כל מה שרציתם לדעת על טבלאות בתוכנת SOLIDWORKS

Hole Table

פירוט מיקומי קדחים בצורה טבלאית, משתמש בעיקר עבור מחלקת הייצור (לדוגמה עבור כתיבת G-Code בהתאם לקואורדינטות) ולמחלקת ביקורת איכות לבדיקת מיקומים וסוגי הקדחים השונים בחלק.

Bill Of Materials:

סוג הטבלה הפופולרי ביותר, משתמש בעיקר לפירוט החלקים ותתי ההרכבות השונות במוצרים המתוכננים.

ניתן להציג תכונות שונות של כל חלק ומכלול ולייצא את התוצאות לטבלאות חיצוניות (כולל תמונות החלקים), ולהעביר למערכות מידע שונות (PLM/ERP…).

ה BOM בתוכנת SOLIDWORKS מאפשר סוגי הצגה שונים, ואפשרויות רבות לסידור ומיון בהתאם לדרישות הלקוחות לאורך השנים.

כמעט כל גרסה ישנם חידושים ושיפורים בטבלת ה BOM בגלל החשיבות שלו.

Excel Design Table:

משמש כטבלת הפקת קונפיגוציות במודלים ב SOLIDWORKS.

הטבלה מבוססת Excel, ולכן יכול לשמש גם כטבלת תכנון (כולל חישובים ונוסחאות שונות*.

Revision Table:

טבלה המפרטת את שינויי הגרסאות של השרטוטים.

ניתן לחבר למערכת ניהול המידע של SOLIDWORKS : SOLIDWORKS PDM, או לנהל את הטבלה באופן עצמאי.

Weld Table:

טבלה המפרטת את סוגי, אורכי ונתוני הריתוכים שמופקת באופן אוטומטי מתוך הגדרת הריתוכים במודלים.

Bend Table:

טבלת כיפופים עבור חלקים שמיוצרים בכיפוף פחים (Sheet Metal).

ניתן להציג את הטבלה בשרטוט החלק, או במודל עצמו כדי לחסוך את שלב השרטוט.

Punch table:

טבלת מקבים המפרטת את סוג, ומיקופם המקבים עבור ייצור החלק.

General Tolerance Table:

טבלת טולרנסים כללית עבור מידות שלא הוגדרו עבורן טולרנסים באופן נקודתי.

ניתן להצגה גם במודלים, במידה והוצגו גם המידות כדי לחסוך בהפקת השרטוט (במיוחד כשמשתמשים ב SOLIDWORKS MBD).

General Table:

טבלה כללית שניתנת לעיצוב עצמי ולחבר תאים בטבלה לתכונות מתוך המודלים.

Title Block Table:

משמש כטבלת נתונים כללית של המודל ללא צורך בשרטוט (במיוחד כשמשתמשים ב SOLIDWORKS MBD).

חידושים בגרסת SOLIDWORKS 2023:

SOLIDWORKS 2023 מכיל שיפורים משמעותיים בטבלת ה BOM:

מיון, פילטור והצגת מידע רלוונטי בלבד בהתאם לדרישות שתגדירו בטבלה.

פירוט מלא על חידושי טבלאות ושרטוטים ב-SOLIDWORKS 2023 בסרטון הבא:

עובדים עם דימות רפואי?
Medical Imaging Toolbox של MATLAB כאן עבורכם!

כשהייתי צריכה לנתח סריקות MRI זה תמיד גרר שימוש בכמה תוכנות בו זמנית, למעשה "תיזוז" בין חלונות שונים רק כדי שאוכל לעבוד.

תוכנה ראשונה משמשת לתצוגה נוחה, כך שאוכל לסקור את החתך המסוים הרצוי ולהסתכל עליו מכל הכיוונים. אז הייתי צריכה לזכור את הפרמטרים שבחרתי, כדי להזין אותם לתוכנה שנייה שבה אוכל להסתכל מנקודת מבט אחרת, ולבסוף לפתוח תוכנה שלישית שמאפשרת לשלוף את המידע שאני צריכה, לנתח את הסריקה ולזהות את הממצא.

המסע המתיש הזה נפוץ בהרבה מקומות והמוצר החדש של MathWorks יכול לעזור לפתור את המצב הזה.

Medical Imaging Toolbox יצא בגרסה האחרונה R2022b, וניתן לבצע בו תהליך מלא, מקצה לקצה, שנותן מענה לכל השלבים.

אילו יכולות הכלי מעניק לנו?

בשלב הראשון נייבא את הנתונים שלנו. הכלי תומך בפורמטים מיוחדים של קבצים המאחסנים נתוני דימות ותמונות רפואיות וכן מטא-נתונים המתארים את המטופל, הליך ההדמיה ונק' הייחוס המרחבית שלו. הודות לכך, ניתן להמיר את התמונה למערכת הקואורדינטות של המטופל, המוגדרת ביחס לצירים האנטומיים של המטופל, דבר העוזר לנתח את הנתונים יותר בקלות.

