מדוע בחרתי ב– Altium Designer

/0 תגובות/ב /על ידי

במהלך העבודה על פרוייקט מסויים רציתי לבחון חיבורים של מספר NETS. שימוש בקובץ NetList יכול לעבוד, אבל יהיה נוח יותר לראות את הדברים באופן ויזואלי בתוך השרטוט עצמו. ניסיתי למצא את הדרך הכי מהירה וקלה לעשות זאת , ונתקלתי באופציה של צביעת ה- NETS השונים במספר צבעים.

וכך צבעתי את ה-NETS:

5V – אדום
3V3 – צהוב
GND – ירוק

Schematic:

Layout:

להלן לינק להסבר כיצד ניתן לבצע זאת.

מה היתה הדרך המהירה ביותר לפתרון השאלה?
לא חיפשתי עצמאית ברשת את התשובה אלא עמדתי על האופציה הרצוייה בתוכנה – Set Net Colors ולאחר מכן לחצתי על 1F במקלדת והדפדפן נפתח ישירות על הלינק עם ההסבר הרצוי.

כלומר, בכל מקום בתוכנה שאתם לא בטוחים כיצד לבצע פעולה מסויימת ניתן ללחוץ על 1F והתוכנה תפנה אתכם לדף הרצוי (לפי הגירסא שבה אתם עובדים) ותיתן לכם את ההסבר על התכונה שאותה חיפשתם.

דוקומנטציה:

כיום מערך הדוקומנטציה של Altium Designer הוא מהמובילים בשוק.

התפריטים מחולקים לנושאים וכל נושא מקוטלג ונרשם מחדש לפי גירסאות – זאת אומרת שכל חיפוש שלכם בדוקומנטציה יחולק כך:

בשלב הראשון בחרו את הנושא בו אתם רוצים לעיין.

לאחר מכן את הגירסא בה אתם עובדים:

פורומים ושיתוף ידע:

מחלקת הפורומים של Altium Designer היא ייחודית באופייה מכיוון שמערכת הפורומים נדגמת על ידי צוותי הפיתוח של Altium Designer.

מה המשמעות? אחת לכמה שידרוגים או תיקוני באגים שגרתיים תוכלו לגלות פיצ'רים חדשים שהתווספו בעקבות בקשות של חברי הפורום מכל רחבי העולם.

לכן, שווה לכם להיות נוכחים ופעילים בפורומים מכמה סיבות:

  1. כאשר תחפשו נושא ספציפי במנועי חיפוש – תקבלו תוצאות ישירות לדוקומנטציה של Altium Designer.

מנגד, חיפושים בתוך הפורומים של Altium Designer אינם מופיעה בתוצאות ממנועי החיפוש – לכן החשיבות של החיפוש בפורום היא גבוהה.

  1. בקשות מיוחדות – כאמור לעיל, ניתן לבקש בקשות חדשות לפיצ'רים שאינם מופיעים בתוכנה ובמידה ותקבלו את אהדת חברי הפורום ייתכן מאוד ובגירסא הבאה כבר תקבלו את מבוקשכם.
  2. הפורומים מכילים מאות אלפי פוסטים וTOPICS במגוון נושאים – תנצלו טעויות של אחרים ותלמדו מהן.
  3. דיווח על באגים – כך Altium Designer מתעדכנת בבאגים ובתקלות תוכנה ומגיעה לטיפולם ביעילות.

סמינרי רשת: (Webinars)

הוובינרים של Altium Designer מועלים ומשודרים לכלל הלקוחות של התוכנה אחת לשבוע.

באתר שלהם ניתן למצא קישורים לכל ההרצאות שעלו עד היום, ולהרשם להרצאות עתידיות לפי הנושאים המוצגים.

החיסרון היחידי הוא שהתכנים הם באנגלית בלבד אך בשל כך סיסטמטיקס טכנולוגיות לקחה על עצמה לבצע וובינרים מלאים על כלל נושאי התוכנה בעברית (אחת לחודש), ניתן לצפות בכל התכנים שהוקלטו עד כה באתר המרכז את כל הסמינרים.

ספריית קטלוג פרוייקטים:

ספרייה אינטרנטית שמכילה מאגר עצום של Templates ופרוייקטים קיימים של מגוון סוגי עבודות מאת מהנדסי Altium Designer.

המאגר מכיל שרטוטים, כרטיסים מוכנים וקונקטורים ממגוון סוגים ויצרנים.

הדף מתעדכן על בסיס שבועי והתוכן שלו הוא אינסופי, גם אם אתם משתמשים וגם אם לא, שווה להיכנס ולראות מה יש לדף להציע.

 

רוצים מידע נוסף? יש לכם שאלות? פנו אלינו ונשמח לסייע!

צוות התמיכה של Altium Designer, סיסטמטיקס.

שימוש ב-ArcGIS Monitor לניטור מערכת ה-GIS הארגונית

/0 תגובות/ב /על ידי

מהו ArcGIS Monitor ?

רכיב ה-ArcGIS Monitor נועד לסיוע בניטור הרכיבים השונים של מערכת ה-GIS הארגונית. מערכת ארגונית שכזאת כוללת מטבעה רכיבים רבים (שרתים, בסיסי נתונים, שירותי GIS, תווכי תקשורת וכו') אשר לכל אחד מהם המורכבות שלו ולכל אחד מהם פוטנציאל להוות "צוואר בקבוק" התורם לדעיכת ביצועי המערכת הכוללים.

כאן בדיוק בא לסייע לנו ה-Monitor. לאחר התקנה וקונפיגורציה, יבצע ה Monitor ניטור שוטף של אותם רכיבים אשר נגדירם למעקב, באופן שיאפשר לנו זיהוי מצבי "שבר" בתפקודם, יצירת דו"חות סיכומיים לגבי עבודתם, סיוע בניתוח הגורמים לכשלים ואפשרות להגדרת Alerts אשר יתריעו באופן אקטיבי על הופעת כשלים.

ArcGIS Monitor יכול לסייע באבחון וניתוח של:

  • בעיות תשתית, רשת
  • דיסק רשת (NAS ודומיו)
  • מערכת הפעלה (וירטואלית / מארחת)
  • התנגשות בין תהליכי רקע מתוזמנים
  • בעיות בתהליכי תחזוקת מערכת
  • ועוד ….

במה שונה ArcGIS Monitor מכלי ניטור אחרים ?

קיימים כלים רבים המיועדים לניטור של רכיבים ספציפיים במערכת. לדוגמא – ה PerfMonitor של מערכת ההפעלה Windows או ה Enterprise Manager של בסיס הנתונים oracle.

הבעיה היא שכל אחד מכלי הניטור האלו יהיה מבט ספציפי על רכיב אחד מתוך ה Stack הכולל – והמורכב בדר"כ – של מערכת GIS ארגונית. כמנהלי מערכת GIS, נרצה כלי שנמצא תחת אחריותנו (ולא תחת אחריות איש ה System או ה DBA) שיעזור לנו באיתור מצבי כשל ובעיות במערכת ה GIS כולה.

בנוסף, ArcGIS Monitor בולל יכולות ניטור אחר רכיבים שהנם ספציפיים למערכת ה GIS – כגון שירותי ה GIS Server – שכלי ניטור "רגילים" לא מודעים כלל לקיומם.

התקנה וקונפיגורציה של ArcGIS Monitor

כמו בכל מוצר, כדאי לעיין תחילה בהגדרת דרישות הקדם למוצר ולוודא כי יש בידינו את השרת המתאים להתקנה.

תהליך ההתקנה והקונפיגורציה יכלול באופן סכמטי את השלבים הבאים:

  1. התקנת בסיס הנתונים MongoDB (מגיע כחלק מחבילת ההתקנה, יישמש לצבירת נתוני הניטור).
  2. התקנת תוכנת ה ArcGIS Server Monitor
  3. כניסה ליישום ה ArcGIS Monitor Server ודרכו יצירת טבלאות הנתונים לתוכן ייתבצע הניטור, וכן הגדרת ה Monitor Administrator Web Site.
  4. התחברות ליישום ה Monitor Administrator (יישום Web לגישה דרך דפדפן).
  5. רישום השרתים המנוטרים.
  6. הוספת Counters למעקב אחר פרמטרים שונים בשרתים המנוטרים.
  7. הגדרת מצבי Alert אל מול ה Counters והתגובה אליהם.

