תוכנת הסימולציות הטובה ביותר, עכשיו זמינה גם לסטודנטים

להיות סטודנט להנדסה זה לא פשוט, לא די בכך שיש לנו את הלחצים של בחינות ומטלות להתמודד איתם, בשוק התחרותי של היום, התעשייה דורשת מאיתנו להתמקצע בתוכנות CAD ובפרט בכלי וולידציה – בדיקות אנליזות אלמנטים סופיים. לכן מי שרוצה להצליח לפתח מוצרים איכותיים אשר יתנו מענה לצרכי השוק, צריך ללמוד את הכלים הנכונים עוד בתקופת הלימודים. הפוסט הזה יספר לכם מה עושה את SOLIDWORKS SIMULATION  לתוכנת הסימולציות הטובה ביותר למהנדסים וכיצד סטודנטים יכולים לקבל אותה בחינם.

מה עושה את SOLIDWORKS SIMULATION לתוכנת הסימולציה הטובה ביותר?

SOLIDWORKS SIMULATION  מהווה חלק מ- SOLIDWORKS  וכולל סביבת עבודה נוחה ואינטואיטיבית ואינטגרציה מלאה עם תהליך תכנון המודל CAD ומוביל את גישת ה-  SIMULATION DRIVEN DESIGN.

כל שינוי במודל מתעדכן באופן מידי בסימולציה של המודל כך שהמשתמש מקבל פידבק על העדכניים האחרונים במודל ומקבל תובנות על השיפורים הדרושים.

SOLIDWORKS SIMULATION הוא פתרון רב עוצמה המציעה מגוון חבילות (Standard, Professional ו-Premium), המכסה סימולציות חוזק לינאריות, דינאמיות, לא-לינאריות, תרמיות, זרימה CFD, הזרקת פלסטיק ועוד…

עם הסמכה של NAFEMS  מכון בדיקות בינלאומי לתוכנות סימולציה, SOLIDWORKS SIMULATION נמצא בשימוש בחברות הגדולות בעולם (בישראל – למשל: אלביט, רפאל) ובעל קהילת משתמשים מהגדולות בעולם.

במשך שני העשורים האחרונים בתעשייה התוכנה עברה שיפורים ושינויים רבים כדי לתת למהנדסים את תוכנת האנליזות הטובה ביותר!

כיצד סטודנטים יכולים לקבל את התוכנה בחינם?!

SOLIDWORKS SIMULATION  מגיעה ביחד עם התקנת ה-SOLIDWORKS  במחשבי המוסד האקדמי.

מה שפחות ידוע זה שכחלק מההסדר למוסד אקדמי עם 60 רישיונות או יותר יש אפשרות לתת לסטודנט רישיון שמכיל SIMULATION PREMIUM, FLOW SIMULATION, PLASTICS SIMULATION, הנקרא גם בשם Student Engineering Kit.  אותו ניתן להתקין ישירות על המחשב הביתי ללא עלות.

כדי לבקש את הרישיון הזה יש ליצור קשר המוסד האקדמי/המרצה. במידה ויש במוסד האקדמי 60 או יתר משתמשים, הם יוכלו לספק לכם רישיון כזה בחינם. במידה ואתם לא מצליחים לקבל מענה אתם מוזמים ליצור איתנו קשר ואנחנו נעזור לכם להגיע למשאבים הקיימים. ליצירת קשר פנו אלינו כאן!

היתרונות של שימוש חוזר בתכן אלקטרוני בפיתוח חומרה

תכן סכמטי מנוהל

היכולת של שימוש חוזר הינה יכולת מבוקשת מאד על ידי חברות פיתוח אשר יכולות להרוויח מכך מאוד. לא רק ששימוש חוזר חוסך בזמן, היכולת להשתמש מחדש בחלק מתכנון קודם פירושה שכל ההסמכה והבדיקה של אותו חלק של התכנון כבר נעשו. שימוש חוזר בתכנון הוא הרבה יותר מהעתקה והדבקה, לכן שימוש חוזר אמיתי מחייב את הנעילה של התוכן כך שמובטח לנו שתכן זה יהיה זהה למקור.

המטרה היא שלא יהיו שינויים בהצגת הרכיבים או שינויי פרמטרים – עבודה עם תוכן שניתן לשימוש חוזר חייבת להיות כמו עבודה עם רכיבי מדף מוכנים. מקם את המסמך, חווט אותו פנימה, והוא עובד בדיוק כמו שהיה בפעם הקודמת.

