גילוי כשלים בייצור בשלבים מוקדמים בעזרת Visual Inspection

תעשיות רבות מתמודדות עם אתגרים מורכבים בפיתוח וייצור של מוצרים. אתגרים אלו יכולים להיות:

  • גילוי של כשלים בייצור רכיבים רק לאחר שנעשה ייצור גדול והושקע הרבה כסף.
  • פגיעה במוניטין החברה עקב החזרות מוצרים בגלל שמחלקת הייצור לא שמה לב לכשלים בייצור הרכיבים.
  • אי עמידה בתקני איכות ובטיחות מחמירים הנדרשים על ידי רגולטורים ולקוחות עקב כשלי ייצור.
  • קושי לביצוע בדיקה ידנית עקב גודל קטן מאוד של רכיבים.
  • ועוד

אתגרים אלו דורשים מתודה שתאפשר ניטור של תוצרי פס הייצור ומתן פידבק בזמן הרלוונטי. Visual inspection (VI) או בדיקה חזותית בעברית, היא משימה שנועדה למצוא כשלים או פגמים על פני שטח של רכיבים. משימה זו מיושמת בדרך כלל בעולמות כמו ייצור, שבבים, בנייה, תעופה וחלל. משימה זו מתבססת על דאטה של תמונות של רכיבים שאותם המצלמה סורקת לאיתור כשלים באיכות הרכיב על ידי שימוש בטכניקות של ראייה ממוחשבת קלאסית או בינה מלאכותית. חברות רבות משתמשות בMATLAB ככלי לפיתוח אלגוריתמים בעולם זה כבר היום, כאשר המטרה הסופית לרוב היא לבצע בדיקה חזותית אוטומטית שיודעת להתריע למהנדסים והמפתחים על רכיב תקול והאזור הבעייתי בו שיצר את התקלה.

איך נוכל לבצע Visual Inspection בMATLAB ומה הכלים השונים שאפשר להשתמש בהם כדי להפוך את הפיתוח שלנו לטוב והמהיר ביותר?

בתעשיית הייצור, מערכות בדיקה ויזואלית אוטומטיות עם מצלמות ברזולוציה גבוהה מזהות ביעילות פגמים בקנה מידה מיקרו או אפילו ננומטרי שקשה לעין אנושית לקלוט. עם זאת, זיהוי שווא קורה לפעמים כאשר קיימים ליקויים לא ידועים או מגוון של פגמים, מה שמהווה לאתגר גדול. לכן נרצה כלים חזקים ומתקדמים שיוכלו לעזור לנו ברמת הדיוק הגבוהה ביותר לזהות פגמים אלו במהירות הגבוהה ביותר ובדיוק רב. בMATLAB יש לנו את Automated Visual Inspection Library תחת ה Computer Vision Toolbox שמאפשר לנו להשתמש ברשתות נוירונים מתקדמות וכלים קלאסיים כדי לבצע אוטומציה בזהוי הכשלים ברכיבים, ופיתוח מערכות שלמות של בדיקה חזותית.

MATLAB תומך בWorkflow השלם, מרכישת תמונה ועד פיתוח אלגוריתמים ולאחר מכן ביצוע Deployment של המודלים והאלגוריתמים אל רכיבי חומרה כדי שכל התהליך יבוצע אוטומטית באופן מבוזר ולא רק על המחשב במידה ונרצה.

השלבים בתהליך זיהוי הליקויים (Defect Detection Process): הכנת נתונים, שלב המידול עם בינה מלאכותית ופריסת המודל (Deployment)

ניתן לחלק את תהליך זיהוי הליקויים לשלושה שלבים עיקריים: הכנת נתונים, מודלים של AI ופריסה.

הכנת נתונים Data Preparation

הנתונים מגיעים ממספר מקורות ובדרך כלל אינם מובנים ורועשים, מה שהופך את הכנת וניהול הנתונים לקשים וגוזלים זמן. עיבוד מוקדם של תמונות במערך הנתונים יביא לדיוק גבוה יותר בזיהוי חריגות.

עיבוד מקדים של תמונה עם MATLAB

ל-MATLAB יש מספר אפליקציות לתמיכה בטכניקות עיבוד תמונה מקדים שונות.

Registration Estimator App:

אפליקציה זו ב-MATLAB מאפשרת לך לחקור אלגוריתמים שונים לביצוע רישום תמונות (registration) לא מיושרות ]כלומר תמונות מוזזות, מסובבות או מותאמות באופן שגוי זו לזו[ מה שמקל על models AI לזהות פגמים.

אפליקציות אלה מאפשרות תיוג חצי אוטומטי של תמונות או וידאו שיכול לחסוך המון זמן בשלב הכנת הדאטה. התיוג באפליקציות אלו הוא ביצירת ריבועים סביב האובייקטים שלנו, כלומר bounding boxes מה שמאפשר זיהוי ויזואלי של האובייקט וגם כמובן זיהוי ברמת המיקום במפת הפיקסלים של התמונה. כאן במקום לשלם לאדם שיתייג המון דגימות של דאטה (תמונות), ניתן להשתמש באפליקציות אלו ולתייג עם העכבר מספר אובייקטים בכמות קטנה של תמונות, ואז לקחת את התמונות המתוייגות ולאמן מודל AI עליהן, ולהשתמש במודל המאומן לתייג את שאר התמונות עם תיקון מינימלי של התיוגים עם העכבר על ידי המשתמש עצמו. ניתן לבצע תהליך זה במספר איטרציות לביצוע תיוג שלם.

שלב המידול – שימוש במודלים של AI ואלגוריתמים שונים לביצוע Visual Inspection:

רשתות שאומנו מראש (pretrained) בשימוש בלמידה מונחית לביצוע בדיקה חזותית:

כאשר משתמשים במודלים של למידה עמוקה (Deep learning) אז אפשר להשתמש במודל מהעולם של למידה מונחית (supervised learning). בגישה זו מאמנים מודל על הדאטה שלנו, ואז כאשר המודל מקבל דאטה חדש הוא יודע לבד להסיק מסקנות לגביו. אם נבחר במודל מעולם זה, קיימות שתי גישות לעבודה עם המודל:

  1. גישה אחת היא לבנות ולאמן רשת מאפס. כלומר לבנות את השכבות השונות לפי ארכיטקטורה ידועה ולאמן את הרשת שיצרנו.
  2. הגישה השניה היא לקחת רשת שאומנה מראש על ידי אדם אחר, ובעצם לתת לה כיוון קל על ידי אימון עם הדאטה שלנו והקלאסים שאנחנו רוצים שהמודל ידע לסווג עבורם את הדאטה. גישה זו נקראית transfer learning.

