
כנס Systematics NEXT 2026 יפתח במבט מעורר השראה אל העתיד ואל הדרך להפוך חדשנות למציאות.
עודד לבנטר יציג את חזון חברת סיסטמטיקס Empowering The NEXT בהרצאה Understand the World. Create What's NEXT. Make It Real ואת תפקידה בהעצמת הדור הבא של הטכנולוגיה והחדשנות.
משם נמשיך עם פרופ' נדב כהן מאוניברסיטת תל אביב, שייקח אותנו מ- Generative AI אל Physics AI ונבחן כיצד הבינה המלאכותית מתקדמת אל עבר הבנת העולם הפיזי ועיצובו.
את חלקה הראשון של המליאה תחתום ההרצאה מהפכת הבינה המלאכותית והאסטרטגיה הלאומית למובילות גלובאלית בהשתתפות שחר ברכה, סגן מנהל המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.
נדב כהן הוא פרופסור חבר למדעי המחשב ולבינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, וכן ממייסדי חברת Imubit וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. הוא מוביל מחקר אקדמי ותעשייתי המשתרע מיסודות הלמידה העמוקה - המכונה גם רשתות נוירונים - ועד ליישומה בעולם הפיזי. קבוצת המחקר האקדמית שלו מפתחת תיאוריות מתמטיות ועורכת ניסויים שיטתיים, במטרה לגבש אלגוריתמים מבוססי עקרונות המשפרים ביצועים. מעבדות המחקר התעשייתיות שלו מפתחות מודלי עולם לצורך קבלת החלטות - למשל באמצעות למידת חיזוק - בתחום הבינה המלאכותית הפיזית, ומפעילות מערכות בסביבות ייצור בקנה מידה גלובלי.
נדב השלים בטכניון תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ובמתמטיקה, במסגרת תוכנית המצוינים, וסיים את שני התארים בהצטיינות יתרה. הוא קיבל את תואר הדוקטור במסלול ישיר מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' אמנון שעשוע. לאחר מכן השתלם כעמית פוסט-דוקטורט בבית הספר למתמטיקה של המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, בחסותם של פרופ' סנג'יב ארורה ופרופ' אלעד חזן.
על תרומתו לתיאוריה וליישומים המעשיים של למידה עמוקה זכה נדב בשורה של אותות הוקרה ופרסים, ובהם מעמד של חבר בכיר באקדמיה הלאומית האמריקאית לממציאים, מענק ERC לחוקרים בתחילת דרכם, פרס Google Research Scholar, מלגת הדוקטורט של Google בתחום למידת המכונה, מלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט ומלגת צוקרמן לפוסט-דוקטורט.
בשנים האחרונות שרשראות האספקה הפכו מנושא תפעולי לאתגר אסטרטגי. שיבושים גלובליים והמציאות הביטחונית בישראל המחישו עד כמה תלות בספקים ובייצור מעבר לים יכולה להשפיע על זמינות חלקים, עלויות וזמני אספקה דווקא כשנדרשת תגובה מהירה.
בהרצאה נראה כיצד הדור החדש של טכנולוגיות ההדפסה בתלת-ממד מאפשר לארגונים להחזיר יכולות ייצור הביתה, לייצר חלקים לפי דרישה ולהגיב במהירות לצרכים משתנים. נציג כיצד ניתן להתחיל מאבות-טיפוס וסדרות קטנות ולבצע Scale-up לאותה משפחת טכנולוגיות גם בכמויות ייצור גדולות, באמצעות פתרונות SLS ו- MJF חדשים.
בנוסף, נראה כיצד תכנון מותאם לייצור בתלת-ממד (DfAM) מאפשר להפחית משקל, חומר ועלויות ולהפוך את ההדפסה בתלת-ממד מכלי לפיתוח לאמצעי ליצירת עצמאות וגמישות ייצורית.
הדפסה בתלת-ממד היא כבר מזמן לא רק כלי לפיתוח אבות-טיפוס, אלא כלי אסטרטגי לשחרור התלות בשרשראות אספקה גלובליות בפיתוח וייצור. היכולת להחזיר את הייצור הביתה (Reshoring) מעניקה לחברות חוסן, גמישות ומהירות תגובה קריטיות במציאות של אי-ודאות.
הסיפור של א.א. אורטופדיה סיפור הצלחה של מעבר מחנות משפחתית ומפעל קטן לרשת האורתופדיה הגדולה והמובילה בארץ. אחד מרגעי המפנה התקיים כשהחברה עברה מייצור ידני לייצור אוטומטי בטכנולוגיית CNC. בימים אלה, החברה מחזירה את הייצור מסין לישראל ומחליפה ייצור ב- CNC במערך הדפסה מתקדם.
הדור הבא של ההדפסה בתלת-ממד פורץ את המגבלות שהכתיבו עד היום מה אפשר ומה אי אפשר לייצר.
במושב מיוחד נחשוף טכנולוגיות חדשות בפולימרים ובמתכת שפותחות דלת ליישומים שבעבר היו מורכבים, יקרים או פשוט בלתי אפשריים להדפסה.