הפונקציות השימושיות MedicalVolume ו-MedicalImage עוזרות לנו לנתח באופן אוטומטי מטא-נתונים כדי לייבא ולאחסן נתוני תמונה ומידע מרחבי מקבצי DICOM, NIfTI ו-ו NRRD.

בשלב השני נוכל ליהנות מהיכולת להמחיש נתוני תמונה רפואית דו-ממדית ותלת-ממדית, ולהציג באופן אינטראקטיבי תמונות רפואיות באפליקציית Medical Image Labeler, המכוונת אוטומטית את התמונות בכיוון הקדמי/אחורי, שמאלה/ימינה, ותחתון/עליון.

ניתן גם להשתמש בעוצמת האות כדי לקבל נפח, כלומר תמונה תלת-מימדית. בנוסף, אפשר להציג את התגית (label) ולסמן את האיזור על גבי שכבת הנפח של התמונה, או לסווג את התגיות לפי גווני האפור של התמונה.

כלומר, אפשר לראות את הנתונים שייבאנו במגוון סגנונות, ואף להעשיר אותם באמצעות שכבת מידע נוספת ע"י הוספת התגיות.

כעת משיש לנו כל מה שאנחנו צריכים, נתחיל לעבד את המידע שלנו.

בשלב השלישי נתחיל מביצוע רגיסטרציה לנתונים שלנו. בהדמיות רפואיות, לרוב נצטרך להשוות סריקות של מספר מטופלים או סריקות של אותו מטופל שצולמו בפגישות שונות בתנאים שונים. שלב זה הוא למעשה עיבוד מקדים על מנת ליישר את התמונות הרפואיות למערכת קואורדינטות משותפת לפני שנוכל ננתח אותן.

בשלב הרביעי הזה נתחיל לעבד את המידע בכמה דרכים.

נוכל להסיר רעשים, לנרמל את ערכי העוצמה של התמונה, לשנות את גודל ה-voxel  ועוד פעולות רבות, כתלות בדרישות האלגוריתם.

בשלב החמישי נבצע סגמנטציה – תהליך של חלוקת תמונה לאזורים. סגמנטציה סמנטית משייך כל פיקסל או voxel בתמונה לתגית מסוימת המתארת את המשמעות של אזור תמונה, כגון עצם, גידול או רקע. ניתן לבצע סגמנטציה סמנטית של תמונה רפואית בשיטות של למידה עמוקה, באמצעות אפליקציית Medical Image Labeler האינטראקטיבית, או עם אלגוריתמים קלאסיים לעיבוד תמונה.
(תהליכי עבודה של למידה עמוקה דורשים Deep Learning Toolbox ו-Computer Vision Toolbox)

בשלב השישי נשתמש באפליקציית Medical Image Labeler כדי לתייג באופן אינטראקטיבי בתמונות רפואיות דו-ממדיות ותלת-ממדיות. ניתן להגדיר פיקסלים כדי לתייג פיקסלים של תמונה לסגמנטציה באמצעות כלי תיוג ידניים ­אוטומטיים. כדי להפוך את תהליך התיוג לאוטומטי, יש להשתמש באלגוריתם אוטומציה מובנה או להפנות לאלגוריתם מותאם-אישית.

בשלב האחרון נוכל לאמן מחדש רשת קיימת ולהיעזר בנתונים שיש לנו בכדי לבצע סגמנטציה סמנטית אשר מתייג כל פיקסל לקטגוריה ספציפית.

אם נסכם, נראה שהצלחנו לבצע את כל הפעולות הבאות בסביבה אחת המותאמת לעולם המכשור הרפואי:

חשוב להבין שבעולם הרפואי, סוגי הנתונים, אופן העיבוד הספציפי שלהם, ואף התיוג והאימון הם ייחודים ובעלי מאפיינים מאוד ברורים, אשר אינם מותאמים לתהליכים דומים בעולמות תוכן אחרים.

Medical Imaging Toolbox הוא כלי אשר פותח במטרה להעניק פתרון מלא ולהקל על העבודה היומיומית שלנו בתחום זה. הוא מלווה אותנו שלב אחר שלב בתהליך קלאסי של עיבוד תמונה בתחום הרפואי, וכן מציע לאורך הדרך אלגוריתמים המותאמים ספציפית לתחום, וכך יכולים להעניק במקרים רבים תוצאה טובה יותר משיטות עיבוד גנריות.

צריך להתחיל לנסות כדי להרגיש את ההבדל!

לפירוט ודוגמאות – בקרו בעמוד המוצר

ואל תהססו לדבר איתנו אם תרצו ללמוד עוד ולהבין האם זה מתאים לצרכים של הארגון שלכם.