כיום קל ליישם את שתי הגישות ב- MATLAB ונוכל לעשות את זה באמצעות קוד או באמצעות אפליקציות.

במידה ונרצה לייבא (וגם לייצא) רשתות נוירונים מPython נוכל לייבא את הרשתות מספריות TensorFlow, PyTorch, ומפורמט ONNX™, כך שעקרונית ניתן לעבוד כמעט עם כל רשת נוירונים בסביבה של MATLAB.

Deep network designer app:

אפליקציית Deep Network Designer מאפשרת לבנות ולערוך רשתות נוירונים מאפס או עבור ביצוע transfer learning באמצעות העכבר בלבד וללא צורך בכתיבת קוד.

באמצעות כלי זה ניתן גם לנתח את הרשת כדי לוודא שארכיטקטורת הרשת מוגדרת כהלכה ולזהות בעיות לפני האימון.

אפליקציה זו מאפשרת לבצע ניסוי כך שאנחנו בונים פונקציית ניסוי שבתוכנה נוכל להגדיר אילו רשתות ואלגוריתמים נרצה לבחון, וגם אילו hyperparameters, ובעצם לתת לאפליקציה לבחון את כל הקומבינציות האפשריות של שילוב מודלים עם הייפרפרמטרי, כך שלאחר פעולת האפליקציה נוכל לבדעת מי המודל והפרמטרים הטובים והמדוייקים ביותר מבין האופציות שחשבנו עליהן. כל נוכל לייצר רשתות מאפס או לעשות transfer learning במהלך הניסוי שלנו לכל מודל שנרצה.

חשוב לציין שכדי לבצע זיהוי אובייקטים (object detection) לאיתור הליקויים נוכל להשתמש ברשת נוירונים מתקדמת כמו YOLOX משמשת לאיתור, לוקליזציה וסיווג ליקויים בתמונה. מודל זיהוי האובייקטים של YOLOX הוא טכניקה חד-שלבית המסייעת בזיהוי אובייקטים קטנים, כאשר היא מקטינה משמעותית את גודל התמונות ומשפרת את מהירות החישוב בהשוואה למודלי YOLO קודמים. המידע שנקבל הוא התמונות עם הסימונים של אזורי עניין (ROIs) עם ריבועים סביבם (bounding boxes) המשמשים לאימון מודלים וזיהוי האובייקטים.

שיטות זיהוי אנומליות בתמונות עבור בדיקה חזותית:

נוכל להשתמש בשיטות זיהוי אנומליות בדאטה בשביל לאבחן ליקויים ברכיבים, במקום לסווג מה זה ליקוי בדאטה, נוכל לאמן מודל על המון דאטה נורמלי ותקין כדיש אם הוא יקבל דאטה שהוא לא כזה הוא יוכל להתריע. דוגמה לכלי שמאפשר לנו לעשות אתז ה בדרך חכמה וקלה היא הפונקציה viewAnomalyDetectionResults שמאפשרת לנו לראות את הרכיבים המצולמים ואז ציון האנומליות שלהם כך שאפשר להקל משמעותית את זיהוי האנומליות בדאטה.

פריסה (Deployment) לרכיבי חומרה:

MATLAB מאפשרת יכולות הטמעה של רשתות הנוירונים לרכיבי חומרה שונים, כגון CPU של אינטל וARM, GPU של Nvidia, וגם SoCs , FPGAs של Xilinx  ו-Intel. נוכל לכתוב את הסקריפטים שלנו במטלב כולל יצירת המודלים ואז בקלות לייצר מהם קוד חומרה למגוון חומרות. אפשרות זאת מאפשרת חיסכון גדול בזמן ובמיומנות של עובדים להמרת הקוד.

במידה ותרצו לשמוע עוד – אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר!  

בינתיים, תוכלו לקבל מידע נוסף על האפליקציות בלינקים הבאים:  

  1. Automated Visual Inspection Library for Computer Vision Toolbox
  2. Generate C and C++ code optimized for embedded systems
  3. Generate CUDA code for NVIDIA GPUs
  4. Experiment Manager App
  5. Deep Network Designer
  6. Image labeler app
  7. Video Labaler App
  8. HDL Coder – Generate Verilog, SystemVerilog, and VHDL code for FPGA and ASIC designs

Optimizing PCB Performance with Cavity Design

תהליך יצירת ה- Cavity ב- Altium Designer  מציע פתרונות יצירתיים כשמדובר באילוצי גובה, שיפור ב- Signal Integrity או כאשר רוצים לשלב את ה- board כ- heat sink.

יש 2 דרכים לעשות Cavity ב-Altium:

  1. דרך ה-Footprint של רכיב ספצפי
  2. במצב עריכה של ה-Board במידה ורוצים תחום גדול ב-Board

במאמר זה ניגע בדרך השניה לעשות -Cavity במצב העריכה של ה-Board shape

אז לפרקטיקה

בפרוייקט שלנו נפתח את קובץ ה-  .PcbDoc ונלחץ על Design >>Layer Stack Manager

לאחר מכן נלחץ על    ואז נלחץ על Rigid/Flex (Advanced)

אחרי המעבר ל-Rigid/flex(Advanced) ובניית Stack נוסף נקבל 2 Stacks סמוכים:

כעת נעבור ל – .PcbDoc ונלחץ על מצב עריכה ה-  Board shape (ע"י לחיצה על מספר 1 במקלדת)

ונשים לב לשינוי נוסף ב-Active Bar :  

יתווספו לנו 4 אפשרויות חדשות לעיצוב ה-Board Shape שלנו.

נבחר ב – Place Board Region ונסמן את הצורה והגודל שנרצה את ה-Cavity .