 Altium Designer בשילוב עם השרת המנוהל שלכם (Altium 365) מספק את היכולת ליצור פריטי גיליון סכמטי מנוהלים באותו שרת. פריטים כאלה נוצרים ישירות מתוך השרת. לאחר שנוצר פריט גיליון סכמטי מנוהל (ונתונים שפורסמו בגרסתו האחרונה), ניתן להשתמש בו מחדש בפרויקטים עתידיים.

שחרור של תכנון שאפשר להשתמש בו מחדש – כגרסה של פריט גיליון סכמטי מנוהל בשרת, ניתן להשתמש בו בפרויקטים אחרים הדורשים אותה פונקציונליות.

סכימה מנוהלת היא גיליון סכמטי של Altium Designer סטנדרטי המכיל רכיבים וחיווט, אשר אוחסנו בשרת מנוהל, כך שניתן להשתמש בו מחדש בפרויקטים אחרים. הוא נערך כמו כל גיליון סכמטי אחר. מושג הגיליונות המנוהלים אינו מוגבל לגיליון סכמטי אחד וניתן להשתמש במספר גיליונות כאלה בפרויקט אחד או מספר פרויקטים, ללא הגבלה.

מסמכים מנוהלים הם בעלי מספר יתרונות, קודם כל הם מאוחסנים בשרת מנוהל, ניתן לנהלם ותקנם באופן נוח, לזהות בקלות את העדכון של גיליון מנוהל בו אתם משתמשים בתכנון ולעקוב אחר מקורו בכל עת שיש צורך בכך. ושוב, משום שמדובר במידע מנוהל, ניתן לשנותו ולעדכן אותו לפי הצורך, ליצור גרסאות שונות, וכמובן שבסופו של דבר המידע מאובטח בשלמותו.

>>> קישור למידע נוסף על מסמכים סכמטיים מנוהלים


Device Sheets

 Device Sheets מפשטים את תהליך התכנון על ידי הגדרת סכימות כאבני בניין מודולריות ועקביות הניתנות לשימוש חוזר בין פרויקטים. בלוק של Device Sheets ממוקם ונמחק באופן דומה לרכיבים. הם פועלים באותו אופן כמו sheet symbols (בלוקים לתכנון היררכי) ומסמכים סכמטיים, אך אינם מתווספים באופן מפורש לפרויקטים.

גיליונות אלה הם אבני בניין שפותחו מתוך כוונה לשימוש חוזר בתכנונים שונים. בדרך כלל הם מכילים מעגלים מוגדרים מראש המשמשים בפרויקטים.

 Device Sheets מאוחסנים כמסמכים סכמטיים רגילים בתיקיה ייעודית. הם ממוקמים ומופנים אליהם בפרויקט, בדומה לרכיב פשוט. מסמכים אלו כלולים בהיררכיית הפרויקט ונבדלים ממסמכים סכמטיים סטנדרטיים על ידי אייקון אחר בחלונית Projects (סימון של מסמך ממחוזר.

דוגמא למסמך מסוג זה. מוצג עם סימון לקריאה בלבד .
הגיליון עצמו שוכן בתיקיה של Device Sheets  בכונן המקומי (או הרשת) והוא נכלל בפרויקט (הפניה אליו) דרך מיקום והגדרת הנתיב בהגדרות.

בנוסף יש לחצן פילטר יעודי שמסייע בחיפוש ובניווט:

Device Sheets דומים בהגדרתם למסמכים סכמטיים מנוהלים אך שונים בכך שהם מנוהלים בתיקיה ולא בשרת עם כל המשמעויות הנגזרות מכך. אסתייג מעט ואומר שכיום

>>> קישור למידע נוסף על Device Sheets


Snippets

אם התכנון או העריכה שלכם כוללים לעתים קרובות 'קטעים' נפוצים של מעגלים, תוכלו להשתמש בתכונה זו. מדובר על תכונה פשוטה ונוחה לשימוש. מערכת ה Snippets מאפשרת לכם לשמור כל סוג של:

מעגלים או מקטעים ממעגל אשר נמצאים על גיליון סכמטי יחיד.

מקטעים מתוך העריכה (PCB) כולל הרכיבים וחיווט בעריכה.

