לאחר בדיקה מדוקדקת של החידושים והשיפורים, בחרנו במיוחד עבורכם את השלושה שלדעתינו מובילים בראש.
במקום השלישי – שינוי השקיפות באופציית SpeedPak
מעגל הגרפיקה של SpeedPak מאפשר לנו להבדיל בין הרכיבים הניתנים לשימוש בקונפיגורציית SPeedPak שיצרנו ובין שאר החלקים בהרכבה.
יחד עם זאת, לעיתים השקיפות המוגדרת כברירת מחדל של המעגל מסביב לעכבר יכולה להקשות על מציאת רכיבים מסויימים.
כדי לעזור לנו להבין יותר טוב את המצב, SOLIDWORKS 2024 – SP03 מאפשר עכשיו לשנות את השקיפות של מעגל הגרפיקה של SpeedPak מה שמאפשר לנו להגדיר את השקיפות בדיוק בהתאם לנוחות שלנו ולמורכבות ההרכבה. הורדת השקיפות מאפשרת לזהות בקלות רבה יותר בעיות התנגשות פוטנציאליות או להעריך את המרחק בין הרכיבים השונים.
במקום השני – זיהוי התנגשויות בין גופים משטחיים
במקרים רבים נרצה לעבוד עם גופים משטחיים בלבד או בנוסף לגופי סוליד רגילים.
העבודה עם משטחים בדרך כלל מורכבת ומתקדמת יותר ונוכל להתקל באתגר משמעותי לזהות התנגשויות בין הגופים השונים.
SOLIDWORKS 2024 – SP03 עוזר לנו להתגבר על הקושי על ידי אפשרות חדשה לבדוק התנגשות גם בין גופים משטחיים בתוך פקודת interference detection.
על ידי זיהוי התנגשויות קיימות ופוטנציאליות בשלב מוקדם בתהליך התכן, נוכל להתאים את המוצר שלנו , לוודא תפקוד תקין של ההרכבות ולחסוך זמן יקר.
במקום הראשון – חיפוש בספריות וטולבוקס
שימוש חוזר ברכיבים סטנדטים, שימוש בבלוקים להערות בשרטוט, או שימוש בטולבוקס המובנה של SOLIDWORKS נהיה קל הרבה יותר.
לא צריך יותר לחפש את התיקייה המתאימה, או בדיוק את הסטנדרט הנכון כדי למצוא את הרכיב עליו חלמנו. נוכל עכשיו לבצע חיפוש ישירות ב – TASK PANE למציאת תיקיות ורכיבים ברגע.
אז מה קיבלנו בגרסה החדשה של SOLIDWORKS 2024?
שלושה שיפורים מדויקים, שעוזרים לנו עם הרכבות, משטחים ורכיבים.
כל מה שעוזר לנו לשפר את תהליך התכן שלנו ולייעל את העבודה היומיומית.
שדרגו גם אתם עוד היום!
רוצים להכיר את כל החידושים?
הצטרפו אלינו לוובינר בו תגלו את כל החידושים האחרונים ואיך תוכלו לנצל אותם לעבודה מתקדמת בסביבת ה – SOLIDWORKS שלכם.
כמה מתסכל זה יכול להיות שאנחנו נכנסים לדוקומנטציה של MATLAB כי אנחנו לא זוכרים איך קוראים לפונקציה מסוימת, ובסוף במקום להשתמש בה בקלות אנחנו רואים הודעה אזהרה אדומה שהפונקציה הזו היא – not recommended – ובמקומה מוצע עבורנו פתרון חדש שבכלל איננו מכירים או יודעים איך להשתמש בו:
היום אנחנו כאן כדי להסביר על קצה המזלג על השינויים והחידושים שהתרחשו בגרסה האחרונה – 2024a עם כלי ה-Deep Learning של MATLAB.
מעבר לכך, אם תרצו להעמיק ולשמוע עוד מעבר לחידושים בבלוג זה, אנחנו מקיימים כנס בנושא יישום והטמעה של AI ב24.9.24 במלון דניאל בהרצליה, בו תוכלו לראות דמואים ייעודיים בנושאי AI, לשמוע על השינויים והחידושים, ולקבל ידע פרקטי להטמעה ואימוץ של AI במערכות ופרויקטים מורכבים – גם אצלכם בחברה.
dlnetwork object:
מדובר באובייקט של MATLAB מגרסת 2019b שעבר כמה שדרוגים משמעותיים כך שיהיה שימושי עבורנו כאובייקט שמחזיק בתוכו את הרשת שבנינו.
עד היום התעסקנו בשני סוגי רשתות בסיסיות ומוכרות במטלב:
seriesnetwork object – רשת עם שכבות מסודרות אחת אחרי השנייה. יש לו שכבת קלט אחת ושכבת פלט אחת כמו שניתן לראות בתמונה 1.
תמונה 1. דוגמה ל- Seriesnetwork
DAGnetwork object – רשת עם ארכיטקטורת שכבות מורכבת יותר מאשר ה- seriesnetwork שבה לשכבות יש כניסות משכבות מרובות ופלטים למספר שכבות. דוגמה לרשת מסוג זה ניתן לראות בתמונה מספר 2.
