https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Standalone-lisence-transfer-MAIN.jpg392796עמית סילמןhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngעמית סילמן2024-03-31 14:42:592024-04-16 08:33:15כיצד להעביר את רישיון SOLIDWORKS שלי למחשב אחר
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Blank-SOLIDWORKS-Installation-MAIN.jpg392796עמית סילמןhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngעמית סילמן2024-03-31 13:09:372024-04-16 08:32:28מה לעשות כאשר יש חלון לבן במסך ההתקנה של SOLIDWORKS
הפעלה של שיתוף מיקום על ידי האדמיניסטרטור של הפורטל / ArcGIS Online
ראשית האדמיניסטרטור צריך להיכנס להגדרות הארגון ולהפעיל את שיתוף המיקום:
לאחר ההפעלה תפתח האפשרות לגשת ל ממשק ה Track Viewer (מתוך תפריט היישומים בפורטל) בכדי ליצר פרויקט Track View. בכל פרויקט ניתן להגדיר מי יהיו המשתמשים אשר משתפים את מיקומם ומי המשתמשים אשר יכולים לצפות במיקומים אלו.
יצירת פרויקט יוצרת feature service אשר מכיל בתוכו 3 שכבות מידע שמתעדכנות כל הזמן בזמן שהמשתמשים משתפים את המיקום שלהם:
מיקום ידוע אחרון – Last known locations
שכבת נקודות שמייצגת את המיקום האחרון ששותף על ידי המשתמש.
קו מסלול – Track Lines
שכבה קווית של מסלול התנועה של המשתמשים
נקודות לאורך המסלול – Tracks
שכבה נקודתית עם מידע מכל נקודה בה המשתמש שיתף מיקום לאורך המסלול (breadcrumb trail)
ב-Track viewer ניתן יהיה לצפות בשכבות הללו בזמן אמת בכל שלב.
ממשק Track Viewer מאפשר גם לסנן את השכבות לפי: שם משתמש, המיקום, תאריך שיתוף וסוג הפעילות: ללא תנועה, נסיעה ברכב, הליכה, אופניים, ריצה.
הסוקרים בשטח צריכים לאפשר שיתוף מיקום עצמי. כעת נבחן את האפשרויות בהתאם לכל אפליקציית שטח.
האפשרות הראשונה היא בעזרת אפליקציית Field Maps :
מורידים את אפליקציית Field Maps לסלולרי או לטאבלט.
מתחברים לחשבון הArcGIS Online או ArcGIS Portal שלכם.
מאפשרים שיתוף מיקום, תנועה והתראות
מאפשרים שיתוף מיקום – Location sharing on
בוחרים לכמה זמן לאפשר שיתוף מיקום
אפשרות שניה היא בעזרת אפליקציית Quick Capture (שגם אותה יש להוריד מחנות האפליקציות למכשיר הנייד)
יש להגדיר שיתוף מיקום "נדרש" בזמן בניית הפרויקט בכדי שהמשתמש יוכל לשתף את המיקום שלו תוך כדי עבודה.
אפשרות שלישית היא בעזרת אפליקציית Survey123
בממשק בניית הסקרים יש להגדיר שיתוף מיקום מופעל כדי שנראה בצילום המסך:
חשוב לזכור:
בכל יישומי המובייל שהוזכרו, המשתמש נדרש להפעיל באופן אקטיבי את שיתוף המיקום בזמן העבודה. ובכל זמן ששיתוף המיקום פועל ישנה התראה דולקת במכשיר הנייד שמתריאה על שיתוף מיקום פועל:
שימושים נוספים בנתוני מיקום:
כפי שצויין קודם, המידע שנאסף מגיע בשירות אינטרנטי אשר מכיל כמה שכבות של מיקום. את השכבות הללו ניתן להעלות על גבי WebMap (או לשאוב את השירות לתוך תוכנת ArcGIS Pro) ולהשתמש בהן כשכבות לכל דבר. שינוי סימבולוגיה, הוספה של תוויות, יצוא נתונים, הרצת כלי ניתוח, סינון בעזרת מסננים על המפה וכו'
טיפים וטריקים:
אפשר לשלוח פרויקט אשר מכיל הגדרות שיתוף מיקום בעזרת לינק או קוד QR מתוך ממשק האפליקציה
ניתן לערוך את הלינק הנשלח והוספה של URL Parameters לתוכו אשר יעזרו לסוקר לבצע עבודה טובה ומדוייקת יותר. לדוגמא:
הדלקת שיתוף מיקום
משך זמן שיתוף מיקום
כל כמה שניות נשלח מיקום (6 שניות מינימלי)
אופטימיזציה של צריכת סוללה – שימוש בשיתוף מיקום אכן צורך משאבי סוללה מהמכשיר הנייד אבל חברת ESRI דאגו לבצע אופטימיזציה של התהליך כדי שהצריכה תהיה נמוכה ככל הניתן. בנוסף, בזמן שהמכשיר הנייד לא נמצא בתנועה, לא נשלחים מיקומים שנשלחים באופן רציף כאשר המכשיר בתנועה.
אבטחה- שכבות שיתוף המיקום נשמרות בארגון בלבד. ניתן לשתף את השכבות ואת המפות שכוללות את השכבות.
