ההשקעה של מהנדסי החשמל ב"חטיבת נייד" ברכבת ישראל בהטמעת SOLIDWORKS ELECTRICAL  נושאת פירות

בימים אלה הקו החשמלי של רכבת ישראל לירושלים בכותרות בשל קשיים בחניכת הקו בשלב ההרצה. מה שאנחנו לא יודעים הוא שתשתיות החשמל שהונחו על המסילה החדשה מבוצעות בכלל על ידי קבלן משנה מספרד והעיכובים נובעים מבעיות מול הקבלן…

בכל מקרה לענייננו.

מחלקת חשמל ב"חטיבת נייד" נותנת שירותי חשמל לכל מה שקשור למכלולי חשמל ואלקטרוניקה ברכבת וזה כולל בעצם שינויים שדרוגים ותיקונים במערכות החשמל של הקרונות והקטרים עצמם ,בעצם כל מה ש"נייד" על המסילה.

מחלקת הנדסת חשמל ב"חטיבת נייד" צריכה לספק פתרונות טכניים לצי קרונות שהוסבו ל"חשמול".  עד עכשיו לא היו קרונות חשמליים ברכבת ישראל. כעת מתחיל עידן חדש של קליטת ציוד נייד חשמלי אבל גם תהליך של הסבת קרונות כח קיימים למצב "מחושמל".

תהליך ההסבה כולל בתוכו שדרוג מכוללים קיימים,הוספת מערכות בטיחות ייעודיות לנסיעה בקו הכולל בתוכו מנהרות באורכים שונים ,מערכת דיאגנוסטיקה מתקדמת, קרון הכח כעת צריך לדעת להזקיף ולהרכין פנטוגרף קטר לפי כיוון הנסיעה בכדי שייווצר מגע במוליך "הקטנרי" (רשת המגע העילי) בכדי לספק מתח למערך הקרונות ומנועי הסחיבה של הקטר. בקיצור ידיהם של מהנדסי החשמל של חטיבת נייד מלאות עבודה.

אז ….

פתאום יש צרכים חדשים לקרונות.וצריך לטפל בהם במוסך. כאשר מערך הקרונות נמצא על המסילה הוא מקבל מתח מהקטר החשמלי אבל כיצד יקבל מתח כאשר הוא במוסך?הרי יש לספק לקרונות מתח כדי לבדוק את המערכות שבו.

מהנדסי החשמל של חטיבת נייד – אביחי מלכה ומקסים פיצ'קור נקראו לענות על צורך זה.

בעזרת SOLIDWORKS ELECTRICAL  תכננו אביחי ומקסים מערכת פיקוד ובקרה שיוצרת התניית מתן מתח הזנה חיצוני למערך הקרונות בסגירתה של לולאת בטיחות/

מתח היוצא מגנרטור של חברת    CATERPILLAR  במוסך ,עובר דרך ארון חשמל רכבתי שמפצל את הקו לשני ערוצי הזנה של 400 וולט  המותנים, כאמור,בסגירתה של לולאת בטיחות חשמלית .

בוובינר המסורתי של סיסטמטיקס ביום חמישי הקרוב   11.7.19  בשעה 15:00

נראה את תהליך התכן החשמלי הסכמטי בתוכנת  (SOLIDWORKS Electrical Schematics Professional (2D

וב-18.7.19  נראה כיצד אנחנו משתמשים ב- SOLIDWORKS Electrical 3D על ידי אותם מהנדסי חשמל שלמדו קורס SOLIDWORKS בסיסי  כדי לשאוב את המידע מהסכימות החשמליות על מנת לבנות מערכת חשמל תלת מימדית  משופרת מוכנה להרכבה!

 

העברת מידע בין תכנון לעריכה אלקטרונית באמצעות Directives בתוכנת ALTIUM

בעבודה רציפה שבה נעשה פיתוח אלקטרוני קיים לא מעט מידע ברמת השרטוט שלעיתים נרצה לסנן. לדוגמא, חריגות ספציפיות מותרות בתכנון או לחילפין חלקים שכרגע נרצה שלא יהיו חלק מהמימוש.
מעבר לכך, יש לא מעט מידע שעובר בין השרטוט לעריכה. לדוגמא חוקים שונים, קבוצות של Net -ים והגדרות של קווים דיפרנציאליים. לרוב המידע עובר במיילים או בתקשורת הרציפה בין מתכנן לעורך, דבר שיכול לצרוך לא מעט זמן וליצור טעויות או פערים בהבנה.
Directives הם הנחיות או פקודות שניתן להכיל על חלקים מסוימים בשרטוט, ובאמצעותם ניתן להתגבר על האתרים הללו. השמה שלהם נעשית דרך פקודת  Place -> Directives  או דרך ה- Active Bar.

בפוסט זה נציג את ה- Directives השונים ואת אופן השימוש בהם:

Generic No ERC

פקודה זו משמשת למיקום אובייקט ERC כללי על הסכימה הנוכחית. אובייקט מסוג זה פועל בשני מצבים. מצב אחד הינו מצב ספציפי שבו ניתן למנוע הצגה של חריגות ספצפיות על Net מסוים. המצב שמוצג פה הינו מצב כללי שבו ה- Directive ממוקם על צומת במעגל כדי למנוע הצגה של אזהרות או הפרת שגיאות ב- Net בשרטוט. השימוש בהוראה רלוונטי כאשר נרצה לבטל את בדיקת השגיאה\אזהרה בנקודה מסוימת במעגל (לדוגמא, פין שאינו מחובר וכו').

