פחות זמן על הגדרות, יותר זמן על תכנון: DRC Sets

/0 תגובות/ב /על ידי

כדי להפוך את העבודה ליעילה ופשוטה יותר, הוסיפה Altium יכולת חדשה בשם DRC Sets לארגון וניהול קבוצות של חוקי תכנון (Rules) כסטים מוכנים מראש, לשמור אותם לשימוש חוזר ולהחיל אותם במהירות על פרויקטים שונים. כך ניתן לקצר משמעותית את זמן ההגדרה, לשמור על אחידות בין תכנונים ולהפחית טעויות הנובעות מהגדרות ידניות.

במאמר זה נכיר את יכולת ה-DRC Sets, נראה כיצד היא מסייעת לייעל את תהליך העבודה ונבין כיצד ניתן להשתמש בה כדי להפוך את בדיקות ה-DRC למהירות, עקביות ומדויקות יותר.

איך זה נראה?

נפתח את הפרויקט הרצוי ואת ה-PCBDoc שלו ונלחץ על Design>>Rules

בחלונית שתיפתח נלך ל-“Add Rule Set”:

ייפתח חלון שבו תצטרכו לתת שם לסט החדש שיצרתם, ומשם לייבא סט חדש או ליצור סט חדש לגמרי, במידה ותרצו לעשות פעולות מסוימות על אותו הסט, תוכלו ללחוץ עליו קליק ימין ורשימה של אופציות תיפתח לכם :

רשימת פעולות של שיכפול, שינוי שם, ייצוא וייבוא יהיו זמינים לכם.

כידוע קביעת סדר ל-Priorities הוא דבר חשוב מאוד שמשנה לנו את צורת הבדיקה של ה-DRC, נוכל לקבוע תעדוף לחוקים מסוימים מכל סוגי הסטים שיש לנו בפרויקט תוך כדי שמצוין לנו איזה חוק נלקח מאיזה סט, כמו בתמונה הבאה:

אחרי שסיימנו להגדיר את הסטים הרצויים, נלך לחלונית של ה-Design Rule Checker שם נגדיר אילו חוקים מאופשרים לבדיקה ואילו לא ונוכל לקבוע האם בדיקת ה-DRC שלנו תרוץ על כל הסטים/חלקם/קטגוריות ספציפיות בהם:

לסיכום,

DRC Sets הוא אחד מאותם פיצ'רים קטנים שנראים פשוטים במבט ראשון, אך יכולים לחסוך שעות עבודה רבות לאורך זמן. במקום לבזבז זמן על הגדרות חוזרות ולחשוש ששכחתםRule  כזה או אחר, ניתן לעבוד עם סטים מוכנים, עקביים ומדויקים. ככל שהבורדים הופכים מורכבים יותר ומכילים עשרות חוקי תכנון שונים, כך הערך של ניהול מסודר וניתן לשימוש חוזר גדל. התוצאה היא פחות טעויות, פחות עבודה ידנית ויותר זמן להתמקד במה שבאמת חשוב – פיתוח מוצרים איכותיים יותר.

עד כאן לבלוג הזה.

אני מזמין אתכם להיכנס לדף הלינקדין שלנו ולהתעדכן בפוסטים מעניינים, בנוסף לדף הוובינרים שלנו ביוטיוב שמתעדכן ברמה שבועית. למידע נוסף צרו איתנו קשר.

תודה שקראתם ונתראה בבלוג הבא,

אביעד סרור

ממקסיקו 1970 למונדיאל הבא: סימולציות SOLIDWORKS מתקדמות משנות את חוקי המשחק

/0 תגובות/ב /על ידי

מדמים את הפיזיקה של הכדורגל

סימולציה חוזק מבנה: ממקסיקו 1970 ועד לכדורגל המודרני

הכדורגל התפתח בצורה דרמטית מאז השער המיתולוגי של מוטל'ה שפיגלר ב-1970. כדי להגיע שוב לטורניר בסדר גודל כזה, שחקנים זקוקים לציוד המושלם. מעצבים שיפרו את נעלי הכדורגל והכדורים לביצועים אופטימליים על ידי שינויים בחומרים, במשקל ובצורה.

איך הכדורים והנעליים של שנות ה-70 בהשוואה לציוד המתקדם ששחקני ליגת העל והנבחרת נועלים היום? בעזרת פתרונות הסימולציה המבנית של SOLIDWORKS ניתן לבחון ציוד עבור ספורטאים ולענות על השאלות הללו. הכלים הללו עוזרים למעצבים ליצור מוצרים חזקים, קלים וטובים יותר, שיכולים לעשות את ההבדל בין עלייה לטורניר ובין הישארות בבית.

הפיזיקה מאחורי ה"בננה" המושלמת – כמו של גדולי שחקני ישראל

כולנו זוכרים את הבעיטות החופשיות המדהימות של אגדות כדורגל ישראליות, שמסובבים את הכדור לשמים ברגעי ההכרעה. אבל מה לגבי הפיזיקה מאחורי כל עבודת הרגליים המפוארת הזו?

בעזרת תוכנת  SOLIDWORKS Flow Simulation אפשר לבחון באופן וירטואלי את נתיב המעוף של הכדור ולראות את המדע מאחורי המסלול המדהים שלו. תוכלו להדמות את השפעת הלחות של תל אביב או הרוחות באצטדיונים השונים, ולראות את הפיזיקה שגורמת לכדור להתעקל ולצלול, הכל במטרה למטב את ביצועי הכדור ולהפחית את הצורך בבדיקות פיזיות.