משתמש בארגון יכול לצפות רק את המיקומים של עצמו – בכדי לראות מיקומים גם של אחרים בקבוצה יש להגדיר אותם ב Track Viewer כחלק מהפרויקט.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/arcgis-location-sharing-MAIN.jpg392796ליאור אורקיןhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngליאור אורקין2024-03-31 11:34:022024-03-31 11:34:03שיתוף מיקום במערכת ArcGIS באמצעות Location Sharing
אבל מרוב שיח על מציאת מודל ה-AI המושלם והמתאים ביותר, לפעמים לא לוקחים בחשבון שמדובר בסופו של דבר, רק ברכיב אחד מהמערכת הכוללת שלנו, שסביר להניח בנויה מעוד הרבה רכיבים שונים, וחשוב לדעת איך כולם מתנהגים ביחד במערכת רב-תחומית השלמה.
כלומר היינו רוצים אחרי שהצלחנו לאמן מודל שאנחנו שלמים איתו, לשבץ את כל העבודה הקשה שעשינו תחת המערכת השלמה, לבצע סימולציות מערכתיות, לבצע בדיקות שונות על המערכת ממונעת ה- AI שלנו, ולראות כיצד כל תתי הרכיבים הנוספים של המערכת עובדים כולם ביחד, יחד עם רכיב ה-AI.
לדוגמא, על גבי רכב אוטונומי יושבת תוכנה שאחראית על כל מיני משימות שונות – כמו למשל בקרת שיוט אדפטיבית, היתוך חיישנים, עיבוד דאטה מחיישני Lidar ועוד ש– כל אלה, לצד מודלי AI למשימות ראייה ממוחשבת, כמו זיהוי נתיבים. ואלו הם כמובן רק חלק מהרכיבים. אבל מה שמעניין כבר בשלב הזה היא השאלה: איך מבצעים אינטגרציה של כל החלקים הללו וגורמים להם לעבוד "ולנגן" ביחד, זאת תוך מזעור ההוצאות ומזעור זמני הפיתוח? (הרבה לפני הניסויים האמיתיים בשטח על הרכב עצמו לאחר שפותח – אלא בשלב הסימולציות על המחשב…)
כאן בדיוק נכנסת עבודה בגישת Model Based Design (MBD) משולבת AI ב-Simulink.
מודל Simulink שמיועד להיות מוטמע בסופו של דבר על מערכת Embedded בדרך כלל מורכב מאלגוריתמים שונים מעולמות הנדסיים רבים – בקרה, ראייה ממוחשבת, היתוך מידע מחיישנים, הדינמיקה של המערכת ועוד.
האיחוד של כל תתי-מערכות אלו על גבי מודל Simulink אחד אשר מקשר את כולן, מאפשר לנו להריץ סימולציות ולבצע בדיקות ווריפיקציה וולידציה (V&V), הרבה לפני שאנחנו מטמיעים אותם על חומרת היעד הנבחרת.
היכולות החשובות והעיקריות שמתאפשרות על ידי שילוב AI בתכנון מבוסס מודלים (MBD) עבור פיתוח אלגוריתמי Embedded הינן:
היכולת לבצע ניסויים ולחקור מודלי AI רבים, ובמהירות להשוות בין ה-trade offs בין אם בדיוק שמתקבל מהמודלים או בביצועים על גבי החומרה הנבחרת.
הערכת מודלי AI לצורך בדיקות תאימות עם דרישות המערכת, זאת לפני שהם מוטמעים על גבי החומרה.
הרצת מודלי ה-AI לצד תתי-מערכות ומודולים אחרים של המערכת, כולל סימולציה של הסביבה בה המערכת פועלת, ברמת המערכת השלמה – על מנת למצוא בעיות באינטגרציה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הפיתוח.
בדיקת תרחישים שקשה להביא לפועל בתנאי ניסוי שטח אמיתי – למשל במקרה והניסוי יקר מאוד, או מסוכן מאוד להפעלה בחומרה או בסביבה הפיזית.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/SIMULINK-AI-04.jpg392796שלי מרטינובhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngשלי מרטינוב2024-03-31 10:32:562024-03-31 10:35:34מה הקשר בין Simulink ו-AI?
ניתן לשתף מידע בין פורטלים בתשתית ארגונית ArcGIS Enterprise וגם עם פורטל הענן ArcGIS Online. שיתוף מידע באמצעות קולבורציה מבטיחה שמקור המידע הינו אחד ואחיד ומייתרת את הצורך בהעתקות תוכן או צורך בפרסום ויצירת מידע בפורטלים מרובים.
מהו שיתוף פעולה מבוזר (Distributed Collaboration) ?
זאת דרך לשתף מפות, אפליקציות ושכבות בין שני ארגוני ARCGIS או יותר. ארגונים יכולים להיות 2 פורטלים ארגוניים (של אותו ארגון או ארגונים שונים) או בין פורטל ארגוני ובין פורטל הענן AGOL- ArcGIS Online. שיתוף כזה מבוסס על אמון בין הארגונים: לאחר שנוצר האמון הפורטלים מאפשרים את שיתוף המידע ביניהם.
שיתוף המידע, (שיתוף פריטים בין הפורטלים) מתבצע באמצעות קבוצות בכל פורטל, וזאת בדומה למנגנונים שקיימים היום ומאפשרים לנו לשתף תוכן בין משתתפים שחברים באותה קבוצה בפורטל ארגוני, או בין משתתפים מארגונים שונים בפורטל שבענן AGOL. השיתוף דרך הקבוצות מאפשר לנו שליטה בפריטי התוכן שאנו רוצים לשתף, וכן לבחור עם מי לשתף אותם באמצעות מנגנון ההרשאות המובנה שקיים בפורטל.