תוכנת הסימולציות הטובה ביותר, עכשיו זמינה גם לסטודנטים

להיות סטודנט להנדסה זה לא פשוט, לא די בכך שיש לנו את הלחצים של בחינות ומטלות להתמודד איתם, בשוק התחרותי של היום, התעשייה דורשת מאיתנו להתמקצע בתוכנות CAD ובפרט בכלי וולידציה – בדיקות אנליזות אלמנטים סופיים. לכן מי שרוצה להצליח לפתח מוצרים איכותיים אשר יתנו מענה לצרכי השוק, צריך ללמוד את הכלים הנכונים עוד בתקופת הלימודים. הפוסט הזה יספר לכם מה עושה את SOLIDWORKS SIMULATION  לתוכנת הסימולציות הטובה ביותר למהנדסים וכיצד סטודנטים יכולים לקבל אותה בחינם.

מה עושה את SOLIDWORKS SIMULATION לתוכנת הסימולציה הטובה ביותר?

SOLIDWORKS SIMULATION  מהווה חלק מ- SOLIDWORKS  וכולל סביבת עבודה נוחה ואינטואיטיבית ואינטגרציה מלאה עם תהליך תכנון המודל CAD ומוביל את גישת ה-  SIMULATION DRIVEN DESIGN.

כל שינוי במודל מתעדכן באופן מידי בסימולציה של המודל כך שהמשתמש מקבל פידבק על העדכניים האחרונים במודל ומקבל תובנות על השיפורים הדרושים.

SOLIDWORKS SIMULATION הוא פתרון רב עוצמה המציעה מגוון חבילות (Standard, Professional ו-Premium), המכסה סימולציות חוזק לינאריות, דינאמיות, לא-לינאריות, תרמיות, זרימה CFD, הזרקת פלסטיק ועוד…

עם הסמכה של NAFEMS  מכון בדיקות בינלאומי לתוכנות סימולציה, SOLIDWORKS SIMULATION נמצא בשימוש בחברות הגדולות בעולם (בישראל – למשל: אלביט, רפאל) ובעל קהילת משתמשים מהגדולות בעולם.

במשך שני העשורים האחרונים בתעשייה התוכנה עברה שיפורים ושינויים רבים כדי לתת למהנדסים את תוכנת האנליזות הטובה ביותר!

כיצד סטודנטים יכולים לקבל את התוכנה בחינם?!

SOLIDWORKS SIMULATION  מגיעה ביחד עם התקנת ה-SOLIDWORKS  במחשבי המוסד האקדמי.

מה שפחות ידוע זה שכחלק מההסדר למוסד אקדמי עם 60 רישיונות או יותר יש אפשרות לתת לסטודנט רישיון שמכיל SIMULATION PREMIUM, FLOW SIMULATION, PLASTICS SIMULATION, הנקרא גם בשם Student Engineering Kit.  אותו ניתן להתקין ישירות על המחשב הביתי ללא עלות.

כדי לבקש את הרישיון הזה יש ליצור קשר המוסד האקדמי/המרצה. במידה ויש במוסד האקדמי 60 או יתר משתמשים, הם יוכלו לספק לכם רישיון כזה בחינם. במידה ואתם לא מצליחים לקבל מענה אתם מוזמים ליצור איתנו קשר ואנחנו נעזור לכם להגיע למשאבים הקיימים. ליצירת קשר פנו אלינו כאן!

היתרונות של שימוש חוזר בתכן אלקטרוני בפיתוח חומרה

תכן סכמטי מנוהל

היכולת של שימוש חוזר הינה יכולת מבוקשת מאד על ידי חברות פיתוח אשר יכולות להרוויח מכך מאוד. לא רק ששימוש חוזר חוסך בזמן, היכולת להשתמש מחדש בחלק מתכנון קודם פירושה שכל ההסמכה והבדיקה של אותו חלק של התכנון כבר נעשו. שימוש חוזר בתכנון הוא הרבה יותר מהעתקה והדבקה, לכן שימוש חוזר אמיתי מחייב את הנעילה של התוכן כך שמובטח לנו שתכן זה יהיה זהה למקור.

המטרה היא שלא יהיו שינויים בהצגת הרכיבים או שינויי פרמטרים – עבודה עם תוכן שניתן לשימוש חוזר חייבת להיות כמו עבודה עם רכיבי מדף מוכנים. מקם את המסמך, חווט אותו פנימה, והוא עובד בדיוק כמו שהיה בפעם הקודמת.

 Altium Designer בשילוב עם השרת המנוהל שלכם (Altium 365) מספק את היכולת ליצור פריטי גיליון סכמטי מנוהלים באותו שרת. פריטים כאלה נוצרים ישירות מתוך השרת. לאחר שנוצר פריט גיליון סכמטי מנוהל (ונתונים שפורסמו בגרסתו האחרונה), ניתן להשתמש בו מחדש בפרויקטים עתידיים.

שחרור של תכנון שאפשר להשתמש בו מחדש – כגרסה של פריט גיליון סכמטי מנוהל בשרת, ניתן להשתמש בו בפרויקטים אחרים הדורשים אותה פונקציונליות.

