שימוש במיקומים היסטוריים של גוגל לבדיקת קירבה למיקומי חולי קורונה

/1 תגובה/ב /על ידי

מכיוון שאין לנו את האמצעים של שירותי הביטחון וגישה למיקומים של כולם, אנו מציעים לכם להיות החוקרים של עצמכם, ולגלות האם ביליתם בקרבת חולה קורונה בשבועיים האחרונים?

Google Takeout הוא שירות של Google המאפשר להוריד את הנתונים שלכם לצורך גיבוי או העברה למכשיר אחר. ניתן ליצור גיבויים מרובים של קבצים חשובים, רשימות אנשי קשר, תמונות ונתונים אחרים. בין נתונים אלה נמצאת גם היסטוריית המיקומים שלכם. ניתן להוריד אותה אליכם ולהשתמש בה. נזכיר רק, כי לכל אחד גישה רק לנתונים שלו ולא לנתונים של אף משתמש אחר.

איך עושים את זה?

  1. ניגשים לאתר https://takeout.google.com/ ונכנסים עם שם המשתמש והסיסמה שלכם לחשבון Google
  2. תחת 'בחירת נתונים להכללה' בוחרים ב 'ביטול הבחירה בכל האפשרויות'
  3. מסמנים רק את 'היסטוריית מיקומים'
  4. לוחצים על 'מספר פורמטים' ומוודאים שמוגדר שם JSON
  5. בתחתית העמוד לוחצים על 'השלב הבא'
  6. בדף שנפתח לבחור : שיטת מסירה באימייל, ייצוא פעם אחת, ייצור קובץ zip, ואז ללחוץ על יצירת ייצוא. התהליך ייקח מס' דקות ובסיומן יישלח מייל עם קישור להורדת הקובץ.
  7. אם תחלצו את תוכן הקובץ לתיקייה תגלו שיש שם חלוקה לתיקיות לפי שנים, ובכל שנה יש קובץ JSON לכל חודש
  8. אחרי שיש בידיכם את הנתונים, זה הזמן להיות השב"כ של עצמנו, לפתוח ArcGIS Pro ולבצע כמה ניתוחים. בשביל זה אנחנו כאן, לא?
  9. הורידו את ה-toolbox מכאן – https://systematics.sharefile.com/d-s718bf846dcc4f19a , ופרסו את קובץ ה-zip בתיקייה על המחשב שלכם.
  10. בצעו בקטלוג קישור לתיקייה שלכם, כדי שתוכלו לראות את ה-toolbox, וצרו File GDB שיקלוט לתוכו את הנתונים.
  11. הפעילו את הכלי 'תרגום קבצי גוגל לשכבה', בחרו קובץ JSON חודשי ואת ה FGDB אליו תיכתב התוצאה והפעילו את הכלי 'תרגום קבצי גוגל לשכבה'
  12. התוצאה המתקבלת היא Feature Class של נקודות המכיל את המיקומים שלכם בחודש שבחרתם.
  13. השכבה מכילה מספר שדות:
    • ID – שם המקטע
    • Type – סוג הנקודה
      • start,way,end – התחלה , waypoints וסוף מקטע
      • Place = מקום שביקרתם בו או עברתם לידו
    • ActivityType – סוג הפעילות (הליכה, נסיעה ברכב וכו')
    • FromTime – התחלת טווח זמן למקטע
    • ToTime – סוף טווח זמן למקטע
    • Place – שם מקום שביקרת בו
    • Conf – רמת הודאות (בין 0 ל-100) שזה המקום
  1. עכשיו נוסיף את שכבת החשיפה לחולי קורונה של משרד הבריאות מ ArcGIS Online.
    פרטי השכבה נמצאים ב- https://www.arcgis.com/home/item.html?id=372795642c7c45c791b414f4059796dfמתפריט הוספת נתונים נלחץ על 'Data from Path' ונעתיק את ה-url של השכבה –
    https://services5.arcgis.com/dlrDjz89gx9qyfev/arcgis/rest/services/Corona_Exposure_View/FeatureServer

