מפת התפשטות וירוס הקורונה הגדרת Operations Dashboard על בסיס שירות קיים

/21 תגובות/ב /על ידי

מזה כחודשיים, בכל רחבי העולם ואף בישראל, עולה הדריכות ומתגברות החששות בעקבות הידיעות המגיעות על התפשטות מהירה של וירוס "הקורונה" הנגיפי. המידע הגיע בתחילה מסין ובהמשך גם מכל רחבי העולם. הדאגה הגדולה נובעת הן מרמת התמותה הגבוהה יחסית של הנדבקים בוירוס, ההופכת אותו לאחת המגיפות הקטלניות של העשורים האחרונים, והן ממהירות ההדבקה המסתמנת.

מקרים כאלו של מחלות בעלות מאפייני התפשטות "וקטוריים", ממחישים בצורה מובהקת את החשיבות של הצגת הנתונים בקונטקסט מרחבי, כלומר על גבי מפה ובמקביל ברמת עדכון שוטפת -Online . וכך התצוגה של התגלות מקרי המחלה על גבי מפה וברמת עדכון מיידית היא אמצעי ההמחשה הברור והמובהק לאנשי מקצוע מביני עניין כמו גם לכלל אזרחי העולם.

הראשונים בעולם שהרימו את הכפפה, במקרה זה, היו אנשי מרכז המחקר למידע הנדסי – NCOV – של אוניברסיטת ג'ון הופקינס במרילנד, שהתחברו לשירות מידע של ארגון הבריאות העולמי ויצרו Operations Dashboard שסוכם את הנתונים הידועים:

מאחר ואנשי האוניברסיטה כללו באתר שלהם גם הפנייה ישירה ל- Feature Layer אליו פונה ה- Dashboard שלהם וממנו נשאבים נתוניו, המשימה של פנייה לשירות הזה להקמת Dashboards מותאמים הפכה קלה ביותר …..

גם אנחנו, צוות ה- GIS של חברת סיסטמטיקס, החלטנו להנגיש את הנתונים הללו על גבי מפות עולמיות בעברית. ראשית, פנינו אל שירות המיפוי שצויין על ידם ובחננו את השכבות הכלולות בו ומאפייניהם:

לאחר שהבנו את המידע, התחברנו אל החשבון שלנו ב- ArcGIS Online צירפנו את השכבה הזאת אל Web Map חדש, והתאמנו את הסימבולוגיה ואת מפת הרקע למה שנראה לנו נכון מבחינה כרטוגרפית:

לאחר מכן, התאמנו את שם השכבה ואת ה- Field Aliases לשמות עבריים :

שמרנו את המפה הזאת כ- Web Map בחשבון ArcGIS Online, ופנינו ליצירת Dashboard חדש:

במסך ההגדרה של ה- Operations Dashboard, הגדרנו פנייה ל- Web Map ששמרנו, והתחלנו להגדיר את כל ה- Widgets הסוכמים סביבה:

בקיצור:

  • התחברנו למידע שאינו שלנו (אך כן שותף עם כלל הציבור – כלומר קיימת הרשאה להשתמש בו).
  • השתמשנו בשכבה ששותפה אתנו ליצירת Web Map וקבענו את תצורתו.
  • השתמשנו ב- Web Map שנשמר כבסיס להגדרת Operations Dashboard וקבענו את תצורת פקדיו השונים.

והתוצאה הסופית: יישום תצוגת מידע עשיר בפונקציונליות, בעל נראות טובה ולוקליזציה כמעט מלאה (למעט ערכי השדות – שמות המדינות):

מוזמנים להתרשם ולשתף !!

בשלב זה, כאשר היה לנו כבר Dashboard מוכן, ניתן היה בקלות רבה לשמור עותק שלו כ-גרסת Mobile, המתאפיינת בסידור "פשוט" ורזה יותר של ה widgets באופן המאפשר להתרשם מתוכנם ולנווט ביניהם גם במסך קטן של סמארטפון:

מוזמנים לשתף גם את גרסת ה- Mobile !!

לסיום ובאותה הזדמנות – מוזמנים להתרשם ממספר יישומי ArcGIS נוספים בנושא התפשטות וירוס הקורונה:

  • אחד נוסף מפורט במיוחד – שמציג את המקרים שנתגלו בהונג קונג בלבד:

בתקווה שהנגיף ימוגר והתפשטותו תיעצר ושנהיה כולנו בריאים !

