכות אותות אנאלוגיים וMixed signal-.
  • מודלי התנהגות White-Box של PLL ו-ADC: תכנון וניתוח מערכות Mixed signal מבוססות ארכיטקטורה טיפוסית באמצעות data-sheet specifications.
  • עיצוב מערכות Mixed signal במתודולוגיית top-down.

SerDes Toolbox

  • ארגז כלים חדש, הכולל ספריית מודלים, כלי ניתוח ואפליקציות למטרות תכנון, ניתוח ווריפיקציה של מערכות SerDes וייצור מודלי IBIS-AMI לקישורים ספרתיים מהירים.
  • אפליקציית תכנון SerDes מאפשרת ניתוחים סטטיסטיים לצורך תכנון מהיר של מקליטים ומשדרים קוויים.
  • ארגז הכלים תומך ביצירה אוטומטית של מודלי IBIS-AMI דואליים.
  • דוגמה לתכנון מערכת SerDes וייצוא מודל IBIS-AMI
  • דוגמה ליצירת משדר ומקלט PCIe4 IBIS-AMI models

 

[Wireless Communications]

Communications Toolbox

  • ספריית כלים חדשים לפרוטוקול תקשורת Bluetooth שתאפשר הגדרה, סימלוץ, מדידה וניתוח התקשורת.
  • עדכונים לאפליקציית Wireless Waveform Generator
  • תמיכה בXilinx ZCU102-, FMCOMM S2/3/4, Xilinx ZC706 ו-FMCOMM S5
  • דוגמאות:

5G Toolbox

  • תמיכה בערוצי Uplink – PUSCH ו-PUCCH.
  • תמיכה בUplink shared channel- ו-Uplink control information.

LTE Toolbox

  • עדכוני אפליקציית Wireless Waveform Generator
  • תמיכה בNB-IoT, Uplink ו-Downlink
  • דוגמאות:

.

Deep Learning, עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת עם MATLAB – הרצאות מכנס MATLAB & SIMULINK ISRAEL EXPO 2019

בחודש שעבר התקיים בארץ כנס MATLAB & SIMULINK ISRAEL EXPO 2019, בהשתתפות כ-600 מהנדסים וחוקרים מכ-300 חברות מובילות בתעשייה ומוסדות מחקר ואקדמיה.

אחד הנושאים שקיבל פוקוס מיוחד בכנס המקצועי הזה היה תחום ה-Deep Learning. כידוע, בעזרת הגישה הזו אפשר לפתור בעיות מאוד מורכבות, אך יש גם לא מעט אתגרים הכרוכים ביישומה…במסגרת ההרצאה שלי במליאה סקרתי את האתגרים השונים וכיצד סביבת MATLAB מקלה על ההתמודדות עימם:

במסגרת מסלול עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת, צללנו יותר לעומק של תחום ה-Deep Learning, עם דוגמאות מעולם עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת. בהרצאה הצגתי דוגמה של בניית מסווג, ודוגמה של בניית גלאי בגישת YOLOv2 אשר נכנסה ל-MATLAB ממש לאחרונה:

יואב תמרי, מהנדס חשמל במחלקת טכנולוגיות מיוחדות בחטיבת הייצור של חברת ישקר, שיתף את הנוכחים בניסיון (המוצלח…) של החברה בשימוש ב-MATLAB לצורך ביצוע גילוי וסיווג של אובייקטים בעזרת Deep Learning.

אחריו, לורן סממה, מהנדסת אפליקציה מחברת סיסטמטיקס, הרצתה על הדרך הקלה להוריד Deep Neural Networks ל-CPU-ים ו-ל-GPU-ים – באמצעות כלים הממירים בצורה אוטומטית קוד MATLAB לקוד C/C++/CUDA יעיל.

אופיר זמיר, Director Solutions Architecture מחברת NVIDIA, הציג את פתרונות החברה וההתממשקות שלהם עם תוכנת MATLAB.