כעת אנו רואים את שתי השכבות במפה שלנו

  1. כעת נרצה לבצע הצלבה בין שתח השכבות. ביצוע Spatial Join לא יתן תוצאה רצוייה, משום שאנו רוצים הצלבה גם במיקום וגם בזמן. לכן נפעיל את הכלי השני המבצע את ההצלבה הזו 'מיקומים חופפים'. עבור מיקומי החולים נבחר את שכבת משרד הבריאות ועבור שכבת המיקומים שלי נבחר את השכבה שיצרנו. המרחק הנבדק הוא פרמטר שתוכלו לשנות (ברירת המחדל הוא 500 מ').
  2. במהלך הריצה תוכלו ללחוץ על 'View Details' על מנת לצפות בתהליך ובתוצאות.
  3. אם קיימים מיקומים בהם קיימת חפיפה בזמן, ובמרחק שהגדרתם, תוכלו לראות אותם בטבלת התוצאה, כולל מספרי הזיהוי בשתי השכבות.

כמו שהזכרנו בהתחלה – הגישה להורדת נתוני המיקום שלכם זמינה אך ורק לכם. שימרו על הנתונים האלה, אם אינכם מעוניינים שאחרים יעשו בהם שימוש. נתונים אלה אף זמינים לכם לצפייה דרך יישום Google Timeline גם ללא צורך הורדה שלהם.

אתם מוזמנים להשתמש בסקריפטים, ואף לשפר אותם. נשמח לשמוע אם הצלחתם, ואם יש לכם שימושים נוספים בנתונים אלה?

תודה רבה למודי בוכבינדר מחברת סיסטמטיקס, אשר עזר בהכנת הפוסט ופיתח את הכלים.

כלים להתמודדות עם הרכבות גדולות בתוכנת SOLIDWORKS

/0 תגובות/ב /על ידי

עבודה עם הרכבות גדולות היא משימה מאתגרת לכל מערכת תיב"מ (כמו כל המערכות העוסקות בריבוי אובייקטים גיאומטריים ואחרים לאנימציה והדמייה {רינדור} משחקים וכדומה). אמנם ישנה חשיבות רבה לבחירה נכונה של עמדת העבודה אבל גם אם ברשותנו המחשב החזק ביותר שניתן להשיג, בעבודה על הרכבות גדולות במיוחד, גם מחשב כזה יתקשה לעמוד במשימה מכיוון שלכל תוכנה, חזקה ככל שתהיה, קיימות מתודות מחייבות לעבודה עם הרכבות גדולות.

בפוסט הזה אני רוצה להתמקד, כמובן, בתוכנת SOLIDWORKS ולתאר מספר כלים שהתוכנה מספקת לכם, נלמד איך להשתמש בהם נכון ונראה איך עבודה נכונה עשויה לשפר משמעותית את ביצועי העבודה שלכם.

מצבי פתיחה שונים

Lightweight – כאשר נפתח הרכבה במצב Lightweight החלקים ייטענו בצורה חלקית לזכרון המחשב, אינפורמציה גרפית בלבד, ועל כן זמן הפתיחה יהיה מהיר יותר. חלקים הנמצאים במצב Lightweight לא ניתנים לשינוי או עריכה, ואם נסתכל עליהם בתפריט עץ הפעולות נראה רק את תיקיית ה-Mates ומישורי ברירת המחדל וללא מידע על היסטוריית הפיצ'רים. חלק הנמצא במצב זה ניתן להחזיר למצב פתיחה רגיל באמצעות תפריט מקש ימני, ובחירה ב Set Lightweight to Resolve. חלקי Lightweight מסומנים עם סימון של נוצה בעץ.

