אוטומציה של משימות בכלי ArcGIS Pro באמצעות Tasks

בפלטפורמת ArcGIS קיימים פתרונות לבניית תהליכי עבודה חזרתיים מותאמים אישית כמו model builder ושימוש בסקריפטים בשפת python.

אם כך, מדוע נרצה להשתמש בכלי אוטומציה נוסף?

פתרון ה- Task הוא ממשק פשוט הפועל בתוך ArcGIS Pro לצד המפה ומנצל את הכלים והפקודות הזמינים בתוכנה בצורה אינטרקטיבית ומתועדת היטב עבור המשתמש. ב- Task נוכל לכלול כלי geoprocessing מותאמים אישית – ביניהם מודלים וסקריפטים, וכן נוכל להשתמש בכלים, הגדרות ופקודות האופייניות לעבודה ב-ArcGIS Pro.
אנו מדברים על תהליכים שדורשים שיקול דעת ובחירה מושכלת של המשתמש, ולכן לא נשתמש במודל או בסקריפט שרץ אוטומטית ללא התערבותו. ה-Task הוא כלי מובנה ב –  ArcGIS Pro זמין בכל רמות הרשיון, לא דורש התקנה או הרחבה. דוגמא לצעד בתהליך – הכנסה של נתונים בצורה גרפית (למשל דיגיטציה על גבי תצלום אוויר).

ברמת הארגון ניתן להשתמש ב- Task לצרכים שונים:

  • הדרכת משתמשים ושיתוף מידע – ניתן להכין מדריכים לחפיפת עובדים חדשים או במטרה ללמד תהליכים חדשים.
  • תהליך אינטרקטיבי – ישנם תהליכים שלא ניתן לבצע בצורה אוטומטית ויש לקחת בחשבון את שיקול הדעת של המשתמש.
  • אחידות התהליך – הצעדים בתהליך מהווים הדרכה ובקרה וכך משתמשים שונים יבצעו את אותו התהליך באופן זהה. בצורה זו שומרים על עקביות, דיוק ומהימנות.
  • משפר את יעילות התהליך – מכין ה- Task יכול להגדיר את הכלים והפקודות במפה שיופעלו בכל צעד וכך המשתמש לא צריך לחפש את הכלי המתאים ויכול לגשת ישירות לביצוע ולדלג על שלב התכנון.
  • מספק בקרת איכות לתהליך – מכין ה-Task יכול להגדיר מראש את הסביבה במפה.
    למשל, השכבות הניתנות לעריכה – בצורה זו נוודא שהמשתמש עורך את השכבה הנכונה.
  • הערכת זמן – בהגדרות ArcGIS Pro, ניתן לסמן כי אנו רוצים לקבל טבלה הכוללת את היסטורית ביצוע ה -Task . פעולה זו מאפשרת להעריך כמה זמן לוקח לבצע את התהליך וכל צעד בו.
  • שפה משותפת – ניתן לכתוב את הצעדים ב- Task תוך שילוב מונחים עסקיים הייחודיים לארגון, בצורה זו התהליך יהיה ברור ופשוט למשתמשים.

יצירת ה-Task:

בבואנו ליצור Task עלינו להתחשב במספר שיקולים:

  • הכרת התהליך – יוצר ה-Task צריך להבין מהו סדר הפעולות היוצר את התהליך, באילו כלי geoprocessing יש להשתמש, אילו שכבות ישתתפו בתהליך וכו'..
  • חזרתיות – כדי שה-Task יהיה יעיל ואפקטיבי צריך לענות על השאלה האם מדובר בתהליך החוזר על עצמו באותו אופן. במקרה בו התהליך עלול להשתנות – למשל אם מידי פעם צריך להפעיל כלי ניתוח אחר, יוצר ה-Task ידרש לעדכן את התהליך בכל פעם שנדרש שינוי וכך אנו מאבדים את יתרון האוטומציה ב-Task.
  • קהל היעד – יוצר ה-Task צריך להתחשב בהרשאות, הרחבות, רמת רישיון וגישה לנתונים של משתמש הקצה.