איך כדורים חכמים יכולים להכריע את הדרבי: מעקב אחר כל נגיעה בעזרת אלקטרומגנטיות

בכדורגל הישראלי, כל החלטת VAR במשחק מתוח, כמו דרבי או משחק עונה, היא דרמטית. קבלת החלטות שיפוט בספורט מקצועני דורשת תגובה של חלקיקי שנייה, ופספוס של נבדל יכול לשנות לחלוטין את העונה כולה ולנפץ חלומות של העפלה לשלבים בינלאומיים.

עם ההתקדמות בטכנולוגיית מעקב אלקטרומגנטי (כמו זו שמוטמעת בכדורי מונדיאל מודרניים), שופטים יכולים לנתח נתונים ולקבל החלטות ברמת דיוק ומהירות חסרות תקדים. אבל איך בודקים את מה שלא ניתן לראות? תוכנת Electromagnetics Engineer מבית SOLIDWORKS הופכת את התווך הבלתי נראה לנראה, ועוזרת למהנדסים לפתח את מערכות השיפוט החכמות והמדויקות ביותר.

בין אם מדובר בכדורגל, בתעשייה או בפיתוח מוצרים חדשניים, הצלחה מתחילה ביכולת לקבל החלטות נכונות מוקדם יותר. בעזרת פתרונות הסימולציה של SOLIDWORKS ניתן להבין טוב יותר את התנהגות המוצר, לקצר תהליכי פיתוח ולהגיע לתוצאות מדויקות יותר – בדרך ליתרון תחרותי אמיתי.

ואולי בפעם הבאה שנבחרת ישראל תעלה למונדיאל, חלק מהטכנולוגיות שיעזרו לה להגיע לשם כבר יפותחו בעזרת SOLIDWORKS.

פיתוח מודלים ב-2026: למה אתם חייבים את Simulink Copilot כדי להישאר רלוונטיים

/0 תגובות/ב /על ידי

בעולם שבו המורכבות של מערכות הנדסיות הולכת וגדלה בקצב מסחרר, הגישה המסורתית של "לקרוא, לנחש ולדבג לבד" פשוט כבר לא מספיקה. מהנדסים משקיעים יותר מדי מזמנם בהתמודדות עם הכרת המגנון של המודל במקום להתמקד בחדשנות ההנדסית. הגיע הזמן להשקיע את הזמן שלנו במה שחשוב באמת. הכירו את ה-Game changer של גרסת R2026a ה-Simulink Copilot.

למה ChatGPT או GitHub Copilot פשוט לא יספיקו לכם?

כולם מדברים על מהפכת ה-GenAI, אבל בואו נאמר את האמת: כלים כמו ChatGPT או עזרי קוד כמו GitHub Copilot יכולים להיות טובים לטקסט ולקוד, אבל הם לא מבינים את השפה הוויזואלית של מודלים ואת ההקשר הייחודי של סביבת Simulink (!). הם לא מסוגלים לראות את הבלוקים במודל שלכם ולא יכולים לקרוא את הפרמטרים מתוך המערכת שעליה אתם עובדים.

כאן נכנס לתמונה Simulink Copilot, עוזר מבוסס בינה מלאכותית שעבר אופטימיזציה ייעודית לסביבת Simulink. הוא חי בתוך סביבת העבודה שלכם ומספק תובנות עמוקות ופעולות מעשיות שמבוססות בדיוק על המודל הפתוח מולכם, מורכב ככל שיהיה.

ה-Simulink Copilot מודע להקשר: להיסטוריית השיחה שלכם, לבלוקים שבחרתם, ולשגיאות המערכת הקיימות במודל.  הנה מספר יתרונות שהוא מכניס לשולחן העבודה שלכם:

  • הבנה וחקירה: קבלו הסברים מיידיים על המודל שלכם. לא מבינים מה קורה בארכיטקטורה? פשוט תשאלו.
  • פתרון תקלות חכם: כלי ההסבר משולב ישירות בתפריטי הקליק-הימני ובהודעות השגיאה של ה-Diagnostic Viewer. הוא ממקד אתכם ישר למקור הבעיה ולדרכי הפתרון.
  • אמינות המבוססת על מקורות רשמיים: מכיוון שהתשובות מבוססות על התיעוד הרשמי של חברת MathWorks ועל נתוני המודל שלכם – תקבלו בהתאם תשובות מקצועיות מלוות בלינקים לתיעוד לקריאה נוספת – עם מינימום "המצאות" של AI.
  • אוטומציה: שילוב עם כלים כמו Process Advisor מאפשר לייעל אוטומציה של משימות ומעקב אחר התקדמותן.

ומה לגבי אבטחת מידע, קניין רוחני (IP) והפרטיות של הארגון שלכם?

זו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן מהנדסים בתעשיות ביטחוניות, רכב או תעופה חוששים להשתמש ב-AI. אתם לא יכולים לחשוף תכנונים קריטיים לענן ציבורי. בחברת MathWorks לקחו את זה צעד קדימה – תשתית האבטחה מבטיחה שהשאלות שלכם ונתוני המודל שלכם אינם נשמרים, ואינם משמשים לעולם לאימון מודלי AI אחרים.