Large Assembly Mode – כאשר נפתח הרכבה במצב זה, כל החלקים בהרכבה ייטענו במצב Lightweight, ובנוסף אלמנטים שונים בגרפיקה יוסתרו באופן אוט' על מנת להקל על התצוגה. בהגדרות המערכת ניתן להגדיר אילו אלמנטים יוסתרו, והאם לפתוח הרכבות במצב זה באופן אוט' אם הן מכילות מס' חלקים גבוהה מערך לבחירתכם.

(LDR) Large Design Review – מצב עבודה זה מיועד להצגה של הרכבות גדולות במיוחד, ולמעשה טוען רק את המידע הגרפי כפי שנשמר לאחרונה בסולידוורקס ולא מבצע שום חישוב (Rebuild) ועל כן זהו מצב העבודה עם הביצועים הטובים ביותר אולם, מכיוון ואינו מבצע Rebuild כלל, יכולות העריכה במצב זה מוגבלות מאוד. למעשה, עד גירסה 2019 לא הייתה אפשרות לבצע שום שינוי ומצב זה היה לתצוגה בלבד. החל מגירסה 2019 החלו להתווסף יכולות עריכה במצב זה לאחר שבוחרים במצב Edit Mode. נכון לגירסה 2020 ניתן לבצע: הוספה והסרה של רכיבים, הוספה הסרה ושינוי של מייטים, הזזה וסיבוב של רכיבים ופאטרן לינארי של רכיבים.

Detailing Mode – מצב עבודה המיועד לפתיחת שרטוטים וקיים רק בגירסה 2020. במצב עבודה זה, המקביל של Large Design Review (Edit Assembly) ניתן לפתוח שרטוטים מרובי עמודים של הרכבות גדולות ללא טעינה של המודלים ברקע וכך למעשה לקבל זמן פתיחה מהיר במיוחד וביצועים משופרים בעת עריכה. חשוב לשים לב כי מכיוון והמודלים אינם נטענים ברקע, כל שינוי שיבוצע על המודל לא ישוקף לשרטוט עד פתיחה שלו במצב מלא. הפעולות אותן ניתן לבצע: הוספה של טקסטים, בלונים וכו', יצירת סקיצות על השרטוט, מתן מידוד ועריכתן, הוספה של סמלי גימור, ריתוך, דאטום, טולרנס גיאומטרי ועוד…

כלים להתמודדות עם הרכבות גדולות

SpeedPack היא למעשה קונפיגורציה של תת-הרכבה אשר שומרת רק על המידע החיוני לצורך מתן Mates בהרכבת העל (Top Level). למשל, אם יש לנו גל וקדח אשר צריכים להתמרכז האחד לשני עם mate מסוג Concentric, קונפיגורציית ה- SpeedPack של תת-ההרכבה של הקדח תכיל רק את הפאה הגלילית (או רק את השפה המעגלית) אותו בחרנו בעת מתן ה-mate. כאשר נעבוד עם קונפיגורציית SpeedPack לא נוכל לערוך את תת-ההרכבה וגם בתפריט העץ שלה לא נראה דבר מכיוון ומעט מאוד מידע נטען לזיכרון המערכת. על מנת לבטל את מצב ה SpeedPack פשוט נחליף את הקונפיגורציה המוצגת של תת-ההרכבה.

על מנת לייצר קונפיגורציית SpeedPack, הדרך הנוחה ביותר היא לבחור את תת-ההרכבה בתפריט העץ בהרכבה הראשית, ובתפריט מקש ימני לבחור ב SpeedPack Options ושם לבחור Mated SpeedPack. (האפשרות השנייה, Graphic SpeedPack, תהפוך את כל המודל לגרפי בלבד כולל הישויות הרלוונטיות למייטים).

לאחר הפיכת תת-הרכבה ל SpeedPack, סמל ההרכבה בעץ יתחלף בסמל לבן עם קווים (נראה כאילו זז במהירות).