דוגמאות לתצורות שונות של קולבורציה:
ניתן להקים קולבורציה מסוגים שונים וזאת בהתאם לצורך העסקי של הארגונים שישתפו פעולה. בעת הקמת הקולבורציה ניתן לבחור בתצורה המתאימה ולשלוט בכיווניות עדכון הנתונים ובתדירות סנכרון הנתונים.
ההגדרה המינימלית הבסיסית להקמת קולבורציה היא בין שני ארגונים
שני פורטלים ארגונים -ArcGIS Enterprise או פורטל ארגוני ArcGIS Enterprise ובין הפורטל בענן של ESRI – ArcGIS Online
השיתוף מבוסס על אמון בין הארגונים. החיצים מסמנים את כיוון שיתוף והעברת המידע.
מתי נרצה להגדיר קולבורציה כזאת ? למשל, אם רשות ממשלתית או מקומית מעוניינת בהחצנת מידע מחוץ לארגון, לציבור או לסוקרים בשטח, אותה רשות יכולה להגדיר קולבורציה בין הפורטל הפנים ארגוני שלה ובין פורטל ארגוני שנמצא ב DMZ או נגיש מחוץ לארגון. בצורה זאת ניתן לשתף החוצה מידע רלוונטי להפצה רחבה ללא הרשאה של גישה מחוץ לארגון פנימה, או בצורת שיתוף תוכן דו כיווני כדי לאפשר לעובדים בשטח לסנכרן בקלות מידע אל תוך השרת הפנים הארגוני.
אפשרות נוספת היא יותר משני ארגונים
בשרטוט מוגדרת קולבורציה ובה משתתפים 3 ארגונים. שני פורטלים Enterprise מעדכנים מידע לפורטל בענן – AGOL.
מתי נרצה להגדיר קולבורציה כזאת ? למשל, אם יש שני ארגונים שונים או ארגון עם שני פורטלים לאגפים או מחלקות שונות, ושני הפורטלים הפנים ארגוניים משתפים מידע לפורטל בענן – AGOL . החצנת המידע בצורה זאת תאפשר גישה לקבוצות ואנשים אשר לא רשאים לגשת למידע בפורטלים בתוך הארגון.
ריבוי ארגונים
בשרטוט מתוארת הגדרה מורכבת של קולבורציה. בארכיטקטורה הזאת 5 ארגונים (או 5 פורטלים) משתתפים. ישנו ארגון מרכזי, אולי של רשות מרכזית או מחוזית או מדינתית בעלת נתונים מרכזיים אשר חשובים לשיתוף עם ארגונים אחרים, שיכולים להיות רשויות אחרות או אגפים/מחלקות תחת הארגון הראשי. בתצורה הזאת הפורטל המרכזי "שולח" נתונים החוצה לפורטלים שונים, אלו יכולים להיות אותם נתונים או עבור כל ארגון נתונים מותאמים.
מושגי מפתח בקולבורציה:
HOST – הארגון או הפורטל המארח
המארח הוא הארגון אשר מקים ויוצר ראשון את שיתוף הפעולה. ניתן לדמות אותו למארח במסיבה, אשר מלבד הכנת מקום למסיבה, כיבוד ותוכנית אומנותית צריך אורחים כדי לקיים מסיבה מוצלחת. את האורחים מזמינים באמצעות קובץ הזמנה. המארח יוצר ושולח הזמנות לארגונים אחרים ומזמין אותם לשתף עימו פעולה. המארח שולט בהגדרת כיווניות הקולבורציה: מי רשאי לשלוח תוכן ומי רשאי לקבל תוכן או גם וגם.
GUEST – הארגון או הפורטל האורח
הפורטל האורח מקבל הזמנה מפורטל מארח ובמידה והוא מחליט להצטרף לקולבורציה הוא ישלח בחזרה תגובה לפורטל המארח. ההזמנה והתגובה אלו קבצים שנטענים למערכת. האורח שולט בהגדרת זמני הסנכרון של העברת המידע, כלומר באיזו תדירות תתעדכן הקולבורציה. והאם הסנכרון יהיה עיתי (לפי לוח זמנים מוגדר) או סנכרון מיידי.
כאשר בקולבורציה משתתפים פורטלים ארגונים ופורטל AGOL, רק הפורטל בענן יכול להיות המארח.
כאשר בקולבורציה יש רק פורטלים ארגוניים, כל אחד מהם יכול להיות המארח וזה תלוי בארכיטקטורה שבונים בהתאם לצרכים העסקיים של הקולבורציה.
WORKSPACE – סביבת העבודה
WORKSPACE הוא לא יישות בפורטל אלא הגדרה רעיונית (קונספט). הכוונה היא לייצר מקום בטוח שבו ניתן לשתף את התוכן בין הארגונים. WORKSPACE יכול לייצג פרוייקט, או חטיבה ארגונית או תת קבוצה מסויימת של נתונים – שהמשותף לכולם זה הרצון והצורך לשתף בין ארגונים. כאשר אנו יוצרים סביבת עבודה, אנו יכולים לארגן את התוכן שלנו. כשיוצרים את שיתוף הפעולה, יש לפחות סביבת עבודה אחת. במהלך יצירת הקולבורציה מגדירים קבוצה בכל פורטל שמשתתף בקולבורציה. מקשרים את הקבוצה למרחב העבודה בכל צד של הקולבורציה גם בארגון המארח וגם בארגון האורח.