סכימה מנוהלת היא גיליון סכמטי של Altium Designer סטנדרטי המכיל רכיבים וחיווט, אשר אוחסנו בשרת מנוהל, כך שניתן להשתמש בו מחדש בפרויקטים אחרים. הוא נערך כמו כל גיליון סכמטי אחר. מושג הגיליונות המנוהלים אינו מוגבל לגיליון סכמטי אחד וניתן להשתמש במספר גיליונות כאלה בפרויקט אחד או מספר פרויקטים, ללא הגבלה.

מסמכים מנוהלים הם בעלי מספר יתרונות, קודם כל הם מאוחסנים בשרת מנוהל, ניתן לנהלם ותקנם באופן נוח, לזהות בקלות את העדכון של גיליון מנוהל בו אתם משתמשים בתכנון ולעקוב אחר מקורו בכל עת שיש צורך בכך. ושוב, משום שמדובר במידע מנוהל, ניתן לשנותו ולעדכן אותו לפי הצורך, ליצור גרסאות שונות, וכמובן שבסופו של דבר המידע מאובטח בשלמותו.

>>> קישור למידע נוסף על מסמכים סכמטיים מנוהלים


Device Sheets

 Device Sheets מפשטים את תהליך התכנון על ידי הגדרת סכימות כאבני בניין מודולריות ועקביות הניתנות לשימוש חוזר בין פרויקטים. בלוק של Device Sheets ממוקם ונמחק באופן דומה לרכיבים. הם פועלים באותו אופן כמו sheet symbols (בלוקים לתכנון היררכי) ומסמכים סכמטיים, אך אינם מתווספים באופן מפורש לפרויקטים.

גיליונות אלה הם אבני בניין שפותחו מתוך כוונה לשימוש חוזר בתכנונים שונים. בדרך כלל הם מכילים מעגלים מוגדרים מראש המשמשים בפרויקטים.

 Device Sheets מאוחסנים כמסמכים סכמטיים רגילים בתיקיה ייעודית. הם ממוקמים ומופנים אליהם בפרויקט, בדומה לרכיב פשוט. מסמכים אלו כלולים בהיררכיית הפרויקט ונבדלים ממסמכים סכמטיים סטנדרטיים על ידי אייקון אחר בחלונית Projects (סימון של מסמך ממחוזר.

דוגמא למסמך מסוג זה. מוצג עם סימון לקריאה בלבד .
הגיליון עצמו שוכן בתיקיה של Device Sheets  בכונן המקומי (או הרשת) והוא נכלל בפרויקט (הפניה אליו) דרך מיקום והגדרת הנתיב בהגדרות.

בנוסף יש לחצן פילטר יעודי שמסייע בחיפוש ובניווט:

Device Sheets דומים בהגדרתם למסמכים סכמטיים מנוהלים אך שונים בכך שהם מנוהלים בתיקיה ולא בשרת עם כל המשמעויות הנגזרות מכך. אסתייג מעט ואומר שכיום

>>> קישור למידע נוסף על Device Sheets


Snippets

אם התכנון או העריכה שלכם כוללים לעתים קרובות 'קטעים' נפוצים של מעגלים, תוכלו להשתמש בתכונה זו. מדובר על תכונה פשוטה ונוחה לשימוש. מערכת ה Snippets מאפשרת לכם לשמור כל סוג של:

מעגלים או מקטעים ממעגל אשר נמצאים על גיליון סכמטי יחיד.

מקטעים מתוך העריכה (PCB) כולל הרכיבים וחיווט בעריכה.

ניתן להוסיף מקטע שנשמר כ- Snippets לכל מעגל קיים, מבלי שתצטרכו להתחיל מהתחלה בכל פעם, מה שהופך את השימוש החוזר בתכנון\עריכה לפשוט הרבה יותר.

דוגמא ליצירה של מקטע סכמטי:

דוגמא ליצירה של מקטע מהעריכה:

חלונית ה-Snippets היא המקום המרכזי ליצירה, ניהול ושימוש חוזר של קטעי מעגלים.

>>> קישור למידע נוסף על  Snippets

קיימים כלים נוספים להעתקה והדבקה, כמו הכלים הבסיסיים של Copy ו- Paste. מעבר לכך, ישנם גם כלי הדבקה מיוחדים שבהם ניתן להשתמש.

לשאלות בנושא אתם מוזמנים כמו תמיד לפנות אלינו,

נתראה בבלוג הבא

תודה, בן מימון

עבודה עם חלקים מיובאים, קבצי STEP

הכל מתחיל בהגדרות

לפני ייבוא הקבצים, תיבת ה 3D Interconnect הנמצאת בSystem Options > Import- יכולה להיות מסומנת או לא, לבחירתנו. כדי להבין את היתרונות והחסרונות, נדון באופציה הזו.

טכנולוגיית 3D Interconnect מאפשרת למשתמשים המקבלים קבצי CAD מיובאים מתוכנות נוספות לפתוח אותם בSOLIDWORKS ללא תרגום ושינויים נוספים, כך שהחומר, מספר החלק והתיאור נותרים כשהיו בתוכנה האחרת. כמו כן, הקובץ המיובא תחת הגדרה הזו מקושר לקובץ המקורי ולכן, הוא יתעדכן בהתאם לשינויים שמבוצעים עליו בתוכנה הנוספת.