תמונה 2. דוגמה ל- DAGnetwork
מגרסת 2024a ההמלצה של MathWorks היא להשתמש רק באובייקט dlnetwork שמכיל בתוכו גם את ה- seriesnetwork וגם את ה- DAGnetwork. נשים לב כי אם יש לנו כבר רשת מסוג DAG או series אנחנו יכולים בקלות להמיר אותה ל- dlnetwork באמצעות הפונקציה: dag2dlnetwork.
שינוי ראשון שקורה בעקבות המעבר לאובייקט מסוג dlnetwork הוא שאנחנו לא צריכים יותר להשתמש בפונקציית layerGraph על מנת לראות את השכבות שלנו בצורה מסודרת או על מנת להוסיף שכבה, להסיר שכבה, לשנות שכבה או לייצר קשרים בין שכבות. ברגע שהמרנו את הרשת שלנו ל – dlnetwork נוכל לעשות את כל השינויים באמצעות האובייקט של הרשת מבלי להמיר אותו לשכבות. תמונה מספר 3 מציגה את השינויים הללו.
תמונה 3. כיצד ניתן לבצע שינויים ברשת או להמיר אותה מבלי להשתמש ב-layergraph
אם האובייקט ששומר בתוכו את הרשת השתנה מן הראוי שגם פונקציית האימון תשתנה בהתאם לכך שתקבל לתוכה את האובייקט הספציפי הזה. עד היום היינו רגילים להשתמש ב- trainNetwork בצורה כזו שהיינו מכניסים את הדאטא של האימון ואת השכבות של הרשת (בין אם בצורה של layers או בצורה של layerGraph) וכמובן את המאפיינים של האימון. הפונקציה החדשה שמומלץ להשתמש בה הוצגה לראשונה בגרסת 2023b ונקראת trainnet. היא יכולה לקבל dlnetwork או layers (ממש כמו ב- trainNetwork) ואחד היתרונות העיקריים שלה הוא שהיא גם נותנת לנו לבחור את פונקציית ה- loss שלנו. אנחנו יכולים לבחור את אחת מהפונקציות המוכרות ש-MATLAB מציע למשל mse, crossentropy וכו' או לייצר פונקציית loss בעצמנו שמתאימה לצרכים ולדאטא שלנו ולהשתמש בה.
כמה יתרונות שיש לשני השינויים שדיברנו עליהם עד כה:
הפונקציה trainnet תומכת באובייקטים מסוג dlnetwork והם תומכים במגוון גדול של ארכיטקטורות של רשתות שאפשר לייצר בעצמנו, להשתמש ברשתות קיימות ומוכרות ב-MATLAB או אפילו לייבא מבחוץ (tensorflow, pytorch וכו').
באמצעות פונקציית trainnet אנחנו יכולים לשלוט בחישובי ה- loss מה שעוזר לנו עוד קצת לשלוט בתהליך האימון והלמידה בייחוד כאשר אפשר לייצר פונקציות loss משל עצמנו שמתאימות לדאטא שלנו בלבד.
שימוש ב- trainnet הינו מהיר יותר משימוש ב- trainNetwork.
עד היום על מנת לבצע transfer learning היינו משתמשים בשם הרשת שאותה אנחנו רוצים לאמן מחדש למשל:
אך שימוש בצורה כזו יוצר לנו seriesnetwork או DAGnetwork. לכן, נוצרה פונקציה חדשה שנקראת imagePretrainedNetwork שמכילה בתוכה את כל סוגי הרשתות המוכרות שאנחנו יכולים להשתמש בהם (נשים לב כי כדי להשתמש ברשתות אלו עדיין נצטרך להוריד את ה- support package שלהן) ובאמצעות שימוש בפונקציה זו נקבל רשת שהינה אובייקט מסוג dlnetwork.
דרך פונקציה זו נוכל גם לשנות בקלות את הכמות של הקלאסים אם נרצה לקחת את הרשת לזהות דברים אחרים מהקלאסים המובנים שלה. יש לציין כי עבור סיגנלי שמע יש פונקציה דומה – audioPretrainedNetwork – שמכילה רשתות ידועות עבור סיגנלי שמע.
Predictions:
גם בחלק של הפרדיקציה ישנם כמה שינויים בעקבות השימוש באובייקט dlnetwork. ישנן 2 פונקציות שבהן נוכל להשתמש ונעשה בניהן כעת השוואה. ההשוואה מוצגת בטבלה 1.
טבלה 1. השוואה בין פונקציית minibatchpredict ל – predict
למידע נוסף בנוגע לפונקציות אלו ניתן להיכנס לקישורים הבאים בדוקומטציה:
** חשוב לציין – כאשר אתם נתקלים ב- not recommended בדוקומנטציה, זה לא אומר שאסור להשתמש בפונקציות או באובייקטים הללו, הכוונה היא רק שיש אובייקטים ופונקציות מתקדמות יותר הן מבחינת פונקציונליות והן מבחינת ביצועים.