כאשר יוצרים Task ב- ArcGIS Pro , נוצר Task item: פריט המאוחסן ברמת הפרויקט (בתוך קובץ ה- .aprx)
ניתן לייבא Task קיים או ליצור אחד חדש דרך לשונית 'הוספה'.

בנוסף ניתן לייבא קובץ Task ( קובץ בסיומת  .esriTasks) ישירות מהקטלוג ע"י לחיצה על הפריט עם המקש הימני ובחירה ב – 'ייבא ופתח'.

עיצוב ה-Task:

עיצוב ה- Task מתבצע ע"י 'מעצב משימות', בעזרתו נגדיר כל אחד מהצעדים בתהליך, נוסיף הוראות למשתמש ונצרף לינקים שימושיים במידת הצורך.

נגדיר כל צעד ב- Task בעזרת הלשוניות הבאות:

כללי

בחלק זה נגדיר את שם הצעד, נספק הוראות למשתמש ונגדיר את אופן המעבר לצעד הבא:

  • ידני – להתחיל את הצעד ולהמשיך לצעד הבא (2 קליקים בעכבר)
  • הרץ אוטומטית – להתחיל את הצעד (קליק בודד בעכבר)
  • המשך אוטומטית – להמשיך לצעד הבא (קליק בודד בעכבר)
  • אוטומטי  – הצעד יתחיל אוטומטית ויעבור לצעד הבא

ניתן גם להגדיר צעד נסתר שהמשתמש לא יראה והצעד ירוץ מאחורי הקלעים.
ניתן גם להגדיר צעד המוגדר אופציונלי , ולתת למשתמש את האופציה לדלג עליו.

פעולות

בחלק זה נגדיר את הכלים והפקודות במפה שיבוצעו בצעד.

קיימות שתי דרכים ליצור את הפעולה בצעד:

  • Record (מומלץ) –
    היוצר של ה – task יכול ללחוץ על כפתור ההקלטה ולבצע פעם אחת את התהליך. 'מעצב המשימות' יזהה את ההגדרות, הפקודות והכלים שהעורך בחר.
  • Manual – היוצר של ה – task יכול לבחור את הכלים וההגדרות בצורה ידנית, דורש יותר תכנון ובדיקות.

תצוגות

בחלק זה נגדיר אילו מפות יהיו פתוחות ופעילות בפרויקט.

תוכן

עבור כל צעד בתהליך נוכל להגדיר את הסביבה מראש

למשל:

  • באיזה שכבות ניתן לבחור ישויות?
  • איזה שכבות ניתן לערוך?
  • איזה שכבות תהיינה דלוקות?
  • לישויות באיזה שכבות נוכל להיצמד (snapping)?

מספר אפשרויות לשיתוף ה – Task:

  • כחלק מחבילת פרויקט (Project Package קובץ בסיומת .ppkx)
    מאחר וה -task משתמש במפות, שכבות וכלים, נרצה שכל אלו יהיו נגישים למשתמש.
    לכן, מומלץ לשתף את ה-Task כחלק מחבילת פרויקט.
    בצורה זו המשתמש יוכל לגשת ישירות לפרויקט ולהתחיל לעבוד כאשר כל החומרים זמינים לו.
  • כחלק מפרויקט ב-ArcGIS Pro (קובץ בסיומת .aprx)
    במידה ולמשתמשים יש גישה לקובץ הפרויקט ולנתונים (למשל אם כולם מחוברים לאותה רשת בארגון) ניתן לשמור את ה- Task כחלק מפרויקט ב-ArcGIS Pro .
  • פריט המתארח ב- ArcGIS online
    נוכל לפרסם את ה-Task כפריט שיתאחסן בחשבון ה- Online הארגוני.
    ולהגדיר את רמת שיתוף הפריט (ציבורי, לקבוצה מסויימת, לכלל הארגון או ברמה פרטית) בדומה לכל פריט אחר המתארח בחשבון.
  • קובץ חיצוני (קובץ בסיומת.esriTasks )
    נוכל לייצא את ה- Task לקובץ חיצוני בודד וקל משקל שנוח לשתף (למשל דרך ה-email).
  • ניתן להעתיק tasks בקלות בין פרויקטים שונים ב- Pro ,
    דרך הקטלוג ע"י לחיצה על המקש הימני בעכבר ובחירה בפעולות 'העתק' , 'הדבק'.