כאשר אנו מאפשרים את ה 3D Interconnect כמסומן לעיל, מופיע בעץ סמל מעט שונה מהמוכר. לחלק המיובא יהיה חץ ירוק קטן לצד הסמל של ההרכבה/החלק אליו אנו רגילים, הממחיש את הקישוריות לחלק המקורי שנוצר כאמור בתצורה אחרת. הוא נראה כך:

בכדי לעדכן את החלק, ניתן ללחוץ קליק ימני על שם החלק ו Update Model.

כל עוד תיבת ה3D Interconnect מסומנת, אנו מפחיתים את הזמן הנדרש לתרגום הקבצים ומאפשרים שיתוף פעולה בין התוכנות השונות, אך בו בעת, אנו מאבדים את העצמאות לבצע שינויים בקובץ בעצמנו.

לכן, אם נוריד את האישור מתיבת ה 3D Interconnect, נקבל קבצים שבהם נוכל לבצע שינויים בגמישות בעזרת פיצ'רים הקיימים בתוכנה, וגם האייקון בעץ ייראה אחרת.

כעת, ישוב האייקון המוכר של הרכבה או של חלק, ותחתיו יהיה האייקון של גוף תחת השם IMPORTED :

אנו צריכים להבין את הצורך מול הגורם משתף הפעולה, ולבחור מתי להשתמש ביבוא קובץ ללא ה 3D Interconnect ומתי עם. נזכור שללא השימוש בו, אנו מאפשרים שימוש בכלים רבים ואף ניתן לבצע מעקב אחר הליך הבנייה ושחזור פיצ'רים בחלקים מיובאים.

כיצד הסוליד יזהה את הפיצ'רים בחלקים מיובאים?

כידוע, לחלקים מיובאים אין עץ בנייה המאפשר שינויים.

למזלנו, ניתן לבצע הליך זיהוי פיצ'רים בעזרת קליק ימני על החלק ובחירה כמתואר:

SOLIDWORKS מבצע זיהוי אוטומטי של הגיאומטריה ומתרגם אותה לפיצ'רים. ככל שמדובר בגיאומטריה פשוטה יותר, כך יהיה קל ל SOLIDWORKS לעקוב אחר הליך הבנייה.

בנוסף, מתבצע תהליך של REPAIR למודל המתקן למשל, גיאומטריה חסרה.

עם אילו קבצים ניתן לעבוד?

בכדי לדעת באילו פורמטים ניתן לייצא או לייבא לתוך SOLIDWORKS ומחוצה לו, ניתן להיעזר בטבלה הבאה המרכזת את התוכנות ואת סיומות הקבצים המתאימות, והיא המעודכנת ביותר לגרסת 2023:

STEP 242

מדובר בפורמט חדש של STEP המאפשר לשמור לא רק את המידע הגיאומטרי, אלא את המידע הנדרש עבור הייצור (PMI), כמו מידות, טולרנסים ושאר אנוטציות. כדי לשמור קובץ מסוג  STEP 242 נדרש רישיון MBD. מתי זה טוב?

בעבודה מול לקוח המשתמש ב eDrawing  חינמי לדוגמא המקבל מאיתנו  STEP 242 תהיה האפשרות לפתוח קובץ המכיל את כל המידות, אשר אינן חלק מהחבילה של STEP רגיל, או לשמור אותו כ 3D PDF כמתואר בתמונה למטה. בנוסף, ניתן להפיק PDF של שרטוט ולהוסיף את STEP 242 באופן מובנה כחלק מהליך השמירה, וכך מקבל הקובץ יכול לקבל מידע נוסף שיסייע להתחיל תהליך ייצור מדויק ויעיל יותר.

ב MBD ניתן לשמור PDF ולהוסיף את ה STEP 242 בקלות, תוך כדי תהליך השמירה המוכר.

כמו כן, יש תוכנות נוספות כמו SOLIDWORKS CAM שיכולות לקרוא את המידות ולכן קובץ מסוג זה חוסך לנו את הצורך בשרטוט, כשמדובר על תהליכי ייצור או עבור תהליך בקרת האיכות, בעזרת SOLIDWORKS INSPECTION.

באילו כלים נשתמש בכדי לשנות קובץ?

ל SOLIDWORKS כלי Direct Editing שמאפשרים שינויים מקומיים, גם על חלקים מיובאים:

לפירוט מלא על הכלים הנ"ל והאפשרויות השונות, ניתן לקרוא בבלוג: כלים לעריכה מהירה של חלקים מיובאים – Direct Editing

להלן דוגמה נוספת שנלקחה מקריאת שירות בתמיכה הטכנית במשרדי סיסטמטיקס. התקבל קובץ imported ונדרש לבצע בו שינויים. השינוי העיקרי והמהותי שנעסוק בו הוא הזזת החלק המסומן בצהוב כ 13.2 מ"מ.

בכדי לעשות זאת, אנו נבצע הפרדה ואז הזזה, בעזרת הפיצ'רים שנציג.