מומלץ להיעזר בתהליך ההתקנה והקונפיגורציה בגלריית ה Monitor המכילה Tutorials שונים ומועילים.

הגדרת ה counters באמצעות ArcGIS Monitor Administrator

לאחר רישום השרתים שינוטרו על ידי הכלי, מתבצעת שארית ההגדרה על ידי בחירת Counters הזמינים במבנה "עץ" הירארכי עבור כל אחד מרכיבי השרת. Counters שונים יהיו זמינים עבור רכיבים שונים. כך לדוגמא עבור רכיב ה IIS יתקיימו Counters הרלוונטים אליו, ועבור רכיב פורטל היישומים הגיאוגרפיים יתקיימו Counters אחרים

לאחר הגדרת ה Counters השונים עבודת הניטור מתחילה ו"דוגמת" את מצב המערכת באינטרוול הזמן שנקבע בעת הגדרת ה Counter.

צפייה במצב המערכת

בכל עת ניתן להתחבר אל יישום ה-Administrator ולצפות בתצוגות שונות המשקפות את מצב המערכת.

בדרך כלל נתחיל בלשונית ה-Home המציגה "תמונת מצב" מרוכזת של מצב המערכת:

משם ניתן להמשיך ללשונית ה-Availability המציגה סטטיסטיקה לגבי אחוז ה-Uptime של המערכות המנוטרות בפרק הזמן המוגדר:

שאר ה-Counters מרכזים את הפלט שלהם אל אחת מהקטגוריות אליהן ניתן להתחבר לפי הצורך:

בכל אחת מהקטגוריות, נוכל לראות "עץ" הירארכי של ה Counters השונים שהוגדרו במסגרת אותה קטגוריה, מחולקים כשלעצמם לתתי-קטגוריות. לאחר בחירה ב Counter, נראה את תוצאותיו לאורך התקופה המוגדרת:

ניתוחי (RCA (Root cause Analysis

בגרסה 10.7 נוספה למוצר ה Monitor יכולת חדשה בשם RCA (Root cause Analysis). המטרה היא לנסות "לאבחן" מצבי כשל שונים שהמערכת המנוטרת מציפה דרך ה Counters שהוגדרו. אל מול כל אחד ממצבי הכשל הפוטנציאלים האלו, מתבצע ניתוח ה RCA המנסה לקשור בין Source – כלומר "בעיה" הנמצאת בתחתית ה Stack, לדוגמא ברמת מערכת ההפעלה או בסיס הנתונים – לבין ה Impacts הנובעים מאותה בעיה – כלומר בעיות משנה הנוצרות במעלה ה Stack, לדוגמא איטיות בתגובת Web GIS Services מסויימים.

גם אל מול ה Sources וגם אל מול ה Impacts, תתווסף "המלצה" למנהל המערכת כיצד להמשיך מכאן בתהליך האבחון / פתרון של הבעיה:

הגדרת Alerts עבור ArcGIS Monitor

לאחר הגדרת Counters, ניתן (לא חובה) להגדיר אילו ערכים ייחשבו עבור ה Counter כמצבי Alert. עבור כל מצב Alert ניתן להגדיר האם הפעולה הנדרשת תהיה רק ציון מצב ה Alerts בטבלאות הניטור, או גם פעולה נוספת שניתנת להגדרה כגון שליחת הודעה למנהל המערכת.

לדוגמא, ניתן להגדיר עבור GIS Web Service מסוים מהו ה Response Time שייחשב כ"קביל", וכך תגובה איטית יותר תיחשב למצב Alert:

הרחבות (Extensions) עבור ArcGIS Monitor

בעמוד הגלריה של ArcGIS Monitor זמינות גם הרחבות שונות אותן ניתן להוריד, להתקין ובכך להרחיב את יכולות הניטור של ArcGIS Monitor. דוגמאות להרחבות כאלו:

  • License Inventory extension

מאפשר ניטור של הרשיונות הזמינים מתוך מנהל רשיונות צפים (License Manager) ארגוני: מתי כל רשיון או הרחבה היו בשימוש, לאיזה פרק זמן ועל ידי מי:

  • ArcSOC Optimizer

מנתח את מספר ה SOCs שנדרשו והיו בשימוש עבור GIS Web Services שונים ועל ידי כך מאפשר לטייב את הגדרת ה Min/Max של כמות ה SOC ששירותים שונים יכולים לנצל:

דו"חות ArcGIS Monitor

סעיף ה Reports ביישום ה Monitor Administrator מכחיל מספר דו"חות סיכומיים אשר המועיל ביותר מביניהם הוא דו"ח ה Excel. בדו"ח זה ניתן להגדיר אילו Counters ייכנסו לדיווח ועבור איזה פרק זמן מעוניינים ליצור את הדיווח:

ולאחר מכן ליצור את הפלט המתקבל כקובץ Excel, המחולק ללשוניות שונות המציגות סכימת סטטוס ומצבי Alert עבור הקטגוריה האמורה:

הקישורים הנם קישורים דינמיים אשר מנווטים ללשונית (Excel Sheet) נפרדים המציגים את פירוט הממצאים עבור כל Counter:

סיכום

ArcGIS Monitor הנו מוצר חדש (יחסית).

מטרתו לסייע בניטור מערכת GIS ארגונית מורכבת, במטרה לסייע באיתור בעיות בתפקוד השוטף של המערכת, באיתור "צווארי בקבוק" הגורמים לאיטיות בעבודה, ובניתוח הגורמים והסיבות למצבי כשל במערכת.

המוצר מחייב השקעה בשלב הגדרת ה Counters לניטור, אולם לאחר שלב ראשוני זה, מתפקד באופן שוטף וללא התערבות נוספת, מבצע את הניטור ואף מתריע באופן אקטיבי למנהלי המערכת על היווצרות מצבי Alert שונים המחייבים את התייחסותם.

המוצר מתומחר לפי גודל (כלומר כמות הליבות) של כלל השרתים המנוטרים על ידו.

אם אתם מעוניינים במוצר ה-rcGIS Monitor עבור מערכת ה-GIS הארגונית שלכם, צרו קשר עם צוות המכירות של תחום ה-GIS בסיסטמטיקס ונשמח לסייע לכם.

מפת התפשטות וירוס הקורונה הגדרת Operations Dashboard על בסיס שירות קיים

/21 תגובות/ב /על ידי

מזה כחודשיים, בכל רחבי העולם ואף בישראל, עולה הדריכות ומתגברות החששות בעקבות הידיעות המגיעות על התפשטות מהירה של וירוס "הקורונה" הנגיפי. המידע הגיע בתחילה מסין ובהמשך גם מכל רחבי העולם. הדאגה הגדולה נובעת הן מרמת התמותה הגבוהה יחסית של הנדבקים בוירוס, ההופכת אותו לאחת המגיפות הקטלניות של העשורים האחרונים, והן ממהירות ההדבקה המסתמנת.

מקרים כאלו של מחלות בעלות מאפייני התפשטות "וקטוריים", ממחישים בצורה מובהקת את החשיבות של הצגת הנתונים בקונטקסט מרחבי, כלומר על גבי מפה ובמקביל ברמת עדכון שוטפת -Online . וכך התצוגה של התגלות מקרי המחלה על גבי מפה וברמת עדכון מיידית היא אמצעי ההמחשה הברור והמובהק לאנשי מקצוע מביני עניין כמו גם לכלל אזרחי העולם.

הראשונים בעולם שהרימו את הכפפה, במקרה זה, היו אנשי מרכז המחקר למידע הנדסי – NCOV – של אוניברסיטת ג'ון הופקינס במרילנד, שהתחברו לשירות מידע של ארגון הבריאות העולמי ויצרו Operations Dashboard שסוכם את הנתונים הידועים:

מאחר ואנשי האוניברסיטה כללו באתר שלהם גם הפנייה ישירה ל- Feature Layer אליו פונה ה- Dashboard שלהם וממנו נשאבים נתוניו, המשימה של פנייה לשירות הזה להקמת Dashboards מותאמים הפכה קלה ביותר …..