(כאשר מעצבים את הצורה של ה-Cavity  ניתן ללחוץ על ~ ולראות איך ניתן לשנות את הצורות עיצוב של ה-Board Region).

נסמן את ה-Region שציירנו ונגדיר לו ב-Properties ב-Layer Stack את ה-Stack החדש שיצרנו

וזהו!

ברגע שתחזרו ב-.Pcbdoc למצב 3D תוכלו לראות שנוצר לכם Cavity בעומק של הstack החדש שהגדרתם

תודה שקראתם, אני מזמין אתכם להיכנס לדף הלינקדין שלנו ולהתעדכן בפוסטים מעניינים, בנוסף לדף הוובינרים שלנו ביוטיוב שמתעדכן ברמה שבועית. למידע נוסף צרו איתנו קשר.

נתראה בבלוג הבא,

אביעד סרור

ArcGIS Quick Capture – איסוף נתונים בלחיצת כפתור

הגדרת שכבת ישויות לעבודה עם  Quick Capture

לפני שמתחילים לבנות פרויקט ב Quick Capture-חשוב לוודא שהשכבה שאיתה תעבדו מוכנה ומוגדרת היטב. שכבת ישויות (Feature Layer) היא המקום שבו הנתונים שנאספים נשמרים – ולכן חשוב שהמבנה שלה יתאים לצרכים בשטח ולפעולות שתרצו להפעיל מהכפתורים.

הרשאות – כדי שהשכבה תעבוד עם Quick Capture יש להפעיל בה הרשאות עריכה, ולוודא שהפרויקט והשכבה תומכים בעבודה לא מקוונת – במידת הצורך.

סוג הגיאומטריה – בחרו את סוג הגיאומטריה המתאים לנתונים שתאספו:

  • נקודות – למשל עבור תצפיות, מפגעים או מיקומים בודדים
  • קווים – לתיעוד מסלולים, שבילים או תוואים
  • פוליגונים – למשל לתיעוד אזורים, שטחים או תיחומי

שדות נתונים – ודאו שלשכבה יש את השדות הדרושים בכדי להכיל את הנתונים שברצונכם לאסוף, וכן שסוג השדה תואם את סוג המידע הרצוי ( שדה טקסטואלי, מספרי או תאריכי).

צרופות  (Attachments)אם ברצונכם לאפשר צילום תמונות או סרטונים מהכפתורים, ודאו ש-Attachments מופעלים בשכבה.

סימבולוגיה – למרות ש-Quick Capture מבוסס על ממשק כפתורים צבעוני ונגיש, חשוב לזכור שהנתונים שנאספים מוצגים בסופו של דבר גם ב־Map Viewer  וביישומים נוספים, לכן כדאי להגדיר מראש סימבולוגיה ברורה לשכבת הישויות. בנוסף, כאשר יוצרים פרויקט חדש ב-Quick Capture מתוך שכבה קיימת – אפשר לבחור לייבא את הסימבולוגיה של השכבה ישירות לעיצוב הכפתורים: כלומר, כל ערך מקבל כפתור בצבע ובסמל התואמים לסימול המוגדר בשכבה. עם זאת, חשוב להבין שאין חובה לקיים התאמה מלאה בין עיצוב הכפתור לבין הסמליות בשכבה. אפשר לעצב את הכפתור בצבעים ואייקונים שמתאימים לחוויית המשתמש, בעוד הסימבולוגיה בשכבה תישאר פונקציונלית וברורה למטרות הצגה וניתוח במפה.

לאחר שיצרתם שכבת ישויות (Feature Layer) עם השדות והמבנה שאתם צריכים, ניתן להתחיל לבנות את פרויקט ה Quick Capture.

  • פתחו את Quick Capture Designer מתוך ArcGIS Online או הפורטל הארגוני שלכם.
  • לחצו על New Project  ובחרו באופציה Start from existing layers
  • בחרו את שכבת הישויות שברצונכם להשתמש בה.
  • Quick Capture יזהה את סוג הגיאומטריה (נקודה / קו / פוליגון) ואת השדות הקיימים, וייצור עבורכם קבוצת כפתורים לכל שכבה, עם כפתור נפרד לכל ערך שדה רלוונטי. בשלב זה תוכלו לבחור האם ברצונכם לייצר Web Map שתהיה מקושרת לפרויקט.
  • אשרו את פרטי הפרויקט ולאחר מכן לחצו על צור (Create).

עיצוב הכפתורים ב-ArcGIS Quick Capture:

לאחר יצירת פרויקט חדש ב- Quick Capture Designer , המבוסס על שכבת ישויות קיימת, תועברו לממשק אינטואיטיבי לעיצוב ויזואלי של הכפתורים ובניית הפרויקט.

ב-ArcGIS Quick Capture הכפתור הוא הליבה, כל לחיצה יוצרת ישות חדשה, עם ערכים מוגדרים מראש או בהתאם לקלט מהמשתמש. כדי שהעובדים בשטח יוכלו לפעול בקלות וביעילות, חשוב להציג להם ממשק ברור, בולט וידידותי – שמותאם בדיוק למשימה. ממשק ה- Web Designer של Quick Capture מאפשר לעשות זאת בקלות, תוך שליטה מלאה בנראות, בהתנהגות ובתכנים של כל כפתור.

בלשונית הappearance בסרגל הצד הימני ניתן לקבוע עבור כל כפתור:

  • תווית (Label) –  טקסט שיופיע על גבי הכפתור.
  • גודל וצורה  – מלבן רגיל או מעוגל פינה, במידות שונות.
  • צבע רקע ומסגרת –  לפי ערכי צבע מותאמים.
  • סמל –  מתוך גלריית אייקונים או תמונה מותאמת אישית עד 1 MB בפורמטים JPG/PNG/SVG.
  • פעולה –  איסוף נקודה/קו/פוליגון, פתיחת קישור, או הפעלת סקר נוסף.

קיימת אפשרות לבחור ולעצב כמה כפתורים או קבוצות ביחד –  לדוגמה, לצבוע מספר כפתורים באותו צבע, להגדיר גודל אחיד, או להחיל את אותה פעולה על כמה פריטים במקביל. תכונה זו חוסכת זמן ומבטיחה אחידות עיצובית בפרויקטים מורכבים. ניתן לעשות זאת באמצעות לחיצה על Shift  + קליק על הכפתורים/קבוצות הרלוונטיות.