זהו אינו שלב הכרחי, אבל לצורך המחשה: ע"י לחיצה על section view, נראה שמדובר בגיאומטריה רציפה ולכן אנו צריכים להפריד את החלקים כדי שינועו אחד על פני השני.

ניצור סקיצה שנמצאת במישור ההזזה. אנו נבחר בסקיצה בצורת מעגל בגודל הפין, באופן הבא:

נשתמש בפקודה Split, בעזרתה נפריד את הגופים בכדי לשנות את גודלם. ניתן כמובן גם  לאתר אותה משורת החיפוש:

עת יפתח החלון של הפיצ'ר, נלחץ על הפאות שדרכן נרצה שתיווצר ההפרדה, ואז נלחץ cut part.

בנוסף תתאפשר תיבה כמתואר בצילום שתיתן לנו אפשרויות לבצע את ההפרדה.

נשים לב שכדאי לבחור את החלקים שנמצאים באותו המישור כדי לבצע חיתוך ולקבל חלקים כמו שצריך.

מה שאני בחרתי (במעמד זה אציין שיש עוד המון אפשרויות):

לאחר שביצענו את החיתוך כמו שצריך, ניתן לראות שקיבלנו גיאומטריה פרידה שלא כמו החלק שהתחלנו איתו:

עכשיו נשתמש ב move body. בחלונית שתפתח, נבחר Translate/Rotate

נבחר את המרחק לפי הצירים שנמצאים ומוגדרים על הסקיצה:

והצלחנו להזיז את החלק המיובא למרות שלא הייתה לנו היסטוריית בנייה כלל!

זו הייתה דוגמא קטנה מחיי היום יום של מהנדסת, אבל בל נשכח שה-SOLIDWORKS מלא באופציות לשיפור, שינוי ותיקון קבצים, לכן האפשרויות אינן מוגבלות והשמיים הם הגבול.

אילו כישורים נדרשים כדי להיות עורכי מעגלים?

במאמר זה אנסה לסקור את הכישורים הטכניים הבסיסיים להם נדרשים מהנדסים בתחום העריכה.

בואו נתחיל:

  • יכולת לפתור פאזלים

מעגלים מודפסים בעייני הם כמו פאזל שצריך לפתור. כל מעגל מגיע עם אילוצים שונים, רכיבים שונים, גיאומטריות שונות וכו'… כאשר נתכנן את המעגל ונייבא את הרכיבים אליו עלינו להיות בטוחים שיש לנו מספיק מקום, שאנחנו לא עוברים על מגבלות גובה ושכל האילוצים האלקטרוניים שלנו נלקחים בחשבון.

  • ידע בתכן אלקטרוני ו- DATA SHEET

עורך מעגלים צריך לעיתים קרובות לפתוח את הסכמה החשמלית של המעגל ולגשת לרכיבים ולמאפיינים שלהם. בנוסף עליו לדעת לקרא DATA SHEETS של רכיבים, לפעמים לטובת חיבורים חשמליים ולעיתים לטובת בניית רכיב/FOOTPRINT חשמלי לדוגמא IC עם מספר רב של רגליים בסדר מסויים.

  • היכרות בתחום האלקטרומגנטיות

עורכי מעגלים לא אמורים להכיר נושאי עומק מסובכים כגון – RF DESIGN או אנטנות אך הם אמורים להכיר ולהבין את תחום האלקטרומגנטיות ואת השלכותיה על מעגל מודפס, בין אם קשור למתחים, לזרמים ולחומרים.

  • ידע בשכבות

מודל שכבות המעגל הוא נושא קריטי. כל מעגל מודפס מורכב משכבות כאשר כל שכבה עשוייה מחומרים שונים לעיתים – כל חומר והמאפיינים שלו. עורך מעגלים צריך לדעת להתאים את שכבות המעגל לצרכיו ותפקודו של המעגל בהתאם לדרישה. כיום המון מעגלים מיוצרים עם יותר משתי שכבות ועל העורך להכיר את ההבדלים ולדעת כיצד להתאים את מספר השכבות לעריכת המעגל.

  • ניסיון במדידות והלחמות

חשוב לדעת כיצד לבצע מדידות מתח בעזרת וולטמטר לדוגמא או להשתמש באוסילוסקופ. הלחמה היא גם יכולת חשובה שלפעמים תידרשו אליה, היא חשובה גם לבדיקות ואימות המעגל.

כלי העריכה של תוכנת Altium Designer פותחו כך שיוכלו לשמש לקוחות קצה כמו NASA וBMW – לצד לקוחות קטנים וסטרטאפים שמורכבים מפחות מ-10 אנשים.

לכל תוכנת תכנון בשוק יש עקומת למידה, אך רק לתוכנת Altium Designer יש את העקומה החדה ביותר כך שבזמן קצר מאוד ניתן ללמוד הרבה כלים שיכולים להזניק את החברה שלכם קדימה. בנוסף Altium Designer נבחרת שנה אחרי שנה כתוכנה במובילה בשוק לתכנון ועריכת מעגלים מודפסים (קישור לאתר הביקורות וההשוואות G2).