עוד במסלול עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת – Bruce Tannenbaum, מנהל מוצרי בינה מלאכותית, עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת בחברת MathWorks, סקר כיצד כלים שונים בסביבת MATLAB יכולים לסייע בתהליך הפיתוח של מוצר בתחום זה, משלב האלגוריתם ועד לשלב המימוש על החומרה:

ולסיום, התכבדתי להציג מה התחדש בשנים האחרונות בכלי עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת בסביבת MATLAB. ההרצאה כללה טיפים וטריקים שימושיים, Apps אשר מקלים על תהליך הפיתוח ואלגוריתמים חדשים – ואתם מוזמנים לצפות גם בה:

אם יש שאלות או בקשות – אני לרשותכם במייל – royf@systematics.co.il

מקונספט ראשוני למערכת תקשורת מבצעית – גישת פיתוח חדשה מבוססת MATLAB

כמעט בכל החברות מפתחים מערכות תקשורת כך:

  • מהנדס המערכת כותב מסמך דרישות (PRD) בתחילת הפרויקט
  • מפתחי אלגוריתמים, HW ,RF, אנלוגי ו-Mixed Signal עובדים כל אחד בנפרד (התקשורת ביניהם עוברת דרך מסמך הדרישות)
  • כשהאלגוריתם בשל, מהנדס ה-HW מתרגם אותו ידנית לקוד חומרה.

(זאת אומרת שאין דרך חזרה. מרגע זה, כל שינוי באלגוריתם גורר כתיבה (ידנית) מחדש של קוד החומרה)

ובגלל שאיש ה-HW כותב קוד אופטימלי עבור חומרה מסוימת, המחויבות לחומרה הזו נוצרת כבר בתחילת התהליך.

  • אינטגרציית מערכת נעשית בשלב מאוחר בפרויקט (כשהאבטיפוס חוזר מייצור)

אבל ההתפתחויות האחרונות בפיתוח מערכות תקשורת מאתגרות את שיטת הפיתוח הזו מכמה בחינות.

ראשית, טכנולוגיות ה-Wireless מפותחות כיום בסביבה תחרותית מאוד. ע"פ הסטטיסטיקה, 80% מבעיות הפיתוח בשיטה הנ"ל מתגלות בשלב קריטי בפרויקט – שלב אינטגרציית המערכת במעבדה.

באגים בשלב הזה גורמים לאי-עמידה ביעדים ובעלויות פיתוח נוספות.

(בסביבה תחרותית שכזו, זה יכול גם לגרום לכישלון הפרויקט – כי מי שמגיע ראשון לשוק, מוביל אותו…)

שנית, הצורך בקצבי נתונים מהירים וריבוי המשתמשים הוביל לפיתוח ארכיטקטורות חדשות (כמו MU MIMO ו-Hybrid Beamforming).

ארכיטקטורות אלו דורשות סימולציות מורכבות המשלבות דיגיטל ואנלוג (שני חלקים של המערכת שלא היו מסומלצים ביחד בעבר).

לבסוף, טכנולוגיות תקשורת כמו 4G… 5G… WLAN… מתעדכנות לעיתים קרובות.

עדכונים אלו מאלצים עדכונים בדרישות המערכת במהלך תהליך הפיתוח.

ויש לכך השלכות כבדות על ביצועי המערכת.

מה המשמעויות של כל זה על הארגונים החדשניים?  כדי להישאר תחרותיים אנחנו צריכים:

  • תהליך פיתוח מהיר שמאפשר לפתור בעיות מערכתיות כבר בשלב מוקדם בפרויקט
  • תהליך פיתוח שמאפשר למפתחים לשתף מודלים ולבחון השפעות מערכתיות על התכן שלהם (למשל השפעות RF impairments על ביצועי אלגוריתמים)
  • תהליך פיתוח גמיש שמאפשר מענה מהיר לשינויים בדרישות מערכתיות (או סביבתיות) חדשות.