מתי לא כדאי להשתמש ב-Task?

  • כאשר התהליך ארוך ודורש מספר ימים לביצוע.
  • התהליך לא מוגדר היטב, המקורות דינמיים ועלולים להשתנות לעיתים קרובות – הכוונה למפות, שכבות, כלי ניתוח .
  • Task נועד להיות תהליך אינטרקטיבי המערב את משתמש הקצה, במידה והתהליך כולו אוטומטי – כדאי לעבוד עם מודל או סקריפט.

קישורים ללמידה נוספת:

Find and Replace Annotation

בתוכנת SOLIDWORKS קיים הכלי שמאפשר לבצע חיפוש של אנוטציות והחלפה שלהן באנוטציה אחרת. האפשרות הזו, להחלפה, קיימת עבור מגוון רחב של אנוטציות עבור קבצי SOLIDWORK פתוחים (חלק, הרכבה ושרטוט):

  • בלונים
  • מידות
  • טולרנס גיאומטרי
  • Hole Callout
  • טיב פני שטח
  • טבלאות (BOM, Hole Table, Revision Table, Weldment Cut List)

↵ עבור Hole tables ניתן לבצע שינוי רק בכותרות ועמודות שהוספו באופן ידני

↵ עבור BOM העריכה אפשרית בתנאי שהטבלה לא מבוססת Excel

  • סימוני ריתוך
  • Datum feature symbol
  • Datum target

כדאי להשתמש בכלי הזה כשיש לכם כמה אנוטציות שצריכות לעבור את אותו התיקון או השינוי בו זמנית.

איפה הכלי נמצא?

הכלי Find and Replace Annotation הוא חלק מקבוצת ה- SOLIDWORKS Utility ולכן יש להפעיל את ה- Add-In תחילה:

כל קבוצת כלי ה- SOLIDWORKS Utilities נמצאת בתפריט ה- Tools

 

 

 

מה חדש בתחומי התקשורת והמכ"ם בסביבת MATLAB בגרסת R2021a?

להלן סקירה של החידושים המרכזיים:

Radar Toolbox

Radar Toolbox הינו כלי חדש הכולל אלגוריתמים וכלים לתכנון, הדמיה, ניתוח ובדיקת מערכות מכ"ם רב תכליתיות (Multifunction Radar).

ישנן דוגמאות מוכנות המספקות נקודת מוצא ליישום מערכות מכ"ם מוטסות, קרקעיות, ועל גבי ספינות וכלי רכב.

Radar Toolbox תומך בתהליכי עבודה מרובים, כולל ניתוח דרישות, תכנון, פריסה וניתוח נתונים.

בעזרת הכלי ניתן לבצע Link Budget Analysis ולהעריך design trad-offs ברמת משוואת המכ"ם באופן אינטראקטיבי עם אפליקציית Radar Designer.

ארגז הכלים כולל דגמים עבור משדרים, מקלטים, ערוצי התפשטות, מטרות, חוסמים ו-clutter.

אפשר לעשות שימוש ברמות הפשטה שונות באמצעות מודלים הסתברותיים ומודלים ברמת ה-I ו-Q.

ניתן לעבד דטקציות שנוצרו ממודלים אלה או מנתונים שנאספו ממערכות מכ"ם באמצעות אלגוריתמי עיבוד אותות ונתונים הניתנים כחלק מארגז הכלים.

אפשר לתכנן מערכות מכ"ם קוגניטיביות הפועלות בסביבות צפופות ספקטרום.

עבור יישומי רכב (Automotive), ארגז הכלים מאפשר למדל חיישני מכ"ם ברמת Physical Layer או כמודל הסתברותי ולבצע סימולציית נתונים, כולל חתימות מיקרו-דופלר ורשימות אובייקטים.

לצורך האצת סימולציה או אבות טיפוס מהירים, ארגז הכלים תומך בייצור אוטומטי של קוד C.