אם אתם רוצים ללמוד על הנושא עוד נא פנו אלינו בערוצים השונים,

תודה שקראתם, נתראה בבלוג הבא,

בן מימון

מנווטים את דרכנו אל העתיד

אני אישית תמיד אהבתי להכיר ככה מקומות חדשים, וככל שהתעמקתי בעולם של הניווט הממוחשב, יצא לי לחשוב על איך משהו שאני לוקח כמובן מאליו למעשה מסתיר מאחוריו אלגוריתמים שלמים.

בסופו של דבר, אני בונה מפה ומנווט בה ע"י עיבוד נתונים מחיישנים (העיניים שלי שמבצעות עיבוד תמונה), או במצבים יותר מתקדמים, אני גם בונה את המפה תוך כדי התקדמות וכך מסנכרן איפה אני נמצא על המפה (SLAM).

בפוסט הזה נראה איך מתרגמים את מה שאנחנו עושים בראש באופן כמעט בלתי מודע לאלגוריתם חכם שיכול לנווט מערכת אוטונומית על-בסיס מידע מהחיישנים.

תיארתי למעשה שלושה אתגרי ניווט:

  1. תכנון מסלול אופטימלי לנווט על גבי מפה ידועה
  2. בניית מפה תוך כדי התקדמות
  3. בניית מפה וגם מיקום עצמי (localization) על גביה תוך כדי התקדמות

לפני שנצלול, אציין שבנקודה הזאת אנו מקבלים את המידע מאלגוריתם ה-perception, שעשה עבורנו את היתוך הנתונים, נתן תוויות לאובייקטים סביבנו והגדיר את הסביבה שלנו.

אתגר ראשון: מיקום עצמי על גבי מפה ידועה

במצב הזה יש לי היכרות מוקדמת עם הסביבה, כלומר, אני מטייל עם מפה מאוד מדויקת של המקום בו אני נמצא ואני יכול לזהות קירות ועצמים.

למעשה, המשימה שלי היא למקם את עצמי בסביבה הזאת. כשאנחנו כבני אדם עושים את זה, אנחנו משתמשים בעיניים לאמוד את המרחק מגופים מסוימים, ומשתמשים בנקודות ציון בשביל למקם את עצמנו נכון בתוך המפה. הרובוט יעבוד בצורה דומה.

הוא יקבל מידע על המרחק מהגופים באמצעות Lidar או מצלמה, וכך גם ימפה את הסביבה וימקם אובייקטים ואת עצמו ביחס אליהם. ההבדל הוא שפה ייעשה שימוש בשיטות חישוב מסוימות, למשל particle filter, או monte-carlo localization algorithm.

כמובן שבצורה דומה, גם רכב יכול לנווט בחוץ בצורה כללית באמצעות מפה מה-GPS ומידע אינרציאלי מה-IMU, אבל במצב כזה יחסר לו המידע המדויק לגבי אובייקטים בסביבה – ולכן נרצה גם יכולות של מיפוי בנוסף למידע שאנו מקבלים.

אתגר שני: מיפוי – איך אני בונה את הסביבה שלי?

בתרחיש הזה, הגעתי למשל לברצלונה, יצאתי החוצה והתחלתי לטייל. אין לי מפה, אבל אני הולך במסלול ידוע מראש ואוסף נקודות ציון תוך כדי שאני הולך (La Sagrada Familia, La Boqueria Mercado, etc.).

באופן דומה, אני ארצה שגם לרובוט שלי תהיה היכולת לבנות מפה על בסיס מדידות ותצפיות.

ארצה לקחת את המדידות מהחיישנים של הרובוט ולתרגם אותם למפות תפוסה, כאשר אפשר להסתכל על מפות דו-ממדיות או תלת-ממדיות, כתלות ביישום הנדרש. את המפה אוכל גם לבנות באמצעות מידע מה-Lidar או מהמצלמה, כאשר אני מניח שאני יודע מראש את המסלול והאוריינטציה של הרובוט.

בפועל, זהו מצב מאוד אידיאלי ונדיר במציאות. לרוב אני ארצה גם לבנות את המפה וגם למקם את הרובוט בתוכה.

אתגר שלישי: SLAM – Simultaneous Localization and Mapping

זוהי הדרך שבה אנחנו מתארים אנשים שיש להם חוש התמצאות טוב ויודעים להסתדר בלי מפה במקום חדש. הם יצאו החוצה, שמו לב לנקודות ציון בסביבה וגם מיקמו את עצמם ביחס אליהם ("ה-La Sagrada Familia הייתה ממערב למלון").

באלגוריתם SLAM אני אוסף מהחיישנים מידע לגבי הסביבה ומידע אינרציאלי, שומר הכל בזכרון, ואז כאשר אני חוזר לנקודת ציון מוכרת, אני יודע למקם במדויק את המקומות שהייתי בהם ויכול ליישר את כל המפה שבניתי כדי לקבל מפה מדויקת יותר.