Assembly Visualization- כלי זה מאפשר לנו לבחון את חלקי ההרכבה השונים בצורה ויזואלית וההשפעות של כל אחד מהם על פרמטרים מרכזיים למדידת ביצועים: זמן פתיחה, זמן Rebuild וכמות משולשים גרפיים. ניתן לסנן את הרשימה מהערך הגבוה לנמוך עבור כל אחד מהפרמטרים הללו והחלקים ייצבעו בצבעים (ברירת מחדל היא אדום וכחול) בהתאם למיקום שלהם על הסקאלה.

בעזרת כלי זה נוכל לבחון את ההרכבה שלנו ולזהות במהירות מרכיבים שמשפיעים עליה לרעה ולטפל בהם בהתאם. למשל: חלק אשר מכיל מספר גבוה במיוחד של משולשים גרפיים (Graphics Triangles) הוא חלק שגורם לאטיות רבה בעבודה ולכן אם נסתיר אותו או נבצע לו Suppress נוכל להבחין בשיפור ניכר בביצועים בצורה מיידית (לרוב חלקים אלו הם חלקים פנימיים ומרובי גופים כמו מנועים וכרטיסים אלקטרונים מיובאים).

למשל, בדוגמה שבתמונה זו ניתן לראות הרכבה של גריל ורואים כי החלק של רשת הגריל (חלק בעל סיבוכיות גרפית גבוהה) צבוע באדום חזק ועל כן ניתן להסיק שיש לו השפעה רבה על אטיות התצוגה. מכיוון וזהו חלק פנימי (נמצא בתוך קופסת הגריל) מספיק שנסתיר אותו בעת העבודה כדי לקבל ביצועים טובים בהרבה.

אלמנטים נוספים

בנוסף לכל האמור בסעיפים הקודמים, ישנם גורמים נוספים אותם יש לקחת בחשבון בעת עבודה על הרכבה שיכולים להשפיע משמעותית על ביצועי התוכנה:

  • Image Quality– אם ישנם חלקים בהרכבה אשר מוגדרת להם איכות תמונה גבוהה, תהיה לכך השפעה על ביצועי התוכנה בעת העבודה על ההרכבה. חשוב לוודא כי כלל החלקים מוגדרים עם Image Quality בינוני עד נמוך.
  • חלקים בגרסאות ישנות – אם ישנם חלקים בהרכבה אשר נשמרו לאחרונה בגירסה קודמת תהיה לכך השפעה על זמני הטעינה של ההרכבה. יש להקפיד כי כלל החלקים בהרכבה שמורים בגירסה העדכנית ביותר בה עובדים בחברה.
  • Top Assembly Mates– כל ה- mates שהוגדרו בהרכבה מחושבים ביחד כמערכת של משוואות. חישוב זה מתבצע בעת טעינת הקובץ ולכן אם ישנם מספר גדול מאוד של mates ברמת ההרכבה העליונה, תהיה לכך השפעה על זמן העלייה של הקובץ. ההמלצה היא לא לעבור את רף 200 mates ברמת ההרכבה העליונה.
  • עבודה עם קונפיגורציות מפושטות- ניתן להקל על העבודה עם הרכבות גדולות כשמפשטים חלקים/ תתי הרכבות בקונפיגורציות simplified כך שכל הפיצ'רים שלא נחוצים בהרכבה יעברו למצב suppress.

חשוב לציין כי כאשר אנחנו עובדים עם שיטות לטעינה חלקית של מידע לזכרון, מדיי פעם מומלץ דווקא כן לפתוח את ההרכבה במצב פתיחה מלא resolved ובכך לוודא שאין שגיאות בדרך. לאחר מכן מומלץ לוודא שאין עוד קונפיגורציות שלא התעדכנו ולבצע שמירה.

לסיכום

ניתן לראות בטבלה הבאה את עיקרי הדברים שדיברנו עליהם ומכאן להחליט מה תהיה שיטת העבודה שיותר תתאים לכם בארגון.