גישת הפיתוח [Model Based Design [MBD עונה על כל הצרכים האלו.

אז מה היא גישת MBD?

גישת הפיתוח MBD – Model Based Design היא גישת פיתוח מערכתית מבוססת מודל. זה אומר שמודל מערכתי אחד מחבר בין אלגוריתמים, חומרה, RF ו-Mixed Signal בסביבת פיתוח אחת.

המודל הזה מלווה את הפרויקט משלב בחינת הרעיון הראשוני ועד שלב הוולידציה של האבטיפוס.

זה גם אומר שמפתחים יכולים לשתף מודלים, לבחון השפעות הדדיות ולבצע שינויים מהירים בתכן שלהם.

בנוסף, הם יכולים לאתר ולפתור בעיות מערכתיות בשלב מוקדם של הפרויקט – בשלב המידול (ולא בשלב האינטגרציה המערכתית, כפי שקרה קודם לכן).

אבל הנקודה הבאה היא הקריטית ביותר בכל התהליך:

גישת MBD מלווה את הפרויקט משלב הרעיון עד שלב ה-prototype וזה אומר שבתהליך כזה ניתן לייצר קוד

חומרה באופן אוטומטי – קוד HDL, Embedded (ואפילו לתכנן SOC מלא) – ישירות מהמודל המערכתי!

איש ה-HW לא צריך להשקיע זמן בכתיבה ידנית ו-debugging של קוד החומרה.

הוא יכול להתרכז אך ורק במקומות בהם נדרשת המומחיות שלו כאיש פיתוח – באופטימיזציה של קוד

החומרה. ובזכות זה תהליך הפיתוח מתייעל ומתקצר.

ערך נוסף נוצר מכך שהתהליך מאפשר לדחות את רגע ההתחייבות לחומרה הספציפית לשלב מאוחר יותר

בפרויקט – שלב אופטימיזציה של קוד החומרה.

ועוד דבר אחד אחרון…

שיטת MBD מאפשרת חיבור ישיר בין דרישות המערכת לבין האבטיפוס.

זאת אומרת שניתן לראות ויזואלית איך ואיפה כל דרישת מערכת ממומשת במודל המערכתי או בקוד החומרה שמופק ממנו.

וזה מאפשר בחינת ההשפעה של שינויים בדרישות מערכת על ביצועי המערכת כולה (או כל חלק ממנה).

אז כדי להמחיש איך גישת MBD יכולה לעזור בתהליך הפיתוח, תוכלו לצפות בשלושה סרטונים שצולמו
בכנס MATLAB & Simulink EXPO 2019 שהתקיים ב – 26.5.19 במלון הילטון תל אביב.

סרטים אלו ממחישים כל אחד בנפרד את הערך של חלק מסוים בתהליך פיתוח בגישת MBD בעולם התקשורת:

איך כלי Deep Learning חדשים מאפשרים לך לתכנן אלגוריתם עיבוד אות מלא ב-2 שורות קוד בלבד

איך יכולות חדשות ב-MATLAB ו-Simulink מאפשרות לך לבחון את ביצועי האלגוריתמים בסביבת מערכת מלאה

ולבסוף

איך להפוך אוטומטית את האלגוריתם שלך לקוד חומרה הניתן למעקב ולייצור (Traceable & Synthesizable) מתוך מודל המערכת שבנית

 

איך להתקין SOLIDWORKS בדרך הטובה ביותר

במהלך העבודה שלנו עם לקוחות שונים בארץ, אנו נתקלים בבעיות התקנה שחוזרות על עצמן בגלל הגדרות הקיימות במחשב של המשתמש. פתרון הבעיות קל ופשוט ולוקח דקות בודדות ולכן אספנו את ה – 3 בעיות הנפוצות בזמן האחרון כדי שגם אתם תוכלו להתעדכן.