גם אנחנו, צוות ה- GIS של חברת סיסטמטיקס, החלטנו להנגיש את הנתונים הללו על גבי מפות עולמיות בעברית. ראשית, פנינו אל שירות המיפוי שצויין על ידם ובחננו את השכבות הכלולות בו ומאפייניהם:

לאחר שהבנו את המידע, התחברנו אל החשבון שלנו ב- ArcGIS Online צירפנו את השכבה הזאת אל Web Map חדש, והתאמנו את הסימבולוגיה ואת מפת הרקע למה שנראה לנו נכון מבחינה כרטוגרפית:

לאחר מכן, התאמנו את שם השכבה ואת ה- Field Aliases לשמות עבריים :

שמרנו את המפה הזאת כ- Web Map בחשבון ArcGIS Online, ופנינו ליצירת Dashboard חדש:

במסך ההגדרה של ה- Operations Dashboard, הגדרנו פנייה ל- Web Map ששמרנו, והתחלנו להגדיר את כל ה- Widgets הסוכמים סביבה:

בקיצור:

  • התחברנו למידע שאינו שלנו (אך כן שותף עם כלל הציבור – כלומר קיימת הרשאה להשתמש בו).
  • השתמשנו בשכבה ששותפה אתנו ליצירת Web Map וקבענו את תצורתו.
  • השתמשנו ב- Web Map שנשמר כבסיס להגדרת Operations Dashboard וקבענו את תצורת פקדיו השונים.

והתוצאה הסופית: יישום תצוגת מידע עשיר בפונקציונליות, בעל נראות טובה ולוקליזציה כמעט מלאה (למעט ערכי השדות – שמות המדינות):

מוזמנים להתרשם ולשתף !!

בשלב זה, כאשר היה לנו כבר Dashboard מוכן, ניתן היה בקלות רבה לשמור עותק שלו כ-גרסת Mobile, המתאפיינת בסידור "פשוט" ורזה יותר של ה widgets באופן המאפשר להתרשם מתוכנם ולנווט ביניהם גם במסך קטן של סמארטפון:

מוזמנים לשתף גם את גרסת ה- Mobile !!

לסיום ובאותה הזדמנות – מוזמנים להתרשם ממספר יישומי ArcGIS נוספים בנושא התפשטות וירוס הקורונה:

  • אחד נוסף מפורט במיוחד – שמציג את המקרים שנתגלו בהונג קונג בלבד:

בתקווה שהנגיף ימוגר והתפשטותו תיעצר ושנהיה כולנו בריאים !

צוות GIS, חברת סיסטמטיקס

ככה מדפיסים היום במתכת – METAL X גרסת 2020

/0 תגובות/ב /על ידי

ההשקעה הוכיחה את עצמה וכבר ב-2017 חברת פולקסווגן דיווחה על חסכון של כ – €325,000, שנבע מהטמעת 7 מדפסות תלת-ממד שולחניות בפס הייצור שלה בפורטוגל, תוך חיסכון בזמן ובעלויות אל מול פתרונות ייצור אחרים. בעקבות ההצלחה התפעולית והפיננסית, פולקסווגן הרחיבה את מגוון המוצרים שמדפסות תלת-הממד ייצרו עבור פסי הייצור שלה והיא צופה חסכון נוסף של מיליוני דולרים בכל שנה.
Markforged מצידה השיקה גם לקהל הרחב את מדפסת ה- Metal-X שנחתה גם בישראל, בדור 4 של טכנולוגיית הדפסה בתלת-ממד של חלקי מתכת. 

>>ספרו לי עוד על הדפסה בתלת-ממד של חלקי מתכת קלים וחזקים

מדובר במערכת הדפסה המסוגלת להדפיס רכיבי מתכת מורכבים, כאשר למפתח אפשרות לבחור מתמהיל מתכות מובחרות כגון:
S17-4 Stainless Steel PH/ 316L, Tool steel H13/ A2/ D2, Inconel 625, Copper, Titanium,
זאת תוך התחשבות בדרישות ותכונות מכאניות והנדסיות קפדניות של חוזק, עובי, משקל וגיאומטריה מורכבת. עם טכנולוגיה מובילה זו, כיום ניתן להדפיס בקלות חלקי מתכת מורכבים גיאומטרית, הנחשבים בלתי אפשריים לייצור באופן קונבנציונאלי, כדוגמת עיבוד שבבי.

יש לציין כי נחושת הינה חומר המתכת הראשון של Markforged המוערך בתכונות תרמיות וחשמליות, כעת זה פשוט להפליא להדפיס בתלת-ממד בנחושת טהורה. מעתה ניתן לייצר בקלות חלקים מורכבים בעלי מוליכות חשמלית ותרמית גבוהה שבעבר היו יקרים, גזלו זמן יקר או שהיו בלתי אפשריים לייצור.

 עיין ב-DATA SHEET של חומר הנחושת כדי לקבל מבט מעמיק יותר על התכונות החשמליות, התרמיות והמכאניות.

>> לחצו להורדת DATA SHEET

A 3D printed Copper weld shank

>> למידע נוסף על הדפסה במתכת כדוגמת נחושת

תהליך ההדפסה הינו תהליך אוטומציה בטיחותי ואוטונומי כמעט לחלוטין, שעתיד להחליף את שיטות הייצור הקונבנציונאליות כגון עיבוד שבבי, בעקבות יכולתה של מדפסת ה-METAL X לפעול בכל משרד. כבר היום מפתחים וחברות מתעשיות שונות עושים שימוש במדפסות תלת-ממד, אך טכנולוגיה של הדפסה במתכות נחשבת לבשורה של ממש, עם היבט משמעותי לשיפור בעלויות וקיצור זמנים בתהליכי תכנון, פיתוח וייצור אל מול פתרונות ייצור אחרים. עד כה, חברות תכנון ופיתוח היו צריכות להשקיע זמן ומשאבים רבים בפיתוח וייצור אב טיפוס, תוך המתנה ממושכת לייצור החלק. במקרה של שינוי או שיפור החלק, נדרש אף לשלוח את התכנון בשנית למפעל הייצור, תוך המתנה נוספת והארכת זמני הפיתוח, כך שהיתרון של הדפסה במתכת הינו משמעותי.

מדפסת ה- Metal X משתלבת בתהליכי הפיתוח והייצור ומנגישה את תחום ההדפסה התלת-ממדית במתכת כבר בלמעלה מ – 100 ארגונים ברחבי העולם. האפשרויות שנפתחו באמצעות השימוש בטכנולוגיה החדשנית ופורצת הדרך הן ללא גבולות, החל מתכנון וייצור אב טיפוס ומוצרים בשימוש היום יומי שלנו כגון הסמארטפון, בתחום הרובוטיקה, פרוטזות וכלי ניתוח מצילי חיים בעולם הרפואה, כלי עבודה מותאמים אישית ועד לחלקי מכונות בעולמות הייצור – הטכנולוגיה המובילה של הדפסה במתכת תהפוך את העבודה למהירה ופשוטה הרבה יותר.

>>הקליקו למידע על מערכת ההדפסה השולחנית הראשונה בישראל בתחום המתכת

AIRCRAFT BRACKET – תושבת תעופתית

חברת סיטמטיקס בחרה לשווק בישראל את מערכת ה- METAL X יחד עם כלל המדפסות מבית Markforged בשל הטכנולוגיה פורצת הדרך והיכולת לתת מענה לצרכי השוק. אנו גאים להיות הראשונים לעמוד בראש הטכנולוגיה המובילה ביותר בתחום ההדפסה בתלת-ממד בכלל ובמתכת בפרט, הטכנולוגיה מביאה עימה תמורות משמעותיות בתעשיות שונות ואנו מחכים בקוצר רוח לאלפי היישומים ואבות הטיפוס שייוצרו על ידה.