 

הפוסט הזה עסק בשיטות כלליות לעבודה עם הרכבות גדולות ב- SOLIDWORKS כך שאם אתם נתקלים בבעיה עם ההרכבות שלכם ומתקשים להחליט איזו שיטת עבודה עדיף לכם ליישם, תוכלו לפנות אלינו ונעזור לכם לאתר ולהתאים שיטת עבודה שתעזור לכם לעבוד מהר ויעיל יותר.

מעוניינים להצטרף לקורס החדש שלנו בנושא עבודה עם הרכבות גדולות? 

הקורס נותן כלים לזיהוי בעיות ביצועים בסביבת הרכבה, מלמד טיפול בבעיות בשלושה מישורים: בניית ההרכבות בצורה יעילה יותר, שימוש נכון בכלים של SOLIDWORKS והתאמת המחשב לביצועים אופטימליים ב SW. כל זה בשביל לעשות אופטימיזציה בצורת העבודה בתוכנה לטובת הביצועים.

לפרטים על הקורס: מכרז הדרכה, טל: 03-7660902, מייל: galita@systematics.co.il

תרצו לקבל עוד מידע על הרכבות גדולות? טיפים? תכתבו לנו למטה 🙂

מדוע בחרתי ב– Altium Designer

/0 תגובות/ב /על ידי

במהלך העבודה על פרוייקט מסויים רציתי לבחון חיבורים של מספר NETS. שימוש בקובץ NetList יכול לעבוד, אבל יהיה נוח יותר לראות את הדברים באופן ויזואלי בתוך השרטוט עצמו. ניסיתי למצא את הדרך הכי מהירה וקלה לעשות זאת , ונתקלתי באופציה של צביעת ה- NETS השונים במספר צבעים.

וכך צבעתי את ה-NETS:

5V – אדום
3V3 – צהוב
GND – ירוק

Schematic:

Layout:

להלן לינק להסבר כיצד ניתן לבצע זאת.

מה היתה הדרך המהירה ביותר לפתרון השאלה?
לא חיפשתי עצמאית ברשת את התשובה אלא עמדתי על האופציה הרצוייה בתוכנה – Set Net Colors ולאחר מכן לחצתי על 1F במקלדת והדפדפן נפתח ישירות על הלינק עם ההסבר הרצוי.

כלומר, בכל מקום בתוכנה שאתם לא בטוחים כיצד לבצע פעולה מסויימת ניתן ללחוץ על 1F והתוכנה תפנה אתכם לדף הרצוי (לפי הגירסא שבה אתם עובדים) ותיתן לכם את ההסבר על התכונה שאותה חיפשתם.

דוקומנטציה:

כיום מערך הדוקומנטציה של Altium Designer הוא מהמובילים בשוק.

התפריטים מחולקים לנושאים וכל נושא מקוטלג ונרשם מחדש לפי גירסאות – זאת אומרת שכל חיפוש שלכם בדוקומנטציה יחולק כך:

בשלב הראשון בחרו את הנושא בו אתם רוצים לעיין.

לאחר מכן את הגירסא בה אתם עובדים:

פורומים ושיתוף ידע:

מחלקת הפורומים של Altium Designer היא ייחודית באופייה מכיוון שמערכת הפורומים נדגמת על ידי צוותי הפיתוח של Altium Designer.

מה המשמעות? אחת לכמה שידרוגים או תיקוני באגים שגרתיים תוכלו לגלות פיצ'רים חדשים שהתווספו בעקבות בקשות של חברי הפורום מכל רחבי העולם.

לכן, שווה לכם להיות נוכחים ופעילים בפורומים מכמה סיבות:

  1. כאשר תחפשו נושא ספציפי במנועי חיפוש – תקבלו תוצאות ישירות לדוקומנטציה של Altium Designer.

מנגד, חיפושים בתוך הפורומים של Altium Designer אינם מופיעה בתוצאות ממנועי החיפוש – לכן החשיבות של החיפוש בפורום היא גבוהה.