לגבי השילוב בין MATLAB ו-Python
כמו שכבר כולם יודעים השילוב בין MATLAB ו-Python הולך ומשתפר כל גרסה כך שלאט לאט נהיה יותר קל לעבוד עם שתי התוכנות יחד. כיום ניתן לייבא ולייצא רשתות בצורה קלה מ- Tensorflow ומ – ONNX גם עבור סביבות אחרות. גם מ- Pytorch ניתן לייבא רשתות ישירות לתוך MATLAB ללא בעיה (תמונה 4).
בגרסת 2023b נוצרו שתי פונקציות שעוזרות בייבוא הרשתות לתוך מטלב:
אז היום כבר אין תירוצים, מי שמשתמש ברשתות מPython יכול לייבא אותן בקלות לתוך MATLAB ולעבוד עליהן משם.
למידע נוסף בנוגע לשימוש ברשתות מיובאות ב-MATLAB ניתן לקרוא כאן.
אם תרצו לשמוע עוד, וליישם חלק מהדברים האמורים גם אצלכם בחברה – אתם מוזמנים ליצור אתנו קשר ונשמח לעזור.
הזדמנות טובה לשמוע ולהכיר אותנו מקרוב– היא להגיע לכנס שלנו שמתקיים ב 24.9.24 במלון דניאל, שם תוכלו ללמוד ולהתעדכן , ונמשיך להתקדם משם 😊
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/AI2024-MAIN.jpg392796יובל סיבירסקיhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Systematics_Logo.pngיובל סיבירסקי2024-08-20 14:56:062024-08-20 14:56:41דואגים שתמיד תישארו מעודכנים: מה חדש ב-AI עם MATLAB?
אנחנו מתרגשים להתחיל החודש משהו חדש ומועיל במיוחד – סדרת טיפים טכניים בנושא כבילה בתכנון PCB עם דגש על העבודה בתוכנת Altium Designer.
מטרת הסדרה היא להעניק לכם כלים, ידע וטיפים פרקטיים שישפרו את תהליך העבודה שלכם, ייעלו את התכנון, ויבטיחו תוצאות מדויקות ויעילות. בכל חודש נציג טיפ חדש שיסייע לכם להתקדם בתחום הזה, בין אם אתם מתחילים או מקצוענים מנוסים.
בטיפ הראשון, שמתחיל את הסדרה, נתמקד ביצירת Template ל-Harness Design, שלב בסיסי אך קריטי שיכול לחסוך זמן ולעשות פלאים לארגון התהליך כולו.
נשמח לשמוע מכם הערות, שאלות או רעיונות לנושאים נוספים שבהם תרצו להתעמק. אז בואו נתחיל:
פתחו את ה- Preferences ובחרו בלשונית Data Management ולאחר מכן בתת לשונית Templates.
בחלון שנפתח בצידו התחתון לחצו על Add ובחרו ב- Harness Wiring / Harness Layout .
לאחר מכן חלונית ה- Preferences ייסגר ואוטומטית תפתח חלונית חדשה שהתאם לסוג הסרטוט שבחרתם ושם תעצבו את ה-Template כראות עיניכם.
4. בהגדרות העמוד בחרו ב-Grids שנוח לכם לעבוד איתו, וב-Page Options בחרו בעיצוב גודל הדף ובאוריינטציה שלו (אנכית או אופקית) בצורה שאתם מעדיפים מבין האפשרויות: Standart , Custom (בחרו ב-Template רק במידה ואתם רוצים לערוך Template קיים!)
לחצו על לשונית ה-Parameters והגדירו שם את כל פרמטרים שאתם רוצים שיופיע לכם ב-Template כמובן שאפשר להוסיף פרמטרים חדשים בהתאם לצורך.
תשתמשו ב-Drawing Tools(Line, Graphics וכו') כדי להוסיף ולעצב לכם טבלת פרמטרים חדשה(פרמטרים חדשים או עוד מקום ללוגו החברה וכו') .
השתמשו ב -Text String כדי להוסיף כותרות קבועות , ושימוש חוזר ב-Text String כדי להכניס את הפרמטרים שישתנו בהתאם ל-Documents שלכם, בצורה הבאה – כשממקמים את ה- Text String לחצו על TAB ובהגדרות תשנו את הטקסט ל – <ParameterName>= לדוגמא : CurrentDate= כדי להכניס את התאריך.
תוכנת Altium Designer אשר מערכת תכנון הכבילה שלה ידועה כפורצת דרך בתחום – משפרת את היכולות שלה בתחום הכבילה והפעם מאפשרת לדייק את ה- Wire Length ככל שנדרש במספר אפשרויות:
Manual – עדכון אורך בצורה ידנית
Calculated
MCAD – כאשר עושים PUSH ל-wire מתוכנת MCAD מסוימת
Offset Length
בכל אופציה שתבחרו תוכלו לעדכן את האורך בצורת Manual ולשנות את האורך לאורך שהכי יתאים לכם (גם כאשר ה-Wire שקיבלתם משימוש ב-Mcad Codesigner והוא מגיע "מוכן" עם כל הערכים – גם אז יש אפשרות לשנות ל-Manual ולעדכן ידנית).
