הכירו את טכנולוגיית ה-NFC וכיצד היא מגינה עלינו מפני מגיפת הקורונה
בימים טרופים אלו, כאשר אנו נמנעים ממפגשים מיותרים, ומסתכנים בהיותנו הולכים לסופרמרקט, יש טכנולוגיה אחת שמתקדמת ומוטמעת ביותר ויותר מכשירים. ולו רק מכיוון שהשימוש בה הופך את ההתנהלות שלנו לחסרת מגע.
טכנולוגיית ה – (NFC (Near Field Communication קיימת בעולם למעלה מ – 15 שנים. פיתחו אותה מהנדסים בצוות משותף של חברות הענק – נוקיה, סוני, ופיליפס. הטכנולוגיה מוגדרת כתקשורת בין מכשירים בטווח "אפס" ומאוד מזכירה את טכנולוגית – RFID אך שונה מבחינת הפרמטרים של המרחק והקליטה.
RFID היא טכנולוגיה שקיימת ותלווה אותנו עוד שנים רבות, NFC היא טכנולוגיה דומה שמקבילה לRFID. NFC היא התפתחות ישירה של RFID.
ברמה הבסיסית ביותר, NFC הוא שני התקנים צמודים (קרובים זה לזה), כאשר התקשורת מבוצעת על ידי אפנון של הכוח שנקלט על ידי המכשיר הפסיבי. RFID פסיבי סופג כוח RF ואז משתמש בזה כדי להעביר נתונים חזרה לקורא – RFID פעיל עשוי להשתמש במקור כוח משלו כדי להעביר נתונים לקורא. כאמור על שני המכשירים להיות קרובים זה לזה בכדי לשדר או לקלוט מידע אחד מהשני אך כמו תמיד נראה במקרה של NFC, יש יוצא מן הכלל מכלל – עם NFC Type5 שעובד למרחקים ארוכים יותר (עד מטר) – דברים משתנים באופן ההפעלה שלהם.
בעזרת הטכנולוגיות הללו נוכל לשלם במסופי תשלום בעזרת הטלפון הנייד שלנו.
בתקשורת RF טיפוסית, האנטנה המשדרת פולטת אותות RF לחלל, ומחייבת אנטנות של לפחות λ / 4 (רבע אורך גל) להיות אפקטיביות. בדרך כלל שני מכשירי RF יכולים לתקשר זה עם זה כאשר הם מופרדים על ידי מעל ל – פי 2 (שני אורכי גל), למשל, בערך 245 מ"מ (10 אינץ ') עבור אותות GHz 2.4.
במקום זאת, NFC מתקשר בשדה הקרוב של החלל תחת λ / 2 (פחות מחצי אורך גל). שני התקני שדה בקרבת מקום פועלים כמשרנים צמודים או שני סלילים של שנאי שנפתחים דרך אזור משותף.
בזכות אימוץ NFC על ידי אפל וגוגל כשכבה פיזית לתשלומים, מספר הטלפונים החכמים שיוצרו עם הטכנולוגיה וההיכרות הגוברת של המשתמשים איתה הרקיעה שחקים בשנים האחרונות. הדבר מאפשר מגוון עצום של אפשרויות מעניינות עבור יישומים ופרויקטים שמבוססים סביב NFC.
אבל, כמו תמיד, יש בעיות.
ניתן לקרוא מידע שמגיע מ – NFC Type5 המשתמש בפרוטוקול ISO-15693 עד מרחק של מטר אחד באמצעות חומרה מיוחדת. אך רוב הסמארטפונים מוגבלים לשידור וקליטה של 10 ס"מ בפועל. כמה אנטנות בעלות ביצועים גבוהים של NFC מאפשרות קריאת מידע המרוחק עד 15 ס"מ, בעוד שבצד הנגדי של הספקטרום, חלק המדבקות הקטנות יותר מגבילות את המרחק לכ -2 ס"מ.
לאחר התיקונים ניתן לראות שהכרטיס המוגמר מוכן ותקין ב-D2 וב – D3:
תדירות
ה- MHz הוא יחידת מידה שאיש לא היה מצפה למצוא במפרט האלחוטי של הטלפון החכם המודרני. מכשיר ה- iPhone 11 (המכשיר האחרון שאפל השיקה) כולל תדרי תקשורת של עד 8 ג'יגה הרץ, ומכשירי WiGig של 60 ג'יגה הרץ מבוקשים יותר בשוק. NFC נוקטת בגישה אחרת שמורידה את צריכת החשמל, הטווח, המחיר והתדירות.
התדירות המוגבלת בהשוואה לחיבורים מהירים במהירות גבוהה, יחד עם הטווח הקצר, הופכת את אנטנות ה- NFC לקלות ליישום. מהנדס נבון עשוי לרצות לאמץ מודול עם אנטנה משולבת ל- Bluetooth או WiFi, מסיבות של פשטות או חוסר ניסיון.
קצב נתונים
תקן NFC תומך ברוחב פס מרבי של 424Kbit / לשנייה, בערך פי שמונה מהמהירות של חיבור חיוג 56K מהדור הקודם. המגבלה הופכת את התקן להשוואה בביצועים ל- Bluetooth, בערך כמחצית משיעור הנתונים של עדכון 4.0. לרוע המזל, לתקן יש תקורה רבה, ורוב המכשירים פועלים לרוב מתחת ל 50Kbit / לשנייה. אפילו עם קצב נתונים כה מוגבל, בעזרת קצת כושר המצאה וקצת יצירתיות, היישומים הם אינסופיים. עם זיכרון מוגבל יחסית, אין צורך בשיעורי נתונים גבוהים יותר.
זיכרון
רוב תגי ה- NFC כוללים זיכרון בין 100 ביט ל- 1Kbyte, אם כי דגמים זמינים עם קיבולת זיכרון של עד 64 קילובייט. יכולות זיכרון גדולות אלה מאומצות לרוב לשימושים בכרטיסים חכמים.
למרות שכמות הזיכרון הזו נשמעת מעט מגבילה, היא מאפשרת מספר משמעותי של קריאות חיישן של 8-16 ביט (1-2 בתים) או נתונים על מי שמחובר אליו.
סיכום
NFC הוא פרוטוקול רב-תכליתי המוסיף יכולות חדשות משמעותיות על-ידי RFID לקריאה ותקשורת לטווחים קצרים. ניתן להשתמש בו לבניית בקרת גישה / אימות למכשירים, שיתוף נתוני חיישנים, ביצוע תשלומים, ושלל יישומים אחרים.
אנו כנראה נחשף אליו בתקופת הקורונה הקרובה, כפי שפורסים בכמה אתרי טכנולוגיה, ישראל מאמצת את ה – NFC לחנויותיה ותאפשר גישה לתשלום ע"י שירותי התשלום של Apple ו – Google.
נשתמע בפוסט הבא.