 

Parameter Set

פקודה זו ממומשת למיקום אובייקט על Net מסוים. באמצעותו ניתן להגדיר חוק מסוים שיהיה רלוונטי ויוצג תחת החוקים שיוצגו ב- PCB או לשייך קבוצת net-ים ל- Net Class (קבוצת ה- Net -ים תחת קבוצה זו יוכלו לקבל חוקים יחד, יוצגו יחד וכו').

 


Differential Pair

מתנהג כמו parameter set ובעצם מאפשר להגדיר חוקים ומחלקות באותו האופן, אך מעבר לכך הוא חלק מחייב על מנת להגדיר קו דיפרנציאלי בשרטוט שיועבר לעריכה.

Blanket

Blanket או שמיכה היא אובייקט מלבני או מצולע שממקום מסביב לאוסף של Net-ים. Parameter set שהונח על שמיכה יחול באופן אוטומטי על כל ה- Net-ים תחת אותה השמיכה. על מנת שהשמיכה תחול על סיגנלים אותם רוצים, נקודות החיבור שלהם חייבות להיות לחלוטין בתוך האזור המוגדר על ידי השמיכה.
שלושת ה- directives שראינו עד כה יכולים להיות מוחלים על אובייקט מסוג שמיכה.

 

Compile Mask

מסיכת קומפילציה מאפשרת להסתיר מהמהדר של המערכת חלקים בשרטוט. היא מספקת דרך למנוע באופן ידני בדיקת שגיאות עבור מעגלים או חלקים במעגל שעשויים להיות לא שלמים ויצרו שגיאות בעת הרצת הקימפול.
חשבו על מצב שבו תרצו לבחון חלק מסוים במעגל שאינו שלם או לחילופין להריץ סימולציה רק על קטע מסוים בשרטוט. ניתן לכבות ולהדליק את מסיכת הקומפליצה לפי הצורך על ידי לחיצה על המשולש בחלקו הימני עליון של האובייקט.

אז כפי שראיתם יש לנו חמישה סוגים של directives שבאמצעותם ניתן להעביר מידע אל ה- PCB או להשפיע על הקומפילציה. בין אם אתם עושים שרטוט בלבד או עושים את כל תהליך הפיתוח, אנחנו ממליצים לכם להשתמש בכלים אלו על מנת לייעל את תהליך העבודה שלכם.

אם יש לכם עוד שאלות בנושא אתם מוזמנים לפנות אלינו.

מעבר לכך, תרגישו חופשי לשלוח לנו בקשות לגבי סוג התוכן שתרצו לראות בבלוג זה.

 

 

מה חדש בתחום Polyspace ותחום HDL Coder בגרסת 2019a של כלי MATLAB ו-Simulink

מה חדש בגרסת R2019a בהקשר של Polyspace

  1. יתרונות של ביטול התלות ב- MATLAB
    1. מאפשר שילוב פשוט יותר של Polyspace בתהליך הפיתוח
      1. Across programs and teams
    2. מאפשר ממשק קל ופשוט יותר למערכות חיצוניות
      1. שילוב בתוך סביבות תוכנה בצורה אינטואיטיבית יותר
      2. מערכות CI – כמו ג'נקינס
      3. מערכות למעקב אחר באגים – כמו JIRA
  1. הוספת מוצר "access" מאפשר גישה של כל אחד חיצוני למערכת, גם אם אין לו רשיון של Bug Finder
    1. מנהלים
    2. אנשי QA ואבטחת איכות
    3. בדיקה למול תקנים כמו MISRA ו-CERT
    4. אפשרות ליצירת tickets מתוך המערכת
    5. יינתן בחינם למי שהיה לו Bug Finder
  2. מוצר ה-Server
    1. מאפשר הרצה במקביל והאצה של תהליך בחינת הקוד
    2. יינתן בחינם למי שהיה לו MDCS (אין לנו כאלו)

מה חדש בגרסת R2019a בהקשר של HDL Coder

  • אפשרות ליצירת קוד HDL ממודלי סימולינק מוגנים. למידע נוסף – לחצו פה.
  • הוספת רשימת הנחיות למידול בדוקומנטציה של ה- HDL CODER. למדריך – לחצו פה.
  • שתי דוגמאות ייחוס שממחישות כיצד לבצע כפל מטריצות והיפוך מטריצות בSTREAMING –דוגמא 1 , דוגמא 2
  • יצירת HDL IP CORE  ללא ממשק AXI4 SLAVE בקישור הזה.

HDL Verifier

MatLab  כ-Master AXI תומך כעת בפעולות קריאה וכתיבה של AXI4 דרך חיבור PCI Express עבור לוחות Xilinx- למידע נוסף

ג'יגים (Jigs) בתהליכי ייצור להדפסה בתלת-ממד – מקבעים לריתוך

"ג'יגים" (Jigs) בתהליכי ייצור להדפסה בתלת-ממד |  חלק א':  מקבעים לריתוך

מבוא

הדפסה תלת-ממדית מספקת מגוון רחב של פתרונות ומאפשרת ייצור של חלקים במהירות, בקלות, ובעלויות נמוכות.  במאמר זה נסקור מגוון של פתרונות הדפסה בתלת-ממד המסייעים בתהליכי ייצור.  בחלקו הראשון של המאמר נסקור את הנושא "מקבעים לריתוך" ובחלקו השני נסקור את הנושאים: "מקבעים לתהליכי ייצור" ו- "מקבעים לבדיקת איכות".

לרוב, מקבעים מיוצרים בכמויות קטנות ולכן מתאימים מאוד לייצור בהדפסה תלת-ממדית, שכן טכנולוגיה זו מצטיינת בהדפסת פריטים בודדים בזמן קצר ובעלות נמוכה מאוד, בהשוואה לאמצעי ייצור קונבנציונאליים כדוגמת עיבוד שבבי, יציקה ועיבוד בחום.