צוות GIS, חברת סיסטמטיקס

ככה מדפיסים היום במתכת – METAL X גרסת 2020

/0 תגובות/ב /על ידי

ההשקעה הוכיחה את עצמה וכבר ב-2017 חברת פולקסווגן דיווחה על חסכון של כ – €325,000, שנבע מהטמעת 7 מדפסות תלת-ממד שולחניות בפס הייצור שלה בפורטוגל, תוך חיסכון בזמן ובעלויות אל מול פתרונות ייצור אחרים. בעקבות ההצלחה התפעולית והפיננסית, פולקסווגן הרחיבה את מגוון המוצרים שמדפסות תלת-הממד ייצרו עבור פסי הייצור שלה והיא צופה חסכון נוסף של מיליוני דולרים בכל שנה.
Markforged מצידה השיקה גם לקהל הרחב את מדפסת ה- Metal-X שנחתה גם בישראל, בדור 4 של טכנולוגיית הדפסה בתלת-ממד של חלקי מתכת. 

>>ספרו לי עוד על הדפסה בתלת-ממד של חלקי מתכת קלים וחזקים

מדובר במערכת הדפסה המסוגלת להדפיס רכיבי מתכת מורכבים, כאשר למפתח אפשרות לבחור מתמהיל מתכות מובחרות כגון:
S17-4 Stainless Steel PH/ 316L, Tool steel H13/ A2/ D2, Inconel 625, Copper, Titanium,
זאת תוך התחשבות בדרישות ותכונות מכאניות והנדסיות קפדניות של חוזק, עובי, משקל וגיאומטריה מורכבת. עם טכנולוגיה מובילה זו, כיום ניתן להדפיס בקלות חלקי מתכת מורכבים גיאומטרית, הנחשבים בלתי אפשריים לייצור באופן קונבנציונאלי, כדוגמת עיבוד שבבי.

יש לציין כי נחושת הינה חומר המתכת הראשון של Markforged המוערך בתכונות תרמיות וחשמליות, כעת זה פשוט להפליא להדפיס בתלת-ממד בנחושת טהורה. מעתה ניתן לייצר בקלות חלקים מורכבים בעלי מוליכות חשמלית ותרמית גבוהה שבעבר היו יקרים, גזלו זמן יקר או שהיו בלתי אפשריים לייצור.

 עיין ב-DATA SHEET של חומר הנחושת כדי לקבל מבט מעמיק יותר על התכונות החשמליות, התרמיות והמכאניות.

>> לחצו להורדת DATA SHEET

A 3D printed Copper weld shank

>> למידע נוסף על הדפסה במתכת כדוגמת נחושת

תהליך ההדפסה הינו תהליך אוטומציה בטיחותי ואוטונומי כמעט לחלוטין, שעתיד להחליף את שיטות הייצור הקונבנציונאליות כגון עיבוד שבבי, בעקבות יכולתה של מדפסת ה-METAL X לפעול בכל משרד. כבר היום מפתחים וחברות מתעשיות שונות עושים שימוש במדפסות תלת-ממד, אך טכנולוגיה של הדפסה במתכות נחשבת לבשורה של ממש, עם היבט משמעותי לשיפור בעלויות וקיצור זמנים בתהליכי תכנון, פיתוח וייצור אל מול פתרונות ייצור אחרים. עד כה, חברות תכנון ופיתוח היו צריכות להשקיע זמן ומשאבים רבים בפיתוח וייצור אב טיפוס, תוך המתנה ממושכת לייצור החלק. במקרה של שינוי או שיפור החלק, נדרש אף לשלוח את התכנון בשנית למפעל הייצור, תוך המתנה נוספת והארכת זמני הפיתוח, כך שהיתרון של הדפסה במתכת הינו משמעותי.

מדפסת ה- Metal X משתלבת בתהליכי הפיתוח והייצור ומנגישה את תחום ההדפסה התלת-ממדית במתכת כבר בלמעלה מ – 100 ארגונים ברחבי העולם. האפשרויות שנפתחו באמצעות השימוש בטכנולוגיה החדשנית ופורצת הדרך הן ללא גבולות, החל מתכנון וייצור אב טיפוס ומוצרים בשימוש היום יומי שלנו כגון הסמארטפון, בתחום הרובוטיקה, פרוטזות וכלי ניתוח מצילי חיים בעולם הרפואה, כלי עבודה מותאמים אישית ועד לחלקי מכונות בעולמות הייצור – הטכנולוגיה המובילה של הדפסה במתכת תהפוך את העבודה למהירה ופשוטה הרבה יותר.