השילוב עבורכם הוא קל וטבעי בסביבת העבודה – כדי להתחיל לעבוד, אין צורך בהתקנות תוכנה מסורבלות. ה- Simulink Copilot מוגדר כהרחבה (Add-on)  ל-MATLAB Copilot. לאחר ששויך אליכם רישיון, פשוט מתחברים לחשבון ה-MathWorks מתוך סביבת ה-MATLAB, ומתחילים לעבוד.

העולם ההנדסי טס קדימה. מי שימשיך לעבוד ולהיאבק במודלים בשיטות העבודה הישנות – פשוט יישאר מאחור.

מוכנים להאיץ את תהליכי הפיתוח שלכם ולהפוך כל מהנדס בארגון למומחה?

שדרגו היום לגרסת: R2026a

בקשו גישה: דברו עוד היום עם נציג המכירות או מנהל הרישיונות שלכם אצלינו בסיסטמטיקס כדי לקבל תקופת ניסיון (Trial) של 30 ימים על חשבוננו. לחצו כאן להשארת פרטים.

נסו בעצמכם: פתחו מודל, לחצו קליק ימני על בלוק ובחרו ב-"Explain this model to me".

🔗 לינקים שימושיים:

https://www.mathworks.com/products/simulink-copilot.html

איך הדפסה בתלת-ממד משנה את כללי המשחק בתעשיה

/0 תגובות/ב /על ידי

התעשייה בארץ מתמודדת עם אתגרים שלא הכרנו בעבר: שיבושים בשרשראות אספקה, מחסור בכוח אדם מיומן, דרישה להאיץ פיתוח מוצרים, וצורך גובר בגמישות תפעולית. במציאות כזו, ארגונים כבר לא יכולים להרשות לעצמם להמתין שבועות או חודשים לייצור חלקים קריטיים או אבות טיפוס.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה הדפסה תלת-ממדית.

מה שבעבר נחשב לכלי לאבטיפוס בלבד, הפך כיום לפתרון ייצור אמיתי שמאפשר לארגונים לפתח, לבדוק, לשפר ולייצר חלקים פונקציונליים במהירות, ביעילות ובהתאמה מלאה לצורך.

כשחודשים הופכים לשבועות

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברת Steadicopter הישראלית שפיתחה מסוק בלתי מאויש ונדרשה להתמודד עם אתגרי משקל, עלויות ולוחות זמנים.

ניר גלזר, מנהל תחום ייצור והדפסת תלת-ממד בחברת Systematics מספר:

"סייענו לחברת Steadicopter לקחת יותר מ-100 חלקים קיימים במסוק הבלתי-מאויש, אשר בעבר היו עשויים מאלומיניום ומיוצרים בצורה מסורתית, ולהעביר אותם לייצור בהדפסת תלת-ממד. החלקים המודפסים במסוק של Steadicopter תוכננו כדי לעמוד בדרישות המחמירות ביותר של הלקוח, והודפסו במדפסת תלת־ממד מבית  Markforged כאשר צריך להבין שמדובר בין היתר גם בחלקים מבניים של המסוק שצברו כבר מאות שעות טיסה".

תמונה באדיבות סטדיקופטר

כיום, מוערך ש-80% מחלקי המסוק הם חלקים מודפסים, שזה שיעור גבוה מאוד ומראה עד כמה הם סומכים ונשענים על פתרונות ההדפסה התלת-ממדית במוצר שלהם. בעקבות כך, הם הפחיתו משמעותית את המשקל של המסוק, חסכו בצורה דרמטית בעלויות הייצור וקיצרו בחודשים את לוח הזמנים של הפיתוח, מה שאפשר להם להקדים את תאריך היציאה לניסויים בשטח.

התאמה אישית ברמה שלא הייתה אפשרית בעבר

לא רק תעשייה כבדה נהנית מהמהפכה הזו. בתחום הרפואי שבו פתרונות סטנדרטיים לא תמיד נותנים מענה מדויק, היכולת לייצר פתרונות מותאמים אישית במהירות משנה את חוקי המשחק. הדפסה תלת-ממדית מאפשרת לייצר אביזרים רפואיים, סדים, עזרי טיפול, מודלים אנטומיים לתכנון פרוצדורות רפואיות ואף אבות טיפוס למכשור רפואי בהתאמה מדויקת לצורך, למטופל או לאפליקציה.

אחד היתרונות הבולטים הוא קיצור משמעותי של זמני התגובה. במקום תהליכי ייצור מסורתיים שעשויים לקחת ימים או שבועות, ניתן לעבור מתכנון דיגיטלי לייצור מהיר בתוך זמן קצר מאוד, יתרון משמעותי במיוחד כאשר נדרש פתרון ייעודי ולא מוצר מדף.

מעבר למהירות, הדפסה תלת-ממדית מאפשרת גם חופש תכנוני שלא תמיד אפשרי בטכנולוגיות ייצור מסורתיות. ניתן לייצר גיאומטריות מורכבות, לבצע התאמות אישיות בקלות ולבחור חומרים המתאימים לדרישות שונות החל מנראות ואסתטיקה ועד לעמידות מכנית או שימושים רפואיים ייעודיים.