למידע נוסף – Radar Toolbox

 

 

Satellite Communications Toolbox

Satellite Communications Toolbox הינו כלי חדש המספק כלים מבוססי סטנדרטים לתכנון, הדמיה ואימות מערכות טלקומוניקציה וקישורים.

ארגז כלים זה מאפשר למדל ולדמיין מסלולי הלוויין ולבצע Link Analysis וחישובי גישה (Access Calculations).

אפשר גם לתכנן אלגוריתמי Physical Layer יחד עם רכיבי RF ומקלטי תחנות קרקע, לייצר אותות בדיקה ולבנות Golden Reference לצורכי וריפיקציה.

בעזרת ארגז הכלים הזה ניתן להגדיר, לדמות, למדוד ולנתח Communication Links מקצה לקצה.

אפשר גם ליצור ולעשות שימוש חוזר בבדיקות כדי לעשות וריפיקציה לתכן, לאבות-הטיפוס והמימושים לתאימות לתקני תקשורת וניווט מסוג: DVB-S2X, DVB-S2, CCSDS ו- GPS.

למידע נוסף – Satellite Communications Toolbox.

5G Toolbox

  • עדכונים ל-Release 16
  • תמיכה ב-custom antenna elements ומערכי אנטנות במודל ערוץ CDL
  • תמיכה ב-Ray Tracing ו-customization למודל ערוץ CDL

Antenna Toolbox

  • FMM Solver לאנליזת מודל שח"מ (RCS)
  • שערוך נצילות והפסדים במודלי אנטנות עם מוליכים סופיים ו-Finite Conductivity

Mixed-Signal Blockset

  • Mixed Signal Analyzer App – ניתוח והמחשת נתוני סימולציה כלליים ל-Mixed Signal. יישום זה מספק גם גישה לסביבת ה-Analog Design של Cadence Virtuoso ADE באמצעות שילוב Cadence Virtuoso ADE – MATLAB.

RF Toolbox

Sensor Fusion and Tracking Toolbox

  • אפשר לתכנן ולשערך ביצועי מערכות עקיבה גם בסביבת Simulink!
  • מידול משדרי ומקלטי ADS-B) Automatic Dependent Surveillance-Broadcast

WLAN Toolbox

  • דוגמאות לתמיכה בתקנים חדשים – 802.11be ו- 802.11az

Communications Toolbox

  • ביצוע ניתוח Ray Tracing באמצעות SBR (shooting and bouncing rays)
    • לצורך הצגת נתיבי התפשטות או מפות כיסוי בשיטת SBR, ניתן ליצור מודל התפשטויות באמצעות הפונקציה propogationmodel, ואז להכניס את המודל כקלט עבור פונקציות raytrace או coverage.
    • מידע נוסף אודות SBR ו-Image method נמצא כאן.
  • ניתן להשתמש ב-MATLAB Compiler לצורך הטמעת פונקציות ואובייקטי התפשטות RF, לדוגמה אובייקט siteviewer ופונקציות propogationModel, coverage, raytrace ו-addCustomTerrain.
    • לרשימה מלאה של פונקציות ואובייקטי התפשטות RF לחצו כאן.
  • הוספת תמיכה ביצירת קוד C עבור הפונקציות הבאות:rayplbuildingMaterialPermittivity  ו-earthSurfacePermittivity
  • אפליקציית Wireless Waveform Generator תומכת ביצירת NR uplink/downlink carrier waveforms (מצריך את ה-5G Toolbox).
  • מדידת עוצמת אותות מתח ב-MATLAB ו-Simulink על ידי אובייקט powermeter או הבלוק Power Meter (מצריך את ה- DSP System Toolbox).

רוצה לדעת עוד?

אנו מזמינים אותך להצטרף למגוון האירועים הציבוריים החינמיים שעורכת חברת סיסטמטיקס –  ניתן ללחוץ פה לרשימתהאירועיםהמקצועייםהקרובים.

סייע בכתיבת הפוסט – ינון נוסבאום.

נתראה בפוסט הבא,
שלכם שלומי.