מצבי גישה לשיתוף התכנים:
SEND – שליחת תוכן מהארגון שלך לארגון האחר. עדכון חד כיווני.
RECEIVE – קבלת תוכן לארגון שלך מארגון אחר. עדכון חד כיווני.
SEND & RECEIVE – שליחה וקבלה של תוכן. עדכון דו כיווני.
את הגדרת מצבי הגישה קובע המארח בזמן הקמת הקולבורציה. התוכן שמועבר בקולבורציה יכול להיות שכבות, מפות ויישומים.
אופי שיתוף המידע:
עותק – יווצר עותק זהה למידע בפורטל האורח, העותק ייוצר כפריט HOSTED . הפריט מנותק מהפורטל המקורי , ההרשאה היחידה שצריך על מנת לצרוך את המידע, זה גישה לפורטל האורח.
הפניה – הפריט מקושר / רפרנס לשרת המקורי שאליו פורסם התוכן. על מנת לגשת לפריט חובה להיות בעלי הרשאה לשרת שאליו פורסם התוכן.
בנוסף להגדרת עותק או הפניה ניתן גם לבצע הגדרה של עריכה דו כיוונית לשכבת ישויות.
שרטוט לסיכום מושגי המפתח של קולבורציה:
הגדרת יצירת קולבורציה
הגדרת סביבת עבודה / WORKSPACE שבתוכו מתנהלת הקולבורציה
הגדרת קבוצות בכל פורטל שמשתתף בקולבורציה
המארח קובע את הגדרות שיתוף התוכן ואת כיווניות השיתוף
האורח קובע את זמני הסנכרון, לפי תזמון או מיידי
שיתוף מידע, שיתוף תוכן : שכבות מפות ויישומים
כל פריט בפורטל אשר ישותף בקבוצת הקולבורציה יהיה חלק מהקולבורציה, שאר המידע בפורטל לא משתתף בקולבורציה ולא נגיש מחוץ להרשאות בפורטל שאליו הוא פורסם
שאלות שעלינו לשאול את עצמנו (ולענות לעצמנו …..) לפני הקמת קולבורציה:
מי הארגונים אשר מעורבים בקולבורציה? מאיזה סוג הם ENTEPRISE או AGOL, מה הצורך העסקי שבשיתוף הפעולה בין הפורטלים?
מי ישתף תוכן ? האם כל ארגון ישלח תוכן, יקבל תוכן או גם ישלח וגם יקבל תוכן?
מה סוג התוכן שישותף בקולבורציה? אילו סוגי שכבות, מפות ויישומים, ובהתאם לכך האם השיתוף יהיה של עותקים או כהפניה?
למי תהיה גישה לתוכן שמשותף בקולבורציה? על מנת לדעת כיצד להגדיר הרשאות לקבוצות
האם יש צורך בהגדרות עריכה לשכבות המידע?
מה תדירות סנכרון המידע בקולבורציה? האם בזמנים קבועים או באופן מיידי כאשר יש שינוי במידע.
מה גרסאות הפורטלים שישתתפו בקולבורציה? בהתאם לכך מה היכולות והמגבלות בהקמת הקולבורציה. חשוב לעבוד לפי התיעוד, קולבורציה זמינה מפורטלים החל מגרסת 10.6 אבל היכולות המתקדמות של שיתוף ועריכה אפשריות לפורטלים החל מגרסת 10.9.1. מגרסה לגרסה ESRI משכללת את ההגדרות והיכולות.
סוגי תוכן לשיתוף בקולבורציה:
ניתן לשתף בקולבורציה סוגי תוכן רבים מהפורטל, הרשימה מתייחסת לפריטים החל מ גרסת 11.1
Web Apps
Maps
Scenes
Layers and Views
Imagery layer
Files
Insights Items
דגשים חשובים:
שיתוף הוא לא תמיד העתקה אלא יכול להיות גם כהפניה לפורטל המקור, אם אין בעיית גישה בין הפורטלים או הגבלות של אבטחת מידע, אזי שיתוף כהפניה הינו פתרון טוב.
אם אין יכולת גישה מפורטל אחד לשני, אזי חובה לשתף כעותקים וחובה לוודא אילו סוגי תוכן יכולים להיות משותפים בצורה זאת.
הבעיה השכיחה ביותר בשיתוף בקולבורציה היא ההבדל ביכולות בין שכבת MAP IMAGE ושכבת יישויות. שכבה מסוג IMAGE MAP יכולה להיות משותפת כיום רק כהפניה ואילו שכבת יישויות (FEATURE LAYER) יכולה להיות משותפת גם כעותק וגם כהפניה.
שיתוף שכבות לעריכה:
ניתן לשתף שכבת יישויות FEATURE LAYER על מנת לאפשר עריכה דו כיוונית בין הפורטלים.
דרישות מקדימות:
הפורטלים שיכולים להשתתף בקולבורציה הם רק מגרסת 10.9.1 ומעלה
מצב הגישה בקולבורציה חייב להיות של שליחת וקבלת תוכן כלומר דו כיווני
ניתן לבצע את העריכה הדו כיוונית רק לשכבת יישויות ולא לסוג אחר של פריטים בקולבורציה
במידה וביצענו הגדרות לעריכה דו כיוונית, נתן להשתמש ביישומי השטח כמו Field Maps לערוך שכבת יישויות. ניתן גם להגדיר עבודה מנותקת (OFFLINE) לשכבות שמוגדרות לשיתוף עריכה דו כיוונית.