עבור חברות מדיקל, סטארטאפים בתחום המכשור הרפואי, בתי חולים ומרכזי פיתוח, מדובר בכלי שמאפשר להאיץ חדשנות, לקצר זמני פיתוח ולהביא רעיונות לשלב הבדיקה והיישום הרבה יותר מהר.

מעבר מאבטיפוס לייצור אמיתי

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות הוא המעבר מהדפסת דגמים בלבד לייצור חלקים פונקציונליים אמיתיים, כולל סדרות ייצור קטנות ובינוניות.

היום ניתן לייצר באמצעות הדפסה תלת-ממדית:

  • חלקים פונקציונליים
  • ג'יגים ומתקנים לייצור
  • תבניות
  • חלקים מותאמים אישית
  • רכיבים קלי משקל וחזקים במיוחד

עבור ארגונים שמחפשים גמישות, עצמאות תפעולית ויכולת תגובה מהירה, מדובר בכלי אסטרטגי של ממש.

חשיבות התכנון המקדים

הטמעה מוצלחת ויעילה של הדפסת תלת-ממד, מדגיש ניר גלזר, תלויה במידה רבה בתהליכי התכנון המקדים. "כדי לוודא שהחלקים המודפסים יעמדו בדרישות הספציפיות של הלקוח, צריך לבצע מראש תכנון ייעודי להדפסה בתלת-ממד (DFAM). בלי יכולות התכנון הרלוונטיות, בלתי אפשרי להוציא את המקסימום מהטכנולוגיה: גם עם המדפסת הטובה ביותר בעולם, רוב האנשים מנצלים רק 10-15% מהפוטנציאל. זאת בדיוק ההתמחות שלנו בחברת סיסטמטיקס: יש לנו את הידע, הניסיון והכלים המקצועיים בעולמות ה-CAD שמאפשרים לנו ללוות את הלקוח משלב הרעיון הראשוני והייעוץ המקדים, דרך תהליכי התכנון ועד להדפסה עצמה ולתמיכה הטכנית. אנחנו בעצם עוזרים ללקוחות שלנו להתאים את החשיבה שלהם להדפסה בתלת-ממד, שינוי לא פשוט עבור הרבה מהנדסים, ומסייעים להם לבחור את החומרים, הטכנולוגיות והמדפסות המתאימות ביותר עבור האפליקציות שלהם".

ללא החשיבה הזו, גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר תנוצל רק באופן חלקי, וזה בדיוק המקום שבו סיסטמטיקס מביאה ערך.

הגישה ההוליסטית הזו מאפשרת ללקוחות לא רק לרכוש מדפסת אלא להטמיע תהליך עבודה מתקדם שמייצר ערך עסקי אמיתי.

אין ספק שפתרונות הדפסת תלת-ממד הולכים לשחק תפקיד יותר ויותר משמעותי בתעשייה הישראלית: הם מספקים פתרון ייצור מקומי כמענה לשיבושים וחרמות בינלאומיים, מגבירים את מהירות התגובה לצרכים המשתנים בזמן אמת, מאפשרים להתאים את תהליכי הייצור למחסור בכוח אדם ומסייעים להשיג חוזק גבוה לצד משקל נמוך.

רוצים להבין איך הדפסה תלת-ממדית יכולה להשתלב גם בארגון שלכם?
אנחנו מזמינים אתכם לשיחה עם המומחים של סיסטמטיקס או לביקור בחדר התצוגה שלנו.
היכנסו לסיור הוירטואלי בחדר התצוגה שלנו – לחצו כאן!

SOLIDWORKS AI – אתם שאלתם ואנחנו עונים

/0 תגובות/ב /על ידי

מאות משתתפים הצטרפו למפגש כדי לגלות כיצד הבינה המלאכותית משתלבת כבר היום בתוך סביבת העבודה של SOLIDWORKS.

במהלך הוובינר עלו שאלות רבות בצ'אט שלנו, בסיומו תכננו לקיים סשן שאלות ותשובות חי, אך בשל תקלה טכנית בלתי צפויה, המפגש הסתיים מוקדם מהמתוכנן. אבל הבטחנו לענות ואנחנו מקיימים!

ריכזנו עבורכם את השאלות המרכזיות שעלו במהלך הוובינר, יחד עם התשובות של המומחים שלנו. אז אם לא הספקתם לשאול או פשוט רוצים לעשות סדר, הגעתם למקום הנכון.

עוז דוקטורי, מנהל מוצר SOLIDWORKS ובועז ויסמן, מנהל מכירות SOLIDWORKS
מנחי הוובינר

האם אפשר להשתמש ב-SOLIDWORKS AI בעברית?

כן. ישנה תמיכה בעברית, כולל כתיבה וקבלת תשובות בעברית כחלק מהעבודה השוטפת מול כלי ה-AI והעוזרים הווירטואליים.

האם אפשר לייצר תמונות ורנדרים עם הכלים?

כן. בפלטפורמה קיימים פתרונות המאפשרים יצירת תמונות ורנדרים כחלק מתהליכי העבודה וההמחשה.

האם אפשר לסמוך על המידע שה-AI מספק?

כן. הצ'אט והיכולות החדשות מתבססים על מקורות הנדסיים רשמיים של SOLIDWORKS ושל Dassault Systèmes ולא על מידע אקראי מהאינטרנט.