קרדיט:
כתיבת המאמר – זוהר גולן
עריכת המאמר – עדן שוורץ

ALTIUM – Shortcut Keys

/0 תגובות/ב /על ידי

בכל תוכנה קיימים קיצורי דרך. קורה לי לא מעט פעמים שבהם אני פוגש לקוחות, מראה להם איזה קיצור דרך והם אומרים "חבל שלא הכרתי את זה קודם, זה היה חוסך לי המון זמן", אז בפוסט הזה אכתוב לכם את כל קיצורי הדרך המשמעותיים והשימושיים ביותר שאני מכיר באלטיום. חשוב להדגיש ש-Altium Designer מאפשר להגדיר את רוב הפקודות באופן קל ונוח, כך שמשתמשים שהיו רגילים לסביבה כזו או אחרת יכולים להתאים את סביבת אלטיום לצרכיהם.

F1

השימוש במקש F1 (בחלקו העליון שמאלי של המקלדת) מאפשר לקבל את כל האינפורמציה הרלוונטית על חלון, פקודה, סביבת עבודה או הגדרה מסוימת.

לדוגמא, כאשר אני נמצא בסביבה הסכימטית ואני רוצה לשים חיבור מסוג Harness ולא יודע כיצד להגדיר אותו, אעמוד על הפקודה ואז אלחץ על F1. חלון עם המידע יפתח באופן אוטומטי באתר של אלטיום

~ או Shift+F1

בעת ביצוע פעולות שונות ניתן ללחוץ על טילדה (Tilde, ~ ממוקם משמאל ל-1 במקלדת) או על
Shift +F1. כאשר נבצע זאת רשימה של כל הפעולות שניתן לבצע, כולל קיצור הדרך המוגדר להן יוצגו.
דוגמאות לפעולות שבהן ניתן להשתמש בפקודה זו: חיווט בסכימה וב- PCB וכן מיקום רכיבים בסכימה וב- PCB ועוד.

 

Ok

לחיצה על מקש 'O' בעת עבודה בסביבה מסוימת יציג לנו קיצורים לחלונות ההגדרה השימושיים ביותר באותה הסביבה.

לדוגמא, בסכימה:

לחיצה על מקש 'K' בעת עבודה בסביבה מסוימת יציג לנו קיצורים לפאנלים הרלוונטיים לאותה הסביבה.

לדוגמא, ב- PCB:

אז בנוסף לקיצורים מאוד נוחים שקיימים באלטיום ניתן גם לבצע התאמה של תפריטים ולהגדיר פקודות בהתאם לנוחיות המשתמש.

Ctrl + LMB (left mouse button)

בעת לחיצה על מקש ctrl יחד עם כפתור שמאלי בעכבר על פקודה מסוימת נקבל תפריט הגדרה לקיצור הדרך של אותה הפקודה.
לדוגמא אם ארצה ליצור קיצור דרך מותאם להשמת Net Label בסכימה, ראשית אעמוד על הפקודה, אח"כ אלחץ על הפקודה עם Ctrl + LMB ולאחר מכן יפתח חלון שבתוכו אוכל להגדיר את הקיצור הרצוי, נניח שארצה להגדיר Alt + N.

לאחר הגדרת הפקודה נוכל לראות את הקיצור המוגדר ליד הפקודה.

Customize Menu

מעבר להגדרת קיצור לפקודה כזו או אחרת ניתן לבצע התאמה של התפריטים השונים שמוצגים לנו.
על מנת להדגים זאת אעשה שינוי ב- Active Bar בסביבה הסכימטית.

ראשית על מנת לעבור למצב של עריכת התפריט אלחץ על הכפתור הימני בעכבר על איזור התפריטים העליון ואבחר ב- customize.

לאחר מכן בתפריט שנפתח לי אסמן את שדה All שיציג לי את כל הפקודות שבהן ניתן להשתמש באלטיום. אבצע חיפוש לכל פקודה שארצה. במקרה שלי ארצה להוסיף את פקודת ה- Clear Filter שתהיה חלק מה- Active Bar. אבחר ואגרור אותה לתוך התפריט של ה- active bar (במצב customize הוא ניתן לשינוי).

כעת ניתן לראות כי התפריט השתנה והפקודה של Clear Filter נוספה אליו.

חשוב לציין שניתן להתאים ולשנות גם את התפריטים האחרים באלטיום, להוסיף או להוריד פקודות וכו'. אם תרצו מידע נוסף, עזרה בהגדרת קיצורים או כל שאלה אחרת, צרו איתנו קשר.

מידע נוסף על קיצורים באתר אלטיום

 

שילוב של קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-NET.

/0 תגובות/ב /על ידי

שילוב של קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-NET.: רוצים לשלב פרויקט שנכתב ב-.Net עם קוד שכתבתם ב-MATLAB? הגעתם למקום הנכון 😊

אחרי שתקראו את הפוסט הבא תראו שזה לגמרי אפשרי ואפילו די פשוט, אז בואו נתחיל!

(עבור סביבת JAVA, ניתן לפנות לפוסט "שילוב קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-JAVA")

תחילה, נקמפל את הקוד שכתבנו ב-MATLAB באמצעת ה-MATLAB Compiler SDK, תוך שימוש באחת מהדרכים הבאות:

  1. באמצעות האפליקציה:

ניגש אל ה- Library Compiler נבחר ב-type מסוג NET Assembly. בחלון ה- Exported function

נטען את הפונקציה הכתובה ב-MATLAB, אותה אנו מעונייים לקמפל ונמלא את הפרטים הדרושים – שם הספרייה, המחלקה והמתודה (נשתמש בפרמטרים הללו בהמשך על מנת להפעיל את הפונקציה מסביבת ה-Visual Studio). הסבר על השימוש באפליקציה ניתן למצוא בלינק הבא.

  1. באמצעות שורות קוד:

דוגמה לקימפול הפונקציה על ידי שורות קוד:

mcc -B 'dotnet:Calcfft,class_fft,4.0,Private,local' Calcfft.m

כאשר:

Calcfft – שם התוכנית

class_fft – שם המחלקה

4.0 – גרסת ה-.Net Framework

Calcfft.m– שם המתודה

לאחר קימפול הקוד – נוצר קובץ dll. ששמו הוא כשם התוכנית שהגדרנו. זוהי הספרייה המשמשת כמעטפת לפונקציה אותה יצרנו ב-MATLAB.

אז איך MATLAB ו-NET. מתקשרים ביניהם?

הם עושים זאת באמצעות ה"מתווך" MW class, אך לפני שנרחיב עליו, נפתח תחילה פרויקט ב-Visual Studio ונתחיל לכתוב את הקוד שלנו.

הכינותי מראש קוד שקורא לפונקציית MATLAB המבצעת חישוב FFT ומציגה אותו

(אציין כי זמן הריצה של אלגוריתם ה-FFT מהיר בהרבה ב-MATLAB מאשר ב-NET. לכן שילוב קוד MATLAB יכול להוות יתרון הן מהבחינה של האצת ביצועים והן מבחינת ניצול היכולות המופלאות של ה-MATLAB).

השחקן הראשי בסיפור הוא ה-MW class. שחקן זה מאפשר להעביר ארגומנטים מ-NET. ל-MATLAB וגם לקבלם חזרה.

ועכשיו לקוד עצמו:

ישנם סוגים שונים של ארגומנטים שאותם MW class יודעת לתווך –  מערכים, תאים, מבנים. על מנת להשתמש ביכולת התיווך הזאת יש להגדיר את ה-Namespace  כפי שמופיע בשורה מספר 2. בשלב הבא נשתמש בשם הספרייה, שם המחלקה ושם המתודה שהגדרנו בשלב קימפול הקוד:

  • הספרייה שהגדרנו תיכנס לספריות בהם נשתמש בתוכנית (ראו שורה מספר 3).
  • המחלקה שהגדרנו תשמש אותנו בקריאה לפונקציה שיצרנו ב-MATLAB והגדרת אובייקט מסוג מחלקה (ראו שורה מספר 15)
  • הקריאה לפונקצייה מוגדרת בעזרת שם המחלקה שהגדרנו ושם המתודה שהגדרנו בזמן הקימפול (ראו שורה מספר 17).

ומה לגבי הגדרת משתני ה-MW?

נשים לב שהקלט המתקבל לאחר השליחה לפונקציה (שורה 17) הינו מסוג  MWArray. ללא ממשק ה-MW, לא היינו מצליחים לגשר על הפערים בין השפות, לכן זכרו לבדוק מהו סוג הטיפוס שנשלח ומה סוג הטיפוס שמתקבל ובהתאם לכך להגדיר את הספריות בהם אתם משתמשים ואת המשתנים השונים בתוכנית.