קבוצות כפתורים – בונים חוויית משתמש ברורה

כל כפתור חייב להשתייך לקבוצה (כברירת מחדל – לפי שכבה), אך ניתן ליצור קבוצות מותאמות. בכל קבוצה ניתן להגדיר:

  • שם קבוצה + צבע רקע
  • מספר כפתורים בשורה (עמודות)
  • מצב פתוח/סגור כברירת מחדל
  • האם ניתן ללחוץ על כמה כפתורים בו זמנית (Multi-select) או רק אחד  (Exclusive group) – מדובר במאפיין ייחודי ל Quick Capture-לחיצה על כמה כפתורים בו זמנית אוספת ישויות שונות לשכבות שונות בו זמנית – דבר שאינו אפשרי ב Field Maps-או Survey123  

הגדרות איסוף נתונים

ArcGIS Quick Capture מאפשר איסוף נתונים מהיר בלחיצת כפתור, אבל מאחורי כל לחצן מסתתר מנגנון עשיר, שמאפשר לשלוט באיזה מידע ייאסף – ואיך. במדריך הזה נלמד איך להגדיר משתנים, לשלב נתונים אוטומטיים מהשטח, ולבנות פרויקט שנותן מענה אמיתי לצרכים בשטח.

בלשונית הData- בסרגל הצד הימני ניתן להגדיר את איסוף המידע לפי השדות של השכבות המקושרות ל-Quick Capture. את השדות ניתן לאכלס בערכים קבועים, משתני קלט של משתמש הפרויקט, משתני קלט של משתמש לחצן המאפשרים למשתמשים להזין או לבחור ערך מרשימה לאחר לחיצה על הלחצן, משתני מכשיר (לדוגמה, מהירות או דיוק) או ביטויי Arcade.

Device Variables- אכלוס אוטומטי של שדות Quick Capture ממאפייני החומרה של המכשיר, ללא כל פעולה מצד המשתמש. קיימים מעל ל-50 סוגי משתני מכשיר שניתן לאסוך ביניהם:

  • מיקום GPS מדויק (כולל קואורדינטות, גובה, דיוק אופקי ואנכי)
  • מהירות תנועה, כיוון נסיעה
  • תאריך ושעת האיסוף
  • דגם המכשיר ושם המשתמש המחובר

 Project User Inputקלט משתמש ברמת הפרויקט, משתנים מסוג זה מוגדרים פעם אחת, בעת פתיחת הפרויקט, ומלווים את כל הלחיצות לאורך הסשן. הם מתאימים לאיסוף מידע קבוע יחסית, שלא משתנה בין דיווחים בודדים, לדוגמה: שם הסוקר, אזור פעילות, סוג משימה וכדומה.

  • ניתן לבחור סוג קלט: טקסט, תאריך/שעה, רשימת בחירה הכוללים ערכי ברירת מחדל, טווחי תאריכים ואפשרות להזין טקסט חופשי.
  • ניתן להגדיר עד 3 משתני Project User Input, בכל פרויקט.

Button User Inputקלט משתמש ברמת כפתור משתנים מסוג זה מופעלים לאחר לחיצה על כפתור, ומאפשרים להזין מידע ספציפי לתצפית הנוכחית. מתאימים במיוחד כשיש צורך בפרטים משתנים, לדוגמה: דרגת חומרה של תקלה, תיאור מילולי, סריקת ברקוד זיהוי.

  • בעת הגדרת קלט ממשתמש ברמת כפתור, ניתן לבחור מתוך מגוון סוגי קלט – כל אחד מהם מתאים לצרכים שונים של איסוף מידע מהשטח: טקסט קצר (Text), טקסט מרובה שורות (Multiline Text), תאריך או תאריך ושעה (Date / Date & Time), רשימת בחירה (Choice List)  וסריקת ברקוד.
  • ניתן להגדיר עד 10  שדות קלט שונים לכל כפתור

צילום תמונות וסרטוניםניתן להגדיר כל כפתור כך שיאפשר למשתמש בשטח לצלם תמונה, לצלם סרטון קצר, או לבחור בין השניים.

  • עבור תמונות – ניתן לאפשר עד 5 תמונות לכל לחיצה.
  • עבור סרטוני וידאו – ניתן להגדיר סרטון אחד באורך של עד 10 שניות.
  • כאשר מאפשרים גם תמונה וגם וידאו – המשתמש יוכל לבחור באיזה מהם להשתמש בכל דיווח.
  • ניתן להשתמש במיקום שבו צולמה התמונה כמיקום הדיווח.

שיתוף הפרויקט ותחילת איסוף הנתונים

לאחר שסיימתם לבנות את פרויקט Quick Capture – עיצבתם את הכפתורים, הגדרתם שדות, משתנים, סמלים ופעולות – הגיע הזמן לעבור לשלב הבא: שיתוף והפעלה בשטח. בלחיצה על Save  ולאחר מכן Share, תוכלו לקבוע מי בארגון יקבל גישה לפרויקט – בין אם מדובר בצוותי שטח, קבלנים חיצוניים, או משתמשים ספציפיים. לאחר השיתוף:

  1. המשתמשים מורידים את אפליקציית Quick Capture  למכשיר הנייד
  2. נכנסים עם פרטי המשתמש שלהם.
  3. לוחצים על “Get Projects”  להורדת הפרויקט שהגדרתם.
  4. ומאותו רגע – כל לחיצה על כפתור תאסוף נתונים, תשלח מיקום, תצרף תמונה או תפתח טופס – בדיוק כפי שהגדרתם מראש.

האפליקציה תומכת גם בעבודה לא מקוונת – כך שניתן לאסוף נתונים גם ללא קליטה, והם יסונכרנו אוטומטית כאשר המכשיר יתחבר לרשת.