ניתן להוסיף מקטע שנשמר כ- Snippets לכל מעגל קיים, מבלי שתצטרכו להתחיל מהתחלה בכל פעם, מה שהופך את השימוש החוזר בתכנון\עריכה לפשוט הרבה יותר.

דוגמא ליצירה של מקטע סכמטי:

דוגמא ליצירה של מקטע מהעריכה:

חלונית ה-Snippets היא המקום המרכזי ליצירה, ניהול ושימוש חוזר של קטעי מעגלים.

>>> קישור למידע נוסף על  Snippets

קיימים כלים נוספים להעתקה והדבקה, כמו הכלים הבסיסיים של Copy ו- Paste. מעבר לכך, ישנם גם כלי הדבקה מיוחדים שבהם ניתן להשתמש.

לשאלות בנושא אתם מוזמנים כמו תמיד לפנות אלינו,

נתראה בבלוג הבא

תודה, בן מימון

עבודה עם חלקים מיובאים, קבצי STEP

הכל מתחיל בהגדרות

לפני ייבוא הקבצים, תיבת ה 3D Interconnect הנמצאת בSystem Options > Import- יכולה להיות מסומנת או לא, לבחירתנו. כדי להבין את היתרונות והחסרונות, נדון באופציה הזו.

טכנולוגיית 3D Interconnect מאפשרת למשתמשים המקבלים קבצי CAD מיובאים מתוכנות נוספות לפתוח אותם בSOLIDWORKS ללא תרגום ושינויים נוספים, כך שהחומר, מספר החלק והתיאור נותרים כשהיו בתוכנה האחרת. כמו כן, הקובץ המיובא תחת הגדרה הזו מקושר לקובץ המקורי ולכן, הוא יתעדכן בהתאם לשינויים שמבוצעים עליו בתוכנה הנוספת.

כאשר אנו מאפשרים את ה 3D Interconnect כמסומן לעיל, מופיע בעץ סמל מעט שונה מהמוכר. לחלק המיובא יהיה חץ ירוק קטן לצד הסמל של ההרכבה/החלק אליו אנו רגילים, הממחיש את הקישוריות לחלק המקורי שנוצר כאמור בתצורה אחרת. הוא נראה כך:

בכדי לעדכן את החלק, ניתן ללחוץ קליק ימני על שם החלק ו Update Model.

כל עוד תיבת ה3D Interconnect מסומנת, אנו מפחיתים את הזמן הנדרש לתרגום הקבצים ומאפשרים שיתוף פעולה בין התוכנות השונות, אך בו בעת, אנו מאבדים את העצמאות לבצע שינויים בקובץ בעצמנו.

לכן, אם נוריד את האישור מתיבת ה 3D Interconnect, נקבל קבצים שבהם נוכל לבצע שינויים בגמישות בעזרת פיצ'רים הקיימים בתוכנה, וגם האייקון בעץ ייראה אחרת.

כעת, ישוב האייקון המוכר של הרכבה או של חלק, ותחתיו יהיה האייקון של גוף תחת השם IMPORTED :

אנו צריכים להבין את הצורך מול הגורם משתף הפעולה, ולבחור מתי להשתמש ביבוא קובץ ללא ה 3D Interconnect ומתי עם. נזכור שללא השימוש בו, אנו מאפשרים שימוש בכלים רבים ואף ניתן לבצע מעקב אחר הליך הבנייה ושחזור פיצ'רים בחלקים מיובאים.

כיצד הסוליד יזהה את הפיצ'רים בחלקים מיובאים?

כידוע, לחלקים מיובאים אין עץ בנייה המאפשר שינויים.

למזלנו, ניתן לבצע הליך זיהוי פיצ'רים בעזרת קליק ימני על החלק ובחירה כמתואר:

SOLIDWORKS מבצע זיהוי אוטומטי של הגיאומטריה ומתרגם אותה לפיצ'רים. ככל שמדובר בגיאומטריה פשוטה יותר, כך יהיה קל ל SOLIDWORKS לעקוב אחר הליך הבנייה.

בנוסף, מתבצע תהליך של REPAIR למודל המתקן למשל, גיאומטריה חסרה.

עם אילו קבצים ניתן לעבוד?