>>הקליקו למידע על מערכת ההדפסה השולחנית הראשונה בישראל בתחום המתכת

AIRCRAFT BRACKET – תושבת תעופתית

חברת סיטמטיקס בחרה לשווק בישראל את מערכת ה- METAL X יחד עם כלל המדפסות מבית Markforged בשל הטכנולוגיה פורצת הדרך והיכולת לתת מענה לצרכי השוק. אנו גאים להיות הראשונים לעמוד בראש הטכנולוגיה המובילה ביותר בתחום ההדפסה בתלת-ממד בכלל ובמתכת בפרט, הטכנולוגיה מביאה עימה תמורות משמעותיות בתעשיות שונות ואנו מחכים בקוצר רוח לאלפי היישומים ואבות הטיפוס שייוצרו על ידה.

קרדיט:
כתיבת המאמר – זוהר גולן
עריכת המאמר – עדן שוורץ

ALTIUM – Shortcut Keys

/0 תגובות/ב /על ידי

בכל תוכנה קיימים קיצורי דרך. קורה לי לא מעט פעמים שבהם אני פוגש לקוחות, מראה להם איזה קיצור דרך והם אומרים "חבל שלא הכרתי את זה קודם, זה היה חוסך לי המון זמן", אז בפוסט הזה אכתוב לכם את כל קיצורי הדרך המשמעותיים והשימושיים ביותר שאני מכיר באלטיום. חשוב להדגיש ש-Altium Designer מאפשר להגדיר את רוב הפקודות באופן קל ונוח, כך שמשתמשים שהיו רגילים לסביבה כזו או אחרת יכולים להתאים את סביבת אלטיום לצרכיהם.

F1

השימוש במקש F1 (בחלקו העליון שמאלי של המקלדת) מאפשר לקבל את כל האינפורמציה הרלוונטית על חלון, פקודה, סביבת עבודה או הגדרה מסוימת.

לדוגמא, כאשר אני נמצא בסביבה הסכימטית ואני רוצה לשים חיבור מסוג Harness ולא יודע כיצד להגדיר אותו, אעמוד על הפקודה ואז אלחץ על F1. חלון עם המידע יפתח באופן אוטומטי באתר של אלטיום

~ או Shift+F1

בעת ביצוע פעולות שונות ניתן ללחוץ על טילדה (Tilde, ~ ממוקם משמאל ל-1 במקלדת) או על
Shift +F1. כאשר נבצע זאת רשימה של כל הפעולות שניתן לבצע, כולל קיצור הדרך המוגדר להן יוצגו.
דוגמאות לפעולות שבהן ניתן להשתמש בפקודה זו: חיווט בסכימה וב- PCB וכן מיקום רכיבים בסכימה וב- PCB ועוד.

 

Ok

לחיצה על מקש 'O' בעת עבודה בסביבה מסוימת יציג לנו קיצורים לחלונות ההגדרה השימושיים ביותר באותה הסביבה.

לדוגמא, בסכימה:

לחיצה על מקש 'K' בעת עבודה בסביבה מסוימת יציג לנו קיצורים לפאנלים הרלוונטיים לאותה הסביבה.

לדוגמא, ב- PCB:

אז בנוסף לקיצורים מאוד נוחים שקיימים באלטיום ניתן גם לבצע התאמה של תפריטים ולהגדיר פקודות בהתאם לנוחיות המשתמש.

Ctrl + LMB (left mouse button)

בעת לחיצה על מקש ctrl יחד עם כפתור שמאלי בעכבר על פקודה מסוימת נקבל תפריט הגדרה לקיצור הדרך של אותה הפקודה.
לדוגמא אם ארצה ליצור קיצור דרך מותאם להשמת Net Label בסכימה, ראשית אעמוד על הפקודה, אח"כ אלחץ על הפקודה עם Ctrl + LMB ולאחר מכן יפתח חלון שבתוכו אוכל להגדיר את הקיצור הרצוי, נניח שארצה להגדיר Alt + N.

לאחר הגדרת הפקודה נוכל לראות את הקיצור המוגדר ליד הפקודה.

Customize Menu

מעבר להגדרת קיצור לפקודה כזו או אחרת ניתן לבצע התאמה של התפריטים השונים שמוצגים לנו.
על מנת להדגים זאת אעשה שינוי ב- Active Bar בסביבה הסכימטית.

