החזון לעתיד של ג'ק דיינג'מונד, מייסד ומנכ"ל Esri
העולם הגיאו-מרחבי מצוי בעיצומה של מהפכה נרחבת. התקדמות בטכנולוגיות Reality Capture, בינה מלאכותית ואינטגרציות מבוססות ענן, משתלבת יחד עם אתגרים גלובליים כגון שינויי אקלים ועיור מואץ, ומשנה את הדרך שבה אנו מבינים ומנהלים את המרחב סביבנו.
המאמר שלהלן הוא תרגום ועיבוד של כתבה שפורסמה במגזין XYHT Magazine בתאריך 3 באוקטובר 2025
xyHt הוא מגזין מודפס חודשי ואתר מקוון עבור אנשי מקצוע בתחומי המיפוי והמדידה
למעלה מחמישה עשורים שג'ק דיינג'רמונד מוביל את הפיתוח והאבולוציה של מערכות המידע הגיאוגרפי (GIS) ממערכות ייעודיות ומורכבות למומחים בלבד, אל פלטפורמה גלובלית המשפיעה על קבלת החלטות בממשלות, בעולם העסקים ובקהילות רבות.
בראיון מעמיק עם xyHt, שיתף דיינג'רמונד תובנות טכנולוגיות וחזון מקיף לעתיד ה-GIS. הוא דיבר על תאומים דיגיטליים כמערכות דינמיות, על תשתיות גיאו-מרחביות מבוזרות הפועלות כמערכת עצבים עולמית ועל סוכנים חכמים (AI Agents) שמעצימים את הידע והמומחיות האנושית. מעל הכל, הוא הדגיש את העבודה הנדרשת כדי לחבר בין מרכיבים אלו לכדי מערכת אחת הרמונית ומשנת מציאות.
התמונה שדיינג'רמונד מצייר אינה עוסקת רק בטכנולוגיה או בתוכנה – אלא במהפכה באופן שבו החברה האנושית מארגנת ידע, מבינה את עולמה ופועלת לפיו.
גיאוגרפיה כמדע של אינטגרציה
דיינג'רמונד שב ומחזיר את הדיון אל לב התחום – הגיאוגרפיה עצמה, אותה הוא מגדיר כ "מדע של אינטגרציה". לדבריו "הגיאוגרפיה היא הכל", משום שהיא מאגדת יחד גיאולוגיה, סוציולוגיה, קלימטולוגיה, הידרולוגיה ועוד תחומי ידע רבים לכדי מסגרת אחת להבנת העולם.
לדבריו, מערכות המידע הגיאוגרפי (GIS) הן הכלי שמאפשר להפוך את האינטגרציה הזו לכלי מעשי. באמצעות ארגון תצפיות ומדידות בשכבות – גבולות קדסטר, מפות קרקעות, שימושי קרקע, רשתות תחבורה, תצלומי לוויין ועוד – GIS מתרגם את הגיאוגרפיה למידע חישובי בר ניתוח.
המכנה המשותף הוא המיקום, שאותו מגדיר דיינג'רמונד כ"גורם המאגד" – אותו מפתח שמאפשר לתאם, להשוות ולשלב נתונים ממקורות שונים.
בעיני דיינג'רמונד, האינטגרציה היא הרבה מעבר לתרגיל באקדמיה. היא מאפשרת למתכננים, מדענים ולקובעי מדיניות את היכולת לראות דפוסים שלא ניתן היה לזהות בדרך אחרת. כאשר משלבים נתוני ייעודי קרקע ושכבות אזורי הצפה – נחשפים הסיכונים. כאשר משלבים מדדי צמחייה עם נתוני קרקע ואקלים – מתגלות הזדמנויות חקלאיות חדשות.
כך הופכת הגיאוגרפיה, באמצעות GIS, לידע מעשי, חזותי ופעיל שמסייע לעצב את ההחלטות המשפיעות על עולמנו.
תאומים דיגיטליים כמערכות חיות
מיסודות אלו, עובר דיינג'רמונד לדבר על אחד התחומים המרתקים והמתפתחים ביותר של ה GIS כיום – התאום הדיגיטלי. טכנולוגיות Reality Capture כגון LiDAR, פוטוגרמטריה וענני נקודות מרחפנים, יוצרות כיום רמות פירוט חסרות תקדים של המרחב הפיזי. אליהן מצטרפים מודלים של מבנים (BIM) ומודלים פוטו-ריאליסטיים שמוסיפים עומק ודיוק הנדסי.