מקבעים לריתוך (Welding Fixtures & Jigs)

חיבור חלקים באמצעות ריתוך הוא תהליך נפוץ מאוד בתעשייה.

במהלך תהליך הריתוך עולה הצורך לרתום את החלקים יחדיו, באוריינטציה מסויימת, בייחוד בשלב הראשוני של הריתוך. מתקן הרתימה נקרא "ג'יג" (Jig).

הפתרון כיום:

הפתרון הקונבנציונאלי לרתימת חלקים בתהליך הריתוך הוא שימוש בשולחן הכולל קדחים ותבריגים במרווח קבוע וכלי לחיצה שמתחברים לשולחן ומעגנים את החלק. מתקן זה מוגדר כ- "ג'יג כללי" (Generic Jig).

מכיוון שהצורות של החלקים המיוצרים הן מגוונות, לא תמיד הכלים הקיימים מספקים מענה הולם ויש צורך להכין כלים מיוחדים על מנת לרתום את כלל החלקים.

הכנת מתקן הריתום גוזלת זמן רב ולרוב, לאחר שמסיימים עם ריתוך של מקבץ חלקים, מתקן העיגון מפורק ומשתמשים בחלקיו לטובת רתימת חלקים אחרים, כך שהסט-אפ אינו נשמר.

מתקן ריתום כללי (Generic Jig Table)

פתרון ההדפסה בתלת-ממד:

אפשרות נוספת למתקן ריתום היא "ג'יג מותאם אישית". ג'יג מותאם אישית הוא מתקן ריתום חלקים, התפור במיוחד עבור עבודה מסויימת. עלות ייצורו גבוהה ותלויה בדרגת המורכבות הגיאומטרית של החלק אותו רותמים וכן זמן ייצורו ארוך.

הדפסה תלת-ממדית של מתקן ריתום (ג'יג) מאפשרת חיסכון בזמני ייצור, חיסכון בעלויות ואף שיפור ברמות איכות התוצאה הסופית. בנוסף, החלק המודפס מתאים לשימוש רב-פעמי, ולכן קיימת האפשרות לשמור את הסט-אפ של הייצור לשימוש עתידי ובכך ניתן לחסוך זמן הקמה של סביבת העבודה בפעמים הבאות.

ספרו לי עוד על יישומים בהדפסה בתלת-ממד לתהליכי פיתוח, עיצוב וייצור מוצרים - הקליקו

 

מתקן ריתום מותאם ספציפית לריתוך שלדת אופניים
(Custom Made Jig)

 

מתקן ריתום מודפס בתלת-ממד לריתוך צומת צינורות
(Markforged)

 

ריתוך צינורות בשיטת GTAW בעזרת מקבע מודפס בתלת-ממד  (Markforged)


אפיון דרישות ממקבעי הריתוך

דיוק:
המקבעים נדרשים להיות מדויקים על מנת שההתאמה בין החלקים המרותכים תהיה אופטימלית. הדפסה בתלת-ממד מאפשרת להדפיס מודלים בדיוק רב ובמקרים רבים החלקים המודפסים אף מדויקים יותר לעומת ג'יגים קונבנציואנלים.

מתקן ריתום קונבנציונאלי

שימוש בכלי עזר מודפס לטובת שיפור דיוק החיבור בין החלקים

חזרתיות:

המקבע אמור לשרת את היצרן מספר רב של פעמים ולכן חשוב שתהיה עקביות. הדפסה תלת-ממדית מאפשרת להדפיס מקבעים בעלי חזרתיות גבוהה כאשר במדפסות של Markforged החזרתיות נמצאת בטווח
±50 [um].  כמו כן, חשוב שהחומר ממנו עשוי המקבע יהיה עמיד בשחיקה, כך שיוכל לשמש מספר רב של פעמים.

עמידות תרמית:

החומר שממנו המקבעים עשויים חייב להיות בעל עמידות תרמית מספקת מכיוון שבתהליך הריתוך מושקעת אנרגיה רבה שממוקדת באזור החיבור בין החלקים – אזור אמבט התכה (Welding Pool). באזור אמבט ההתכה המתכת עוברת ממצב מוצק למצב נוזלי ולאחר שהאזור מתמצק שוב, מתקבל חיבור חזק בין החלקים. האזור שסביב אמבט ההתכה, מושפע מחימום אזור אמבט ההתכה ולכן מתחמם גם הוא.
אזור זה נקרא Heat Affected Zone ולרוב המקבעים רותמים את החלק בשולי אזור זה.

ניתן להשתמש בג'יג בשלב הראשוני של הריתוך שנקרא "ריתוך פיקים" – ריתוך של נקודות קטנות במקומות אסטרטגיים, שמטרתו לחבר את החלקים יחדיו כך שלא יזוזו במהלך יצירת תפר הריתוך השלם. לאחר ריתוך "הפיקים", ניתן לפרק את החלקים ממתקן הריתום ולהשלים את תהליך יצירת תפר הריתוך המלא, שבמהלכו טמפרטורת החלק עלולה לטפס לערכים גבוהים מאוד.

החומר שממנו עשויים המקבעים צריך להיות בעל עמידות תרמית מספקת כך שלא יתעוות במהלך תהליך הריתוך. במדפסות Markforged החומר המודפס Onyx הינו בעל עמידות תרמית המתאימה לשירות בטמפרטורה מקסימלית של 150°. בנוסף, קצב מעבר החום בחומר Onyx הוא איטי (אופייני לפולימרים) ולכן החומר מתאים לשימוש להדפסת מקבעי ריתוך.