ראשית על מנת לעבור למצב של עריכת התפריט אלחץ על הכפתור הימני בעכבר על איזור התפריטים העליון ואבחר ב- customize.

לאחר מכן בתפריט שנפתח לי אסמן את שדה All שיציג לי את כל הפקודות שבהן ניתן להשתמש באלטיום. אבצע חיפוש לכל פקודה שארצה. במקרה שלי ארצה להוסיף את פקודת ה- Clear Filter שתהיה חלק מה- Active Bar. אבחר ואגרור אותה לתוך התפריט של ה- active bar (במצב customize הוא ניתן לשינוי).

כעת ניתן לראות כי התפריט השתנה והפקודה של Clear Filter נוספה אליו.

חשוב לציין שניתן להתאים ולשנות גם את התפריטים האחרים באלטיום, להוסיף או להוריד פקודות וכו'. אם תרצו מידע נוסף, עזרה בהגדרת קיצורים או כל שאלה אחרת, צרו איתנו קשר.

מידע נוסף על קיצורים באתר אלטיום

 

שילוב של קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-NET.

/0 תגובות/ב /על ידי

שילוב של קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-NET.: רוצים לשלב פרויקט שנכתב ב-.Net עם קוד שכתבתם ב-MATLAB? הגעתם למקום הנכון 😊

אחרי שתקראו את הפוסט הבא תראו שזה לגמרי אפשרי ואפילו די פשוט, אז בואו נתחיל!

(עבור סביבת JAVA, ניתן לפנות לפוסט "שילוב קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-JAVA")

תחילה, נקמפל את הקוד שכתבנו ב-MATLAB באמצעת ה-MATLAB Compiler SDK, תוך שימוש באחת מהדרכים הבאות:

  1. באמצעות האפליקציה:

ניגש אל ה- Library Compiler נבחר ב-type מסוג NET Assembly. בחלון ה- Exported function

נטען את הפונקציה הכתובה ב-MATLAB, אותה אנו מעונייים לקמפל ונמלא את הפרטים הדרושים – שם הספרייה, המחלקה והמתודה (נשתמש בפרמטרים הללו בהמשך על מנת להפעיל את הפונקציה מסביבת ה-Visual Studio). הסבר על השימוש באפליקציה ניתן למצוא בלינק הבא.

  1. באמצעות שורות קוד:

דוגמה לקימפול הפונקציה על ידי שורות קוד:

mcc -B 'dotnet:Calcfft,class_fft,4.0,Private,local' Calcfft.m

כאשר:

Calcfft – שם התוכנית

class_fft – שם המחלקה

4.0 – גרסת ה-.Net Framework

Calcfft.m– שם המתודה

לאחר קימפול הקוד – נוצר קובץ dll. ששמו הוא כשם התוכנית שהגדרנו. זוהי הספרייה המשמשת כמעטפת לפונקציה אותה יצרנו ב-MATLAB.

אז איך MATLAB ו-NET. מתקשרים ביניהם?

הם עושים זאת באמצעות ה"מתווך" MW class, אך לפני שנרחיב עליו, נפתח תחילה פרויקט ב-Visual Studio ונתחיל לכתוב את הקוד שלנו.

הכינותי מראש קוד שקורא לפונקציית MATLAB המבצעת חישוב FFT ומציגה אותו

(אציין כי זמן הריצה של אלגוריתם ה-FFT מהיר בהרבה ב-MATLAB מאשר ב-NET. לכן שילוב קוד MATLAB יכול להוות יתרון הן מהבחינה של האצת ביצועים והן מבחינת ניצול היכולות המופלאות של ה-MATLAB).

השחקן הראשי בסיפור הוא ה-MW class. שחקן זה מאפשר להעביר ארגומנטים מ-NET. ל-MATLAB וגם לקבלם חזרה.

ועכשיו לקוד עצמו:

ישנם סוגים שונים של ארגומנטים שאותם MW class יודעת לתווך –  מערכים, תאים, מבנים. על מנת להשתמש ביכולת התיווך הזאת יש להגדיר את ה-Namespace  כפי שמופיע בשורה מספר 2. בשלב הבא נשתמש בשם הספרייה, שם המחלקה ושם המתודה שהגדרנו בשלב קימפול הקוד:

  • הספרייה שהגדרנו תיכנס לספריות בהם נשתמש בתוכנית (ראו שורה מספר 3).
  • המחלקה שהגדרנו תשמש אותנו בקריאה לפונקציה שיצרנו ב-MATLAB והגדרת אובייקט מסוג מחלקה (ראו שורה מספר 15)
  • הקריאה לפונקצייה מוגדרת בעזרת שם המחלקה שהגדרנו ושם המתודה שהגדרנו בזמן הקימפול (ראו שורה מספר 17).