בכדי לדעת באילו פורמטים ניתן לייצא או לייבא לתוך SOLIDWORKS ומחוצה לו, ניתן להיעזר בטבלה הבאה המרכזת את התוכנות ואת סיומות הקבצים המתאימות, והיא המעודכנת ביותר לגרסת 2023:

STEP 242

מדובר בפורמט חדש של STEP המאפשר לשמור לא רק את המידע הגיאומטרי, אלא את המידע הנדרש עבור הייצור (PMI), כמו מידות, טולרנסים ושאר אנוטציות. כדי לשמור קובץ מסוג  STEP 242 נדרש רישיון MBD. מתי זה טוב?

בעבודה מול לקוח המשתמש ב eDrawing  חינמי לדוגמא המקבל מאיתנו  STEP 242 תהיה האפשרות לפתוח קובץ המכיל את כל המידות, אשר אינן חלק מהחבילה של STEP רגיל, או לשמור אותו כ 3D PDF כמתואר בתמונה למטה. בנוסף, ניתן להפיק PDF של שרטוט ולהוסיף את STEP 242 באופן מובנה כחלק מהליך השמירה, וכך מקבל הקובץ יכול לקבל מידע נוסף שיסייע להתחיל תהליך ייצור מדויק ויעיל יותר.

ב MBD ניתן לשמור PDF ולהוסיף את ה STEP 242 בקלות, תוך כדי תהליך השמירה המוכר.

כמו כן, יש תוכנות נוספות כמו SOLIDWORKS CAM שיכולות לקרוא את המידות ולכן קובץ מסוג זה חוסך לנו את הצורך בשרטוט, כשמדובר על תהליכי ייצור או עבור תהליך בקרת האיכות, בעזרת SOLIDWORKS INSPECTION.

באילו כלים נשתמש בכדי לשנות קובץ?

ל SOLIDWORKS כלי Direct Editing שמאפשרים שינויים מקומיים, גם על חלקים מיובאים:

לפירוט מלא על הכלים הנ"ל והאפשרויות השונות, ניתן לקרוא בבלוג: כלים לעריכה מהירה של חלקים מיובאים – Direct Editing

להלן דוגמה נוספת שנלקחה מקריאת שירות בתמיכה הטכנית במשרדי סיסטמטיקס. התקבל קובץ imported ונדרש לבצע בו שינויים. השינוי העיקרי והמהותי שנעסוק בו הוא הזזת החלק המסומן בצהוב כ 13.2 מ"מ.

בכדי לעשות זאת, אנו נבצע הפרדה ואז הזזה, בעזרת הפיצ'רים שנציג.

זהו אינו שלב הכרחי, אבל לצורך המחשה: ע"י לחיצה על section view, נראה שמדובר בגיאומטריה רציפה ולכן אנו צריכים להפריד את החלקים כדי שינועו אחד על פני השני.

ניצור סקיצה שנמצאת במישור ההזזה. אנו נבחר בסקיצה בצורת מעגל בגודל הפין, באופן הבא:

נשתמש בפקודה Split, בעזרתה נפריד את הגופים בכדי לשנות את גודלם. ניתן כמובן גם  לאתר אותה משורת החיפוש:

עת יפתח החלון של הפיצ'ר, נלחץ על הפאות שדרכן נרצה שתיווצר ההפרדה, ואז נלחץ cut part.

בנוסף תתאפשר תיבה כמתואר בצילום שתיתן לנו אפשרויות לבצע את ההפרדה.

נשים לב שכדאי לבחור את החלקים שנמצאים באותו המישור כדי לבצע חיתוך ולקבל חלקים כמו שצריך.

מה שאני בחרתי (במעמד זה אציין שיש עוד המון אפשרויות):

לאחר שביצענו את החיתוך כמו שצריך, ניתן לראות שקיבלנו גיאומטריה פרידה שלא כמו החלק שהתחלנו איתו:

עכשיו נשתמש ב move body. בחלונית שתפתח, נבחר Translate/Rotate

נבחר את המרחק לפי הצירים שנמצאים ומוגדרים על הסקיצה:

והצלחנו להזיז את החלק המיובא למרות שלא הייתה לנו היסטוריית בנייה כלל!

זו הייתה דוגמא קטנה מחיי היום יום של מהנדסת, אבל בל נשכח שה-SOLIDWORKS מלא באופציות לשיפור, שינוי ותיקון קבצים, לכן האפשרויות אינן מוגבלות והשמיים הם הגבול.

אילו כישורים נדרשים כדי להיות עורכי מעגלים?