  1. בקשות מיוחדות – כאמור לעיל, ניתן לבקש בקשות חדשות לפיצ'רים שאינם מופיעים בתוכנה ובמידה ותקבלו את אהדת חברי הפורום ייתכן מאוד ובגירסא הבאה כבר תקבלו את מבוקשכם.
  2. הפורומים מכילים מאות אלפי פוסטים וTOPICS במגוון נושאים – תנצלו טעויות של אחרים ותלמדו מהן.
  3. דיווח על באגים – כך Altium Designer מתעדכנת בבאגים ובתקלות תוכנה ומגיעה לטיפולם ביעילות.

סמינרי רשת: (Webinars)

הוובינרים של Altium Designer מועלים ומשודרים לכלל הלקוחות של התוכנה אחת לשבוע.

באתר שלהם ניתן למצא קישורים לכל ההרצאות שעלו עד היום, ולהרשם להרצאות עתידיות לפי הנושאים המוצגים.

החיסרון היחידי הוא שהתכנים הם באנגלית בלבד אך בשל כך סיסטמטיקס טכנולוגיות לקחה על עצמה לבצע וובינרים מלאים על כלל נושאי התוכנה בעברית (אחת לחודש), ניתן לצפות בכל התכנים שהוקלטו עד כה באתר המרכז את כל הסמינרים.

ספריית קטלוג פרוייקטים:

ספרייה אינטרנטית שמכילה מאגר עצום של Templates ופרוייקטים קיימים של מגוון סוגי עבודות מאת מהנדסי Altium Designer.

המאגר מכיל שרטוטים, כרטיסים מוכנים וקונקטורים ממגוון סוגים ויצרנים.

הדף מתעדכן על בסיס שבועי והתוכן שלו הוא אינסופי, גם אם אתם משתמשים וגם אם לא, שווה להיכנס ולראות מה יש לדף להציע.

 

רוצים מידע נוסף? יש לכם שאלות? פנו אלינו ונשמח לסייע!

צוות התמיכה של Altium Designer, סיסטמטיקס.

שימוש ב-ArcGIS Monitor לניטור מערכת ה-GIS הארגונית

/0 תגובות/ב /על ידי

מהו ArcGIS Monitor ?

רכיב ה-ArcGIS Monitor נועד לסיוע בניטור הרכיבים השונים של מערכת ה-GIS הארגונית. מערכת ארגונית שכזאת כוללת מטבעה רכיבים רבים (שרתים, בסיסי נתונים, שירותי GIS, תווכי תקשורת וכו') אשר לכל אחד מהם המורכבות שלו ולכל אחד מהם פוטנציאל להוות "צוואר בקבוק" התורם לדעיכת ביצועי המערכת הכוללים.

כאן בדיוק בא לסייע לנו ה-Monitor. לאחר התקנה וקונפיגורציה, יבצע ה Monitor ניטור שוטף של אותם רכיבים אשר נגדירם למעקב, באופן שיאפשר לנו זיהוי מצבי "שבר" בתפקודם, יצירת דו"חות סיכומיים לגבי עבודתם, סיוע בניתוח הגורמים לכשלים ואפשרות להגדרת Alerts אשר יתריעו באופן אקטיבי על הופעת כשלים.

ArcGIS Monitor יכול לסייע באבחון וניתוח של:

  • בעיות תשתית, רשת
  • דיסק רשת (NAS ודומיו)
  • מערכת הפעלה (וירטואלית / מארחת)
  • התנגשות בין תהליכי רקע מתוזמנים
  • בעיות בתהליכי תחזוקת מערכת
  • ועוד ….

במה שונה ArcGIS Monitor מכלי ניטור אחרים ?

קיימים כלים רבים המיועדים לניטור של רכיבים ספציפיים במערכת. לדוגמא – ה PerfMonitor של מערכת ההפעלה Windows או ה Enterprise Manager של בסיס הנתונים oracle.