השוואה בין גרסאות ו/או רוויזיות (מהדורות) מאפשרת לנו לעקוב אחרי כל שינוי ויכולה להקל עלינו ולחסוך זמן רב. מהסיבות הללו Altium מציעה כמה אפשרויות השוואה בין קבצים שונים והיום נציג אחד מהם, הלא הוא ה-Online Gerber Compare.
היות ואנחנו מדברים על – Gerbers Compare נזכיר בקצרה את אחת מהדרכים לבצע השוואת קבצי הייצור ללקוחות שמנהלים בענן את הגירסאות ואת המהדורות שלהם. ניתן לביצוע ע"י כניסה לפלטפורמת הענן Altium 365, בחירה בפרוייקט כלשהו בעל רוויזיות, ואז נבחר בתפריט ה – Releases.
נבחר באחת מהגרסאות שיצרנו ונלחץ על-3 נקודות לפתיחת תפריט, שם תופיע לנו האפשרות לבצע Compare בין קבצי Gerber של ה-Release השונים.
כעת נחזור לנקודה שלשמה התכנסנו – Online Gerber Compare.
ממש כמו שזה נשמע, שירות האונליין החינמי מבית Altium 365 הינו זמין ללא צורך ברישום, אלא פשוט נכנסים ובוחרים את שני הסטים של קבצי הייצור ומקבלים דו"ח איכותי ומפורט על השינויים בין 2 הקבצים.
למעלה: אתר השוואת קבצי הייצור (קישור בסוף הבלוג)
פלט האתר לאחר טעינת שתי וורסיות של קבצי ייצור
הדו"ח שמתקבל כולל הבדלים ברמת שכבה בודדת כאשר כל שינוי והבדל מתועדים וויזואלית וכוללים פירוט של קורדינטות השינוי במרחב המעגל כפי שהוגדר בעריכה שלו (Origin).
בנוסף ישנן אפשרויות מדידה מתקדמות למדידה של ההבדלים והאלמנטים שבמעגל ואפשרויות של תצוגה נוחה של שכבה בודדת + שכבות מרובות של כמה וריאציות.
כאן המקום לציין כי חברת Altium מאפשרת להשתמש בשירות החינמי שלה ואת הקבצים שמועלים אינה שומרת בשרתי החברה – לאחר ההשוואה הקבצים נמחקים מהאתר.
Watatsumi Chofu הוא רובוט תת-מימי המאפשר לילדים ליהנות מחדוות היצירה ולחוות את הטבע, כאשר המטרה המוצהרת של הפרויקט היא "הצעה לחינוך הדור הבא המסתכל לעבר העתיד עשר שנים מעכשיו ושימור הסביבה באמצעות רובוטיקה".
הרובוט כולל תכנון מודולרי ברמה גבוהה, המאפשרת קונפיגורציות גמישות המותאמות במדויק למטרות שונות כגון תצפית ביולוגית וניקוי תת-מימי.
חלקו העליון של הרובוט מכיל את גוף הרובוט ומצויד במעגלים חשמליים ומצלמה, בנוסף לארבעה מדחפים המאפשרים את התנועה והניווט של הרובוט מתחת לפני המים.
החלק התחתון ניתן להתאמה עם מגוון תוספים, כמו למשל מנגנון לאיסוף אשפה תת-מימי כפי שניתן לראות בתמונות. המנגנון לאיסוף האשפה מורכב מצמיגים, המאפשרים את תנועת הרובוט על גבי הדרך התת קרקעית, מכשיר לאיסוף האשפה ותא אחסון כמובן, המאפשר איסוף אשפה יעיל כאשר הרובוט נמצא על גבי הקרקעית.
מנהל הצוות Haruomi Sakamoto וחברי הצוות הנוספים Megumu Isshiki, Takumi Moriyama, Fuka Masai, Makoto Otsuka מהמוסד האקדמי Kobe City College of Technology יצרו את הרובוט מתוך מחשבה על ילדים ועל הסביבה.
את הביצועים השונים של הרובוט, ניתן היה לראות בתחרות הרובוטים התת-ימיים טקנו אוקיאן 2023, בה הרובוט השתתף בתחרויות והדגים איסוף אשפה ואף זה בפרס ההצגה הטובה ביותר.
באמצעות שימוש בכלי התכנות הידידותי למתחילים Scratch, אפילו ילדים יכולים להפעיל בקלות את הרובוט ולבדוק את המצלמה, מה שהופך אותו לנגיש אפילו למתחילים בתכנות, כך שהרובוט עומד בחזון המייסדים שלו ומספק לילדים הזדמנויות לחוות את יופיו של הטבע ומערכות אקולוגיות.