נקודות חשובות לסיכום:
הגדרת הקולבורציה היא חד פעמית, במידה וההגדרות מתאימות לנו השיתוף מתבצע באמצעות הקבוצות ולא צריך עבור כל פריט שרוצים לשתף להגדיר מחדש את הקולבורציה.
רק משתמש מנהל יכול להקים קולבורציה או לשנות את ההגדרות שלה.
ההגדרות תמיד זמינות ונגישות למשתמש מנהל בפורטל.
רק פורטל ESRI בענן – AGOL , יכול להיות מארח אם הוא חלק מהקולבורציה. כאשר יש רק פורטלים מסוג ENTERPRISE כל אחד מהם יכול להיות המארח.
אין קולבורציה בין בסיסי נתונים. עריכת מידע יכולה להיות רק מול בסיס נתונים אחד שממנו פורסמה שכבה במקור.
אם יש צורך במידע נוסף או חקירה על הצלחת שיתוף מידע סנכרון המידע או חקר תקלות, אפשר למצוא מידע: בתפריט הקולבורציה בממשק הניהול בפורטלים או בממשק portaladmin ב ArcGIS Enterprise
אם רוצים ששכבת יישויות תהיה משותפת כעותק חובה להגדיר עבורה סנכרון, אחרת השכבה תשותף כהפניה.
כאשר לא מצליח שיתוף כעותק מתבצע שיתוף כהפניה.
ניתן תמיד לבצע סנכרון מיידי בתפריט הקולבורציה בממשק הפורטל האורח.
כדי להוציא תוכן משיתוף, מסירים אותו מהקבוצה שבה הוא נמצא, לא מוחקים פריטים שמסומנים ככאלו שהגיעו מקולבורציה. הוצאת תוכן משיתוף לא מוחקת את הפריט המקורי.
ניתן תמיד לבטל את הקולבורציה בשני הצדדים, גם בפורטל המארח וגם בפורטל האורח, וזאת באמצעות יציאה מהקולבורציה או מחיקה של הקולבורציה.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/Distributed-Collaboration-MAIN.jpg392796מרי אורני רזוןhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngמרי אורני רזון2024-03-21 13:35:282024-03-31 09:29:11שיתוף מידע ויישומים בין פורטלים באמצעות Distributed Collaboration
עם התקדמות הפרויקט, מסמכים סכמתיים נעשים מורכבים יותר, בלוקים פונקציונליים חדשים מופיעים והצורך בשינויים ועדכונים שוטפים של חלקים סכמטיים שכבר נחשבו למוגמרים, הופכת את תהליך העבודה לאינטנסיבי ודורשת תשומת לב רבה. במאמר זה, אני מתכוון לצלול לעומקם של ההבדלים והשיקולים בין סכמאות חשמליות שונות, תוך הצגת אסטרטגיות לניהול והתמודדות עם האתגרים הללו בצורה הטובה ביותר.
מה הצורך בהשוואה?
כאשר הפרויקט ישוחרר לוורסיה ראשונה ויעבור ייצור, ככל הנראה יבוצעו התאמות ותתוכנן וורסיה חדשה לפרוייקט ולמעגל המדובר.
כמתכננים או ראשי צוותים, עליכם להיות מסוגלים לעקוב אחר ההתפתחות והשינויים של הפרויקט. פלטפורמת Altium 365 מאפשרת לא רק לאחסן את כל גרסאות הביניים של כל המסמכים, אלא יש לה גם כלי מובנה רב עוצמה להשוואת מסמכים, במיוחד לסכמאות.
היסטוריה וגירסאות קודמות
ניתן לגשת להיסטוריית הפרויקט ישירות דרך Altium Designer מפאנל ה –Projects או בממשק הדפדפן Altium 365 Workspace.
היסטוריית הפרויקט מיוצגת כציר זמן העובר מלמטה ועולה מעלה אל החלק העליון שמתחיל כאשר הפרויקט נוצר ומסתיים במצבו הנוכחי. הציר מכיל commits עם תיאור קצר של השינויים שבוצעו וכמובן מי ביצע ומתי.
כיצד להשוות
בלחצן עם שלוש הנקודות של הוורסיה, ניתן לבחור השוואה סכמטית ל-COMMIT הקודם או לאחד אחר שקיים בציר הזמן שאליו תרצו להשוות.
לאחר בחירת האפשרות, ייפתח דף אינטרנט עם תוצאות ההשוואה. ניתן לחכות לסיום ההשוואה או פשוט לסגור את החלון. התוצאות לא יאבדו – אלא אתם תקבלו מייל שיכיל קישור לעמוד תוצאות ההשוואה. תהליך יצירת התוצאות עשוי להימשך זמן.
במידה והחלטתם לא לחכות לתוצאה, תקבלו מייל בסיום עם קישור שנראה כך:
סקירת חלון ההשוואה
עמוד ההשוואה מורכב משני אזורים עיקריים: החלונית Differences שבה כל השינויים מוצגים ורשומים, ואזור הצפייה הראשי עם הייצוג הגרפי של ההבדלים.