מדפסות Markforged מאפשרות לשריין את החלקים המודפסים בסיבים רציפים ובכך לשפר את הקשיחות והעמידות התרמית של החלקים המודפסים.

ספרו לי עוד על החומרים המתקדמים במדפסות Markforged - הקליקו

 

קשיחות:

המקבע נדרש להיות מספיק קשיח על מנת שיאפשר חיבור מדויק בין החלקים, גם תחת עומס מכני. מדפסות Markforged מאפשרות להדפיס חלקים המשוריינים בסיבים רציפים, דבר שמקשיח מאוד את החלקים. ניתן אף להדפיס חלקים שהם דומים יותר בקשיחותם לחלקי מתכת מאשר לפולימרים.

 כלכלי ליצור:

ככל שגיאומטריית המקבעים מסובכת יותר, כך עלות הייצור שלהם באמצעים קונבציונאליים תהיה גבוהה יותר. בהדפסה תלת-ממדית מדגישים מושג שנקרא "סיבוכיות בחינם" (Complexity for free), כלומר במקרים רבים, סיבוכיות גיאומטרית איננה יקרה יותר לייצור, בשונה מתהליכי ייצור קונבנציונאליים.

ספציפית במקבעים לריתוך, קל מאוד לייצר מקבעים המתאמים בדיוק לגיאומטריית החלקים אותם מעוניינים לרתום. ברוב המקרים החלקים כבר קיימים בתוכנת ה- CAD ועל ידי כמה פעולות פשוטות ניתן לתכנן מודל תלת-ממדי של מקבע שמתאים בדיוק רב לחלקים אותם נרצה לחבר.
לאחר שהמודל התלת-ממדי של המקבע נמצא בתוכנת ה- CAD, קל מאוד לשלוח את הקובץ להדפסה ולקבל את המקבע בתוך כמה שעות. חשוב לציין כי החסכון בזמן ייצור המקבע המתאפשר בעזרת הדפסה תלת-ממדית, לעיתים עולה בחשיבותו על החסכון הכספי.

לסיכום,

במאמר זה סקרנו יישום אחד מתוך מגוון יישומים של הדפסה בתלת-ממד, המסייעים בסוגים שונים של תהליכי ייצור. נוכחנו ללמוד שלהדפסה בתלת-ממד יש מקום ברצפת הייצור וניתן לייעל תהליכים על ידי שימוש בחלקים מודפסים, בהנחה שהחלקים המודפסים הם בעלי תכונות מתאימות. בחלק ב' של מאמר זה, נסקור עוד שני יישומים של הדפסה בתלת-ממד המתאימים לרצפת הייצור – "מקבעים לתהליכי ייצור" ו"מקבעים לבדיקת איכות".

מחבר המאמר:
גיא ירוס
תחום הדפסה תלת-ממדית, חברת סיסטמטיקס.
מאמרים טכניים, טיפים וטריקים מהמומחים בתחום, מידע על מדפסות תלת-מימד, טכנולוגיות חדישות ועוד, תוכלו למצוא בבלוג זה.

להתראות בחלק ב' של המאמר.

 

מה חדש בתחום התקשורת ועיבוד האותות בגרסת 2019a של כלי MATLAB ו-Simulink

[Signal Processing]

 Signal Processing Toolbox

  • אפשרות ביצוע Labeling לאותות (דוגמה)
  • התמרת פורייה בזמנים קצרים
  • חישוב מעטפות והסרת Trends מאותות באמצעות ממשק ה-Signal Analyzer

 Audio Toolbox

  • אפשרות להמיר אות מייצוג MDCT ואליו
  • בנק מסנני Gammatone ומסנני Octave
  • כוונון גרפי של אלגוריתמים תוך כדי ריצת התוכנה.
  • חבילת כלים לתיאור גוון הצליל
  • ייצור פרוייקטי JUCE המתאימים לגרסת JUCE 5.3.2
  • Feature Extraction:
    • אפיון רמת ההרמוניה באותות שמע
    • אפיון צורה ספקטרלית של אותות שמע
    • שיפורים בחילוץ cepstral features
    • Gammatone cepstral coefficients (GTCC)
  • דוגמאות לשימוש Deep Learning:

 Phased Array System Toolbox

  • מודל החזרת רדאר של הולכי רגל
  • גמישות רבה יותר בהגדרת רכיבי האנטנה וכיווני הקרינה
  • שיפור יכולות ה-Radar Waveform Analyzer
  • דוגמאות:
  • אפשרות ליצירת קוד Single-Precision C לאלגוריתמי STAP

 

DSP System Toolbox

  • בלוק Discrete FIR Filter HDL Optimized
  • התמרת פורייה ישירה והפוכה בזמנים קצרים
  • החלקת מידע באמצעות מיצוע מעריכי

[RF and Mixed Signal]

Antenna Toolbox

  • ניתוחי השפעת הפלטפורמה (ספינה, מטוס, רכב) על האנטנה המותקנת עליה
  • יכולת לייבא פלטפורמות מקובצי STL ולייצא גאומטרית אנטנות לקובצי STL
  • יצירת קבצי Gerber עם הזנות מעריכים מרובות
  • שיפורים באפליקציית תכנון האנטנות
  • ייבוא תוואי שטח תלת ממדי לשימוש בSite viewer- וכלי התפשטות RF

Mixed-Signal Blockset

  • ארגז כלים חדש למטרות תכנון, סימולציה ווריפיקציה של מערכות אותות אנאלוגיים וMixed signal-.
  • מודלי התנהגות White-Box של PLL ו-ADC: תכנון וניתוח מערכות Mixed signal מבוססות ארכיטקטורה טיפוסית באמצעות data-sheet specifications.
  • עיצוב מערכות Mixed signal במתודולוגיית top-down.