תודה לצוות Watatsumi Chofu על השימוש בתוכנת SOLIDWORKS ליצירת הרובוט והרצון ללמד ילדים על שימור הסביבה. במשך 10 שנים, פרויקט השנה (POTY) הציג פרויקטים חדשניים של סטודנטים הבאים להשפיע על העולם שלנו. אם תתחילו לתכנן כבר עכשיו תוכלו גם אתם להתחרות בשנה הבאה, כאשר ההרשמה תתחיל באביב 2025.
הבלוג נכתב במקור ע"י מארי פלנשרד ופורסם בתאריך 22 ביולי 2024 בבלוג האקדמיה הרשמי של SOLIDWORKS. מוזמנים לקרוא בלוגים נוספים: https://blogs.solidworks.com/teacher/
גם אתם סטודנטים ותיכננתם פרויקט מקורי ומעניין בתוכנת SOLIDWORKS?
בואו נציג את הפרויקט שלכם ביחד! שלחו לנו תיאור קצר של הפרויקט עם כמה תמונות מרשימות וניצור איתכם קשר.
סיסטמטיקס מלווה את כל משתמשי פתרונות SOLIDWORKS, גם באקדמיה.
כיום, בתהליך הפיתוח המסורתי המפתחים נדרשים בשיתוף פעולה בין המחלקות השונות בחברה – צורת עבודה שכוללת באופן בלתי נמנע איטרציות רבות מול צוותי התוכנה של קידוד ידני. האתגרים העיקריים בהם נתקלים המפתחים:
תחזוקה של שני קודים שונים שאינם מסונכרנים באופן מידי אחד עם השני
דרישות משתנות תוך כדי תהליך הפיתוח וצורך בביצוע שינויים בקוד
טעויות אנוש בקידוד ידני אשר מביאות לעיכוב בזמן הפיתוח
כתיבה ידנית של קוד אשר מצריכה יותר זמן בפיתוח
צוותי אלגוריתמיקה והנדסת מערכת לא תמיד חושבים "חומרה", ועובדים על פי אילוצי המימוש
מדובר באתגר גדול הן מבחינת נוחות, ניהול תצורה וגם היעילות של הפיתוח, ולכן הפתרון של המרת קוד בצורה אוטומטית מהווה פתרון הקוסם לארגונים רבים.
וכך, במקום לכתוב שורות על גבי שורות של קוד באופן ידני, ניתן להשתמש בפתרונות יצירת קוד אוטומטי ולהגיע לשלב המוצר המוגמר באופן הרבה יותר מהיר.
פתרון זה מאפשר למהנדסים להתעסק בעיקר עבודתם ובפיתוח עצמו, ולאו בהכרח לרדת לרזולוציות של עבודה בחומרה.
בסרטון קצר זה תוכלו לראות איך ניתן לייצר באופן אוטומטי קוד עם ה-MATLAB Coder – החל מהצורך בהכנת הקוד מראש לפני ההמרה שלו ל-C, ועד לביצוע ההמרה עצמה (בין אם בצורה אינטרקטיבית \ דרך כתיבת קוד).
והיום, אני שמחה לבשר לכם, שבמסגרת הרצון להקל על הכניסה לנושא בדרך הקלה והמהירה ביותר, MathWorks מציעה לכם קורס מקוון חינמי חדש – MATLAB Coder Onramp – בו תוכלו ללמוד בקלות ובמהירות איך ניתן ליישם את יכולות יצירת הקוד האוטומטי גם אצלכם.
מיני-קורס זה הוא פרקטי, Hands-on, קצר (לוקח כ-שעה) ובו תגלו על תהליך המרת הקוד מ-MATLAB ל-C, ובפרט תלמדו כיצד:
להכין קוד MATLAB להמרה לקוד C
לייצר קוד C מפונקציות ב-MATLAB
לקרוא לקוד C מתוך MATLAB (MEX)
לתקן בעיות תאימות נפוצות,
ועוד!
בשורה התחתונה, היתרון באימוץ יכולות כתיבת קוד אוטומטי הוא עצום: המפתחים נהנים מפיתוח האלגוריתם בצורה נוחה בשפה עילית, ובסופו של דבר לייצר קוד בצורה אוטומטית, ואותו להריץ על גבי חומרות שונות. ואת הקוד שנוצר, ניתן לשלב כחלק מהקוד של הפרויקט כולו – וכל זה, בזמני פיתוח קצרים משמעותית.
(כל זה, מבלי לדבר כלל על יצירת קוד אוטומטי לשפות נוספות כמו CUDA,HDL,…)
בסרטון הבא תוכלו לראות את חברת Check Cap משתפת אתנו על המוצר C-Scan, אותו הצליחה להביא לחיים בין היתר באמצעות שימוש בכלי ה-MATLAB Coder:
ועכשיו, גם אם אין לכם ניסיון קודם או היכרות עם היכולת הזו – תוכלו תוך זמן קצר להתנסות ולקבל מושג טוב לגבי מהם היכולות, ואיך ליישם אותם הלכה למעשה, עוד היום, גם אצלכם בחברה.