לכל ארגומנט הגדרה שונה ובסוף הפוסט תמצאו טבלה המציגה ההמרה שיש לבצע במעבר בין ה- MATLAB ל-NET.

עברנו את שלב כתיבת הקוד, עכשיו נגדיר את הסביבה – וסיימנו!

הגדרת הסביבה היא פשוטה ביותר וכוללת כמה פעולות:

  • הגדרת ספריות ה-MW הנמצאת תחת הנתיב –

matlabroot\toolbox\dotnetbuilder\bin\architecture\framework_version\mwarray.dll

  • הגדרת הספריות שכתבנו ב-MATLAB (קבצי ה-dll.)

אז שני קליקים וגם הסיפור הזה מאחורינו:

בסביבת Visual Studio, מקש ימני על שם ה-references (שנמצא תחת שם הפרויקט)-> add reference, נלך ל-Browse ונוסיף את קבצי ה-dll הנחוצים.

וזהו, כל מה שנותר הוא ללחוץ על start.

בהצלחה!!

אם הסתבכתם, מוזמנים לפתוח קריאת תמיכה דרך הקישור הבא

טבלת המרה בין ה- MATLAB ל-NET.

שילוב קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-JAVA

/0 תגובות/ב /על ידי

שילוב של קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-JAVA:  רוצים לשלב פרויקט שנכתב ב-JAVA עם קוד שכתבתם ב-MATLAB? הגעתם למקום הנכון 😊

אחרי שתקראו את הפוסט הבא תראו שזה לגמרי אפשרי ואפילו די פשוט, אז בואו נתחיל!

(עבור סביבת NET., ניתן לפנות לפוסט "שילוב קוד MATLAB בפרויקט שנכתב ב-NET.")

תחילה, נקמפל את הקוד שכתבנו ב-MATLAB באמצעת ה-MATLAB Compiler SDK, תוך שימוש באחת מהדרכים הבאות:

  1. באמצעות האפליקציה:

ניגש אל ה- Library Compiler נבחר ב-type מסוג Java package בחלון ה- Exported function

נטען את הפונקציה הכתובה ב-MATLAB, אותה אנו מעונייים לקמפל ונמלא את הפרטים הדרושים – שם הספרייה, המחלקה והמתודה (נשתמש בפרמטרים הללו בהמשך על מנת להפעיל את הפונקציה מסביבת ה-JAVA), הסבר על השימוש באפליקציה ניתן למצוא בלינק הבא.

  1. באמצעות שורות קוד:

דוגמה לקימפול הפונקציה על ידי שורות קוד:

mcc –W 'java:calculatefft,class_fft' class{class_fft:Calcfft.m}

כאשר:

calculatefft – שם ה-Package

class_fft – שם המחלקה

Calcfft.m– שם פונקציית ה-MATLAB אותה אנו מעוניינים לקמפל

לאחר קימפול הקוד – נוצר קובץ jar. ששמו הוא כשם התוכנית שהגדרנו. זוהי הספרייה המשמשת כמעטפת לפונקציה אותה יצרנו ב-MATLAB.

אז איך MATLAB ו-JAVA מתקשרים ביניהם?

הם עושים זאת באמצעות ה"מתווך" MW class, אך לפני שנרחיב עליו – הכינותי מראש קוד שקורא לפונקצית MATLAB המבצעת חישוב FFT ומציגה אותו (אציין כי זמן הריצה של אלגוריתם ה-FFT מהיר בהרבה ב-MATLAB מאשר ב-JAVA לכן שילוב קוד MATLAB יכול להוות יתרון הן מהבחינה של האצת ביצועים והן מבחינת ניצול היכולות המופלאות של ה-MATLAB).

השחקן הראשי בסיפור הוא ה-MW class. שחקן זה מאפשר להעביר ארגומנטים מ-JAVA ל-MATLAB .

ועכשיו לקוד עצמו:

ישנם סוגים שונים של ארגומנטים שאותם MW class יודעת לתווך –  מערכים, תאים, מבנים. תחילה, על מנת להשתמש ביכולת התיווך הזאת יש להגדיר את ה- package כפי שמופיע בשורה מספר 1.

בשלב הבא נשתמש בשם הספרייה, שם המחלקה ושם המתודה שהגדרנו בשלב קימפול הקוד:

  • הספרייה שיצרנו תיכנס לסיפריות בהם נשתמש בתוכנית (ראו שורה מספר 2).
  • המחלקה שהגדרנו תשמש אותנו בקריאה לפונקצייה שיצרנו בMATLAB- והגדרת אובייקט מסוג מחלקה (ראו שורה מספר 7)
  • הקריאה לפונקציה מוגדרת בעזרת שם המחלקה שהגדרנו ושם המתודה שהגדרנו בזמן הקימפול (ראו שורה מספר 17).

ומה לגבי הגדרת משתני ה-MW?

נשים לב שהקלט שמקבלת פונקציית calcfft (שורה 17) הינו מסוג  MWNumericArray.

מאחר והטיפוס שנשלח לפונקציה יכול להישלח גם כ-double, לא היה צורך אמיתי להשתמש ב-MW זאת מהסיבה הפשוטה ש-JAVA ו-MATLAB יודעים להתממשק ביניהם כאשר מדובר בטיפוסים מסויימים (כמו double). עבור טיפוסים אחרים כמו תמונות ומערכים שונים – לוגיים, מספריים, תאים וכו' לא היינו מצליחים לגשר על הפערים בין השפות והיה צורך אמיתי להשתמש ב-MW class. לשם ההדגמה בחרתי להציג את השימוש במשנה מסוג זה.

פירוט על ה- package  השונים, אופן שימושם וה-MW המוכל בכל אחד מה-package ניתן למצוא בלינק הבא, כאשר לחיצה על כל package תציג את רשימת הארגומנטים הכלולה בתוך ה-package.

לאחר כתיבת הקוד, נותר להגדיר את הסביבה:

  • על מנת לפתח יישומי JAVA יש להוריד ערכת JDK מהקישור הבא. את גרסת ה-JDK המתאימה עבור ה-MATLAB שלכם תוכלו לבדוק על ידי הרצת הפקודה: version –java ב-command window.
  • לאחר מכן, יש להגדיר את ה- JAVA_HOME. נגדיר זאת על ידי הרצת הפקודה:

setenv('JAVA_HOME','C:\Program Files\Java\jdk1.7.0_71’);

כאשר בארגומנט השני יש לרשום את הנתיב לתיקיית ה-JDK.

  • צעד נוסף לפני ההרצה כולל הגדרת הספריות הנחוצות להפעלת הקוד בהגדרות מערכת ההפעלה.

-נגדיר את ה-javabuilder.jar (הנמצא תחת matlabroot\toolbox\javabuilder\jar)

-נגדיר את הספרייה שכתבנו ב-MATLAB (קובץ ה-jar) בהגדרות מערכת ההפעלה.

אופן ההגדרה: מקש ימני על המחשב שלי=>מאפיינים=>הגדרות מערכת מתקדמות=>משתני סביבה=>משתני מערכת=>PATH. בתוך ה-PATH נוסיף את קבצי ה-JAR הרלוונטים להרצה.

וזהו, כל מה שנותר הוא להריץ את הפקודות המתאימות לקבצים שהגדרתם ב-cmd.exe.

עבור קובץ ההדגמה שורות ההרצה הן:

javac -classpath .;C:\javabuilder.jar;C:\java_fft\calculatefft.jar fftProgram.java

java -classpath .;C:\javabuilder.jar;C:\java_fft\calculatefft.jar fftProgram

ובאופן כללי:

javac -classpath .;javabuilder.jar path;the compiled file path the name of java program

java -classpath .; javabuilder.jar path;the compiled file path the name of java program(without .java)

**הערה – יש לוודא שבנתיב בו אתם נמצאים (ב-cmd.exe) קיימת תוכנית ה-JAVA.

בהצלחה!!