SerDes Toolbox

  • ארגז כלים חדש, הכולל ספריית מודלים, כלי ניתוח ואפליקציות למטרות תכנון, ניתוח ווריפיקציה של מערכות SerDes וייצור מודלי IBIS-AMI לקישורים ספרתיים מהירים.
  • אפליקציית תכנון SerDes מאפשרת ניתוחים סטטיסטיים לצורך תכנון מהיר של מקליטים ומשדרים קוויים.
  • ארגז הכלים תומך ביצירה אוטומטית של מודלי IBIS-AMI דואליים.
  • דוגמה לתכנון מערכת SerDes וייצוא מודל IBIS-AMI
  • דוגמה ליצירת משדר ומקלט PCIe4 IBIS-AMI models

 

[Wireless Communications]

Communications Toolbox

  • ספריית כלים חדשים לפרוטוקול תקשורת Bluetooth שתאפשר הגדרה, סימלוץ, מדידה וניתוח התקשורת.
  • עדכונים לאפליקציית Wireless Waveform Generator
  • תמיכה בXilinx ZCU102-, FMCOMM S2/3/4, Xilinx ZC706 ו-FMCOMM S5
  • דוגמאות:

5G Toolbox

  • תמיכה בערוצי Uplink – PUSCH ו-PUCCH.
  • תמיכה בUplink shared channel- ו-Uplink control information.

LTE Toolbox

  • עדכוני אפליקציית Wireless Waveform Generator
  • תמיכה בNB-IoT, Uplink ו-Downlink
  • דוגמאות:

.

Deep Learning, עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת עם MATLAB – הרצאות מכנס MATLAB & SIMULINK ISRAEL EXPO 2019

בחודש שעבר התקיים בארץ כנס MATLAB & SIMULINK ISRAEL EXPO 2019, בהשתתפות כ-600 מהנדסים וחוקרים מכ-300 חברות מובילות בתעשייה ומוסדות מחקר ואקדמיה.

אחד הנושאים שקיבל פוקוס מיוחד בכנס המקצועי הזה היה תחום ה-Deep Learning. כידוע, בעזרת הגישה הזו אפשר לפתור בעיות מאוד מורכבות, אך יש גם לא מעט אתגרים הכרוכים ביישומה…במסגרת ההרצאה שלי במליאה סקרתי את האתגרים השונים וכיצד סביבת MATLAB מקלה על ההתמודדות עימם:

במסגרת מסלול עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת, צללנו יותר לעומק של תחום ה-Deep Learning, עם דוגמאות מעולם עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת. בהרצאה הצגתי דוגמה של בניית מסווג, ודוגמה של בניית גלאי בגישת YOLOv2 אשר נכנסה ל-MATLAB ממש לאחרונה:

יואב תמרי, מהנדס חשמל במחלקת טכנולוגיות מיוחדות בחטיבת הייצור של חברת ישקר, שיתף את הנוכחים בניסיון (המוצלח…) של החברה בשימוש ב-MATLAB לצורך ביצוע גילוי וסיווג של אובייקטים בעזרת Deep Learning.

אחריו, לורן סממה, מהנדסת אפליקציה מחברת סיסטמטיקס, הרצתה על הדרך הקלה להוריד Deep Neural Networks ל-CPU-ים ו-ל-GPU-ים – באמצעות כלים הממירים בצורה אוטומטית קוד MATLAB לקוד C/C++/CUDA יעיל.

אופיר זמיר, Director Solutions Architecture מחברת NVIDIA, הציג את פתרונות החברה וההתממשקות שלהם עם תוכנת MATLAB.

עוד במסלול עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת – Bruce Tannenbaum, מנהל מוצרי בינה מלאכותית, עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת בחברת MathWorks, סקר כיצד כלים שונים בסביבת MATLAB יכולים לסייע בתהליך הפיתוח של מוצר בתחום זה, משלב האלגוריתם ועד לשלב המימוש על החומרה:

ולסיום, התכבדתי להציג מה התחדש בשנים האחרונות בכלי עיבוד התמונה והראיה הממוחשבת בסביבת MATLAB. ההרצאה כללה טיפים וטריקים שימושיים, Apps אשר מקלים על תהליך הפיתוח ואלגוריתמים חדשים – ואתם מוזמנים לצפות גם בה:

אם יש שאלות או בקשות – אני לרשותכם במייל – royf@systematics.co.il

מקונספט ראשוני למערכת תקשורת מבצעית – גישת פיתוח חדשה מבוססת MATLAB

כמעט בכל החברות מפתחים מערכות תקשורת כך:

  • מהנדס המערכת כותב מסמך דרישות (PRD) בתחילת הפרויקט
  • מפתחי אלגוריתמים, HW ,RF, אנלוגי ו-Mixed Signal עובדים כל אחד בנפרד (התקשורת ביניהם עוברת דרך מסמך הדרישות)
  • כשהאלגוריתם בשל, מהנדס ה-HW מתרגם אותו ידנית לקוד חומרה.

(זאת אומרת שאין דרך חזרה. מרגע זה, כל שינוי באלגוריתם גורר כתיבה (ידנית) מחדש של קוד החומרה)

ובגלל שאיש ה-HW כותב קוד אופטימלי עבור חומרה מסוימת, המחויבות לחומרה הזו נוצרת כבר בתחילת התהליך.