הבעיה היא שכל אחד מכלי הניטור האלו יהיה מבט ספציפי על רכיב אחד מתוך ה Stack הכולל – והמורכב בדר"כ – של מערכת GIS ארגונית. כמנהלי מערכת GIS, נרצה כלי שנמצא תחת אחריותנו (ולא תחת אחריות איש ה System או ה DBA) שיעזור לנו באיתור מצבי כשל ובעיות במערכת ה GIS כולה.

בנוסף, ArcGIS Monitor בולל יכולות ניטור אחר רכיבים שהנם ספציפיים למערכת ה GIS – כגון שירותי ה GIS Server – שכלי ניטור "רגילים" לא מודעים כלל לקיומם.

התקנה וקונפיגורציה של ArcGIS Monitor

כמו בכל מוצר, כדאי לעיין תחילה בהגדרת דרישות הקדם למוצר ולוודא כי יש בידינו את השרת המתאים להתקנה.

תהליך ההתקנה והקונפיגורציה יכלול באופן סכמטי את השלבים הבאים:

  1. התקנת בסיס הנתונים MongoDB (מגיע כחלק מחבילת ההתקנה, יישמש לצבירת נתוני הניטור).
  2. התקנת תוכנת ה ArcGIS Server Monitor
  3. כניסה ליישום ה ArcGIS Monitor Server ודרכו יצירת טבלאות הנתונים לתוכן ייתבצע הניטור, וכן הגדרת ה Monitor Administrator Web Site.
  4. התחברות ליישום ה Monitor Administrator (יישום Web לגישה דרך דפדפן).
  5. רישום השרתים המנוטרים.
  6. הוספת Counters למעקב אחר פרמטרים שונים בשרתים המנוטרים.
  7. הגדרת מצבי Alert אל מול ה Counters והתגובה אליהם.

מומלץ להיעזר בתהליך ההתקנה והקונפיגורציה בגלריית ה Monitor המכילה Tutorials שונים ומועילים.

הגדרת ה counters באמצעות ArcGIS Monitor Administrator

לאחר רישום השרתים שינוטרו על ידי הכלי, מתבצעת שארית ההגדרה על ידי בחירת Counters הזמינים במבנה "עץ" הירארכי עבור כל אחד מרכיבי השרת. Counters שונים יהיו זמינים עבור רכיבים שונים. כך לדוגמא עבור רכיב ה IIS יתקיימו Counters הרלוונטים אליו, ועבור רכיב פורטל היישומים הגיאוגרפיים יתקיימו Counters אחרים

לאחר הגדרת ה Counters השונים עבודת הניטור מתחילה ו"דוגמת" את מצב המערכת באינטרוול הזמן שנקבע בעת הגדרת ה Counter.

צפייה במצב המערכת

בכל עת ניתן להתחבר אל יישום ה-Administrator ולצפות בתצוגות שונות המשקפות את מצב המערכת.

בדרך כלל נתחיל בלשונית ה-Home המציגה "תמונת מצב" מרוכזת של מצב המערכת:

משם ניתן להמשיך ללשונית ה-Availability המציגה סטטיסטיקה לגבי אחוז ה-Uptime של המערכות המנוטרות בפרק הזמן המוגדר:

שאר ה-Counters מרכזים את הפלט שלהם אל אחת מהקטגוריות אליהן ניתן להתחבר לפי הצורך:

בכל אחת מהקטגוריות, נוכל לראות "עץ" הירארכי של ה Counters השונים שהוגדרו במסגרת אותה קטגוריה, מחולקים כשלעצמם לתתי-קטגוריות. לאחר בחירה ב Counter, נראה את תוצאותיו לאורך התקופה המוגדרת:

ניתוחי (RCA (Root cause Analysis

בגרסה 10.7 נוספה למוצר ה Monitor יכולת חדשה בשם RCA (Root cause Analysis). המטרה היא לנסות "לאבחן" מצבי כשל שונים שהמערכת המנוטרת מציפה דרך ה Counters שהוגדרו. אל מול כל אחד ממצבי הכשל הפוטנציאלים האלו, מתבצע ניתוח ה RCA המנסה לקשור בין Source – כלומר "בעיה" הנמצאת בתחתית ה Stack, לדוגמא ברמת מערכת ההפעלה או בסיס הנתונים – לבין ה Impacts הנובעים מאותה בעיה – כלומר בעיות משנה הנוצרות במעלה ה Stack, לדוגמא איטיות בתגובת Web GIS Services מסויימים.

