
כנס Systematics NEXT 2026 יפתח במבט מעורר השראה אל העתיד ואל הדרך להפוך חדשנות למציאות.
עודד לבנטר יציג את חזון חברת סיסטמטיקס Empowering The NEXT בהרצאה Understand the World. Create What's NEXT. Make It Real ואת תפקידה בהעצמת הדור הבא של הטכנולוגיה והחדשנות.
משם נמשיך עם פרופ' נדב כהן מאוניברסיטת תל אביב, שייקח אותנו מ- Generative AI אל Physics AI ונבחן כיצד הבינה המלאכותית מתקדמת אל עבר הבנת העולם הפיזי ועיצובו.
את חלקה הראשון של המליאה תחתום ההרצאה מהפכת הבינה המלאכותית והאסטרטגיה הלאומית למובילות גלובאלית בהשתתפות שחר ברכה, סגן מנהל המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.
נדב כהן הוא פרופסור חבר למדעי המחשב ולבינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, וכן ממייסדי חברת Imubit וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. הוא מוביל מחקר אקדמי ותעשייתי המשתרע מיסודות הלמידה העמוקה - המכונה גם רשתות נוירונים - ועד ליישומה בעולם הפיזי. קבוצת המחקר האקדמית שלו מפתחת תיאוריות מתמטיות ועורכת ניסויים שיטתיים, במטרה לגבש אלגוריתמים מבוססי עקרונות המשפרים ביצועים. מעבדות המחקר התעשייתיות שלו מפתחות מודלי עולם לצורך קבלת החלטות - למשל באמצעות למידת חיזוק - בתחום הבינה המלאכותית הפיזית, ומפעילות מערכות בסביבות ייצור בקנה מידה גלובלי.
נדב השלים בטכניון תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ובמתמטיקה, במסגרת תוכנית המצוינים, וסיים את שני התארים בהצטיינות יתרה. הוא קיבל את תואר הדוקטור במסלול ישיר מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' אמנון שעשוע. לאחר מכן השתלם כעמית פוסט-דוקטורט בבית הספר למתמטיקה של המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, בחסותם של פרופ' סנג'יב ארורה ופרופ' אלעד חזן.
על תרומתו לתיאוריה וליישומים המעשיים של למידה עמוקה זכה נדב בשורה של אותות הוקרה ופרסים, ובהם מעמד של חבר בכיר באקדמיה הלאומית האמריקאית לממציאים, מענק ERC לחוקרים בתחילת דרכם, פרס Google Research Scholar, מלגת הדוקטורט של Google בתחום למידת המכונה, מלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט ומלגת צוקרמן לפוסט-דוקטורט.
הצצה אל מאחורי הקלעים של חזון ה-AI של Altium: הכיוון שאליו צועדות הגרסאות הבאות ואיך Altium מתכננת לשלב יכולות AI לאורך תהליך הפיתוח כדי להפחית משימות ידניות, לסייע למהנדסים לקבל החלטות תכנון חכמות יותר ולהאיץ את הדרך מרעיון למוצר.
זו הזדמנות לקבל הצצה מוקדמת לטכנולוגיות וליכולות שנמצאות בפיתוח ולהבין כיצד AI עומד לשנות את הדרך שבה מהנדסי אלקטרוניקה יתכננו את הדור הבא של המוצרים.
מה קורה כשמהנדס האלקטרוניקה עובד ב- Altium, המתכנן המכני ב- SOLIDWORKS, המשימות מנוהלות ב- JIRA ומידע נוסף נמצא ב- BOM ובמערכת ה- PLM?
ככל שהמוצר הופך מורכב יותר, גם הסנכרון בין האנשים, הכלים והמידע הופך לאתגר, ושינוי שלא הגיע בזמן לצוות הנכון עלול לעלות באיטרציות, טעויות ועיכובים.
בהרצאה נראה כיצד Altium Designer מתחבר לסביבת הפיתוח הארגונית ויוצר רצף דיגיטלי בין תכנון האלקטרוניקה, התכן המכני, הנדסת המערכת ומערכות כמו PLM, JIRA וניהול BOM.
נראה כיצד עבודה מול מקור מידע משותף ועדכני מאפשרת לצוותים לעבוד על אותה תמונת מצב, לצמצם העברות מידע ידניות ולזהות שינויים מוקדם יותר, כדי להפוך פיתוח של מערכות מורכבות לתהליך מחובר, מתואם ומהיר יותר.
איך הופכים רעיון טכנולוגי למעגל אלקטרוני שמוכן להמריא ולעבוד בתנאי אמת?
חברת BlueBird Aero Systems מהמובילות בפיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), מפתחת מערכות שבהן האלקטרוניקה היא חלק קריטי מביצועי המוצר ומהאמינות שלו בשטח.
בהרצאה תכניס אותנו BlueBird אל מאחורי הקלעים של פיתוח המעגלים האלקטרוניים המשולבים בכטב"מים של החברה, ותראה כיצד Altium Designer מלווה את צוותי הפיתוח מהרעיון הראשוני ועד למוצר עובד.
דרך דוגמאות מהשטח נראה כיצד החברה מתמודדת עם המורכבות של תכנון PCB למערכות מוטסות, מייעלת את תהליך התכנון, מצמצמת איטרציות ומאיצה את המעבר מפיתוח לייצור, בסביבה שבה דיוק, אמינות ומהירות הם חלק בלתי נפרד מהמשימה.
כמה עולה טעות קטנה בשרטוט חשמלי כשהיא מתגלה רק אחרי שהכרטיס כבר הגיע לייצור?
בהרצאה יציג גלעד שפירא, מנכ"ל ומייסד CADY, כיצד בינה מלאכותית משנה את הדרך שבה מהנדסי חומרה בודקים ומאמתים תכנוני אלקטרוניקה.
נראה כיצד טכנולוגיית AI מאפשרת לנתח שרטוטים חשמליים באופן אוטומטי, לזהות טעויות ובעיות תכנון שקשה לאתר בבדיקות המסורתיות ולהתריע עליהן עוד לפני שהן הופכות לאיטרציה יקרה.
דרך דוגמאות מהעולם האמיתי נגלה כיצד אוטומציה של תהליכי הבדיקה יכולה להפחית עבודה ידנית, לשפר את איכות התכנון ולתת למהנדסים שכבת בקרה חכמה נוספת - בדרך משרטוט חשמלי לכרטיס שעובד נכון כבר באיטרציות הראשונות.