1. כאשר מנסים להתחיל את ההתקנה, מתקבל מסך ריק
הורדנו את כל קבצי ההתקנה, אנחנו לוחצים על קובץ ה – SETUP.EXE כדי להתחיל להתקין ומתקבל מסך ריק:

הבעיה נובעת מחסימה של קבצי Html בהם SOLIDWORKS משתמש במהלך ההתקנה.
כדי לפתור את הבעיה צריך להכנס לנתיב ה – Html בתוך תיקיית ההתקנה. למשל עבור SOLIDWORKS 2019:

SOLIDWORKS 2019\sldim\lang\english\HTML\…

בוחרים את הקובץ frameset.html , לוחצים קליק ימני ובוחרים ב – Properties.
בחלונית שנפתחת, מצד ימין למטה לוחצים על אופציית Unblock ואז מנסים להתחיל שוב את ההתקנה:

 

2. כאשר מנסים להתחיל את SOLIDWORKS בפעם הראשונה, מתקבלת שגיאת VBA וקריסה

לאחר שההתקנה הסתיימה בהצלחה, מנסים לפתוח את SOLIDWORKS בפעם הראשונה ומתקבלת השגיאה:

יש לשים לב שהשגיאה מתקבלת כאשר ברקע SOLIDWORKS מנסה להעלות את רכיבי ה – VBA שלו
(Initializing VBA engine…)

הפתרון המיידי לבעיה הוא שינוי האיזור של המשתמש.
נכנסים לאיזור הזמן באמצעות חיפוש Region בלשונית ה – Start.
משנים את האיזור ל – (English (United Kingdom ולהתחיל מחדש את ה – SOLIDWORKS.

 

3. כאשר מנסים להתחיל את SOLIDWORKS בפעם הראשונה, מתקבלת שגיאה VBA והתראה על חוסר מקום בדיסק

גם אם כבר ביצענו את תיקון 2 אבל עדיין יש בעיה ב – VBA ונקבל את השגיאה הבאה:

שגיאה זו נובעת מהרבה סיבות ואחת מהן היא עדכון ווינדוס אשר משנה הגדרות תאימות עבור תוכנות.
כדי לפתור את בעיית התאימות יש לבצע 2 דברים:

א. על קיצור הדרך של SOLIDWORKS בשולחן העבודה, יש ללחוץ קליק ימני ובחירה ב – Properties.
לאחר מכן בוחרים בלשונית Compatibility ומוודאים שאופציה 'Run this program in compatibility mode for' לא מסומנת.

ב. פותחים את התיקייה בה התקנו את SOLIDWORKS. בדר"כ התיקייה תהיה:
C:\Program Files\SOLIDWORKS Corp\SOLIDWORKS
ומוצאים את קובץ sldworks.exe.
עליו עושים קליק ימני, בוחרים באופציה Properties, ובלשונית Compatibility וגם כאן מוודאים שאופציה
'Run this program in compatibility mode for' לא מסומנת.

אלו רק כמה בעיות נפוצות אבל כמובן שאתם יכולים להתקל בבעיות אחרות כתוצאה מהרשאות משתמש לא תקינות, קבצים שלא הועברו כמו שצריך וכדומה.

כמובן, לפני שמתחילים את ההתקנה חובה לבדוק שהמחשב עומד בדרישות החומרה ותוכנה המינימליות – קריטי עבור הפעלה מייטבית של ה – SOLIDWORKS. דרישות המינימום מתעדכנות כל שנה בלינק:
דרישות מינימום עבור SOLIDWORKS

אם אתם חלק מלקוחות סיסטמטיקס, תוכלו גם לפתוח קריאה ולקבל ייעוץ אישי בנוגע לסוג המחשב המומלץ לעבודה האישית שלכם.

וכמו תמיד, אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות בנוגע לבעיות שנתקלתם בהן, הגדרות מיוחדות ועוד…