חלון ההבדלים:
כאן ניתן לראות את התיאור של אחד ההבדלים – החלפת רכיבים:
דוגמה עם שינויים ב-NET:
הדמיה של שינויים
האובייקטים הירוקים הם אובייקטים שנוספו, הצהובים נערכו והאדומים נמחקו.
בנוסף לתיאור הטקסט המפורט בחלונית Differences , ההדמיה של שינויים אלה גם היא טבלאית וגם וויזואלית כך שמאוד נוח לעקוב אחרי שינויים בין גרסאות.
כאשר נלחץ על אובייקט בשדה הגרפי, הוא מפעיל את השורה המתאימה בחלונית ה- Differences
בנוסף, ניתן גם לבצע חיפוש טקסט עבור תוכן השינויים בחלונית Differences.
אני מזמין אתכם להיכנס לדף הלינקדין שלנו ולהתעדכן בפוסטים מעניינים, בנוסף לדף הוובינרים שלנו ביוטיוב שמתעדכן ברמה שבועית.
כשתפתחו את גירסת אלטיום החדשה – 24.3 תגלו שנוספה סימולציה סכמטית חדשה למנוע ה-SPICE המוכר והידוע של Altium הנקראת – S-Parameters Analysis.
נתחיל ונאמר שסימולציית S-Parameters או בשמה המלא – Scattering Parameter הינה סימולציה שניתן לבצעה גם על מעגל ערוך וגם על סכמה חשמלית.
גירסא זו מוסיפה את היכולת להפעיל ניתוח של פרמטרי S (פרמטרי פיזור). פרמטרים כאלה מאפשרים גישה לתיאור NET המבוססת על היחס בין גלי מיקרו שמשודרים וגלי מיקרו שמשתקפים.
למשל – עבור מכשיר כלשהו שבבדיקה, בסימולציה נקבל את האינדיקציה על כמה הספק עובר מיציאה אחת לאחרת וכמה מוחזר מוחזר.
ניתן להשתמש ביחסים אלה לאחר מכן כדי לחשב את המאפיינים של מעגל, כולל עכבת כניסה, תגובת תדר ובידוד. בעוד שסוג זה של ניתוח מיועד בעיקר למעגלי RF ורכיבים, הוא שימושי באותה מידה עבור כל מעגל עם לפחות שני מקורות ו/או יציאות.
הסימולציה החדשה – S-Parameters Analysis נמצאת באזור ה-AC Sweep של פאנל Simulation Dashboard שבסכמה החשמלית. כל שעליכם לעשות הוא להגדיר את היציאות (המקורות) המעורבות ועכבה לכל אחת מהן (ברירת המחדל היא 50 אוהם). אם למכשיר יש יותר משתי יציאות, ניתן להוסיף ולהגדיר אותן בהתאם, מה שיגרום ליותר פרמטרי S המעורבים ב-'S-matrix' המתקבל.
לאחר הפעלת ניתוח ה-AC Sweep, נתוני פרמטרי S יהיו זמין בתרשים ניתוח פרמטרי S במסמך SDF.
בנוסף, מנוע הסימולציה מחשב גם פרמטרי Y (admittance) ופרמטרי Z (עכבה), אותם ניתן להוסיף לחלקים בתרשים לפי הצורך.
אני מזמין אתכם להיכנס לדף הלינקדין שלנו ולהתעדכן בפוסטים מעניינים, בנוסף לדף הוובינרים שלנו ביוטיוב שמתעדכן ברמה שבועית.
הטכנולוגיה מיועדת לשיפור הגישה והאיכות של הטיפול הרפואי, תוך התחשבות בנוחות המטופלים וביכולת לנהל את בריאותם באופן עצמאי. המוצרים של X-Trodes מיועדים לשימוש בקרב מגוון רחב של מטופלים, כולל אלו הסובלים ממחלות נוירולוגיות, לב,כלי דם, מחלות שרירים ושלד.
המוצרים של X-trodes מהווים חלק ממגמה גדלה בתחום הבריאות הדיגיטלית, שמטרתה להפוך את הניטור והאבחון של בעיות בריאותיות שונות, כולל בעיות שינה, ליותר נגישים, נוחים ואפקטיביים למשתמשים. לדוגמא אחד ממוצרי X-trodes לשימוש ביתי , מספק פתרון חדשני ונגיש לניטור מדדים פיזיולוגיים בסביבה הביתית, ללא צורך להישאר לילה במעבדהקלינית.
המוצר שמתלבש על פני המטופל מבוסס על פתרון חדשני שמשלב כרטיס אלקטרוניקה, טכנולוגיה גמישה מתקדמת עם נוחות מקסימלית למשתמש.
הכרטיס האלקטרוניפותח להטמיע אלקטרוניקה מתקדמת בתוך מכשיר שנועד להילבש ישירות על העור, ועל כל חלק בגוף האדם, ללא גרימת חוסר נוחות או הפרעה..
"היתרון האדיר של Altium הוא שתוך כדי תהליך פיתוח הכרטיס החשמלי מקבלים מיידית תצוגה תלת מימדית של הרכיבים החשמליים שנבחרו ואת ההשפעה על התכנון המכני. כמו מימדי הרכיבים,גודל כרטיס, ממשק מכניקה / אלקטרוניקה. למעשה רואים את כל המרכיבים המכניים בתכנון החשמלי. זהו יתרון יעיל ואפקטיבי במיוחד כשמדובר במוצר לביש, קטן וצפוף. דבר שחוסך זמן פיתוח ואיטרציות מול המהנדס המכני".