אך בעיניו של דיינג'רמונד האתגר האמיתי אינו באיסוף הנתונים אלא באינטגרציה.
לדבריו, אסור לראות בתאום דיגיטלי כמוצר סטטי חד פעמי. לעיתים קרובות מידי הוא נבנה למען פרוייקט מסויים, נמסר ללקוח ומאבד בהדרגה את הרלוונטיות שלו. בכך, מתפספסת המהות האמיתית של הכלי.
"התאום הדיגיטלי הוא הסינתזה החיה של שכבות ה- GIS" הוא מסביר. מדובר במערכת שצריכה להתעדכן ולהשתנות באופן רציף, לקלוט נתוני חיישנים בזמן אמת ולהגיב לשינויים של המציאות.
ההשלכות משמעותיות ורחבות היקף. עיר המשכילה לשלב נתוני BIM, תחבורה, ניטור סביבתי ומדדים חברתיים, לתאום דיגיטלי מבוסס GIS, מסוגלת לא רק לתעד את התשתיות שלה, אלא גם לדמות תרחישים עתידיים, להעריך את השפעות המדיניות ולתמוך בקבלת החלטות מדוייקת ופרואקטיבית.
תאום דיגיטלי של אגן היקוות של נהר – המשלב נתוני הידרולוגיה, שימושי קרקע, תחזיות מזג אוויר ונתוני קרקעות – הופך לכלי חי ודינאמי לחיזוי הצפות ולניהול בר-קיימא של משאבים טבעיים.
המפתח הוא רציפות. תאום דיגיטלי אמיתי, שמתפתח יחד עם העולם המשתנה – משקף את הדינמיקה של האזור ומאפשר לאנושות ללמוד, להסתגל ולפעול באופן חכם יותר.
מקור: Geofly GmbH/Esri
תשתית גאו-מרחבית עולמית
אולי המרכיב השאפתני ביותר בחזונו של דיינג'רמונד הוא הרעיון של תשתית גאו-מרחבית עולמית – מערכת מבוזרת, שהוא משווה לאינטרנט.
כשם שהאינטרנט החל כרשתות מבודדות שהתמזגו בהדרגה למסגרת מקושרת אחת, התומכת בכל היבטי החיים המודרניים, כך גם העולם הגאו-מרחבי צועד באותו הכיוון.
הסימנים כבר נראים בבירור. יוזמות לאומיות כמו National Spatial Data Infrastructure (NSDI) בארה"ב ו-Inspire באירופה, הניחו את היסודות הראשונים. פלטפורמות אזוריות באלסקה ופורטלים לאומיים באוסטרליה ממחישים כיצד ניתן להפעיל את המודל בקני מידה שונים.
ArcGIS Online מחבר היום מיליארדי מפות ומאגרי נתונים ברחבי העולם, אך בעיניו של דיינג'רמונד, זו רק ההתחלה.
הוא מדמיין קפיצה אדירה: מעולם של מיליארדים בודדים של מפות לעולם של עשרות מיליארדים, כולן מקושרות, מבוססות תקנים וברות חיפוש, כחלק ממערכת ידע עולמית אחת.
בחזון זה נרקמת מערכת עצבים עולמית, לא כתחליף למאגרים מקומיים אלא כגשר ביניהם, המאפשר גילוי, שיתוף ואינטגרציה חוצת גבולות.
תקני API, מטא דאטה ומסגרות ממשלתיות, מספקים את השלד התומך, אך הכוח האמיתי טמון ביכולת לחבר ולתאם נתונים ברמה העולמית.
הדחיפות ברורה. הסתגלות לשינויי אקלים, צמיחה עירונית, חוסן שרשראות אספקה – כולם תלויים באינטיליגנציה גאו-מרחבית גלובלית, כזו שחוצה תחומים ויבשות.
"אף מדינה או ארגון לא יכולים לעשות זאת לבד" מזהיר דיינג'רמונד "רק תשתית עולמית מקושרת באמת תוכל לספק את התובנות הנדרשות להיקף האתגרים של זמננו".
מקור: Geofly GmbH/Esri
האתגרים בשיתוף
לצד ההבטחה הגדולה, דיינג'רמונד מודע למכשולים בדרך אל התשתית הגאו-מרחבית העולמית. לדבריו, המחסום העיקרי אינו טכנולוגי אלא תרבותי. "הנכונות לשתף היא המרכיב המרכזי" הוא אומר.