אם הסתבכתם, מוזמנים לפתוח קריאת תמיכה דרך הקישור הבא

האקתון בנושא "סגמנטציה באמצעות MATLAB" באוניברסיטת בן גוריון

/0 תגובות/ב /על ידי

בתאריך 13.01.20 נערך מיני – האקתון ("תחרות תכנות") במסגרת הקורס "מבוא לעיבוד תמונה" באוניברסיטת בן גוריון, בהובלתה של ד"ר תמי ריקלין-רביב. תמי הינה מרצה בכירה באוניברסיטה אשר מלמדת את הקורס במסגרת לימודי תואר ראשון להנדסת חשמל ונחשבת לאחת הפיגורות המובילות בארץ בתחומי עיבוד התמונה, הראיה הממוחשבת והלמידה העמוקה.

אנו בסיסטמטיקס שומרים על קשר הדוק עם תמי כבר תקופה ארוכה – קשר פורה הכולל מתן הרצאות העשרה שלנו בפני עשרות הסטודנטים אשר לומדים בקורסים בהם היא מלמדת, סיוע לתחרויות סטודנטים, ימי פרויקטים וכו'.

הסטודנטים בפעולה – כל קבוצה כללה ארבעה חברי צוות אשר ביצעו את משימות הסגמנטציה
בסביבת MATLAB, בהתאם להנחיות התחרות.

ההאקתון נערך ביוזמתה של תמי וסגל הקורס, אשר ארגנו את האירוע בקפידה רבה.

בתחרות השתתפו כ-70 סטודנטים בשנה ד', ממש לפני השיעור האחרון והמסכם בקורס. על אף העובדה כי הסטודנטים נמצאים בסמוך לתחילת תקופת הבחינות של סוף הסמסטר וכי ההאקתון אינו הוגדר כאירוע בעל נוכחות חובה, כמות הסטודנטים שלקחה חלק בתחרות הייתה מרשימה ביותר, ואף היה ניתן להבחין בלא מעט סטודנטים שאינם שייכים לקורס, אשר באו לצפות בתחרות ולהנות מהמתרחש.

רגע לפני תחילת ההאקתון רועי פן, מהנדס אפליקציה בכיר אצלנו בחברה, העביר הרצאה בת שעה בנושא "טיפים, טריקים וחידושים בתחום עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת בסביבת MATLAB". מהצד היה ניתן לראות כי הסטודנטים היו מרותקים להרצאה, רשמו לעצמם הערות במהלכה ולבסוף גם פנו ישירות לרועי ואליי ושאלו שאלות.

הכל היה מתוכנן בצורה מופתית – החל מחלוקת הקבוצות מבעוד מועד וכלה בארגון האולם מבחינה לוגיסטית, ניהול התחרות ומתן הציונים והמשוב לסטודנטים. הסיטואציה הייתה מיוחדת במינה, במיוחד לאור העובדה כי סטודנטים רבים מעדיפים לא להגיע לקורסים בשנה האחרונה לתואר. כאן נחשפנו למעשה למצב הפוך לגמרי – נוכחות הסטודנטים והמחויבות שלהם למטלות בקורס היו יוצאי דופן – הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית!

התחרות עצמה עסקה בנושא "סגמנטציה" (הפרדת אובייקטים מהרקע).

לפני תחילת התחרות סגל הקורס פיזר שישה אובייקטים בסביבת האולם והצוותים (ארבעה סטודנטים בכל צוות) היו צריכים לאתר את אותם האובייקטים בשטח, לצלם אותם ולפתח אלגוריתמי סגמנטציה אשר יופעלו עליהם בצורה המיטבית ביותר.

במסגרת הנחיות התחרות צוין – ההשתתפות מותרת למשתמשי MATLAB בלבד! 😊

הפתרונות אותם הגישו הסטודנטים נבדקו בזמן אמת על תמונות שצולמו קודם לכן ע"י סגל הקורס (בתנאי תאורה שונים, זוויות צילום שונות וכו') וזאת ע"מ לאמוד את רובסטיות הקוד. האבלואציה התבצעה באמצעות כלי שפותח ב-MATLAB ע"י אחד המתרגלים (כלי המזכיר מאוד ביכולתיו את ה-MATLAB Grader). באמצעות כלי זה, כל קבוצה יכלה לדעת כמה נקודות צברה בכל נקודת זמן לאורך התחרות וכן לקבל חיווי על טיב הפתרונות שהם הגישו. כמו כן, הסטודנטים יכלו לראות מה מצבם ביחס לקבוצות אחרות בזמן אמת – דבר אשר העצים ללא ספק את מידת המוטיבציה והתחרותיות שלהם.

לוח התוצאות אשר התעדכן בזמן אמת – ציון כל צוות מופיע בעמודה נפרדת. בתוך כל עמודה מופיע הציון
של כל אחת מששת המשימות, כך שגובה העמודה הינו הציון המצטבר.

הסטודנטים עבדו בצורה רצינית, שאלו את רועי ואותי מיד פעם שאלות וכן עשו שימוש נרחב ב-APPS ובפונקציות הסגמנטציה שרועי הראה להם בהרצאתו. כמו כן, תמי והמתרגלים ציינו בפנינו כי הרצאתו של רועי העלתה מאוד את רמת הפתרונות של הסטודנטים לעומת שנים קודמות וכי אין להם ספק שהתכנים שהועברו יתרמו להם רבות בפרויקט המסכם של הקורס בפרט וכן בהמשך לימודיהם האקדמיים ודרכם המקצועית בתחומי התעשייה והמחקר בכלל.

כמו כן, כמו בכל תחרות שמכבדת את עצמה, גם ההאקתון היה נושא פרסים ובסופו הצוות המנצח זכה בפרס – רמקול אלחוטי לכל חבר צוות. על אף זאת, מיותר לציין כי כלל הסטודנטים נראו מנצחים בסופה של התחרות המרתקת! 😊

יש לציין כי לראות 70 סטודנטים, אשר עתידים להיות מהנדסי העתיד שלנו, עובדים עם MATLAB בו זמנית באותו החדר הייתה חוויה מדהימה אשר עשתה חשק לפתוח לפטופ ולהצטרף לעשייה!

במסגרת השיחות שלי עם הסטודנטים במהלך התחרות, היה קשה לפספס את העובדה כי הסטודנטים רכשו יכולות רבות במסגרת הקורס של תמי וכי הקשר שלהם עימה ועם סגל הקורס הינו קשר הדוק, מכבד ומקצועי.

כמו כן, שמחתי לשמוע מהסטודנטים כי הם מאוד אוהבים לעבוד עם MATLAB וכי סביבת העבודה של התוכנה הקנתה להם תשתית גמישה ונוחה לביצוע משימות רבות במסגרת מטלות התואר וגם מחוצה לו. לדבריהם, הם מאוד מצפים לעבוד עם התוכנה גם לאחר סיום התואר וכי הם סבורים שזהו כלי בסיסי עבור מהנדסים ומהנדסות ללא יוצא מן הכלל.

בנוסף, ניתן היה להתרשם כי תמי נחשבת למרצה ייחודית, יצירתית, אשר דוגלת בחשיבה "מחוץ לקופסא". לאור שיחתי עימה במהלך התחרות, תמי ציינה בפניי כי היא סבורה שישנו חלק משמעותי בלמידה פרקטית – "Hands On" של תכני הקורס וזאת בנוסף ללימוד העקרונות התיאורטיים שנלמדים בכל מקרה. גישה זו אינה שכיחה בקרב מרצים רבים ומהווה לדעתי אחת הסיבות להצלחתה הלא מבוטלת של תמי למול הסטודנטים שלה.

זו הייתה פלטפורמה מעולה להעשיר את הידע של הסטודנטים בכלים ובתכולות שקיימים כיום בתחומי עיבוד התמונה בסביבת MATLAB. כמו כן, ניתנה לסטודנטים טעימה בנושא למידה עמוקה והוצגה סביבת הלמידה האינטרנטית של MathWorks, אשר כוללת בין היתר קורסים ללא עלות בתחומים נבחרים (אתם מוזמנים לנסות את קורסי ה-Onramp החינמיים באתר של MathWorks  , אשר לא מצריכים רישיוןMATLAB  ומבוצעים דרך הדפדפן. כל קורס אמור לקחת כשעתיים וניתן לעצור אותו בכל שלב ולהמשיך כאשר אתם רוצים. למעבר לקורסי ה-Onramp – לחצו כאן).