למידה עמוקה על הענן עם MATLAB

כל מי שעוסק בתחום ה-Deep Learning שוקל בשלב מסוים עבודה עם ענן כזה או אחר, בין אם בשל מגבלות זיכרון על המחשב/ים הפיזי/ים במקום העבודה, בין אם בגלל רצון לאמן את המודל מהר יותר, ובין אם בשל הצורך להריץ את המודל הסופי על שרת Production.

כשעובדים עם MATLAB אפשר לגשת למידע שנמצא בענן, לבנות ולאמן מודל בענן, לכוונן פרמטרים של מודל על הענן ולהריץ את המודל המאומן על הענן, כפי שיוסבר בפוסט זה.

גישה למידע שנמצא בענן

בבחירת מקום אחסון, חשוב לשים לב למספר שיקולים, כמו תמיכה בשיתוף המידע, תמיכה בהוספה של מידע, ותמיכה באבטחה של המידע. MATLAB יכולה, למשל, לגשת למידע ששמור על Amazon S3 (קישור לדוגמה העוסקת בהעלאת מידע לשם ושליפה שלו משם). לצורך עבודה עם MATLAB ניתן לאחסן מידע גם ב-Azure ו-Hadoop (קישור).

דוגמה למידע אימון עבור רשת סגמנטציה סמנטית שהועלה לענן (ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה)

בניה ואימון של מודל בענן

אחרי בחירת מכונה וירטואלית בענן, אפשר להיעזר ב-container ייעודי שמכיל את כל הכלים הדרושים לביצוע למידה עמוקה עם MATLAB, דבר שחוסך התקנה ידנית של כל אחד מהם (קישור ל-container באתר Nvidia; בקרוב גם יהיה אחד כזה ב-docker hub, כרגע ב-docker hub קיים כזה רק עבור כלי ה-MATLAB הבסיסי, כלומר ללא התשתית הדרושה עבור ביצוע למידה עמוקה – קישור).
לאחר הפעלה של MATLAB, ניתן לבנות את הארכיטקטורה של הרשת בצורה דומה לתהליך שמתבצע על מחשב מקומי (באמצעות פקודות או באמצעות ממשק גרפי), ולאמן את המודל תוך שימוש במידע שמאוחסן בענן.
למדריך המסביר על השלבים הדרושים לצורך שימוש ב-NGC Container עבור אימון רשת למידה עמוקה על Amazon EC2 P3 Instance – לחצו פה.
בנוסף, להלן סרטון קצר (2 דקות) המדגים בחירת מכונה וירטואלית בענן של AWS ושימוש ב-container לצורך הפעלת MATLAB עבור אימון של רשת סגמנטציה סמנטית תוך שימוש במידע השמור בענן:

כוונון פרמטרים של מודל על הענן

כדי לשפר את התוצאות של האימון הראשוני, מומלץ לבדוק כל מיני תרחישים (ארכיטקטורות שונות,  ערכים שונים להיפרפרמטרים, אוספי מידע שונים) באמצעות ממשק ניהול הניסויים של סביבת MATLAB, ה-Experiment Manager (קישור).
בחינת תרחישים רבים עלולה לקחת זמן רב, ולכן עבור משימה שכזו, ניתן (ואף מומלץ…) להשתמש בקונפיגורציה חזקה יותר בענן. כלומר, אם בשלב האימון של המודל הראשוני השתמשנו במכונה עם GPU יחיד (וחזק), בשלב הכוונון נרצה להשתמש, למשל, ב-cluster עם מספר GPU-ים. הדבר כמובן נתמך על ידי MATLAB באמצעות ה-Cloud Center שמאפשר להגדיר את משאבי המחשוב המבוקשים (קישור). לאחר מכן ניתן לעשות בהם שימוש בעת ההרצה (האוטומטית) של הניסויים השונים.
להלן סרטון קצר (2 דקות) המדגים שימוש ב-Cloud Center להגדרת משאבי המחשוב, הנחיית MATLAB למצוא את ה-cluster המבוקש ולעשות שימוש בו (קישור), וביצוע מגוון ניסויים בעזרתו לצורך מציאת הארכיטקטורה הטובה ביותר:

הרצה של מודל מאומן על ענן

כעת כשברשותנו המודל הטוב ביותר שהצלחנו לאמן, נרצה להשתמש בו. ניתן לבצע זאת באמצעות הענן, וכך להבטיח גישה נוחה ומהירה למודל העדכני ביותר, על ידי משתמשים שונים, בכמויות שונות ועם צרכים שונים (ייתכן שמשתמש אחד ירצה להשתמש במודל 1,000 פעמים, וייתכן ש-1,000 משתמשים במקביל ירצו להשתמש במודל כל אחד פעם אחת).
על מנת להשתמש במודל באופן הזה, יש ליצור פונקציה פשוטה שקוראת לו, לקמפל אותה (למשל באמצעות ממשק הקימפול הידידותי Production Server Compiler – קישור) ולהעלות את התוצר אל שרת. ניתן להשתמש באחת מהקונפיגורציות של ה-MATLAB Production Server שזמינות ב-Azure Marketplace כדי לארח את המכונה הוירטואלית (קישור למידע על הקונפיגורציות השונות הזמינות ב-Azure וב-AWS). אם אין דרישה מיוחדת לקבלת תוצאות במהירות האור, אז לצורך ההרצה של המודל המאומן לא חייבים להשתמש במכונה עתירת יכולות, אלא אפשר להסתפק במכונה חלשה יחסית.
להלן סרטון קצר (3 דקות) המדגים הגדרה של MATLAB Production Server על Azure והעלאה של היישום אליו, כולל אחסון של הרשת המאומנת בזיכרון, כך שהיא תהיה מוכנה לשימוש מיידי על ידי ה-client (יש לשים לב לכך שאופציית PAYG המוצגת בסרטון אינה זמינה מישראל, במקומה יש להשתמש באחת מההצעות האחרות או להשתמש ב-Reference Architecture):

למידע נוסף על יצירת תוכנות לקוח המשתמשות בפונקציונליות MATLAB-ית הנמצאת על שרת – יש ללחוץ כאן.

סיכום וקישורים שימושיים

בפוסט זה ראינו כיצד MATLAB מאפשרת שימוש בענן לצרכי למידה עמוקה, אבל כמובן שניתן לעבוד עם MATLAB בענן גם לשימושים אחרים.

לצפיה בהרצאה " AI in the Cloud Workflows with MATLAB" מכנס MATLAB Expo 2021, שנערך בחודש מאי 2021 – לחצו פה (26 דקות).

לפורטל "MATLAB in the Cloud" – לחצו פה.

יש לך שאלה? אנחנו לרשותך במוקד התמיכה שלנו! ניתן לפנות אלינו באמצעות הטלפון 03-7660111 או דרך האתר.

בחינת סבירות לכשל בהתעייפות בעזרת Fatigue Analysis

מדוע חברות משקיעות מאמצים בביצוע בדיקות התעייפות על ידי ניסויים או אנליזות?

כאשר מנסים למנוע כשלים במוצר הדבר הראשון שבודקים היא בדיקת העמסה סטטית או אם אנחנו מדברים על סימולציה אז על ביצוע linear-static analysis , אבל לצערנו רבים עוצרים את הבדיקות שם, בתקווה שזה יספק.

אבל איך שרואים מסטטיסטיקות, המציאות היא אחרת. עד ל 90% מהכשלים המכנים שמדווחים הם תוצאה ישירה של התעייפות-Fatigue כאשר תהליך של העמסה מחזורית מחליש את החומר לאורך זמן ע"י התפתחות של מיקרו סדקים. כל זה קורה במאמצים מתחת למאמץ הכניעה של החומר. משמע שלמרות שהמודל עבר את מבחן ההעמסה הסטטית, הוא עדיין נכשל.

אורך החיים של חלק נקבע ע"י פרמטרים שונים כמו: סוג החומר, הגאומטריה, צורת ההעמסה, תדירות ההעמסה, תהליך הייצור, טיב פני השטח ואפילו תנאים אטמוספריים.