מה לגבי פרטיות ואבטחת מידע?

המידע נשמר בצורה מאובטחת בענן של Dassault Systèmes  תחת תקני אבטחה מחמירים, ואינו משמש לאימון מודלים ציבוריים.

האם הכלים זמינים גם בגרסת סטודנט?

כרגע עדיין לא. עם זאת, מתוכנן שבעתיד כלי ה-AI והעוזרים הווירטואליים יהיו זמינים גם עבור האקדמיה וגרסאות הסטודנטים.

מה לגבי חברות ביטחוניות או סביבות ללא אינטרנט?

נכון להיום כדי לקבל את היכולות המלאות של כלי ה–AI של SOLIDWORKS יש להתחבר לענן ולפלטפורמת 3DEXPERIENCE. יחד עם זאת חלק מהיכולות אפשריות גם ללא חיבור לענן ולפלטפורמה.

האם אפשר לערוך את עץ המוצר ותתי-ההרכבות דרך הצ'אט?

כן. ניתן לבצע שינויים ועדכונים בעץ המוצר באמצעות המשך עבודה והתכתבות עם הצ'אט.

האם עץ המוצר כולל גם Mates ?

לא. כרגע מדובר במבנה קבצים היררכי אוטומטי ללא גאומטריה מלאה, ולכן למייטים אין משמעות בשלב זה.

עבור אילו רישיונות השירות זמין?

השירות זמין עבור כל סוגי הרישיונות של SOLIDWORKS:

  • Standard
  • Professional
  • Premium

האם היכולות החדשות יגיעו גם לגרסאות ישנות יותר?

כן. יכולות ה-AI זמינות החל מ-SOLIDWORKS 2025 SP03.

האם ה-AI יודע גם לתכנן מוצר לפי דרישות?

כן. יכולת חדשה בשם “Spec to CAD” נמצאת בפיתוח וצפויה להגיע לקראת סוף 2026.
המטרה שלה היא לאפשר מעבר מדרישות טקסטואליות ישירות למודל תכנוני ראשוני, כאשר היא תצא אנחנו נפרסם ונציג אותה.

האם יש ממשק ל-PDM?

כן. יכולות ה-AI זמינות גם עבור משתמשי PDM כחלק מסביבת העבודה של SOLIDWORKS.

האם יצירת השרטוטים האוטומטית מתבססת על הטמפלטים של החברה?

כן. ניתן להפיק שרטוטים אוטומטיים על בסיס תבניות (Templates) של החברה ובהתאם לדרישות מוגדרות מראש.

האם נדרש חיבור ל-3DEXPERIENCE?

כן. נדרש לבצע Login לפלטפורמת 3DEXPERIENCE כדי להשתמש ביכולות ה-AI החדשות.

האם קיימת הקלטה של הוובינר?

כן. כל מי שנרשם לוובינר יקבל את ההקלטה לצפייה.

היכנסו ללינק לצפייה בוובינר המוקלט

יכולות ה-AI שכבר זמינות היום ב-SOLIDWORKS הן רק הצעד הראשון.

בכל גרסה ועדכון צפויות להתווסף יכולות AI חדשות שיאיצו תהליכים, יצמצמו עבודה ידנית, ינגישו ידע הנדסי ויאפשרו למהנדסים להתמקד במה שהם עושים הכי טוב – לחשוב, לתכנן ולחדש.

כדי ליהנות מהיכולות הללו, חשוב להתחיל כבר היום לאמץ את שירותי הענן (Cloud Services) המהווים את הבסיס לדור החדש של SOLIDWORKS.

מי שיתחיל עכשיו, יוכל להפיק ערך אמיתי כבר מהיום ולהיות מוכן למה שמגיע בהמשך.

העתיד של התכנון כבר כאן – זה הזמן להצטרף אליו.

אם אינכם בטוחים האם יש לכם שירותי ענן, מוזמנים למלא את המספר הסיריאלי ונבדוק עבורכם – לחצו כאן

למדריך חיבור ה-SOLIDWORKS לפלטפורמה – הורידו כאן

למידע נוסף אודות SOLIDWORKS AI – לחצו כאן

עקבו אחרינו בלינקדאין כדיי להמשיך להתעדכן בכל היכולות החדשות – לחצו כאן

או בפייסבוק – לחצו כאן

ואם יש לכם שאלות נוספות, מוזמנים לשאול פה למטה בתגובות.

ArcGIS Monitor – המדריך המלא לניטור חכם של מערכת ה-GIS הארגונית

/0 תגובות/ב /על ידי

ArcGIS Monitor היא תוכנה ייעודית מבית Esri שנועדה לנטר מערכות GIS הן ברמת התוכנות של Esri והן ברמת הסביבה (המחשבים, ביצועי הרשת וכדומה). במקרה של תקלה, הכלי מאפשר לנתח לעומק ולהבין מה היה הגורם לבעיה.

איך זה עובד? קונפיגורציה וטכנולוגיה

איסוף נתונים: מערכת ArcGIS Monitor מבוססת על שרת מרכזי השולח שאילתות לשרתים המנוטרים כל מספר דקות ואוסף מספר רב של פרמטרים. הנתונים המתקבלים נשמרים בבסיס נתונים מקומי (Postgres).