גנאדי חנוכייב, מהנדס מערכת, עידן ביגי מהנדס בדיקות
חברת X-trodes
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/XTRODED-MAIN.jpg392796Ben Maymonhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngBen Maymon2024-03-13 10:32:082024-03-13 10:37:04מהפכה ברפואה הלבישה: איך Xtrodes משנה את פני הבריאות הדיגיטלית באמצעות Altium Designer
אבל האם ידעתם כי ניתן לשלב במודלי Simulink גם קוד VHDL או Verilog וכך להכניס לתוך המודלים הדמייה של רכיבי חומרה שפותחו בעבר או שנרכשו מספקים אחרים? כלי ה-HDL Verifier מאפשר אינטגרציה חלקה בין הקודים הללו על ידי יצירת ממשק עם סימולטורי HDL.
כשרוצים לשלב קוד HDL קיים או כשצריך לבצע ווריפיקציה לקוד HDL, בין אם זה קוד שנוצר באופן ידני או באופן אוטומטי, ולוודא שהוא עובד כפי שמצופה ממנו ברמת המערכת, אפשר להשתמש ב-HDL Verifier על מנת לבצע קוסימולציה שתשלב את סימולצית המודל ב-Simulink יחד עם סימולצית קוד ה-HDL בסימולטור ה-HDL כגון questa, ModelSim, Vivado, XCelium ועוד.
אחת הדרכים הפשוטות לעשות זאת ושאותה נדגים בפוסט הזה היא באמצעות ה-Cosimulation Wizard.
ה-Cosimulation Wizard הוא ממשק משתמש גרפי שמעביר אותנו דרך השלבים השונים שנחוצים על מנת לבצע את הסימולציה המשולבת, מעתה ואילך נכנה אותו בפוסט הזה "אשף הקוסימולציה".
בדוגמה הזו נשתמש ב-Simulink ובסימולטור HDL על מנת לבצע ווריפיקציה לקוד שמממש raised cosine filter ושנכתב בשפת Verilog, קישור לדוגמה הזו מופיע בסוף הדף, באזור הקישורים.
במסגרת הדוגמה האשף יקבל כקלט את קובץ ה-Verilog, ביחד עם נתונים נוספים שנכניס אליו בהמשך וייתן כפלט בלוק Simulink שייצג את קוד ה-HDL. הבלוק הזה יחובר כחלק ממודל ה-Simulink שלנו.
איך מריצים את ה-Cosimulation Wizard? זה פשוט מאוד. נכנסים לטאב Apps ב-Simulink ולוחצים על HDL Verifier. ברגע שנעשה זאת יתווסף לנו טאב נוסף בחלון בשם HDL Verifier. אם נלחץ על הטאב הזה נראה באזור של Mode את האפשרות לבחור HDL Cosimulation, נבחר באפשרות הזו ואז נלחץ על Import HDL Files .
איך מקנפגים את ה-HDL Cosimulation Block עם אשף הקוסימולציה? שאלה מעולה!
נעבור צעד-צעד:
נתחיל ב-Cosimulation Type. וכאן נבחר את סימולטור ה-HDL שבו אנחנו רוצים להשתמש.
אם התיקייה שבה מותקן הסימולטור לא נמצאת ב-path של MATLAB אז ניתן לכתוב כאן גם את הנתיב לתיקיה.
אחרי שנלחץ על Next נגיע לשלב הבא – HDL Files. וכאן על ידי לחיצה על הכפתור “Add” נבחר את קובץ הVerilog- או VHDL ואז נלחץ שוב על הכפתור “Next”.
נגיע לשלב HDL Compilation שבו יוצגו פקודות ברירת המחדל לקומפילציה, במידת הצורך ניתן להוסיף או לשנות כאן את פקודות הקומפילציה.
לחיצה על Next תעביר אותנו לשלב Simulation Options, במסך הזה נכניס את שם מודול ה-HDL, ומה שיטת התקשורת אליו.
לחיצה על Next ונגיע למסך שבו נגדיר את הפורטים של הכניסות והיציאות.
אשף הקוסימולציה מנסה לזהות את היציאות באופן אוטומטי. אם האשף מזהה יציאה בצורה שגויה, אז אנחנו יכולים לתקן ולשנות את סוג היציאה באופן ידני. עבור כניסות קלט ניתן לבחור בין האפשרויות Clock, Reset, Input או Unused. רק הכניסות שמסומנות כInput- יחוברו ל-Simulink במהלך הקוסימולציה ורק יציאות שמסומנות כ-Output יחוברו לSimulink- במהלך הקוסימולציה. Simulink יתעלם מיציאות שיסומנו כ-Unused.
ניתן לשנות את הפרמטרים של האותות שמסומנים כ-Clock ו-Reset, נראה איך עושים זאת בשלב מאוחר יותר.
בדוגמה שלנו נקבל את סוגי היציאות המוגדרים כברירת מחדל מבלי לשנות ונלחץ על Next על מנת להמשיך לדף פרטי יציאת פלט.
בדף פרטי יציאת פלט נבצע את השלבים הבאים:
קודם כל נגדיר את זמן הדגימה של filter_out עם הערך "-1" שמסמן שהערך יוגדר באמצעות back propagation.