כל זה הופך את תהליך חיזוי הכשל בהתעייפות ללא פשוט בכלל וגורם למהנדסים לפעמים לוותר על השלב הקריטי הזה. זה הופך את הבעיה למשהו אידיאלי לתוכנות אנליזה אשר יכולות לעזור מאוד בחישובים המורכבים ולהפוך את הבעיה הזאת למשמעותית פשוטה יותר.

ניתן לראות את הנזק שנגרם כתוצאה מהתעייפות ביום-יום. רק לפני כחודשיים פורסם שמנוע של מטוס Boeing 777 שהיה בדרכו מדנוור עלה באש. מבדיקות שנעשו עלה שהסיבה לכך הייתה התעייפות- Fatigue באחת להבי המנוע. למחרת עשרות מטוסים קורקעו, מבדיקות תעופה שנעשו עלה שאסור להשתמש יותר במנועי ה Pratt & Whitney  .

המטוס הצליח לנחות בשלום, למזלם של 231 הנוסעים והצוות שהיו על הטיסה.

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

ניתן להיפגש עם בעיות התעייפות לא רק בתחום התעופה. הנה כמה דוגמאות:

 

♦ Industrial equipment:Rotating machinery, bolts, gears, belts, valves, seals, pipes, and tubes.

♦ Life sciences:Stents, prosthetics, dental, hip and knee implants.

♦ Energy and materials:Pipes, pressure vessel, drilling equipment, control and safety valves, welds, fans, turbines, wind turbines, offshore platforms, and gears.

♦ Electronics:Solder, lead wires, PCB, actuators, electronic racks, and housing assemblies.

♦ Consumer Products:Seals, fans, connectors, wires, valves, bicycle pedals, and exercise equipment.

♦ Home and lifestyle:Doors & windows.

בהרבה מקרים, כשל בהתעייפות לא יביא למצב מסכן חיים, אבל הכשל הזה בסופו של דבר יקבע מה יהיה אורך החיים של המוצר שלכם. וזה בתורו יקבע את איכות המוצר והמקום שלו ליד מוצרים דומים.

בשביל להתמודד עם זה יש שתי אפשרויות:

♦ הראשונה ביצוע ניסויים פיסיקליים. תהליך שהרבה פעמים יקר וגוזל זמן רב. בחלק מהמקרים נדרשת גם עמידה בתקנים ובדיקות מסוג זה יכולות לעקב משמעותית את תהליך הפיתוח.

♦ האפשרות השנייה – סימולציה. כמו במקרים האחרים סימולציה יכולה לאפשר ביצוע בדיקות מהר יותר וזול יותר מניסויים פיסיקליים. וכך בעצם לחסוך זמן וכסף בתהליך הפיתוח.

למי שהנושא הזה מעניין אותו, מזמין אותכם שבוע הבא, ב 25.5.להצטרף לוובינר שבו נדגים כלי סימולציה חדש לביצוע בדיקות התעייפות ה- Durability Mechanics Engineer על פלטפורמת 3DEXPERIENCE. זהו כלי חזק מאוד שעומד בכל התקנים של התעשיה, אם זאת פשוט לשימוש.

כמה תכונות שמאפיינות אותו הוא:

  • טכנולוגיית ה SIMULIA Abaqus & fe-safe המאפשרת חישוב משולב High cycle & Low cycle fatigue
  • אנליזות בשיטת  Multi-Step המאפשרת הגדרה נוחה ואינטואיטיבית של האנליזה
  • אנליזת התעייפות עם מספר העמסות שונות בכמה כיוונים שונים
  • מחובר ל SOLIDWORKS

 

להרשמה לוובינר לחצו כאן.  נשמח לראותכם.

תכנון תחנות דלק למעבורות בחלל באמצעות ALTIUM DESIGNER סיפור-לקוח של חברת ORBIT FAB

זה לא סוד שהמקום שלנו על פני כדור הארץ הולך ומצטמצם. בעתיד הלא רחוק, מיליוני אנשים יאלצו לחיות מחוץ לכדור הארץ, בכוכבי לכת אחרים. כוכבי לכת שונים דורשים סביבות גידול שונות, למשל כוכבים שעליהם חיים בני אדם שחווים בכל רגע נתון כמויות שונות של כח G.