Monitor Agent: על כל מחשב מנוטר מותקן Monitor Agent, אלמנט תוכנה קטן המתשאל את המחשב עליו הוא מותקן ושולח את הנתונים לשרת המרכזי.

זיהוי אוטומטי: תוכנת ה-Agent בודקת את הפרמטרים של המחשב עצמו (זיכרון, CPU) ומזהה אוטומטית תוכנות Esri שמותקנות (Server, Portal וכו'( ומעבירה גם את הנתונים שלהם לשרת המוניטור המרכזי.

קהל היעד של המערכת כולל מנהלי GIS ארגוניים, מנהלי IT או משתמשי GIS מתקדמים.

המערכת מספקת ממשק אינטרנטי ((Web ידידותי, המאפשר להציג נתונים במספר תצוגות מוכנות מראש לצד אפשרות ליצירת תצוגות חדשות. בנוסף ניתן להגדיר התראות דוא"ל אוטומטיות לאירועים מוגדרים, למשל שליחת התראה למנהל IT ברגע שניצול הזיכרון חוצה את רף ה- 80% .

המידע נשמר בבסיס הנתונים ל 90 יום (ברירת המחדל). מה שמאפשר לכם להציג את הנתונים לכל חלון זמן לפי הצורך.

רוצים לראות את המערכת בפעולה?

לחצו כאן לצפייה בוובינר המוקלט שבו הדגמנו את היכולות החדשות של  ArcGIS Monitor

ניהול מחזור חיי המערכת

חשוב להבין ששימוש ובקרה על מערכת ה GIS הוא פעולה מתמשכת ולא חד-פעמית. המערכת היא יישות דינאמית וחיה יש צורך לבדוק אותה לעיתים קרובות.

שירותים חדשים מפורסמים וצורכים משאבים כמו CPU נוסף, דיסק ומשאבי Server. משתמשים נוספים מצטרפים לפורטל. ואפליקציות חדשות נוצרות. בעקבות השינויים חייב להיות מעקב אחרי משאבי המערכת.

החוזקה המרכזית של ArcGIS Monitor היא היכולת לחקור מספר פרמטרים בנקודת זמן ספציפית, יכולת זאת חשובה להתחקות אחרי אירועי עבר כמו נפילות והאטות גם שמנהלי המערכת לא היו זמינים בזמן אמת.

ניתן, למשל, לענות על שאלות כגון האם כשה- CPU עלה הייתה גם צריכת זיכרון מוגברת? האם בזמן האטה היה שרות אחד שנקרא באופן חריג וכדומה. כל הפרמטרים של כל המערכות נשמרים במקום אחד וקל להציג אותם ביחד לאותו חלון הזמן.

התראות וספי עבודה  (Thresholds)

ספי התראות

המערכת מגדירה מראש ספים לסוגים מסוימים של נתונים. ברירות המחדל טובות לרוב המערכות אבל לעיתים צריך לשנות אותן ידנית. לפרמטרים מסוימים לא מוגדר סף מראש.

בצילום למטה רואים שברירת המחדל של הסף ל connectivity (חיבוריות) הוא 100% כלומר כל חריגה מערך זה תעלה אירוע ברמת critical (כאמור ניתן לשלוח דואל במקרה זה).

הסף הקריטי לאחוז CPU הוא 90 וסף ההתראה הוא 75%

ניתן לראות שיש ניטורים שאין להם התראה מוגדרת מראש וניתן כמובן לשנות את ספי ברירת המחדל שהמערכת מגדירה מראש או להוסיף ספים לבדיקות שאין להם ברירת מחדל.

שימו לב שהמערכת מצפה לכמות מסוימת של דגימות (בדרך כלל 3) מעל הסף לפני שהיא יוצרת התראה (alert)

בגרף למטה ניתן לראות את מצב ה-CPU של מכונה מסוימת כאשר רואים שבזמן שהנתון מעל 75% יש צביעה בצהוב בגלל מעבר סף אזהרה ובאדום מעל 90% להתראה ברמה קריטית.

התראות (Alerts)

כל חקירה מהספים שהוגדרו מייצרת התראה מתאימה. גם התראות נשמרות בבסיס הנתונים וניתן לעקוב אחריהן.

ההתראות יכולות להיות במצב Pending שמראה שהן עדיין פתוחות, כלומר הבעיה לא נפתרה. למשל כאשר הדיסק מתמלא בדרך כלל ההתראה לא תעלם מעצמה אלא אם כן נקטנו בפעולה יזומה (ניקוי הדיסק). התראות אחרות לעיתים נעלמות מעצמן – ה-CPU עלה מעבר לסף מסוים אבל אחרי זמן מסוים ירד חזרה.

על כל התראה רשום אם היא קריטית או warning וכמובן הזמן שהיא הייתה פתוחה. יתכן שעליה של ה CPU מעל 75% שלוש פעמים ביום למשך 5 דקות תראה לנו כמשהו שחייב טיפול ויתכן שנחיה עם העומס הזה.

מה ניתן לנטר בפועל?