נכיר את BMF שמביאה את ההדפסה לרזולוציות מיקרוסקופיות ולחלקים זעירים ומורכבים במיוחד, את Reinforce3D שמאפשרת לחזק חלקים מודפסים באמצעות סיבי קרבון רציפים ולהגיע לביצועים מבניים יוצאי דופן, ולבסוף נעבור למתכת עם One Click Metal ונראה כיצד יכולות שבעבר דרשו מערכות יקרות ותשתיות מורכבות הופכות לפשוטות, בטוחות ונגישות יותר להטמעה בארגון.
קרא עוד קרא פחות
בעולם שבו יכולות AI ותוכנה משתנות בקצב מסחרר, דווקא החומרה והמכניקה עלולות להפוך לצוואר הבקבוק שמעכב את הדור הבא של מוצרים רפואיים. בהרצאה יציג דן הרכבי, מנכ"ל ומייסד SmartMirror את סיפור הפיתוח של מוצר דנטלי מולטי-דיסציפלינרי המשלב AI, תוכנה, אלקטרוניקה ומכניקה ונועד לשנות את חוויית הטיפול במרפאת השיניים.
דרך סיפור הפיתוח של המוצר נראה כיצד שילוב הדפסה בתלת-ממד באמצעות מדפסת התלת-ממד Form 4B המותאמת ליישומים רפואיים מאפשר לשבור את מודל פיתוח החומרה המסורתי ולעבור לתהליך אג'ילי, שבו ניתן לבצע שינוי תכנוני, לייצר ולבחון גרסה חדשה במהירות ובעלות נמוכה ולהתאים את המוצר הפיזי לקצב השינויים של התוכנה וה- AI.
אבל השינוי אינו מסתיים רק ב- R&D. בהרצאה נחשף למודל חדש של ייצור בנקודת הצורך (Point of Need) המאפשר לייצר מוצרים וחלקים במדינת היעד במקום לייצר, לאחסן ולשנע אותם ממקור מרכזי. גישה זו יכולה לצמצם מלאי, עלויות שילוח וזמני אספקה, ואף לאפשר תפיסה חדשה של תחזוקה ועדכון מוצרים פיזיים שבה ניתן לשפר ולייצר מחדש חלקים מכניים גם לאחר שהמוצר כבר נמצא בשימוש.
זהו סיפור על האופן שבו הדפסה בתלת-ממד הופכת מכלי לפיתוח אבות-טיפוס לחלק אינטגרלי מאסטרטגיית הפיתוח, הייצור ושרשרת האספקה של מוצר רפואי בעידן ה- AI.
קרא עוד קרא פחות
רפואה מותאמת אישית מאפשרת לייצר עזרים כירורגיים המותאמים במדויק לאנטומיה של כל מטופל. אבל תהליכי התכנון הידניים, זמני הפיתוח הארוכים והצורך במשאבים הנדסיים ייעודיים עדיין מגבילים את היכולת להפוך אותה לפתרון בקנה מידה רחב.
בהרצאה יציג אור בנפלא, מנכ"ל ומייסד CustoMED כיצד שילוב של AI והדפסה בתלת-ממד משנה את התהליך: מאוטומציה של התכנון הגיאומטרי ושיתוף פעולה בזמן אמת בין המנתח למהנדס, ועד לייצור עזרים מותאמים אישית בתוך שעות במקום שבועות.
דרך סיפורה של CustoMED נראה כיצד טכנולוגיות AI וייצור דיגיטלי מאפשרות לממש את חזון ה- Mass Customization בעולם המדיקל: להרחיב את ההתאמה האישית מפתרון למקרים בודדים לתהליך מהיר, סקיילבילי ונגיש, ולשנות בדרך גם את תפקידו של מהנדס ומעצב המוצר הרפואי.
קרא עוד קרא פחות
איך הופכים אתגר יומיומי של פצוע לפתרון טכנולוגי שמחזיר לו עצמאות ומשפר את איכות חייו?
בהרצאה יציג ניר מלמוד, מנהל תוכנית המייקרים ומרכז החדשנות (Makers Hub) בעמותת RESTART כיצד העמותה מחברת בין פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון לבין מיטב המוחות בתעשייה ובהייטק הישראלי, כדי לפתח עבורם פתרונות טכנולוגיים מותאמים אישית.
דרך דוגמאות למוצרים שפותחו במסגרת התוכנית, נראה כיצד הדפסה בתלת-ממד מאפשרת לעבור במהירות מצורך ורעיון לתכנון, ניסוי ופתרון פיזי מותאם למשתמש, החל מעזרים נקודתיים התומכים בתהליך השיקום ועד למוצרים ייחודיים המפותחים בתהליך משותף עם הפצוע.
במרכז ההרצאה יוצג סיפור הפיתוח של הקביים המתמגנטים - פתרון שנולד מתוך צורך אמיתי של פצוע, ועבר תהליך של תכנון, התאמה ואיטרציות עד למוצר שמקל על ההתנהלות היומיומית.