כלים מתקדמים ב-Quick Capture

מעבר לאיסוף נתונים בסיסי, Quick Capture כולל מגוון יכולות מתקדמות שמאפשרות שילוב עם תהליכים מורכבים, חיבור למערכות חיצוניות, ואיסוף מדויק במיוחד:

  • Arcade Expressions – אפשרות לבצע חישובים בזמן אמת, לעדכן שדות לפי תנאים לוגיים, ולשלוף מידע משכבות חיצוניות תוך כדי עבודה בשטח.
  • Webhooks – כל לחיצה על כפתור יכולה להפעיל אוטומציה חיצונית: שליחת מייל, עדכון מערכת ניהול, פתיחת קריאה שירות ועוד – דרך Make או Power Automate.
  •  Oriented Imagery –  שילוב של שכבות תמונה מכוונות מאפשר לצלם תמונות עם כיוון, שיפוע ומטא־דאטה מרחבי – ולנתח אותן בדיוק גבוה במפה.
  • Location Sharing – יכולת לתעד את מיקומי אנשי השטח לאורך זמן, לצרכים תפעוליים ובטיחותיים.
  • High Accuracy GNSS Receiver – תמיכה במקלטים חיצוניים לאיסוף מיקום בדיוק סנטימטרי – מתאים לתשתיות, חקלאות מדויקת, ושימור טבע.

לקריאה ומידע נוסף

מדריך משתמש מפורט באנגלית באתר ESRI

וובינר באנגלית עדכני לנובמבר 2024

כיצד חברת מפרולייט משנה את תעשיית הנשק בעזרת Altium

מפרולייט בחרה בפתרונות Altium כדי לשפר את תהליך הפיתוח של המוצרים המורכבים שלה באינטגרציה מלאה בין האלקטרוניקה למכניקה. יכולת זו היא קריטית במפעלי מפרולייט, שם המהנדסים נדרשים להיענות במהירות לשינויים בדרישות ממחלקות שונות כמו מכניקה ואלקטרוניקה.

יוסי ברנר, מהנדס אלקטרוניקה בחברה מספר:

"היכולת לראות את המוצר הסופי בסביבת הפיתוח שאנחנו עובדים עליה כל הזמן, חוסכת זמן ומונעת טעויות. הקולבורציה עם מחלקות אחרות מתבצעת בצורה חלקה, וזה תורם לשיפור זמני הפיתוח ולייעול תהליך העבודה"

עבודה משולבת זו לא רק חוסכת זמן, אלא גם מבטיחה שמוצרי החברה יעמדו בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתעשייה.

באמצעות Altium, המהנדסים במפרולייט יכולים לראות את התמונה הכוללת – מהמימוש האלקטרוני ועד להדמיה תלת ממדית של המוצר הסופי – דבר שמפשט את תהליך הפיתוח ומפחית טעויות שעלולות להתרחש בשימוש בתוכנות נפרדות.

"לא רק שהסביבה התלת-מימדית משפרת את הדיוק – היא גם חוסכת זמן ומונעת טעויות שהיו יכולות להתרחש בשימוש בתוכנות נפרדות"

השילוב בין נוחות השימוש, הכלים המתקדמים, והיכולת לשתף פעולה בצורה חלקה בין מחלקות שונים, הפך את Altium לפתרון אידיאלי עבור החברה. ברנר מוסיף:

"יתרון משמעותי נוסף של Altium הוא הנוחות שלה – כל הכלים נמצאים תחת אותה סביבה, מה שמקל על העבודה היומיומית שלנו"

היכולת של מפרולייט להציע פתרונות טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים בתחום האופטיקה הצבאית קשורה  בשימוש בכלים המובילים ביותר בשוק. השימוש ב- Altium  לא רק שייעל את תהליך הפיתוח שלה, אלא גם הבטיח את איכות המוצרים והעמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של תעשיית הנשק והאופטיקה הצבאית.

תאום דיגיטלי להאצת בדיקות בקרת ההינע של מנועים חשמליים

נסקור את הדרכים באמצעותן תוכלו:

  • להתגבר על אתגרי תכנון מערכת בקרה למנועים חשמליים באמצעות תאומים דיגיטליים בכל שלבי הפיתוח והבדיקה.
  • ליישם בדיקות אוטומטיות כחלק משרשרת הפיתוח – על מנת לשפר הן חדשנות והן איכות.
  • להקטין באופן משמעותי את מספר מחזורי הפיתוח ולתכנן מערכת בקרה יעילה יותר וטובה יותר, בזמן קצר יותר.

פלטפורמת פיתוח מרכזית מאפשרת הן את הפיתוח האלגוריתמי והן אוטומציה של בדיקות, ובכך יוצרת שיטת עבודה רציפה לבדיקות תכן הבקרה.

האצת תהליך הפיתוח והבדיקות של בקרים למנועים חשמליים

תכנון בקרה למנועים חשמליים ובדיקת בקרי זמן-אמת להנעת מנועים הוא תהליך ארוך וסיזיפי, והבדיקות עם רכיבים המסתובבים במהירות גבוהה ותחת תנאי מתח גבוה עשויות להיות מסוכנות.
שימוש חכם בתאומים דיגיטליים מאפשר סביבת בדיקה בטוחה המונעת לא רק נזק לציוד אלא גם פגיעה בגוף האדם. יתרה מכך, הוא מספק זרימת עבודה רציפה בכל שלבי הבדיקות בפלטפורמה אחת. כתוצאה מכך, הפיתוח הופך למהיר וחדשני יותר, ותקלות מתגלות מוקדם בתהליך.

תהליך הפיתוח של בקרי הינע למנועים חשמליים בגישה מבוססת-מודלים (Model-Based Design) מתחיל לרוב בשלב סימולציות שולחניות בו אנו נקבע את ארכיטקטורת הבקרה ואילוצי החומרה, לאחריה יהיה שלב אבטיפוס של הבקר, בו נבדוק האם הבקר שלנו פועל כמצופה.

כפי שניתן לראות באיור הבא, אבטיפוס מהיר של בקר (Rapid Control Prototyping)  מאפשר את הרצת תכן הבקרה בזמן אמת על חומרה גמישה ובעלת ביצועים גבוהים ללא צורך בבניה פרטנית עבור כל פרויקט מחדש.