(שימו לב לצילום של מערכת חיה למטה)

  • ברמת המכונה
    • CPU
    • זיכרון
    • Disk
    • תהליכים ספציפיים (arcSOC, ArcGIS Server)
    • רבים נוספים
  • ברמת ה ArcGIS Server
    • זמן תגובה
    • מספר בקשות משרות
    • ורבים נוספים
  • ברמת הפורטל
    • מספר משתמשים
    • מספר items
    • קבוצות
  • ברמת בסיס נתונים
    • ניתן לשלוח שאילתות ספציפיות לבסיס הנתונים ולנטר את זמן הביצוע והערך המוחזר
  • ברמת אפליקציות בפורטל
    • מעקב אחרי שימוש (חדש וחלקי בגרסה הנוכחית)

לוחות בקרה (Dashboards) והתאמה אישית

המעקב השוטף על המערכת נעשה בעיקר באמצעות לוחות בקרה (Dashboard). עם המערכת מגיעים מספר Dashboards מוגדרים מראש. ניתן (ורצוי) לעדכן אותם ולהגדיר חדשים.

ניתן לנטר מכונות מסוימות בגרפים נפרדים (אם יש מספר משמעותי של מכונות או חלקוה בין יצור לבדיקות), ניתן לעקוב אחרי שירותים מסוימים, או להבין את התפתחות התוכן בפורטל. האלמנטים ב-Dashboard יכולים להיות גרף או תרשים עיגול (Pie) במקרים של נתונים שההשתנות שלהם לאורך זמן לא משמעותית.

קסטומזציה והתאמה

כאמור ניתן לקסטם את המוצר כדי לנטר ולהציג בצורה קלה את הנתונים (ללא קידוד). חשוב להבין שכל הנתונים נאספים בכל מקרה אבל בגלל כמות הנתונים הרבה,  dashboard שיציג את הפרמטרים החשובים של המערכת מקל מאוד על הבנת התמונה הכללית. לאחר זיהוי בעיה ספציפית ניתן ורצוי לחפור במגוון הניטורים שנשמרו כדי למקד את הבעיה.

פתרון בעיות וקבלת החלטות

חשוב לזכור: ArcGIS Monitor  איננו מתקן את הבעיות בעצמו – הוא מציג את הנתונים הדרושים לקבלת החלטה.

פתרון בעיה תלוי בדרך כלל במספר גורמים וחשוב להבין מהו צוואר הבקבוק. האם צריך להוסיף CPU? או אולי זיכרון הוא הבעיה? ואולי יש שפע משאבי מחשב ויש רק שרות מסוים שאיננו מקבל מספיק משאבים. כל אלו ניתן לעשות על ידי סקירת כל הנתונים על כל המשאבים של המערכת.

בנוסף ניתן לענות על שאלות כגון מה יקרה עם נוסיף עוד 20% משתמשים. האם יחסר לנו זיכרון? או משאב אחר? האם הדיסק שלנו מתמלא?

קישורים שימושיים

הגרסה האחרונה נכון לעכשיו היא 2025.1

תיעוד כללי:  https://doc.arcgis.com/en/monitor/latest/get-started/windows/introduction-to-arcgis-monitor.htm

תיאור ממשק המשתמש:  https://doc.arcgis.com/en/monitor/latest/get-started/windows/arcgis-monitor-user-interface.htm

פורום הקהילה והבלוגים של Esri:  https://community.esri.com/t5/arcgis-monitor/ct-p/arcgis-monitor

לסיכום

כוחו של ArcGIS Monitor טמון באיסוף נתונים מתמשך ועקבי, והצגתם באופן פשוט וברור גם למשתמשים שאינם מומחי System.
לניטורים בתחומי החומרה, התקשורת, בסיס הנתונים ומערכת ההפעלה יש מקבילים שונים בתחומים אלו – אבל אלו תלויים באנשי System / DBA וגופים שאין לאנשי ה GIS שליטה עליהם. לעומתם, לניטורי ליבת מערכת ה GIS (כגון מספר קריאות לשרות וזמן תגובה) אין תחליף טוב יותר. איסוף ותצוגה פשוטה של מגוון נתונים מאפשר למשתמש להסיק בקלות מסקנות על מצב המערכת ולתחקר בעיות ביצועים שונות.

זקוקים לעזרה בהטמעת ArcGIS Monitor בארגון?

פנו אלינו עוד היום וצוות המומחים שלנו ישמח לעזור לכם להפוך את ניהול ה-GIS שלכם לפרואקטיבי.

עידן הסוכנים של MATLAB כבר כאן: הכירו את MATLAB Agentic Toolkit

/2 תגובות/ב /על ידי

מהנדסים, הגיע הזמן לשאול את השאלה הקשה: האם אתם עדיין כותבים קוד, או שהתקדמתם לניהול סוכנים? עידן הסוכנים של MATLAB כבר כאן, והוא משנה את כל מה שחשבתם על פרודוקטיביות.

דמיינו את הסיטואציה: אתם, בתור משתמשי מטלב, אומרים לסוכן ה-AI שלכם משפט אחד פשוט:
"נתח את קובץ הנתונים 'flight test.mat', מצא חריגות בתאוצה, ובנה אפליקציה שמציגה את הגרפים הללו עם אפשרות לסינון רעשים".  
בזמן שאתם מתפנים לתכנון האסטרטגי של המערכת הבאה, הסוכן כבר ניגש לעבודה: הוא קורא את הקובץ, כותב את הקוד, מכיר את המשתנים ב workspace, מעצב את ה-UI באפליקציות, מריץ בדיקות ומוודא שכיסינו את כל ה blind spots ומקרי הקצה, ומגיש לכם מוצר מוגמר ופעיל בתוך  MATLAB.