ומה לגבי הגדרת משתני ה-MW?

נשים לב שהקלט המתקבל לאחר השליחה לפונקציה (שורה 17) הינו מסוג  MWArray. ללא ממשק ה-MW, לא היינו מצליחים לגשר על הפערים בין השפות, לכן זכרו לבדוק מהו סוג הטיפוס שנשלח ומה סוג הטיפוס שמתקבל ובהתאם לכך להגדיר את הספריות בהם אתם משתמשים ואת המשתנים השונים בתוכנית.

לכל ארגומנט הגדרה שונה ובסוף הפוסט תמצאו טבלה המציגה ההמרה שיש לבצע במעבר בין ה- MATLAB ל-NET.

עברנו את שלב כתיבת הקוד, עכשיו נגדיר את הסביבה – וסיימנו!

הגדרת הסביבה היא פשוטה ביותר וכוללת כמה פעולות:

  • הגדרת ספריות ה-MW הנמצאת תחת הנתיב –

matlabroot\toolbox\dotnetbuilder\bin\architecture\framework_version\mwarray.dll

  • הגדרת הספריות שכתבנו ב-MATLAB (קבצי ה-dll.)

אז שני קליקים וגם הסיפור הזה מאחורינו:

בסביבת Visual Studio, מקש ימני על שם ה-references (שנמצא תחת שם הפרויקט)-> add reference, נלך ל-Browse ונוסיף את קבצי ה-dll הנחוצים.

וזהו, כל מה שנותר הוא ללחוץ על start.

בהצלחה!!

אם הסתבכתם, מוזמנים לפתוח קריאת תמיכה דרך הקישור הבא

טבלת המרה בין ה- MATLAB ל-NET.

שילוב קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-JAVA

/0 תגובות/ב /על ידי

שילוב של קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-JAVA:  רוצים לשלב פרויקט שנכתב ב-JAVA עם קוד שכתבתם ב-MATLAB? הגעתם למקום הנכון 😊

אחרי שתקראו את הפוסט הבא תראו שזה לגמרי אפשרי ואפילו די פשוט, אז בואו נתחיל!

(עבור סביבת NET., ניתן לפנות לפוסט "שילוב קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-NET.")

תחילה, נקמפל את הקוד שכתבנו ב-MATLAB באמצעת ה-MATLAB Compiler SDK, תוך שימוש באחת מהדרכים הבאות:

  1. באמצעות האפליקציה:

ניגש אל ה- Library Compiler נבחר ב-type מסוג Java package בחלון ה- Exported function

נטען את הפונקציה הכתובה ב-MATLAB, אותה אנו מעונייים לקמפל ונמלא את הפרטים הדרושים – שם הספרייה, המחלקה והמתודה (נשתמש בפרמטרים הללו בהמשך על מנת להפעיל את הפונקציה מסביבת ה-JAVA), הסבר על השימוש באפליקציה ניתן למצוא בלינק הבא.

  1. באמצעות שורות קוד:

דוגמה לקימפול הפונקציה על ידי שורות קוד:

mcc –W 'java:calculatefft,class_fft' class{class_fft:Calcfft.m}

כאשר:

calculatefft – שם ה-Package

class_fft – שם המחלקה

Calcfft.m– שם פונקציית ה-MATLAB אותה אנו מעוניינים לקמפל

לאחר קימפול הקוד – נוצר קובץ jar. ששמו הוא כשם התוכנית שהגדרנו. זוהי הספרייה המשמשת כמעטפת לפונקציה אותה יצרנו ב-MATLAB.

אז איך MATLAB ו-JAVA מתקשרים ביניהם?

הם עושים זאת באמצעות ה"מתווך" MW class, אך לפני שנרחיב עליו – הכינותי מראש קוד שקורא לפונקצית MATLAB המבצעת חישוב FFT ומציגה אותו (אציין כי זמן הריצה של אלגוריתם ה-FFT מהיר בהרבה ב-MATLAB מאשר ב-JAVA לכן שילוב קוד MATLAB יכול להוות יתרון הן מהבחינה של האצת ביצועים והן מבחינת ניצול היכולות המופלאות של ה-MATLAB).