גם אל מול ה Sources וגם אל מול ה Impacts, תתווסף "המלצה" למנהל המערכת כיצד להמשיך מכאן בתהליך האבחון / פתרון של הבעיה:

הגדרת Alerts עבור ArcGIS Monitor

לאחר הגדרת Counters, ניתן (לא חובה) להגדיר אילו ערכים ייחשבו עבור ה Counter כמצבי Alert. עבור כל מצב Alert ניתן להגדיר האם הפעולה הנדרשת תהיה רק ציון מצב ה Alerts בטבלאות הניטור, או גם פעולה נוספת שניתנת להגדרה כגון שליחת הודעה למנהל המערכת.

לדוגמא, ניתן להגדיר עבור GIS Web Service מסוים מהו ה Response Time שייחשב כ"קביל", וכך תגובה איטית יותר תיחשב למצב Alert:

הרחבות (Extensions) עבור ArcGIS Monitor

בעמוד הגלריה של ArcGIS Monitor זמינות גם הרחבות שונות אותן ניתן להוריד, להתקין ובכך להרחיב את יכולות הניטור של ArcGIS Monitor. דוגמאות להרחבות כאלו:

  • License Inventory extension

מאפשר ניטור של הרשיונות הזמינים מתוך מנהל רשיונות צפים (License Manager) ארגוני: מתי כל רשיון או הרחבה היו בשימוש, לאיזה פרק זמן ועל ידי מי:

  • ArcSOC Optimizer

מנתח את מספר ה SOCs שנדרשו והיו בשימוש עבור GIS Web Services שונים ועל ידי כך מאפשר לטייב את הגדרת ה Min/Max של כמות ה SOC ששירותים שונים יכולים לנצל:

דו"חות ArcGIS Monitor

סעיף ה Reports ביישום ה Monitor Administrator מכחיל מספר דו"חות סיכומיים אשר המועיל ביותר מביניהם הוא דו"ח ה Excel. בדו"ח זה ניתן להגדיר אילו Counters ייכנסו לדיווח ועבור איזה פרק זמן מעוניינים ליצור את הדיווח:

ולאחר מכן ליצור את הפלט המתקבל כקובץ Excel, המחולק ללשוניות שונות המציגות סכימת סטטוס ומצבי Alert עבור הקטגוריה האמורה:

הקישורים הנם קישורים דינמיים אשר מנווטים ללשונית (Excel Sheet) נפרדים המציגים את פירוט הממצאים עבור כל Counter:

סיכום

ArcGIS Monitor הנו מוצר חדש (יחסית).

מטרתו לסייע בניטור מערכת GIS ארגונית מורכבת, במטרה לסייע באיתור בעיות בתפקוד השוטף של המערכת, באיתור "צווארי בקבוק" הגורמים לאיטיות בעבודה, ובניתוח הגורמים והסיבות למצבי כשל במערכת.

המוצר מחייב השקעה בשלב הגדרת ה Counters לניטור, אולם לאחר שלב ראשוני זה, מתפקד באופן שוטף וללא התערבות נוספת, מבצע את הניטור ואף מתריע באופן אקטיבי למנהלי המערכת על היווצרות מצבי Alert שונים המחייבים את התייחסותם.

המוצר מתומחר לפי גודל (כלומר כמות הליבות) של כלל השרתים המנוטרים על ידו.

אם אתם מעוניינים במוצר ה-rcGIS Monitor עבור מערכת ה-GIS הארגונית שלכם, צרו קשר עם צוות המכירות של תחום ה-GIS בסיסטמטיקס ונשמח לסייע לכם.