לאחר מכן, אם נפתח את קוד ה-Verilog נוכל לראות שהפלט מופיע בפורמט sfix34_En29 . על כן נשנה את השדות הבאים:
את ה-Data Type נשנה ל-Fixedpoint
את הערך של sign, שמגדיר האם יש או אין סימן לערך האות, נשנה ל-Signed
את אורך השבר נשנה ל-29
נלחץ על הכפתור next כדי להמשיך לדף פרטי ה-clock/reset.
בדף clock/reset בצע את הפעולות הבאות:
אם סימולטור ה-HDL שאיתו נעבוד הוא ModelSim או Xcelium:
נגדיר את יחידת הזמן HDL ל-ns ואת ה-Clock period ל-20.
נגדיר את הActive Edge- ל Rising. ואת הreset initial value- ל-1.
נגדיר את משך ה-reset signal ל-15.
אם סימולטור ה-HDL שאיתו נעבוד הוא Vivado:
נגדיר את יחידת הזמן HDL ל-ps ואת ה-Clock period ל-20.
נגדיר את הActive Edge- ל-Rising ואת הreset initial value- ל-1.
נגדיר את משך ה-reset signal ל-15.
לחיצה על Next כדי להמשיך למסך Start time alignment.
במסך Start time alignment מוצג גרף עבור צורות הגל של האותות clock ו-reset. אשף הקוסימולציה מציג את זמן ה-HDL להתחלת הקוסימולציה באמצעות קו אדום. זמן ההתחלה הוא גם הזמן שבוSimulink מקבל את דגימת הקלט הראשונה מסימולטור ה-HDL.
נגדיר את ה-alignment. השעון שלנו הוא rising edge, על כן בזמן 20ns (ב ModelSim-או Xcelium) או 20 ps (בסימולטור Vivado) הפלט של המסנן יציב ואין צורך לשנות את זמן ברירת המחדל לביצוע הקוסימולציה.
לחיצה על Next תעביר אותנו למסך האחרון באשף, יצירת בלוק ה-HDL Cosimulation.
לפני שיוצרים את הבלוק יש לנו אפשרות לקבוע את ה-timescale. לחלופין, ניתן לבצע זאת מאוחר יותר, לפני הפעלת הסימולציה.
בדף יצירת הבלוק נבצע את השלבים הבאים:
בעבודה עם הסימולטוריםModelSim או Xceliumנשאיר את אפשרות ברירת המחדל Automatically determine timescale at start of simulation כאפשרות הנבחרת. מאוחר יותר, לפני שנריץ את הסימולציה נוכל להציג את לוח הזמנים המחושב ולשנות את הערכים.
בעבודה עם סימולטור Vivado נוריד את הסימון מהאפשרות הזו ונקבע את ה-timescale כך ששנייה אחת ב-Simulink תתאים ל-2e-11 שניות בסימולטור ה-HDL.
לחיצה על Finish תשלים לנו את הפעלת אשף הקוסימולציה ותסגור את החלון.
כעת, לאחר שהאשף סיים את עבודתו, הוא יצר לנו את הפריטים הבאים בקנבס של המודל:
בלוק HDL Cosimulation
בלוק לריקומפילציה של מודל ה-HDL (מכיל קישור לסקריפט המופעל על ידי לחיצה כפולה על הבלוק)
בלוק להפעלת סימולטור HDL (מכיל קישור לסקריפט המופעל על ידי לחיצה כפולה על הבלוק) עבור Modelsim ו-Xcelium בלבד.
נמקם את בלוק ה-HDL Cosimulation ונחבר אליו את שאר הבלוקים, כך שהמודל שלנו ייראה דומה לזה שבתמונה:
כעת נפעיל את הקוסימולציה
נפעיל את סימולטור HDL על ידי לחיצה כפולה על הבלוק שכותרתוLaunch HDL Simulator ולאחר שהסימולטור עלה נחזור ל-Simulink ונפעיל את הסימולציה
נזכור שבדף האחרון של אשף הקוסימולציה בחרנו לקבוע את ה-timescale לפני הפעלת הסימולציה. על כן לפני ההפעלה יעלה לנו ממשק שיאפשר לנו לבצע את קביעת הערכים. נרצה לקבוע את הערכים כך ששנייה אחת ב-simulink תתאים לזמן מחזור אחד ב-HDL, כלומר 20ns.
נאשר את השינויים ונפעיל מחדש את הסימולציה.
וזהו. הצלחנו להפעיל את המודל שלנו ולבצע קוסימולציה של המודל ב-Simulink יחד עם קוד ה-HDL הקיים שלנו ובדרך זו נוכל הן לעשות ווריפיקציה לקוד ה-HDL והן reuse עבור קוד שכבר קיים לנו ואנחנו יודעים שהוא מאומת ועובד, ורוצים לשלב אותו כחלק מהסימולציה. התמונה בראש העמוד היא מתוך ה-scope בדוגמה שמחוברים אליו אות הכניסה ואות היציאה מה-HDL cosimulation block.
https://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/HDL-SIMULINK-MAIN.jpg392796ינון נוסבאוםhttps://www.systematics.co.il/wp-content/uploads/logo-300x66.pngינון נוסבאום2024-03-12 07:00:002024-03-13 12:18:31שילוב קוד HDL קיים בתוך סימולציית Simulink
גנאדי חנוכייב, מהנדס מערכת, עידן ביגי מהנדס בדיקות