השחקן הראשי בסיפור הוא ה-MW class. שחקן זה מאפשר להעביר ארגומנטים מ-JAVA ל-MATLAB .

ועכשיו לקוד עצמו:

ישנם סוגים שונים של ארגומנטים שאותם MW class יודעת לתווך –  מערכים, תאים, מבנים. תחילה, על מנת להשתמש ביכולת התיווך הזאת יש להגדיר את ה- package כפי שמופיע בשורה מספר 1.

בשלב הבא נשתמש בשם הספרייה, שם המחלקה ושם המתודה שהגדרנו בשלב קימפול הקוד:

  • הספרייה שיצרנו תיכנס לסיפריות בהם נשתמש בתוכנית (ראו שורה מספר 2).
  • המחלקה שהגדרנו תשמש אותנו בקריאה לפונקצייה שיצרנו בMATLAB- והגדרת אובייקט מסוג מחלקה (ראו שורה מספר 7)
  • הקריאה לפונקציה מוגדרת בעזרת שם המחלקה שהגדרנו ושם המתודה שהגדרנו בזמן הקימפול (ראו שורה מספר 17).

ומה לגבי הגדרת משתני ה-MW?

נשים לב שהקלט שמקבלת פונקציית calcfft (שורה 17) הינו מסוג  MWNumericArray.

מאחר והטיפוס שנשלח לפונקציה יכול להישלח גם כ-double, לא היה צורך אמיתי להשתמש ב-MW זאת מהסיבה הפשוטה ש-JAVA ו-MATLAB יודעים להתממשק ביניהם כאשר מדובר בטיפוסים מסויימים (כמו double). עבור טיפוסים אחרים כמו תמונות ומערכים שונים – לוגיים, מספריים, תאים וכו' לא היינו מצליחים לגשר על הפערים בין השפות והיה צורך אמיתי להשתמש ב-MW class. לשם ההדגמה בחרתי להציג את השימוש במשנה מסוג זה.

פירוט על ה- package  השונים, אופן שימושם וה-MW המוכל בכל אחד מה-package ניתן למצוא בלינק הבא, כאשר לחיצה על כל package תציג את רשימת הארגומנטים הכלולה בתוך ה-package.

לאחר כתיבת הקוד, נותר להגדיר את הסביבה:

  • על מנת לפתח יישומי JAVA יש להוריד ערכת JDK מהקישור הבא. את גרסת ה-JDK המתאימה עבור ה-MATLAB שלכם תוכלו לבדוק על ידי הרצת הפקודה: version –java ב-command window.
  • לאחר מכן, יש להגדיר את ה- JAVA_HOME. נגדיר זאת על ידי הרצת הפקודה:

setenv('JAVA_HOME','C:\Program Files\Java\jdk1.7.0_71’);

כאשר בארגומנט השני יש לרשום את הנתיב לתיקיית ה-JDK.

  • צעד נוסף לפני ההרצה כולל הגדרת הספריות הנחוצות להפעלת הקוד בהגדרות מערכת ההפעלה.

-נגדיר את ה-javabuilder.jar (הנמצא תחת matlabroot\toolbox\javabuilder\jar)

-נגדיר את הספרייה שכתבנו ב-MATLAB (קובץ ה-jar) בהגדרות מערכת ההפעלה.

אופן ההגדרה: מקש ימני על המחשב שלי=>מאפיינים=>הגדרות מערכת מתקדמות=>משתני סביבה=>משתני מערכת=>PATH. בתוך ה-PATH נוסיף את קבצי ה-JAR הרלוונטים להרצה.

וזהו, כל מה שנותר הוא להריץ את הפקודות המתאימות לקבצים שהגדרתם ב-cmd.exe.

עבור קובץ ההדגמה שורות ההרצה הן:

javac -classpath .;C:\javabuilder.jar;C:\java_fft\calculatefft.jar fftProgram.java

java -classpath .;C:\javabuilder.jar;C:\java_fft\calculatefft.jar fftProgram

ובאופן כללי:

javac -classpath .;javabuilder.jar path;the compiled file path the name of java program

java -classpath .; javabuilder.jar path;the compiled file path the name of java program(without .java)

**הערה – יש לוודא שבנתיב בו אתם נמצאים (ב-cmd.exe) קיימת תוכנית ה-JAVA.

בהצלחה!!

אם הסתבכתם, מוזמנים לפתוח קריאת תמיכה דרך הקישור הבא