בעיצומה של התחרות – הסטודנטים מיישמים את הטיפים שקיבלו על אובייקטים שונים
בסביבת MATLAB במסגרת מיני ההאקתון.

מיני ההאקתון נחשב חלק מה"דובדבן שבקצפת" בקורס של תמי – בסוף הקורס מתקיים כמדי שנה "יום פרויקטים" ייחודי בו הסטודנטים מציגים את פרויקטי הגמר שלהם בתחום עיבוד התמונה בסביבת MATLAB. השנה האירוע עתיד להתקיים בתחילת חודש מרץ וגם הפעם אנו יותר משמחים לסייע להוצאתו לפועל. בשנה שעברה יום הפרויקטים כלל עבודות רבות של סטודנטים בנושאים מגוונים וניתן היה להתרשם מפרויקטים ברמה גבוהה, יצירתית ופורצת דרך בכיווני החשיבה והמימוש. יתרה מכך, בשנה זו נבחרו מספר פרויקטים אשר הוצגו ע"י הסטודנטים המבצעים במסגרת הכנס השנתי שערכנו וזכו לחשיפה נרחבת.

לסיכום, אנו התרשמנו מאוד מהרמה הגבוהה של תכני הקורס, הרצינות של הסטודנטים וההפקה המוקפדת של אירוע מורכב במיוחד. אנחנו כבר 13 שנים מפיצים את תכנת MATLAB בישראל – ולא נתקלנו באף אירוע דומה לזה, באף חברה או מוסד אקדמי.

בעידן שבו הרבה ידע נמצא אי שם ברחבי הרשת, אין ספק שאירועים מהסוג הזה מאתגרים את הסטודנטים, גורמים להם לרצות להגיע לקמפוס ותורמים להם רבות להמשך התואר ולקריירה בתעשייה.

  • רוצים שנגיע גם אליכם? בתור מרכזת הפעילות מול הסקטור האקדמי – אתם מוזמנים ליצור עימי קשר במייל: JennyE@systematics.co.il ואנו נקדם זאת יחדיו!
  • רוצים להתנסות בעבודה עם Deep Learning בסביבת MATLAB? לחצו כאן!
  • לצפייה בהרצאותבעברית בנושא Deep Learning מתוך הכנס השנתי של חברת סיסטמטיקס – לחצו כאן.
  • רוצים להתעדכן בחידושים בתחום עיבוד התמונה והראייה הממחושבת? היכנסו לפוסט הקודם שלנו.

 

SOLIDWORKS Toolbox- Part 2

/0 תגובות/ב /על ידי

אני רוצה להתחיל קודם כל מהתשובה לשאלה מהפוסט הקודם:

מה יקרה אם עבדתי במחשב אחד בשיטת Create Parts ונשמרו לי חלקים חדשים בתיקיית CopiedParts ואז עברתי לעבוד על אותה ההרכבה עם מחשב אחר שאין לו את אותם הקבצים בתיקייה הזו והוא מוגדר לעבוד בשיטת Create Configurations?

תשובה: כשאני אפתח את ההרכבה במחשב האחר, יווצרו לי, באופן מיידי, קונפיגורציות חדשות לאותם חלקי מאסטר.

אותו דבר גם בצד השני, אם עבדתי בשיטת Create Configurations, ופתחתי את ההרכבה במחשב שבו שיטת העבודה היא Create Parts אז התוכנה תראה שאין לו את הקבצים האלו בתיקיית CopiedParts ותיצור, באופן מיידי, העתקים מתאימים לחלקי המאסטר באותה תיקייה.

בשורה התחתונה- ניתן לעבור משיטת עבודה אחת לשניה במידת הצורך- רק כדאי לוודא שהמעבר מתבצע בצורה מבוקרת.

אני רוצה להמשיך ולפרט על שאר האופציות שקיימות באפליקציית Toolbox:

Hole Wizard– בחלון הזה אנחנו רואים את כל ספריית הקדחים ו- Smart Fasteners לאותם קדחים סטנדרטיים. ההגדרות האלו באות עם כל התקנה של SOLIDWORKS, בכל הגרסאות.

בממשק הזה אני ממליצה לכם לסנן את האפשרויות בספריה ולהשאר רק עם הסטנדרטים שאתם משתמשים בהם בחברה שלכם. איך מסננים? מורידים את ה- V מהתיקיות שלא רלוונטיות לנו בחברה. 

אם אתם צריכים קדחים בגדלים שלא קיימים היום בספריה ניתן להוסיף אותם אבל אנחנו לא ממליצים לעשות את זה על התקן הקיים אלא לבצע העתק שלו ושם לבצע את השינויים הרצויים. כדי להעתיק ספריה אנחנו נכנס אליה ונלחץ על Copy Standard. אני אדגים את התהליך ע"י יצירה של תיקייה חדשה שמתבססת על תיקיית ANSI Metric

כל קדח בנוי על בסיס 3 טבלאות שמרכיבות אותו: Sizes, Thread Data ו- Screw Clearances. את הטבלאות האלו ניתן לייבא ולייצא לקובץ Excel, מה שמאפשר לנו לערוך את הנתונים בחוץ ולהחזיר חזרה לאפליקציה. בתום הפעולה תקפוץ לנו ההודעה שתשאל אותנו האם אנחנו מעוניינים לשמור את כל הטבלה ולהחליף את הקיימת או רק להוסיף את הנתונים שהוספנו בקובץ הנ"ל.

כפתור ה- Reassign מאפשר להגדיר את הברגים שיכנסו באופן דיפולטי (דרך Smart Fasteners) לקדחים שנוצרו בפיצ'ר Hole Wizard.

בואו נעבור לאופציה הבאה:

 

Customize your hardware– בחלון הזה אנחנו רואים את ספריית הקשיחים המלאה. גם פה אנחנו ממליצים לסנן לפי התקנים שמאושרים לעבודה בארגון שלנו. אחרי הסינון הראשוני, ניתן להכנס לקשיח בתקן הרצוי ולצקות את הסימון (V) עבור גדלים וערכים שלא בשימוש- הסינון הזה יפחית לנו בכמות הקונפיגורציות ויקל על העבודה שלנו.

*טיפ שכדאי להכיר- בחלון הראשי ניתן להגדיר תכונות כלליות לכל רכיבי הקשיחים שלכם. למשל הגדרתי לכל הקשיחים שלי צבע ייחודי, כחול.

כך שכשאפתח הרכבה אני לא אצטרך ללכת ל- Find References בשביל לראות שהברגים נמשכים מהתיקייה הנכונה, אלא אראה את הצבע של הברגים, הכחול, וכך אדע שמדובר בקשיחים מהספריה שלי.

אחרי בחירת הקשיחים והגדלים ניתן להגדיר Custom Properties ולהוסיף נתונים כמו למשל Part Number ייחודי של החברה שלנו, Material ועוד. גם את הטבלה הזו ניתן לייצא לקובץ חיצוני, לערוך את הקובץ ב- Excel ולייבא את הנתונים בחזרה. שימו לב שאם אני בוחרת לעבוד בשיטה הזו אני צריכה לדאוג שהטבלה שלי לא תשתנה מבחינת מספר שורות ועמודות במהלך העריכה.

 

 

*טיפ נוסף שכדאי להכיר- קיימת עוד אופציה להפחית מהעומס ולהשאר עם המידע הרלוונטי שיש בו שימוש בחברה שלכם ואני מתכוונת לצורה שבה ההברגה מופיעה בקשיחים- האם היא מוגדרת לחלוטין או שאנחנו יכולים להשתמש בסימון קוסמטי בלבד ויכול להיות ששיטת העבודה שלי מאפשרת לי לפשט את הקדח לחלוטין ובכך להוריד 2/3 מהקונפיגורציות.

זהירות! כשאנחנו מתחילים לסנן את מספר הקונפיגורציות שלא בשימוש בחברה שלנו זה מקל על העבודה אך יש לבצע תהליך זה בצורה מבוקרת ואם יש אפשרות אז גם בצורה מרוכזת לפני שמתחילים להשתמש בנתונים.