במאמר זה אנסה לסקור את הכישורים הטכניים הבסיסיים להם נדרשים מהנדסים בתחום העריכה.

בואו נתחיל:

  • יכולת לפתור פאזלים

מעגלים מודפסים בעייני הם כמו פאזל שצריך לפתור. כל מעגל מגיע עם אילוצים שונים, רכיבים שונים, גיאומטריות שונות וכו'… כאשר נתכנן את המעגל ונייבא את הרכיבים אליו עלינו להיות בטוחים שיש לנו מספיק מקום, שאנחנו לא עוברים על מגבלות גובה ושכל האילוצים האלקטרוניים שלנו נלקחים בחשבון.

  • ידע בתכן אלקטרוני ו- DATA SHEET

עורך מעגלים צריך לעיתים קרובות לפתוח את הסכמה החשמלית של המעגל ולגשת לרכיבים ולמאפיינים שלהם. בנוסף עליו לדעת לקרא DATA SHEETS של רכיבים, לפעמים לטובת חיבורים חשמליים ולעיתים לטובת בניית רכיב/FOOTPRINT חשמלי לדוגמא IC עם מספר רב של רגליים בסדר מסויים.

  • היכרות בתחום האלקטרומגנטיות

עורכי מעגלים לא אמורים להכיר נושאי עומק מסובכים כגון – RF DESIGN או אנטנות אך הם אמורים להכיר ולהבין את תחום האלקטרומגנטיות ואת השלכותיה על מעגל מודפס, בין אם קשור למתחים, לזרמים ולחומרים.

  • ידע בשכבות

מודל שכבות המעגל הוא נושא קריטי. כל מעגל מודפס מורכב משכבות כאשר כל שכבה עשוייה מחומרים שונים לעיתים – כל חומר והמאפיינים שלו. עורך מעגלים צריך לדעת להתאים את שכבות המעגל לצרכיו ותפקודו של המעגל בהתאם לדרישה. כיום המון מעגלים מיוצרים עם יותר משתי שכבות ועל העורך להכיר את ההבדלים ולדעת כיצד להתאים את מספר השכבות לעריכת המעגל.

  • ניסיון במדידות והלחמות

חשוב לדעת כיצד לבצע מדידות מתח בעזרת וולטמטר לדוגמא או להשתמש באוסילוסקופ. הלחמה היא גם יכולת חשובה שלפעמים תידרשו אליה, היא חשובה גם לבדיקות ואימות המעגל.

כלי העריכה של תוכנת Altium Designer פותחו כך שיוכלו לשמש לקוחות קצה כמו NASA וBMW – לצד לקוחות קטנים וסטרטאפים שמורכבים מפחות מ-10 אנשים.

לכל תוכנת תכנון בשוק יש עקומת למידה, אך רק לתוכנת Altium Designer יש את העקומה החדה ביותר כך שבזמן קצר מאוד ניתן ללמוד הרבה כלים שיכולים להזניק את החברה שלכם קדימה. בנוסף Altium Designer נבחרת שנה אחרי שנה כתוכנה במובילה בשוק לתכנון ועריכת מעגלים מודפסים (קישור לאתר הביקורות וההשוואות G2).

אם אתם רוצים ללמוד על הנושא עוד נא פנו אלינו בערוצים השונים,

תודה שקראתם, נתראה בבלוג הבא,

בן מימון

מנווטים את דרכנו אל העתיד

אני אישית תמיד אהבתי להכיר ככה מקומות חדשים, וככל שהתעמקתי בעולם של הניווט הממוחשב, יצא לי לחשוב על איך משהו שאני לוקח כמובן מאליו למעשה מסתיר מאחוריו אלגוריתמים שלמים.

בסופו של דבר, אני בונה מפה ומנווט בה ע"י עיבוד נתונים מחיישנים (העיניים שלי שמבצעות עיבוד תמונה), או במצבים יותר מתקדמים, אני גם בונה את המפה תוך כדי התקדמות וכך מסנכרן איפה אני נמצא על המפה (SLAM).

בפוסט הזה נראה איך מתרגמים את מה שאנחנו עושים בראש באופן כמעט בלתי מודע לאלגוריתם חכם שיכול לנווט מערכת אוטונומית על-בסיס מידע מהחיישנים.