רוצים עוד מידע על פתרונות ההטמעה ויצירת הקוד שלנו? מוזמנים ליצור אתנו קשר ונשמח לייעץ לכם לגבי הפתרון המתאים עבורכם.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/C-CODE-MAIN.jpg392796שלי מרטינובhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Systematics_Logo.pngשלי מרטינוב2024-08-14 15:06:112024-08-14 15:06:11יצירת קוד C בצורה אוטומטית – איך מתחילים?
כולנו יודעים מה זה NET, כיצד לנתב אותו ועל החשיבות הקריטית שלו כדי לקבוע לנו את איכות האות, ה-NET בעצם קובע איך והאם בכלל המעגל שלנו יעבוד. זאת הסיבה שתוכנת Altium מציעה אפשרויות משחק שונות בכל הקשור ל-NETS (דוגמת קביעת אימפדנס ב-Layer Stack Manager, קביעת חוקים למיניהם ועוד..) ועל ידי כך שליטה טובה ככל האפשר הן ב-NETS והן באיכות האות המתאימה ביותר.
בעדכוני הגרסה האחרונים Altium הוסיפה יכולת חישוב חדשה שעוזרת לנו לשלוט ב-NETS שלנו ברמה גבוהה ולדעת את ה-Max Current וה- Resistance של NET ספציפי! היכולת החדשה עוזרת לנו לא רק לתכנן אלא אפילו לעזור לנו לעשות DEBUG (במידה מסוימת כמובן) ולהעריך הספקים או נפילות מתח על כל NET.
איך היא יודעת?
השאלה המתבקשת כמובן היא – לפי מה התוכנה יודעת לקבוע את המקסימום זרם ואת ההתנגדות של Net מסויים? והתשובה היא, לפי ה- Layer Stack Manager. Altium יודעת לשאוב את המידע שהמשתמש הכניס בניהול שכבות ולחשב את ההתנגדות והזרם המקסימלי לאותו נט ספציפי.
Altium משתמשת בנוסחאות שנקבעו בתקן IPC-2221A (תקן שקובע את הסטנדרט של ה-PCB) לחישוב הערכים באובייקטים Arc, Track ו- Via ולהלן הנוסחאות:
זרם מקסימלי (Max Current) : I = k * ΔT0.44 * A0.725
כאשר :
I = זרם [Amps] A = ששטח חתך (רוחב * עובי המוליך שמוגדר ב-layer stack או Abarrel כמו שמוצג למטה ) ΔT = עליית טמפרטורה מעל טמפ' סביבה k = ערך קבוע , לפי:
k=0.048 עבור שכבות חיצוניות. k = 0.024 עבור שכבות פנימיות.
התנגדות (Resistance): R = (ρ * L / A)
כאשר:
R = התנגדות [Ω] ρ = התנגדות סגולית נחושת[Ω*mm2/m] L = אורך המוליך [m] (או אורך Via ) A = שטח חתך – T * W [mm2] (או Abarrel כמו שמוצג למטה) T = עובי המוליך[mm] W = רוחב המוליך [mm]
Via Length = המרחק בין אמצע שכבת הכניסה לאמצע שכבת היציאה.
חשוב לשים לב – שאורך ה-Via תלוי ב-net ובשכבות שהוא מתחבר ל-tracks שלהם. אורך של Via מסומנת שלא מתחברת ל-net יוגדר מקצה-השכבה התחלתית לקצה-שכבה סופית(ולא מהאמצע) כמו כן, במידה ו-via תתחבר ל-net מסוים אבל לא ל-tracks, אורך ה-via יוגדר כ-0.
אני מזמין אתכם להיכנס לדף הלינקדין שלנו ולהתעדכן בפוסטים מעניינים, בנוסף לדף הוובינרים שלנו ביוטיוב שמתעדכן ברמה שבועית. למידע נוסף צרו איתנו קשר.
תודה שקראתם ונתראה בבלוג הבא,
אביעד סרור.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/POST-PICT-MAIN-2.jpg392796Aviad Srurhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Systematics_Logo.pngAviad Srur2024-08-07 16:49:042024-08-11 13:40:08Altium – Max Current and Resistance
SOLIDWORKS Ultimate נותן לנו את היכולות של SOLIDWORKS Premium
ובנוסף, כלים ייעודיים לתכנון בענן, לתהליך ניהול ושחרור מוצר, ליצירת תוכן שיווקי ולייצור.
היתרון הגדול הוא שברגע שיש לנו את SOLIDWORKS Ultimate, אנחנו מקבלים גישה מלאה לענן של SOLIDWORKS לשיתוף מידע מלא בין מחלקת התכנון, ההנדסה, השיווק והייצור.
אין צורך יותר באוסף של כלים שמנותקים אחד מהשני וכל אחד ספציפי למטרה מסויימת.
המודל שלנו זמין ב – SOLIDWORKS לצוות המכאניקה, וזמין בפלטפורמה לצוותים האחרים כך שהם רואים את המידע המעודכן ביותר ולא צריכים להעביר כל פעם את הגרסה העדכנית לתוכנות אחרות, מה שחוסך זמן רב ובעיקר הרבה טעויות בדרך, ומאפשר לעבוד בסביבה אחת לשיתוף פעולה, חדשנות ויעילות.