שלבי הבדיקות והפיתוח השונים בתהליך

ברגע שתכנון הבקרה הסתיים והוטמע על הבקר, ניתן לבדוק אותו בסביבת Hardware-in-the-Loop (HIL)  יחד עם המנוע החשמלי ומערכת ההנעה. לבסוף, מערכת ההנעה של המנוע תוכל להיבדק ברמות הספק אמיתיות (גבוהות) במסגרת בדיקות Power HIL.

סימולציות שולחניות לשיפור בקרת המנוע

גישה חכמה לתכנון מבוסס-מודלים, MBD, מאפשרת לבחון במהירות רעיונות חדשים ולהאיץ את תהליך הפיתוח תוך איתור מוקדם של בעיות תכנון. מעבר חלק מאותם הסימולציות שפותחו לצורך תכנון הבקרה יוכלו לשמש אתנו עבור בדיקות אבטיפוס הבקרה לבדיקות חומרה-בלופ (HIL).

גישה זו של תהליך בדיקות כחלק מתהליך תכנון המודל מונעת פיתוח נוסף (תוכנה/חומרה) של אופיין הבדיקות וכן מהנדסי פיתוח ובדיקות יכולים לשמור על ארכיטקטורת מערכת נקייה ולבצע אוטומציה לכל שלב, החל מפריסה ועד לבדיקה ווידוא עמידה בדרישות.

שימוש במערכת הבדיקות כבקר עבור אבטיפוס

בשלב הבא של הבדיקות, מערכת בדיקות בזמן-אמת יכולה לשמש כאבטיפוס של בקר. תכן הבקרה פועל למול מערכת הבדיקות ומאומת על ידי שליטה במנוע החשמלי בפועל, מה שמאפשר כוונון ואופטימיזציה של אלגוריתמי הבקרה בטרם הטמעתם על הבקר הסופי.

שיטות מסורתיות של פיתוח אבטיפוס גוזלות זמן רב עקב מחזורי בדיקות ארוכים (מספר גורמים שמעורבים בתהליך ושילוב של מספר דיסציפלינות בתחום הפיתוח), דבר המקשה על החדשנות ועלול לגרום לקושי למציאת טעויות. אבטיפוס מהיר של בקרה הינו מהיר וגמיש יותר ולכן פותר בעיות אלו ומאיץ משמעותית את שלב פיתוח הבקרה.

לדוגמה, ניתן לבצע בדיקות רציפות ולשנות באופן איטרטיבי את תכנוני הבקרה ב-Simulink תוך שימוש בחומרה כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח. כך המהנדסים יכולים להתמקד בחדשנות ולערוך ניסויים ללא המגבלות של פיתוח הבקר. צורת עבודה זו מסייעת להבטיח בקרת איכות ולגבש אסטרטגיות בקרה אופטימליות בהתאם לדרישות שהוגדרו מראש.

כדי לנצל באופן מלא את היתרונות הללו, על מערכות הבדיקה לעמוד בדרישות ספציפיות: מערכות הבדיקה של חברת Speedgoat, למשל, ניתנות להגדרה עם מעבדים מרובי ליבות בעלי ביצועים גבוהים ו-FPGAs  (כפי שמוצג באיור 2). בנוסף, ניתן לפרוס תכנוני בקרה עבור רכיבי אלקטרוניקת הספק המשתמשים במוליכים-למחצה מסוג  SiC (Silicon-Carbide) או GaN (Gallium-Nitride)  ישירות ל-FPGAs  הניתנים לתכנות באמצעותSimulink.

מערכת זמן אמת Speedgoat לאוטומציה ובדיקות כחלק מתהליך הפיתוח

בדיקות חומרה בלולאה (HIL)

בשלב בדיקות הבקר הסופי, התאום הדיגיטלי של המנוע ומערכת ההנעה (שפותחו לצורך תכנון הבקר) כעת ירוצו על מערכת בדיקות זמן אמת המחוברת לבקר. הם יתקשרו לפי הפרוטוקולים הנדרשים ואיתם נוכל לבדוק בצורה מלאה השהיות ובעיות זמן אמת אמיתיות של המערכת.

בדיקות C-HIL (Controller Hardware-in-the-Loop)  מאפשרות לאמת את התנהגות הבקרים להנעת מנועים המשתמשים בבקרה מבוססת-שדה (FOC) או בבקרת מומנט ישירה (DTC).

במקום שימוש בציוד הפיזי לבדיקות, התאום הדיגיטלי מאפשר בדיקות בטוחות בכל תנאי הפעולה, כולל מצבי קצה, ללא חשש מנזק למערכת. בנוסף, ניתן להריץ בדיקות אוטומטיות חוזרות ונשנות סביב השעון, בעלות נמוכה משמעותית מבדיקות מסורתיות, ובכך להבטיח איכות גבוהה של תהליך האימות.

אמולציה של מערכת נבדקת עם: encoder, RTD’s , thermocouples , סוללות ועוד.

בדיקות Power HIL לבדיקת ציוד מחובר ומופעל

בשלב האחרון של הבדיקות, מהנדסי חשמל משתמשים בבדיקות Power HIL  כדי לבדוק ציוד חשמלי המחובר ומופעל במלואו. התאום הדיגיטלי של המנוע החשמלי רץ על מערכת בדיקות המחוברת להנעת המנוע, למגבר ההספק ולבקר דרך חיבורי I/O.

כתוצאה מכך, ניתן לבדוק ולאמת את מערכת ההנעה החשמלית בתנאי הספק מלא, כולל בדיקות של ממירי הספק, מנועים חשמליים ורכיבים נוספים במצבי פעולה תקינים וגם תחת תקלות.

מערכות בדיקה מתקדמות מאפשרות הדמיית ממשקי הספק בעלי רוחב פס גבוה באמצעות מגברי הספק בהספקים של מאות וואטים עד מגה-וואטים. בנוסף, ניתן לשלב כלי סימולציה מתקדמים כמו Ansys Maxwell  ו- JMAG-RTליצירת מודלים מדויקים של מנועים חשמליים, הכוללים מאפיינים לא-לינאריים ונתונים ניסיוניים.