אני רוצה להמחיש את העניין הזה בכך שאוסיף עוד נתון מסוג Material:

ולכן, אם כבר סיננו והורדנו את מספר הקונפיגורציות ויש לנו טבלת נתונים, חשוב לשים לב שמספר השורות בטבלה שווה למספר הקונפיגורציות כי אחרת הנתונים שאנחנו נזין לא יכנסו למקום שלהם וכל הערכים שכבר הזנו בשורות, באופן ידני, ימחקו.

*טיפ-  לפני שמבצעים כל שינוי בטבלה, כדאי לייצא אותה לקובץ Excel וכך לגבות את הנתונים לפני השינוי.

 

Set Permissions- זו ההגנה על הגישה ל- Toolbox באמצעות מתן הרשאות והגדרות לפונקציות השונות. אני ממליצה לבחור האם ואיזה הרשאות המשתמשים בחברה יקבלו ולגדיר Set the same for all users כך שתהיה גישת עריכה רק לאדמיניסטרטור ולשאר המשתמשים אותן הגדרות בצורה אחידה.

*טיפ לאדמיניסטרטור– לא לשכוח את הסיסמה!! 🙂

Configure Smart Fasteners– הגדרות ששייכות לקשיחים שיכנסו כברירת מחדל לקדחים שנעשו עם פיצ'ר Hole Wizard. אילו גדלים יתאימו, האם ההתאמה מדוייקת או שנגדיר טולרנס מסויים להתאמה, כמה כריכות יהיו מחוץ לאום וכו'..

 

לפני שנסיים הייתי רוצה להסביר תופעה שחוזרת על עצמה ואנחנו, בתמיכה של SOLIDWORKS, מקבלים לא מעט שאלות על זה.

פתחתם הרכבה ששלחו לכם/ שנוצרה במחשב אחר והקשיחים מאוד גדולים ולא מתאימים למידות המקוריות?

התופעה הזו מתרחשת כשאנחנו פותחים הרכבה עם רכיבי Toolbox והמידה המדוייקת שלהם לא קיימת ולא נוצרת כחלק חדש/ קונפיגורציה לחלק מאסטר, מה שנכנס במקום הקובץ שחסר זה חלק מאסטר עצמו, בקונפיגורציית Default.

ולמה אנחנו רואים תצוגה של קשיח גדול? פשוט מאוד- קונפיגורציית Default מגיעה בגודל זה. זה לא באג אלא ניהול לא נכון של Toolbox שלא מאפשר לתוכנה למצוא את הקבצים הנכונים.

למה הגודל הנכון לא נוצר במחשבים שלכם? זה יכול לנבוע מזה שאתם משתמשים בגרסת SOLIDWORKS Standard שלא מכילה בתוכה Toolbox, או שיש לכם בחברה Database שונה של Toolbox מהמחשב שבו ההרכבה נוצרה ואין לכם הרשאות ליצור חלקים חדשים שלא נמצאים אצלכם במאגר. סיבה נוספת יכוה להיות שדרוג של SOLIDWORKS ובחירה ביצירת ספריית Toolbox חדשה ולא שדרוג של הקיימת.

אם אף אחד מאלו הוא לא המקרה שלכם אז זה אומר פשוט ש-SOLIDWORKS לא מחפש בספריה הנכונה ואז אנחנו נכוון אותו לתיקייה הנכונה ונסמן את הצ'ק בוקס Make this folder the default search location for Toolbox components (צילום מסך מצורף בהמשך)

אם זה המקרה ואתם לא יכולים לייצר את הקשיחים האלו- כדאי לבקש ממי שהעביר לכם את ההרכבה שיסמן Include Toolbox components בתהליך ה- Pack and Go וכך תקבלו את הרכיבים יחד עם ההרכבה. במקרה הזה עליכם להוריד את הסימון בצ'ק בוקס הנ"ל כדי שהתוכנה לא תלך לחפש בספריה הזו קשיחים (כי הם לא נמצאים שם)

 

 

אני מקווה שהצלחתי לעשות לכם קצת סדר ולתת לכם את הבטחון לנהל בחברה שלכם את ה- Toolbox בצורה פשוטה ומהירה!

אם יש לכם שאלות או נושאים נוספים שתרצו שארחיב עליהם תכתבנו לנו 🙂

myCADtools

/0 תגובות/ב /על ידי

תוסף myCADtools פותח במטרה להקל על העבודה שלנו ולאפשר עבודה מהירה ורחבה יותר. התוסף הזה הוא gold partner של  SOLIDWORKS ז"א שהממשק מובנה בתוך SOLIDWORKS, נגיש נוח, מכיל מעל 50 כלים שנועדו לעזור גם בתהליכי ייצור, ייצור, ניהול פרוייקטים, שרטוט וכו'..

הכלים השונים מתחלקים לפי קטגוריות:

 

 

 

 

 

בואו נראה כמה כלים שימושיים:

  • Assembly Board– הפקת פירוט של כל החלקים בהרכבה בדפי שרטוט באופן אוטומטי.
  • הוספת Custom Properties לסט קבצים.

  • UnsewBody– מאפשר לקחת את הגוף שלנו ולפצל אותו לאוסף של משטחים שבונים אותו. הפיצול מתבצע על בסיס סימון פאה או סימון שפות. כשאנחנו רוצים לפצל את המשטחים בסולידוורס אנחנו נאלצים להשתמש במעקפים מכיוון אין דרך ישירה לבצע את זה (מחיקת פאה או offset במרחק של אפס) ועם היצ'ר הזה אנחנו לא צריכים ללכת דרך מעקפים אלא לבצע את הפעולה בדרך ישירה.

  • SelectMaterials– מאפשר לנו להגדיר חומר למודל, מתוך בפריית החומרים של SOLIDWORKS. הפיצ'ר מאפשר לנו בקלות לאתר את החומר הרצוי באמצעות סינון של מאפייני החומר בתוצאות החיפוש. ניתן לחפש לפי הערכים של מודול אלסטיות, מקדם פואסון, מודול גזירה ועוד מאפיינים של החומר. עוד תוספת נחמדה של הפיצ'ר היא שניתן לערוך את ה-hatch (מילואות וטקסטורות) ברמת המודל עצמו.

  • ScaleDimention– מאפשר לשנות את הפרטור של קנה המידה למידות של המודל. הפקטור יכול להיות כללי לכל מידות המודל או הגדרה ממוקדת למידות מסויימות.
  • CurveEquation– הרחבה לפיצ'ר Equation Driven Curve אשר מייצר עקומות דו- מימדיות (2D) ותלת- מימדיות (3D) מתוך משוואות מתמטיות גם ברמת חלק וגם ברמת הרכבה ומאפשר לקבל עקום וגם נקודות שמרכיבות את העקום. את הנקודות ניתן לייצא לקובץ אקסל באופן ישיר ללא שימוש במאקרו.

  • CreateSection– יצירה אוטומטית של סדרת מישורי חתך וסקיצות חתך תואמות למודל (חלק וגם הרכבה)

 

  • SmartDrawings– מאפשר יצירה אוטומטית של שרטוטים לכל רכיבי ההרכבה. ניתן להגדיר טמפלייט לכל סוג חלק, למשל ניתן להתייחס בנפרד לחלקי sheet metal בהרכבה ועבורם להשתמש בטמפלייט מתאים, כמו כן, ניתן להחליט איזה מידע אנחנו מעוניינים להציג בשרטוט באופן אוטומטי, למשל מידות, טולרנסים וכו'.. השרטוטים שנוצרים עדיין דורשים עריכה אבל תהליך היצירה שלהם היה מהיר מאוד ויכול לחסוך לכם הרבה זמן.

  • SmartBalloons– מאפשר לנו לייצר בלונים מתוחכמים שמכילים Custom Properties של חלקי ההרכבה.

  • אופטימיזציה של ייצור קורות/פרופילים

לצפייה בהסברים מלאים ודוגמאות נוספות- לחץ כאן

לקוחות שכבר דיבלו את המספר הסיריאלי של MyCadTools יכולים להוריד את התוכנה ישירות מפה- להורדה לחץ כאן.

בנוסף ניתן להוריד גם חומר תרגול בנושא זה- להורדה לחץ כאן.