הבשורה היא שזה כבר לא מדע בדיוני. זהו עידן הסוכנים של MATLAB, והוא כאן כדי לשנות את חוקי המשחק.

בעולם שבו ה-AI  כבר יודע להשלים שורות קוד, השאלה האמיתית היא לא כמה מהר אתם כותבים, אלא כמה מהר המערכת שלכם פותרת בעיות מקצה לקצה. אם אתם עדיין מוצאים את עצמכם בתפקיד ה"מתווך" – מעתיקים קוד מ-LLM, מדביקים ב-Live Editor, מריצים, מקבלים שגיאה וחוזרים חלילה לצ'אט – אתם לא ממנפים את השימוש ב-AI אלא הופכים את עצמכם ל-human-in-the-loop של הכלי, במקום להיות האדריכל.

הכירו את ה-MATLAB Agentic Toolkit  

המהפכה שהופכת את ה-AI מעוזר טקסטואלי ל"שותף לצוות" – הוא לא רק מציע פתרונות; הוא מוציא אותם לפועל.

עד היום, האינטראקציה עם LLMs הייתה חד-סטרית ומנותקת מהסביבה המטלבית. ביקשתם קוד, קיבלתם טקסט, והאחריות על הבדיקה והאינטגרציה הייתה עליכם.

ה- MATLAB Agentic Toolkit , המבוסס על פרוטוקול ה- MCP (Model Context Protocol), מעניק למודל השפה "ידיים" בתוך סביבת העבודה שלכם. זהו הגשר שמאפשר ל-LLM , כמו  Claude  או GPT לגשת ישירות למנוע של  MATLAB, להבין את ההקשר של הפרויקט שלכם ולבצע פעולות אקטיביות.

למה  Agentic AI הוא Game Changer עבור מהנדסים?

  • סגירת מעגל אוטונומית : אנחנו לא מדברים על "עזרה". אנחנו מדברים על אוטונומיה. הסוכן לא רק כותב סקריפט; הוא מריץ אותו ב-MATLAB , מנתח את הפלט, מזהה שגיאות לוגיות או סינטקטיות, מתקן אותן בזמן אמת וממשיך בטרנזקציה עד להשגת היעד שהגדרתם.
  • המומחיות כבר בפנים:  הכלי מצויד בסט של כישורים מובנים – Skills. במקום להסביר לסוכן איך לבנות ממשק משתמש, הוא יודע לנהל קבצים, לבצע ניתוח נתונים מורכב ולהפיק ויזואליזציות – הכל מבלי שתצטרכו להדריך אותו על הסינטקס.
  • הבשורה למהנדסי המערכות: Simulink Agentic Toolkit   זהו אולי הצעד המשמעותי ביותר עבור התעשייה בישראל. לראשונה, אנו רואים יכולות אג'נטיות בתוך  Simulink. תחשבו על סוכן AI שמסוגל לבנות דיאגרמות בלוקים, לחבר פורטים, להריץ סימולציות דינמיות ולבצע אופטימיזציה לפרמטרים של מערכת בקרה. כרגע היכולת הזו זמינה דרך Claude Code , וזוהי רק יריית הפתיחה לעתיד של תכנון מערכות מבוסס מודלים (MBSE).

איך זה עובד בפועל? הכלי מאפשר לכם לחבר את MATLAB ל  Agentic AI tools (כמו Claude Desktop & Code , או VS Code ועוד) באמצעות ה- MCP Server של MATLAB.

בטיחות ושליטה: המידע שלכם נשאר בתוך MATLAB

חשוב לציין: למרות שהסוכן נעזר ב-LLM חיצוני לצורך ה'חשיבה', המידע והקוד שלכם נשארים בסביבת ה- MATLAB המקומית. אתם שולטים בדיוק לאילו תיקיות ונתונים יש לסוכן גישה, מה שמאפשר עבודה מאובטחת גם על פרויקטים רגישים.

השורה התחתונה: אל תהיו צוואר הבקבוק של עצמכם

המעבר ל- Agentic Workflows הוא לא "עוד פיצ'ר". זו הדרך היחידה להתמודד עם המורכבות הגוברת של מערכות הנדסיות מודרניות. כך תוכלו להפסיק לעסוק בסינטקס ולהתחיל לעסוק בפתרון בעיות ברמה גבוהה.

בסופו של דבר, זה לא שאלה של "האם" אלא של "מתי". המהנדסים שיובילו את השוק הם אלו שיידעו לרתום סוכנים אוטונומיים לביצוע המשימות החוזרות, וישמרו לעצמם את מה שאף סוכן לא יחליף: שיקול דעת הנדסי וחשיבה מערכתית.

רוצים לראות איך ה-MATLAB Agentic Toolkit הופך את ה-AI לשותף פעיל בצוות שלכם? הכנסו לדף המוצר הרשמי של MathWorks או צרו איתנו קשר בסיסטמטיקס לייעוץ על הטמעת פתרונות AI ו- Agents בתהליכי הפיתוח שלכם.

התייעצו עם המומחים שלנו בתחום MATLAB ו-Simulink
פגישות אונליין אישיות, ללא עלות ללקוחות סיסטמטיקס – לחצו כאן