ציוד חשמלי המתחבר לבקר המשמש לבדיקות בהספקים גבוהים לאימות התכנון

מערכת בדיקות חכמה לכל שלבי הפיתוח

שימוש במערכות בדיקה כמו Speedgoat  יחד עם Simulink Real-Time  מאפשר לך לבצע בדיקות מבוססות-דרישות וכן אוטומציה של הבדיקות. עבודה על פלטפורמה אחודה לפיתוח ולבדיקות היא קריטית לייעול התהליך. כמו כן, אותה שיטת עבודה משמשת גם לאבטיפוס מהיר של בקרה וגם כמודלים של מערכת ההנעה לבדיקות HIL ו-Power HIL מה שמאפשר Reuse לחלק גדול מהתשתית שפותחה.

שילוב מודלים של בקרה עם סימולציות מתקדמות מאיץ משמעותית את תהליך הפיתוח ומאפשר חקר ובדיקות מתקדמים שהיו קשים לבצע על בסיס מערכות פיסיות. כמו כן, ניתן לשלב כלי כיול חיצוניים ומגברי הספק לשיפור התהליך.

מערכת בדיקות חכמה לכל שלבי הפיתוח

לסיכום, בדיקות חומרה למנוע חשמלי, כולל חיישנים, ממירי הנעה ומערכות הספק המחוברים לבקר באמצעות ממשקים (I/O) אמיתיים, הן שלב קריטי בפיתוח מערכות הנעה למנועים חשמליים. מערכת בדיקות אינטגרלית לכל שלבי הפיתוח מאפשרת עבודה רציפה ותיקוף של כלל הרכיבים, הן בתנאי עבודה רגילים והן בתנאי תקלה.

לצורך ביצוע הבדיקות המקיפות, נדרש מודל תאום דיגיטלי  (Digital Twin) שילווה אותנו לאורך כל תהליך הפיתוח. מודל זה מאפשר לבצע בדיקות מבוססות סימולציה בסביבה בטוחה, לשחזר ולבדוק תרחישים שונים, ולזהות בעיות פוטנציאליות בשלבים מוקדמים. באמצעותו ניתן לוודא ביצועים, לבצע תיקונים נדרשים ולייעל את אסטרטגיות הבקרה עוד לפני הפריסה למערכת הפיזית.

באמצעות בדיקה של כל השלבים תחת אותה סביבה, ניתן לפתח חוגי בקרה מיטביים, להבטיח איכות ולהמשיך לחדש ולשפר את הטכנולוגיה של הנעת מנועים חשמליים.

אם תרצו לקבל פרטים נוספים ולראות כיצד הפתרון הנ"ל יכול להתאים לצרכים הספציפיים של הפרויקט שלכם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לסייע.

מבטי שירטוט של הרכבות גדולות באיכות גבוהה

בנוסף לעקרונות החשובים לשיפור ביצועים בעבודה עם הרכבות גדולות, כמו הורדת מורכבות גרפית או כמות משטחים במודל, בעבודה עם שרטוטים בהרכבות גדולות – מומלץ תמיד לעבוד עם המבטים המעודכנים ביותר. אם נחכה לעדכון בזמן פתיחת השרטוט, לא נצטרך לחכות לעדכונים במהלך העבודה השוטפת.

ההתמקדות העיקרית תהיה בהגדרה במבטי השרטוט שעלולה להשפיע מאוד על הפתיחה והמעבר בין ה-Sheets בשרטוט.

אם לחיצה על החלפת עמוד לוקחת הרבה זמן

בהרבה מהמקרים הזמן שמחכים בהחלפת העמוד הוא הזמן שהתוכנה לוקחת כדי לטעון את המבטים בעמוד החדש. מעבר למבטים מורכבים יכול להיות שישנם מבטים במצב של Draft quality.
מבטים במצב זה לא נטענים במלואם במהלך הפתיחה של השרטוט ובכך "מקלים על הפתיחה הראשונית" אך במקרים רבים דורשים מאיתנו להמתין לטעינה נוספת של המבט במעבר לעמוד בו הוא נמצא.

פתרון ידני – העברה של כל המבטים בשרטוט ל High quality וכך נביא לפתיחה של מבטים בשרטוט להיות מעודכנים לחלוטין.

מבט ב-High quality טוען לחלוטין את המודל כבר בשלב הפתיחה ולכן אמור להקל מאוד על המעבר בין העמודים בשרטוט.

מומלץ לשנות את ההגדרה הדיפולטית ובכך למנוע יצירה של מבטים נוספים ב draft  .

בהצלחה !
מוזמנים לפתוח קריאת שירות לשאלות נוספות כאן

איך להפוך סריקות תלת-ממדיות למודלים הנדסיים מדויקים?

המצב הזה יוצר אתגרים משמעותיים:

  • קושי בתכנון מחדש של רכיבים קיימים – כיצד ניתן לבצע שינויים והתאמות ברכיבים ללא מודל הנדסי מדויק?
  • שחזור רכיבים ישנים – מה עושים כשאין נתונים מקוריים אבל צריך לייצר חלקים חלופיים?
  • עבודה עם סורקי תלת-ממד – כיצד לוודא שהנתונים הנאספים יכולים להפוך למודלים ברי-שימוש?

הפתרון: הנדסה לאחור  (Reverse Engineering)

הנדסה לאחור היא הדרך להפוך קבצי Mesh למודלים הנדסיים שניתן לערוך, לשפר ולשלב בתהליך התכנון. באמצעות תהליך נכון, ניתן להמיר סריקות תלת-ממדיות למשטחים פרמטריים, לבצע התאמות ולייצר מודלים מדויקים.

שלבי המרה נכונה של סריקות תלת-ממדיות למודלים הנדסיים:

  1. עיבוד הנתונים הגולמיים – ניקוי קבצי ה-Mesh, סינון רעשים ותיקון אי-דיוקים.
  2. יצירת משטחים מתאימים – שימוש בטכניקות כגון משטחים פרמטריים או גיאומטריה מדויקת כדי לשחזר את צורת החלק המקורית.
  3. אינטגרציה עם תוכנות תכנון – הפיכת הנתונים ההנדסיים לקובצי CAD שניתן להשתמש בהם בפרויקטים עתידיים.

דוגמאות מהשטח – איך חברות מתמודדות עם האתגר?