תיארתי למעשה שלושה אתגרי ניווט:

  1. תכנון מסלול אופטימלי לנווט על גבי מפה ידועה
  2. בניית מפה תוך כדי התקדמות
  3. בניית מפה וגם מיקום עצמי (localization) על גביה תוך כדי התקדמות

לפני שנצלול, אציין שבנקודה הזאת אנו מקבלים את המידע מאלגוריתם ה-perception, שעשה עבורנו את היתוך הנתונים, נתן תוויות לאובייקטים סביבנו והגדיר את הסביבה שלנו.

אתגר ראשון: מיקום עצמי על גבי מפה ידועה

במצב הזה יש לי היכרות מוקדמת עם הסביבה, כלומר, אני מטייל עם מפה מאוד מדויקת של המקום בו אני נמצא ואני יכול לזהות קירות ועצמים.

למעשה, המשימה שלי היא למקם את עצמי בסביבה הזאת. כשאנחנו כבני אדם עושים את זה, אנחנו משתמשים בעיניים לאמוד את המרחק מגופים מסוימים, ומשתמשים בנקודות ציון בשביל למקם את עצמנו נכון בתוך המפה. הרובוט יעבוד בצורה דומה.

הוא יקבל מידע על המרחק מהגופים באמצעות Lidar או מצלמה, וכך גם ימפה את הסביבה וימקם אובייקטים ואת עצמו ביחס אליהם. ההבדל הוא שפה ייעשה שימוש בשיטות חישוב מסוימות, למשל particle filter, או monte-carlo localization algorithm.

כמובן שבצורה דומה, גם רכב יכול לנווט בחוץ בצורה כללית באמצעות מפה מה-GPS ומידע אינרציאלי מה-IMU, אבל במצב כזה יחסר לו המידע המדויק לגבי אובייקטים בסביבה – ולכן נרצה גם יכולות של מיפוי בנוסף למידע שאנו מקבלים.

אתגר שני: מיפוי – איך אני בונה את הסביבה שלי?

בתרחיש הזה, הגעתי למשל לברצלונה, יצאתי החוצה והתחלתי לטייל. אין לי מפה, אבל אני הולך במסלול ידוע מראש ואוסף נקודות ציון תוך כדי שאני הולך (La Sagrada Familia, La Boqueria Mercado, etc.).

באופן דומה, אני ארצה שגם לרובוט שלי תהיה היכולת לבנות מפה על בסיס מדידות ותצפיות.

ארצה לקחת את המדידות מהחיישנים של הרובוט ולתרגם אותם למפות תפוסה, כאשר אפשר להסתכל על מפות דו-ממדיות או תלת-ממדיות, כתלות ביישום הנדרש. את המפה אוכל גם לבנות באמצעות מידע מה-Lidar או מהמצלמה, כאשר אני מניח שאני יודע מראש את המסלול והאוריינטציה של הרובוט.

בפועל, זהו מצב מאוד אידיאלי ונדיר במציאות. לרוב אני ארצה גם לבנות את המפה וגם למקם את הרובוט בתוכה.

אתגר שלישי: SLAM – Simultaneous Localization and Mapping

זוהי הדרך שבה אנחנו מתארים אנשים שיש להם חוש התמצאות טוב ויודעים להסתדר בלי מפה במקום חדש. הם יצאו החוצה, שמו לב לנקודות ציון בסביבה וגם מיקמו את עצמם ביחס אליהם ("ה-La Sagrada Familia הייתה ממערב למלון").

באלגוריתם SLAM אני אוסף מהחיישנים מידע לגבי הסביבה ומידע אינרציאלי, שומר הכל בזכרון, ואז כאשר אני חוזר לנקודת ציון מוכרת, אני יודע למקם במדויק את המקומות שהייתי בהם ויכול ליישר את כל המפה שבניתי כדי לקבל מפה מדויקת יותר.

התהליך הזה מאוד נפוץ בתחום המערכות האוטונומיות, כי לרוב לא תהיה מפה של הסביבה ברמת דיוק גבוהה, וגם אם תהיה, נרצה שהמערכת תהיה רובסטית לשינויים בסביבה.

ל-MATLAB יש לא מעט יכולות בתחום של ניווט מערכות אוטונומיות, ואני מאוד ממליץ לראות את הסרטון הזה (16 דקות) לקבלת מידע נוסף.

ועוד בכלל לא דיברנו על הבקרה שתדאג שנעקוב אחרי המסלול כמו שצריך…
אבל זה, ידידיי, סיפור לפעם אחרת 😊