  • אינטגרציית מערכת נעשית בשלב מאוחר בפרויקט (כשהאבטיפוס חוזר מייצור)

אבל ההתפתחויות האחרונות בפיתוח מערכות תקשורת מאתגרות את שיטת הפיתוח הזו מכמה בחינות.

ראשית, טכנולוגיות ה-Wireless מפותחות כיום בסביבה תחרותית מאוד. ע"פ הסטטיסטיקה, 80% מבעיות הפיתוח בשיטה הנ"ל מתגלות בשלב קריטי בפרויקט – שלב אינטגרציית המערכת במעבדה.

באגים בשלב הזה גורמים לאי-עמידה ביעדים ובעלויות פיתוח נוספות.

(בסביבה תחרותית שכזו, זה יכול גם לגרום לכישלון הפרויקט – כי מי שמגיע ראשון לשוק, מוביל אותו…)

שנית, הצורך בקצבי נתונים מהירים וריבוי המשתמשים הוביל לפיתוח ארכיטקטורות חדשות (כמו MU MIMO ו-Hybrid Beamforming).

ארכיטקטורות אלו דורשות סימולציות מורכבות המשלבות דיגיטל ואנלוג (שני חלקים של המערכת שלא היו מסומלצים ביחד בעבר).

לבסוף, טכנולוגיות תקשורת כמו 4G… 5G… WLAN… מתעדכנות לעיתים קרובות.

עדכונים אלו מאלצים עדכונים בדרישות המערכת במהלך תהליך הפיתוח.

ויש לכך השלכות כבדות על ביצועי המערכת.

מה המשמעויות של כל זה על הארגונים החדשניים?  כדי להישאר תחרותיים אנחנו צריכים:

  • תהליך פיתוח מהיר שמאפשר לפתור בעיות מערכתיות כבר בשלב מוקדם בפרויקט
  • תהליך פיתוח שמאפשר למפתחים לשתף מודלים ולבחון השפעות מערכתיות על התכן שלהם (למשל השפעות RF impairments על ביצועי אלגוריתמים)
  • תהליך פיתוח גמיש שמאפשר מענה מהיר לשינויים בדרישות מערכתיות (או סביבתיות) חדשות.

גישת הפיתוח [Model Based Design [MBD עונה על כל הצרכים האלו.

אז מה היא גישת MBD?

גישת הפיתוח MBD – Model Based Design היא גישת פיתוח מערכתית מבוססת מודל. זה אומר שמודל מערכתי אחד מחבר בין אלגוריתמים, חומרה, RF ו-Mixed Signal בסביבת פיתוח אחת.

המודל הזה מלווה את הפרויקט משלב בחינת הרעיון הראשוני ועד שלב הוולידציה של האבטיפוס.

זה גם אומר שמפתחים יכולים לשתף מודלים, לבחון השפעות הדדיות ולבצע שינויים מהירים בתכן שלהם.

בנוסף, הם יכולים לאתר ולפתור בעיות מערכתיות בשלב מוקדם של הפרויקט – בשלב המידול (ולא בשלב האינטגרציה המערכתית, כפי שקרה קודם לכן).

אבל הנקודה הבאה היא הקריטית ביותר בכל התהליך:

גישת MBD מלווה את הפרויקט משלב הרעיון עד שלב ה-prototype וזה אומר שבתהליך כזה ניתן לייצר קוד

חומרה באופן אוטומטי – קוד HDL, Embedded (ואפילו לתכנן SOC מלא) – ישירות מהמודל המערכתי!

איש ה-HW לא צריך להשקיע זמן בכתיבה ידנית ו-debugging של קוד החומרה.

הוא יכול להתרכז אך ורק במקומות בהם נדרשת המומחיות שלו כאיש פיתוח – באופטימיזציה של קוד

החומרה. ובזכות זה תהליך הפיתוח מתייעל ומתקצר.

ערך נוסף נוצר מכך שהתהליך מאפשר לדחות את רגע ההתחייבות לחומרה הספציפית לשלב מאוחר יותר

בפרויקט – שלב אופטימיזציה של קוד החומרה.

ועוד דבר אחד אחרון…

שיטת MBD מאפשרת חיבור ישיר בין דרישות המערכת לבין האבטיפוס.

זאת אומרת שניתן לראות ויזואלית איך ואיפה כל דרישת מערכת ממומשת במודל המערכתי או בקוד החומרה שמופק ממנו.

וזה מאפשר בחינת ההשפעה של שינויים בדרישות מערכת על ביצועי המערכת כולה (או כל חלק ממנה).

אז כדי להמחיש איך גישת MBD יכולה לעזור בתהליך הפיתוח, תוכלו לצפות בשלושה סרטונים שצולמו
בכנס MATLAB & Simulink EXPO 2019 שהתקיים ב – 26.5.19 במלון הילטון תל אביב.

סרטים אלו ממחישים כל אחד בנפרד את הערך של חלק מסוים בתהליך פיתוח בגישת MBD בעולם התקשורת:

איך כלי Deep Learning חדשים מאפשרים לך לתכנן אלגוריתם עיבוד אות מלא ב-2 שורות קוד בלבד

איך יכולות חדשות ב-MATLAB ו-Simulink מאפשרות לך לבחון את ביצועי האלגוריתמים בסביבת מערכת מלאה

ולבסוף

איך להפוך אוטומטית את האלגוריתם שלך לקוד חומרה הניתן למעקב ולייצור (Traceable & Synthesizable) מתוך מודל המערכת שבנית

 

איך להתקין SOLIDWORKS בדרך הטובה ביותר

במהלך העבודה שלנו עם לקוחות שונים בארץ, אנו נתקלים בבעיות התקנה שחוזרות על עצמן בגלל הגדרות הקיימות במחשב של המשתמש. פתרון הבעיות קל ופשוט ולוקח דקות בודדות ולכן אספנו את ה – 3 בעיות הנפוצות בזמן האחרון כדי שגם אתם תוכלו להתעדכן.