כדי להכיר עוד את SOLIDWORKS Ultimate תוכלו לצפות בסרטון הבא ולקרוא עוד בהמשך.
ניהול פרויקטים ומשאבים
כלי ניהול פרויקטים ומשאבים עוזרים לנו לקצר את זמן הגעת המוצר לשוק, על ידי דאשבורד מותאם למעקב ביצוע פרויקטים, המקשר באופן ישיר בין המודל שלנו לבין בעלי התפקידים בפרויקט, המשימות השונות והתוצרים הסופיים.
עבודת צוות יעילה
שימוש בלוח לניהול חזותי של המשימות והבעיות העומדות בפני הצוות.
בכל פגישה, נוכל להגדיר את הסביבה ולכלול לדוגמא לוח מחיק דיגיטלי , לוח סקיצות, או הצגת דוחות או מסמכים קשורים.
אפשר גם לשלב מודלים חיים מסביבת ה – SOLIDWORKS שלנו ולסמן עליהם את ההערות והשיפורים שנרצה לבצע בהמשך.
ניהול תהליך שחרור מוצר
ניהול תהליכי שחרור מוצר קריטית בתהליך התכן, כך שנוכל לעקוב אחר חלקים בשלבים שונים בתהליך העבודה. לדוגמא, בדיקת אב טיפוס או בדיקה של חלופות שונות של התכן שלנו, בדיקת תכנון עבור הדגם הנוכחי או בדיקת היתכנות לגרסה הבאה של המוצר.
ניהול מבנה מוצר
נוכל לראות את התכן שלנו במבט על, הכולל את כל הקשרים הקיימים בתוך ה – SOLIDWORKS.
נוכל למפות את עץ ההרכבה שלנו לפי סטטוס העבודה, המהנדס האחראי או כל מאפיין אחר, ובו זמנית לראות את הרכיבים המתאימים במודל תלת מימדי מקושר.
בנוסף, נוכל לערוך את המאפיינים כבר בסביבה הזאת, ללא צורך לפתוח את הרכיבים בתוכנת SOLIDWORKS.
תכנות NC
ניצור תוכניות לעיבוד שבבי 2.5 ו – 3 צירים כולל כרסום, קידוח, לייזר וחיתוך.
נבדוק בעיות אפשריות במהלך הייצור באמצעות סימולציית מכונה ונצמצם עיכובים ושגיאות בייצור ובמידת הצורך, נוכל ליצור במהירות תוכניות חדשות המבוססות על פעולות בשימוש קודם.
כלים שיווקים
כלים מבוססי ענן עוזרים לנו לבנות את חווית המוצר ללקוחות.
נוכל להראות את המוצר בסביבתו הטבעית, לחברי הצוות או ללקוחות, תוך בחינת צבעים ועיצובים שונים, והכל במקביל לשיפורים בתהליך התכן עצמו ללא צורך בעדכון הקבצים.
נוכל לבצע הדמיות, הוראות הרכבה ומדריכים למשתמשים בצורה מהירה ודינמית.
כל אלו היו רק טעימה מהיכולות הכלולות בפתרון החדש של SOLIDWORKS Ultimate.
נוכל גם להרחיב את הידע והמיומנויות שלנו במוצרים השונים, באמצעות גישה מלאה לאלפי שיעורים מוקלטים על כל האפשרויות בפלטפורמת הענן של SOLIDWORKS.
רוצים לדעת האם האם SOLIDWORKS Ultimate מתאים לכם?
צרו איתנו קשר ונשמח לשלוח מידע נוסף או לבצע הדגמה מותאמת במיוחד עבורכם.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/SOLIDWORKS-Ultimat-MAIN.jpg392796מיכל ארגמןhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Systematics_Logo.pngמיכל ארגמן2024-07-31 10:06:442024-07-31 10:06:45SOLIDWORKS Ultimate – הכל תחת קורת גג אחת
אלכסנדר רבינוביץ', מהנדס בחברה, הגיע אלינו לפורום Modeling & Simulation (MODSIM ISRAEL) וסיפר לנו קצת על החברה ועל העבודה שלו. אלכס, בעברו היה מתכנן מכאני בחייל הים, שם עבד ב- ANSYS, לאחר מכן עבר לאלביט מערכות שם התחיל לתכנן ולבצע סימולציות באמצעות פתרונות SOLIDWORKS SIMULATION, לאחר מכן היה גם איש אנליזות באלביט מערכות ולבסוף הגיע לחברת ORBIT FR שם הוא מתכנן מבנים וקונסטרוקציות מורכבות כמתכנן-אנליסט.