מוסדות וארגונים רבים עדיין נמנעים משיתוף נתונים – משיקולי ביטחון או פרטיות, חוסר אמון או פשוט שמרנות מוסדית. אך בלי פתיחות ושיתופי פעולה אמיתיים, לא ניתן יהיה לבנות את מערכת העצבים הגלובלית עליה הוא מדבר.
ב-ESRI מנסים לגשר על הפער הזה באמצעות פלטפורמות כמו ArcGIS Online, ו- ArcGIS Enterprise, המאפשרות ניהול מטא-דאטה, בקרת גישה ושיתוף סלקטיבי – כך שארגונים יכולים לבחור מה לחשוף, למי ובאיזה אופן. עם זאת, דיינג'רמונד מדגיש, שהטכנולוגיה לבד אינה הפיתרון.
"שיתוף אינו ויתור על שליטה – הוא יצירת שיתופי פעולה" הוא מסביר.
המעבר מתפיסה סגורה לתרבות של אמון, שקיפות ואחריות משותפת הוא תנאי הכרחי למימוש החזון. כל עוד שינוי זה לא יתרחש, הוא מזהיר, החזון של תשתית גאו-מרחבית עולמית יישאר בגדר רעיון ולא מציאות חיה.
מקור: Geofly GmbH/Esri
בינה מלאכותית וסוכנים חכמים
הבינה המלאכותית היא כוח נוסף שמעצב מחדש את העולם הגאו-מרחבי ודיינג'רמונד מתייחס אליה בגישה חיובית אך זהירה.
חברת ESRI כבר שילבה רשתות נוירונים לניתוח מידע חזותי וחילוץ ישויות – טכנולוגיות למידת מכונה המאפשרות לזהות דרכים, מבנים וצמחייה בתצלומי לוויין או תצלומי אוויר, ברמת דיוק מרשימה ביותר. אך לדבריו זה רק הצעד הראשון.
השלב הבא, הוא מסביר, הוא שילוב סוכנים חכמים (Intelligent Agents) בתוך מערכות ה GIS עצמן. סוכנים אלו יוכלו להנחות אנשי מקצוע בתהליכי עבודה, לסייע בתיעוד, ואף להציע מקורות נתונים רלוונטיים לשילוב. הם לא יבואו במקום המומחיות האנושית, אלא ישמשו כמכפילי כוח שיחזקו וירחיבו אותה.
באמצעות ניתוח דפוסים במרחב ובזמן במאגרי מידע גיאוגרפיים, הסוכנים הללו יוכלו להציף תובנות נסתרות, כאלו שאפילו אנליסטים מנוסים עלולים לפספס.
דיינג'רמונד מדגיש כי הבחנה זו חיונית. בעולם שבו רבים חוששים מהחלפה בידי מערכות אוטוטמטיות, הוא מזכיר כי הבינה המלאכותית אינה תחליף לאדם, אלא שותפה לעשייה.
"ה-AI נועד להפוך את העבודה האנושית ליעילה, מדוייקת ותובנתית יותר" הוא אומר.
חזונו מציב את הבינה המלאכותית לא ככוח מתחרה אלא כמרכיב נוסף באבולוציה של GIS – מערכת לומדת, מסתגלת וחכמה יותר, שמעצימה את האדם במקום להחליפו.
האקוסיסטם ו- ESRI
למרות ש ESRI ממלאת תפקיד מרכזי בחזון זה, דיינג'רמונד מתאר את החברה כגורם מנחה ומאפשר ולא כמונופוליסט. לדבריו, פילוסופיית העבודה של ESRI היא לבנות תוכנה גנרית, המונחית על ידי משוב מהלקוחות, תוך השארת מרחב לשותפים להתמחות, להרחיב ולחדש.
התוצאה היא אקוסיסטם מגוון הכולל ענקיות עולמיות כמו Microsoft ו Amazon, לצד אין ספור חברות קטנות יותר המפתחות פתרונות חדשניים בתחומי נישה משלהן.
מערכת העצבים, לראייתו, יכולה להצליח רק אם היא פתוחה. כל ניסיון ליצירת נעילות טכנולוגית (Proprietary lock-in) יפגע במטרה המרכזית – אינטראופרביליות אמיתית בין מערכות וארגונים.