1. כאשר מנסים להתחיל את ההתקנה, מתקבל מסך ריק
הורדנו את כל קבצי ההתקנה, אנחנו לוחצים על קובץ ה – SETUP.EXE כדי להתחיל להתקין ומתקבל מסך ריק:

הבעיה נובעת מחסימה של קבצי Html בהם SOLIDWORKS משתמש במהלך ההתקנה.
כדי לפתור את הבעיה צריך להכנס לנתיב ה – Html בתוך תיקיית ההתקנה. למשל עבור SOLIDWORKS 2019:

SOLIDWORKS 2019\sldim\lang\english\HTML\…

בוחרים את הקובץ frameset.html , לוחצים קליק ימני ובוחרים ב – Properties.
בחלונית שנפתחת, מצד ימין למטה לוחצים על אופציית Unblock ואז מנסים להתחיל שוב את ההתקנה:

 

2. כאשר מנסים להתחיל את SOLIDWORKS בפעם הראשונה, מתקבלת שגיאת VBA וקריסה

לאחר שההתקנה הסתיימה בהצלחה, מנסים לפתוח את SOLIDWORKS בפעם הראשונה ומתקבלת השגיאה:

יש לשים לב שהשגיאה מתקבלת כאשר ברקע SOLIDWORKS מנסה להעלות את רכיבי ה – VBA שלו
(Initializing VBA engine…)

הפתרון המיידי לבעיה הוא שינוי האיזור של המשתמש.
נכנסים לאיזור הזמן באמצעות חיפוש Region בלשונית ה – Start.
משנים את האיזור ל – (English (United Kingdom ולהתחיל מחדש את ה – SOLIDWORKS.

 

3. כאשר מנסים להתחיל את SOLIDWORKS בפעם הראשונה, מתקבלת שגיאה VBA והתראה על חוסר מקום בדיסק

גם אם כבר ביצענו את תיקון 2 אבל עדיין יש בעיה ב – VBA ונקבל את השגיאה הבאה:

שגיאה זו נובעת מהרבה סיבות ואחת מהן היא עדכון ווינדוס אשר משנה הגדרות תאימות עבור תוכנות.
כדי לפתור את בעיית התאימות יש לבצע 2 דברים:

א. על קיצור הדרך של SOLIDWORKS בשולחן העבודה, יש ללחוץ קליק ימני ובחירה ב – Properties.
לאחר מכן בוחרים בלשונית Compatibility ומוודאים שאופציה 'Run this program in compatibility mode for' לא מסומנת.

ב. פותחים את התיקייה בה התקנו את SOLIDWORKS. בדר"כ התיקייה תהיה:
C:\Program Files\SOLIDWORKS Corp\SOLIDWORKS
ומוצאים את קובץ sldworks.exe.
עליו עושים קליק ימני, בוחרים באופציה Properties, ובלשונית Compatibility וגם כאן מוודאים שאופציה
'Run this program in compatibility mode for' לא מסומנת.

אלו רק כמה בעיות נפוצות אבל כמובן שאתם יכולים להתקל בבעיות אחרות כתוצאה מהרשאות משתמש לא תקינות, קבצים שלא הועברו כמו שצריך וכדומה.

כמובן, לפני שמתחילים את ההתקנה חובה לבדוק שהמחשב עומד בדרישות החומרה ותוכנה המינימליות – קריטי עבור הפעלה מייטבית של ה – SOLIDWORKS. דרישות המינימום מתעדכנות כל שנה בלינק:
דרישות מינימום עבור SOLIDWORKS

אם אתם חלק מלקוחות סיסטמטיקס, תוכלו גם לפתוח קריאה ולקבל ייעוץ אישי בנוגע לסוג המחשב המומלץ לעבודה האישית שלכם.

וכמו תמיד, אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות בנוגע לבעיות שנתקלתם בהן, הגדרות מיוחדות ועוד…

 

עדכונים ותכונות חדשות בגרסת Altium Designer 19.1

כבכל שנה Altium משחררים שתי גרסאות מרכזיות עם יכולות ושיפורים משמעותיים לתוכנה.  גרסה 19 הביאה איתה לא מעט שיפורים משמעותיים כמו: מערכת מתקדמת לניהול שכבות, חישובי איפדנס חכמים, טכנלוגיית ה- Printed Electronics ועוד.

העדכון האחרון Altium Designer 19.1 מספק שיפורים בטכנולוגיות הליבה של התוכנה ומטפל במגוון רחב של נושאים חשובים שהועלו על ידי לקוחות במערכת BugCrunch של AltiumLive (שאגב פתוחה לכל לקוחות אלטיום).

העדכון לגרסה זו מתמקד בייצוב המערכת, תיקוני באגים ושיפור תכונות סופיות שהוצגו ב-Altium Designer 19.0.  ישנם לא מעט חידושים משמעותיים. אתייחס לכמה אשר משמעותיים בעיני וכן הועלו על ידי לקוחותינו:

1. Improvements to Object Snapping in the PCB

בגרסאות הקודמות יכולת ה- Snapping  שמאפשרת להנעל עם אובייקט על חלק מסוים ב-PCB הייתה מוגבלת למספר אפשרויות.

כעת בגרסה החדשה ישנן יותר אופציות כמו לדוגמא Pad Edges או Via Centers שהופכות את העריכה ליותר נוחה וקלה.