אלכס סיפר מהתקופה שבה עבד בחברת אלביט מערכות:
"דבר ראשון שאני וכמה אנשים מצוות אנליזות עשינו, לקחנו את אותו מודל סולידוורקס של חלק מרכזי בפרוייקט והעברנו אותו גם בדיקות סטטיות ובדיקות הרעדה ושוק בזמן הירי (ב- SOLIDWORKS SIMULATION) , במקביל עשינו את אותו דבר ב- ANSYS וקיבלנו תוצאות מאוד דומות ברמה של 5% הבדל בין אנסיס לאנליזות של SOLIDWORKS…"
חלק מקו המוצרים של ORBIT FR כיום:
תאי מדידה בהם מודדים אנטנות מסוגים שונים. התאים מצופים באבסורברים (כמו כלוב פרדיי), מה שנותן להם מראה מרשים מאוד (יצא לי לבקר בחברה ולראות אותם) להלן מספר תמנות באדיבות חברת ORBIT FR:
סורק לינארי תלת-צירי בעל ממדים עצומים עם שטח סריקה של 32x15m מהלך של 3m ודיוק הצבה של 0.02mm (זאת לא טעות. דיוק ההצבה הוא קריטי על מנת לבצע מדידות מדויקות):
מערכת CR. הדמיה של מה שהיו מודדים בחוץ . אנטנה משדרת לתוך רפלקטור:
מכאן אפשר רק לדמיין אילו אתגרים כבירים עומדים בפני אלכס וצוות הפיתוח המכאני כאן. כאשר, עלות החלקים ברמת מורכבות וממדים כאלו, נעמדת על מאות אלפי דולרים, אין כאן מקום לטעויות. כמה דוגמאות יכולות להיות:
דיוק מכני גבוהה – תכנון מערכות עם טולרנסים מחמירים, על מנת לספק דיוק גבוה, המבטיח תנועה חלקה ואמינה ללא רעידות או סטיות של המערכות.
יציבות ועמידות – תכנון המערכת כך שתוכל לשמור על יציבות גבוהה גם תחת עומסים דינאמיים, שינויי טמפרטורה ותנאי סביבה וכו.
תכן מולטי-דיסטציפלינרי – עבודה בצמוד למהנדסי אלקטרוניקה, RF ועוד כדי להבטיח שהמערכות המכאניות יתמכו בדרישות האלקטרומגנטיות. בפרט, גם הבנה של השפעת החומרים המכאניים על התכונות האלקטרומגנטיות.
זה רק חלק קטן מהאתגרים איתם המהנדסים של ORBIT FR צריכים להתמודד…
כיצד מתמודדים עם אתגרים אלו?
על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, אלכס רבינוביץ' סיפר שהם משתמשים בחברה בכלי אנליזה SIMULATION SOLIDWORKS, על מנת לבצע אנליזות אלקטרומגנטיות על מגוון המוצרים שלהם.
הנה מספר דוגמאות מהאנליזות שאלכס מבצע באדיבות חברת ORBIT FR:
תכנון מערכת ה CR מתחיל בביצוע אופטימיזציה טופולוגית, על מנת לקבל קונספט ראשוני בעל יחס משקל-חוזק ואפטימלי. תמונות מתוך SOLIDWORKS / SOLIDWORKS SIMULATION:
לבסוף החלק עובר הפחתת משקל משמעותית וולידציה לחלק הסופי:
אישור תוצאות TS משקל: 2×1.8 Ton
אנליזות לסורק ספרי נבדקות במספר מצבי קיצון שונים:
במציאות "קצת" יותר גדול מאשר בתמונות (שימו לב לרכב באוויר) –
הפיילון: תורן עצום בעל מבנה ייחודי, שיכול להגיע לגובה של 14 מטר. ראו בן-אדם בייחס לתורן בתמונה מטה.
אלכס מספר: "הפיילון מסוגל להחזיק החל מאנטנה משדרת עד למטוס או מל"ט. התורן חייב להיות בעל צורת חתך מסויימת מאוד(קצת דומה לפרופיל כנף של מטוס) אשר מעניקה לו יכולת להיות שקוף מבחינת גלי RF, מה שהכרחי על מנת לא להפריע למדידות.
אותה צורת חתך היא מאוד חלשה בכיוון מסוים, מה שיכול לייצר רעידות בכל הזזה(לצורך מיקום מחדש או התאמה למדידה). מטוס שמחובר לתורן ומתחיל לרעוד יכול להתרסק בקירות או דפנות.
פה מבצעים אנליזות חוזק דינאמיות על מנת לוודא את האפליטודות המקסימליות של הרעידות וזמן הריסון. מידע שמאוד חשוב ללקוחות שלנו ".
אלכס רבינוביץ' מתכנן פיתוח מכני R&D ומומחה אנליזות חוזק.
חברת ORBIT FR עבדת עם סיסטמטיקס שנים רבות ומשתמשת במגוון כלי התכנון והאנליזות של SOLIDWORKS ומערכות ניהול מידע SOLIDWORKS PLM.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/MVG-ORBIT-FR.png392796מיכאל קוגןhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Systematics_Logo.pngמיכאל קוגן2024-12-15 16:21:212024-12-16 11:31:09כיצד MVG – ORBIT FR מצליחה "להשאיר דברים מתחת לרדאר" ולבצע אנליזות תוך כדי