תעשיות שונות יעברו לחלל החיצון ותנאי החיים השונים מצריכים שינוי חשיבה ובעיקר שינוי חשיבה טכנולוגית, יש הרבה שוני בתכנון מוצרי אלקטרוניקה בכדור הארץ לתכנון מוצרי אלקטרוניקה וכרטיסים אלקטרונים בחלל החיצון.

ALTIUM DESIGNER מסייעת לחברת ORBIT FAB לבחון את הכרטיסים האלקטרונים באמצעות סימולציות שמדמות את הסביבה בחלל החיצון, ועל-ידי כך לייצר תחנות דלק למעבורות בחלל, אשר יפתחו אפשרויות חדשות לחיים בחלל וישנו את האנושות.

>> לצפייה בכתבה:

 

מזמין אתכם לפנות אלינו בכל שאלה שקשורה לנושא.

נתראה בפוסט הבא,

בן

High-Speed Design with xSignals

xSignals הם אוסף של – רכיבים, פדים, וNETS שבעזרת הגדרה מכוונת יוצרים או מעבירים לנו סיגנל ממקום מסוים במעגל המודפס למקום אחר. לדוגמא, סיגנל יוצא מנגד 1R עובר בNET שנקראת NET_1R ממשיך לקבל ששמו 26C ודרך NET_26C ומסיים את דרכו ברכיב 6U.

xSignal הוא כל הסיגנל מה – Source שהגדרנו (1R) ועד ל – Destination דהיינו 6U.

ישנה חשיבות רבה לתיזמון האות/סיגנל שמועבר דרך התווך הנ"ל. דרישות התזמון מתקיימות על ידי התאמת האורכים המנותבים של חיווטי האות.

כידוע Altium Designer היא תוכנה שמבוססת על Object Oriented וההתייחסות שלה לכל אלמנט כזה או אחר היא כאובייקט, להלן כלל האובייקטים ב – Altium Designer:

בשתי הרשימות של האובייקטים לא מופיע האובייקט המדובר – xSignals, היות וכפי שהזכרתי, xSignals היא ייצוג של סיגנל ולא של אחד מהאובייקטים למעלה, על כן xSignals הוא יצוג של אגד של אובייקטים שבהם עובר סיגנל שאותו נרצה לבחון ולבדוק. 

כיצד נגדיר xSignals?

ישנן כמה דרכים להגדיר את הסיגנלים הללו, אחת מהן היא על ידי הפאנל שממוקם בסביבת ה – PCB הפאנל נקרא – PCB. נבחר מתוך הרשימה את הNETS שנרצה לשייך לסיגנל וכן את הרכיבים, קליק ימין – Create xSignals:

בנוסף ניתן להגדיר xSignals ישירות מתוך התפריט – Design > xSignals > Create xSignals:

בדוגמא הבאה ניתן לראות xSignals שכולל רכיבים, NETS, ופדים:

לאחר יצירת הסיגנל, נוכל להיכנס לפאנל PCB ותחת סוג האובייקט לבחור xSignals – ברשימה מטה יופיעו כל הסיגנלים שהגדרנו כ – xSignals. נוכל לבחור ולדלג בין כל אחד ואחד וכל בחירה שלהם תציג לנו אותם במעגל בצורה נוחה שכוללת את כל המידע על הסיגנל כגון – מספר חיבורים, NETS ואורך כולל של הסיגנל:

בצורה הזו Altium Designer יציג לנו את האורך של כל סיגנל והצבעים יציינו לנו את החריגה או את חוסר התאימות מבחינת Signal Length.

יכולות ה – High-Speed בגירסא החדשה של Altium Designer עומדות בכל הדרישות הקיצוניות של מהנדסים בכל העולם. בעזרת יכולות אלה ניתן לתכנן מעגלים מכל סוג בכל צורה. ניתן לראות שהתחום צובר תאוצה בכל העולם וההתפתחות שלו נובעת מהצורך של משתמשי הקצה לתוצאות נכונות ומהירות בזמן אמת.

נתראה בפוסט הבא,

בן מימון