חברות בתעשיות שונות כבר עושות שימוש בהנדסה לאחור כדי לפתור אתגרים משמעותיים:

  • יצרני רכב משתמשים בסריקות תלת-ממדיות לשחזור חלקים ישנים שאין להם מודלים דיגיטליים.
  • חברות בתחום הרפואה ממירות סריקות גוף לתבניות לייצור שתלים מותאמים אישית.
  • מהנדסי תחזוקה וייצור משתמשים בטכניקות אלה כדי לשחזר רכיבים תעשייתיים ללא צורך בפיתוח מחדש.
  • תעשיות כבדות כמו אנרגיה וחלל משתמשות בהנדסה לאחור כדי לשפר ולתחזק ציוד בעל מחזור חיים ארוך, כאשר אין שרטוטים עדכניים של הרכיבים הקיימים.

איך CATIA 3DEXPERIENCE מאפשרת תהליך הנדסה לאחור מדויק ויעיל?

CATIA 3DEXPERIENCE מציעה פתרון מקיף להנדסה לאחור תחת Role ייעודי בשם Reverse Engineer (RPE), המשלב כלים מתקדמים לעיבוד קבצי Mesh, יצירת משטחים פרמטריים והתאמת מודלים הנדסיים ברמת דיוק גבוהה. ביניהם:

  • Digitized Shape Preparation – אפליקציה המספקת כלים לקריאה, ייבוא ועיבוד של נתוני סריקה, כגון ענני נקודות או רשתות Mesh. היא מאפשרת סינון, עריכה והסרה של נתונים לא רצויים, ומסייעת בהכנת הנתונים להמשך תהליך ההנדסה לאחור.​
  • Digitized Shape to Surface – אפליקציה המציעה גישות שונות לשחזור צורות וירטואליות מתוך נתוני סריקה. היא מאפשרת המרה של רשתות למשטחים הנדסיים, תוך שליטה על דיוק, המשכיות העקמומיות והגדרת גבולות, מה שמקל על יצירת מודלים הנדסיים מדויקים.​

לסיכום, הנדסה לאחור היא כלי קריטי בתעשיות רבות, המאפשרת לשחזר, לשפר ולשמר רכיבים הנדסיים גם כאשר אין שרטוטים או מודלים דיגיטליים קיימים. CATIA 3DEXPERIENCE מספקת פתרון מלא לתהליך זה, באמצעות שילוב כלים מתקדמים שמאפשרים עבודה מדויקת, מהירה ויעילה. הודות לאפליקציות הייעודיות של CATIA ניתן להפוך סריקות תלת-ממד למודלים הנדסיים מוכנים לשימוש, ולשלב אותם ישירות בתהליכי תכנון וייצור מתקדמים.

הגדרות גרפיות שחשוב לבדוק לאחר התקנת SOLIDWORKS

במאמר זה נסקור את ההגדרות שחשוב לבדוק לאחר התקנת SOLIDWORKS כדי להבטיח ביצועים מיטביים גרפיים בעבודה עם ה-SOLIDWORKS.

פתיחת TASK MANAGER על מנת לוודא שהחומרה אכן עומדת בהמלצות החומרה של SYSTEMATICS ושל תוכנת SOLIDWORKS.

הגדרת ביצועים מיטביים בהגדרות הגרפיקה של WINDOWS

יש לעקוב אחר ההוראות המוצגות להלן על מנת לוודא כי מערכת ההפעלה בהכרח תבחר להשתמש בכרטיס המסך של  NVIDIA לעבודה כאשר תוכנת ה-SOLIDWORKS מצויה בשימוש:

  • נרשום בשורת החיפוש של מערכת ההפעלה Graphic Settings / הגדרות גרפיקה
  • במידה שסמל התוכנה של SOLIDWORKS לא מופיע ברשימת התוכנות, נבצע הוספה של התוכנה לתפריט הגדרות הגרפיקה, כפי שמוצג באיור הבא:

שימו לב!

ניגשים לקובץ ה-SOLIDWORKS מתוך הכונן (בדרך כלל כונן מקומי, כונן C) בו נשמרו קבצי התוכנה בעת ההתקנה הראשונית שלו.

  • לאחר הוספה של תוכנת ה-SOLIDWORKS, נשנה את הגדרות כרטיס המסך להגדרה המוצגת כדלקמן:
  • נוודא שגרסת ה-DRIVER של כרטיס המסך שלנו מעודכן בהתאם להמלצת החומרה בקישור הבא, זאת לפי סוג המחשב, מערכת ההפעלה וגרסת ה-SOLIDWORKS שבשימוש:

https://www.solidworks.com/support/hardware-certification

נכנסים בשורת החיפוש של מערכת ההפעלה ומחפשים NVIDIA CONTROL PANEL ובודקים את גרסת  ה-DRIVER המעודכנת –

במידת הצורך, מתקינים DRIVER חדש (אם הגרסה שמותקנת במחשב לא תואמת את הגרסה המומלצת).

  • לאחר עדכון הדרייבר, יש לוודא את הגדרות הדרייבר לפי הבלוג הבא:
  • לאחר ביצוע כל הצעדים שהוצגו, יש להיכנס לתוכנת ה-SOLIDWORKS, לבחור ב-OPTIONS (אייקון גלגל שיניים) ->SYSTEM OPTIONS  -> PERFORMANCE ולאחר מכן מסמנים V עבור האפשרות של –

ENHANCED GRAPHICS PERFORMANCE ונבצע RESTART לאיתחול התוכנה והחלת ההגדרה. 

  • במידה שמדובר במחשב נייח ולא במחשב נייד, ממליצים להסתכל על הבלוג הבא שמסביר כיצד ניתן לוודא כי כרטיס המסך מחובר כמו שצריך למחשב –
  • לא לשכוח לבצע RESTART יומי, לפינוי זיכרון עבודה עבור תוכנת ה-SOLIDWORKS.

ביצוע כלל הצעדים שפורטו להלן יבטיח ביצועים מיטביים ושימוש נכון בכרטיס הגרפי של המחשב בזמן עבודה בתוכנת ה-SOLIDWORKS.

לא הסתדרתם?

מוזמנים לפתוח קריאת שירות כאן