הסרטון הבא מדגים באופן קל ונוח כיצד להתשמש בכלים אלו:

2. Custom Filter Feature Added to Components Panel

חלון ה-Components שהחליף את חלון ה- libraries בגרסה 19 מכיל ממשק נוח יותר לעבודה.

כעת בעדכון זה, ניתן לבצע סינון יותר נוח של המידע שמוצג בטורים השונים (כפי שניתן לבצע בחלון ה-BOM) ובכך לחסוך זמן יקר בחיפוש רכיבים.

 

3. Improved Replace Component Dialog

החלפה של רכיבים בתכנון נעשתה יותר פשוטה, באמצעות הצגה מלאה של המידע הפרמטרי יחד עם symbol ו-footprint של הרכיבים הפוטנציאליים להחלפה בספריות הקיימות שלנו, אל מול הרכיב הקיים.

מעבר לחידושים שהצגתי, יש לא מעט שיפורים בנושא ה-Multi-Board, Draftsman, Keepouts ועוד.

ניתן להכנס לרשימת השיפורים\חידושים המלאה בקישור הבא: New Features and Updates for Altium Designer 19.1

מהרחפן לדפדפן – חברו את מערכת ה–GIS הארגונית לצילומי הרחפן באמצעות כלי ESRI

זמן יצירת התוצרים קצר מאד. תוך שעות ספורות ניתן לתת מענה איכותי לאירועים מתפתחים, קרוב לזמן התרחשותם. ניתן להטיס רחפן כל יום מעל אזור מסוים, לצפות ולמפות את השינויים.

על מנת להיות מסוגלים להפיק את המירב מהרחפן ונתוניו, אנו נזדקק לשלושה מרכיבים:

  1. יכולת לעבד את הנתונים הגולמיים המגיעים מן הרחפן, ולייצר מהם תוצרי GIS איכותיים ומדוייקים.
  2. יכולת להציג ולנתח את תוצרי ה-GIS.
  3. יכולת לשתף את התוצרים והניתוחים לקהל רחב של משתמשים.

בפוסט זה נציג את כל התהליך בעזרת 3 כלים :

  1. Drone2Map – השלב הראשוני, בו ניקח נתוני רחפן גולמיים וניצור תוצרים דו ממדיים ותלת ממדיים.
  2. ArcGIS Pro – שלב התצוגה והניתוח. נדגים סוגי תצוגות וניתוחים שונים על התוצרים שיצרנו בעזרת Drone2Map.
  3. ArcGIS Online – שלב ההפצה והשיתוף. פרסום התוצרים בדו ממד ותלת ממד להצגה בדפדפן באמצעות פורטל ArcGIS Online.

Drone2Map

Drone2Map הוא יישום המיועד לעבד נתונים גולמיים שהרחפן אוסף, ולייצר מהם תוצרים לשימוש במערכת GIS. התוצרים כוללים:

  • תצלום אוויר מיושר – אורתופוטו
  • תצלומים אלכסוניים
  • נתוני תבליט – DTM ו-DSM
  • ענן נקודות תלת ממדי
  • מודל תלת ממדי של האזור (3D Mesh)

יכולת חשובה של Drone2Map היא לשתף את הנתונים בצורה פשוטה ב-Web באמצעות פרסום כל הנתונים ל-ArcGIS Online ולפורטל הארגוני, בדו ממד ובתלת ממד.

היישום פשוט להפעלה, ומאפשר להגיע לרמות דיוק גבוהות באמצעות שימוש בנקודות בקרה.

ArcGIS Pro

ArcGIS Pro הוא יישום הדסקטופ המוביל של Esri, ולמעשה, הסביבה האידאלית לשימוש בתוצרי הרחפן, מבחינת:

  • תמיכה בדו ממד ותלת ממד
  • עושר כלי תצוגה וניתוח
  • יכולות שיתוף והפצה

כל אלו, מאפשרים למשתמש להשתמש בצורה מיטבית בתוצרי המיפוי השונים.

ArcGIS Online

על מנת להנגיש את תוצרי המיפוי של הרחפן לקהל גדול ומגוון של משתמשים, אנו נעשה שימוש בפתרון הענן של Esri – ArcGIS Online .

באמצעות פרסום התוצרים ל-ArcGIS Online נוכל:

  • לבנות בקלות מפות דו ממדיות וסצנות תלת ממדיות
  • לשלב את התוצרים במפות סיפור ויישומים שונים
  • להנגיש את הנתונים לאנשי השטח, באמצעות אפליקציות Mobile

את הפרסום נוכל לבצע באמצעות ArcGIS Pro או באמצעות Drone2Map.

לסיכום, פלטפורמת ArcGIS מספקת סביבת עבודה מקיפה ומלאה, וכלים לשילוב תוצרים מרחפנים, עיבודם והפצתם.

  • נשתמש ב-Drone2Map להפיק תוצרי מיפוי מצילומי הרחפן הגולמיים.
  • נמשיך עם ArcGIS Pro להציג, לנתח ולשתף את האינפורמציה בקלות ובמהירות.
  • נפרסם את הנתונים ל-ArcGIS Online ולפורטל הארגוני, על מנת ליצור מפות ויישומים לשימוש קהל משתמשים רחב.

בצורה זו נוכל להפיק מידע בקלות, לתת משמעות רבה יותר לנתונים שברשותנו, ולסייע בקבלת החלטות בעולם עם כמות גדולה מאד של נתונים. נתוני הרחפנים משתלבים בתבנית ה-Web GIS  בצורה חלקה, ומאפשרים לארגונים, העושים שימוש בנתונים כאלה – לקבל ערך רב לארגון, בהשקעה קטנה יחסית, ובמהירות רבה.