עבור ESRI, הדרך קדימה טמונה בשיתופי פעולה ושותפויות, לא בשליטה. החזון הוא עולם גאו מרחבי מבוזר, המחובר באמצעות אמון, שקיפות וחדשנות משותפת – עולם שבו המידע משמש כחומר גלם של הבנה, פעולה ושיתוף פעולה אנושי.
ההקשר ההיסטורי
במהלך השיחה הציב דיינג'רמונד את ההתפתחויות של ימינו בתוך הקשר היסטורי רחב יותר. הוא הזכיר שהגיאוגרפיה והמיפוי היוו מאז ומתמיד חלק מרכזי בציוויליזציה. החל מסקרי הקדסטר של אימפריות קדומות, דרך מפות של ימאים ומגלי ארצות ועד לטכנולוגיות המיפוי המתקדמות של ימינו.
בעיניו, מערכות המידע הגיאוגרפי (GIS) הן המשך ישיר למורשת זו. דרך לראות, להבין ולפעול בקנה מידה שלא ניתן היה לדמיין בעבר.
מה שמייחד את התקופה הנוכחית, לדבריו, הוא היכולת לייצר שפה משותפת לקבלת החלטות.
שילוב שכבות מידע מגוונות בתוך מערכות פתוחות מאפשר לממשלות, חברות וקהילות לפעול מתוך הבנה עמוקה ומודעות מרחבית משותפת.
בעולם שבו מתקיימת "מערכת עצבים גאו-מרחבית", כפי שדיינג'רמונד חזה, החברה האנושית עצמה נעשית גמישה יותר, מסוגלת להגיב במהירות למשברים, לתכנן קדימה ולנווט את דרכה לעתיד ברור, מבוסס ידע ושיתופי פעולה.
עבודה שיטתית וארוכת טווח
למרות האופטימיות הרבה שלו, דיינג'רמונד מזהיר מפני הפיתוי של פתרונות מהירים.
בניית מערכת העצבים הגאו-מרחבית לא תתרחש בן לילה. היא תדרוש עבודה עקבית, מדיניות חכמה, תקנים ברורים, מנגנוני ממשל יציבים והשקעות ארוכות טווח – תהליך של עשורים ולא של רגעים.
הוא קורא להישמר מהמרדף אחרי "באזז" וטרנדים חולפים, ולהתמקד בעשייה שיטתית ובשיתופי פעולה אמיתיים. בעיניו, הסבלנות איננה קריאה לעיכוב, אלא הכרה בכך שתשתית בת-קיימא נבנית שכבה אחר שכבה, מתוך מחויבות מתמשכת, חזון רחב וראייה ארוכת טווח.
אחריות משותפת
מה שהפך את השיחה לייחודית, לא היה רק היקף חזונו של ג'ק דיינג'רמונד, אלא גם ההכרה הצלולה כי ESRI אינה יכולה לממש אותו לבדה.
במהלך הראיון הוא עצר שוב ושוב כדי להדגיש "נדרשת עזרה מהקהילה, מהארגונים, ממובילי דעה ומהעוסקים בתחום".
מערכת העצבים הגאו-מרחבית שעליה הוא מדבר, אינה עוד פרוייקט של ESRI, אלא מאמץ קולקטיבי של קהילה שלמה.
התאומים הדיגיטליים שהוא מתאר יוכלו להתקיים רק אם ארגונים יהיו מחוייבים לתחזק ולעדכן אותם. הסוכנים החכמים, שהוא מצפה להם, יהיו שימושיים רק אם אנשי המקצוע יבחרו לאמצם וללמוד מהם. התשתית הגיאו-מרחבית העולמית תוכל לקום רק אם מוסדות, חברות וממשלות יסכימו לשתף ידע ונתונים.
לאורך הקריירה שלו היה דיינג'רמונד יזם, חדשן ומוביל דעה, אך בשיחה זו הוא מתגלה בראש ובראשונה כמורה דרך.
חזונו מעורר השראה אך גם תובעני. הוא דורש מאיתנו לא רק התקדמות טכנולוגית, אלא גם שינוי תרבותי עמוק, השקעה סבלנית ונכונות לראות מעבר לגבולות הארגון.
המערכת שהוא מתאר היא שאפתנית אך גם חיונית.
עכשיו, האחריות להחיות אותה מוטלת עלינו, הקהילה הגאו-מרחבית העולמית, ובלעדינו החזון לא יתממש.