התהליך הזה מאוד נפוץ בתחום המערכות האוטונומיות, כי לרוב לא תהיה מפה של הסביבה ברמת דיוק גבוהה, וגם אם תהיה, נרצה שהמערכת תהיה רובסטית לשינויים בסביבה.

ל-MATLAB יש לא מעט יכולות בתחום של ניווט מערכות אוטונומיות, ואני מאוד ממליץ לראות את הסרטון הזה (16 דקות) לקבלת מידע נוסף.

ועוד בכלל לא דיברנו על הבקרה שתדאג שנעקוב אחרי המסלול כמו שצריך…
אבל זה, ידידיי, סיפור לפעם אחרת 😊

מודרניזציה של אפליקציות Web באמצעות יישום ה-Experience Builder

ה-Web App Builder מאפשר ליצור יישום בקלות יחסית, ומכיל בתוכו מגוון רחב של יכולות וכלים. אבל עם זאת, הוא מתחיל להישאר מאחור מבחינה טכנולוגית והוא נחשב לדור הישן יותר של היישומים.

זה בא לידי ביטוי בכמה מאפיינים:

  • הוא לא כל כך מותאם לנייד. הוא כן יודע להגיב לגדלי מסך שונים, אבל אין את היכולת לשנות ולהתאים אותו במיוחד לנייד כדי שיוצג בצורה האופטימלית ביותר. היות ופלאפונים וטאבלטים הם היום כלי עבודה לכל דבר, אי התאמה של יישום לנייד הוא כבר חיסרון יחסית משמעותי.
  • האינטראקציות של ווידג'טים מוגבלות – כשאנחנו מפעילים ווידג'ט מסוים, לא בהכרח תהיה לו השפעה על יישום אחר. למשל אם עכשיו נסנן נתונים באמצעות הfilter, הוא ישפיע על המפה אבל לא על שאר הווידג'טים ביישום.
  • ב-Web App Builder לא ניתן לשנות את הפריסה של ווידג'טים. הממשק מכיל תבניות מאוד מובנות ואי אפשר להתאים את המיקום של ווידג'טים בתוך הממשק, אלא רק לקבוע איזה ווידג'ט ישב במיקום אפשרי.
  • חיסרון משמעותי מאוד הוא שה-Web App Builder לא תומך בצפיין המפות החדש של ESRI. הצפיין שמבוסס על JS4 כבר מכיל יכולות תצוגתיות ופונקציונליות מרשימות מאוד, אם זה מבחינת ביצועים, סימבולוגיה מתקדמת עם תמיכה ב-Hatching למשל, אפקטים ועוד. כמובן שבעתיד הקרוב והרחוק יתווספו עוד יכולות לצפיין המפות החדש וזה יהפוך את השימוש ב-Web App Builder למוגבל הרבה יותר.
  • הממשק של ה-Web App Builder לא מאפשר ליצור יישום שמורכב מכמה מפות. אז אם רוצים למשל ליצור ממשק אחד שמציג מפות דו ממד ותלת ממד יחד, ה-Web App Builder לא עונה על הצרכים האלו.
  • הממשק גם לא מאפשר ליצור טיוטות של שינויים באפליקציות שטרם פורסמו. כלומר, אם מבצעים איזה שהוא שינוי ביישום, אין את היכולת לשמור אותו כטיוטה. כל שינוי שנעשה ונשמור יופיע ישירות אצל המשתמשים ביישום.
  • ונקודה אחרונה היא שהתהליך ליצירת תבניות אינו פשוט ולא אינטואיטיבי.

כל המגבלות האלו משאירות את ה-Web App Builder מעט מאחור מבחינת יכולות. בשנים הקרובות ככל שהטכנולוגיה תתקדם, אנחנו נראה את הפער הזה הולך וגודל.

בתמונות – השוואה בין ממשק ה-Web App Builder (בתמונה העליונה) לממשק ה-Experience Builder המחודש והמודרני.

עם זאת לממשק עדיין יש כמה יתרונות על ממשק ה-Experience Builder:

  • לא כל הווידג'טים עדיין הגיעו לממשק ה-Experience Builder. אנחנו צריכים לזכור ש ה-Web App Builder מכיל בתוכו כמות יפה ומרשימה של ווידג'טים ולא כולם עדיין הוטמעו ב-Experience Builder.

בתמונה המצורפת ניתן לראות איזה ווידג'טים יעשו את המעבר מה-Web App Builder אל ממשק ה-Experience Builder. התמונה מחולקת לארבע קטגוריות:

  • עיגול כתום מלא – ווידג'ט שכבר הוטמע ב-Experience Builder
  • עיגול כמעט מלא – יישום שנמצא בעבודה של ESRI ועתיד להגיע בעתיד הקרוב לממשק
  • עיגול חצי מלא – יישום ש-ESRI מתכננת להטמיע
  • עיגול ריק – לא נמצא בתוכניות של ESRI כרגע

בסך הכל ניתן לראות שכל הווידג'טים החשובים ללקוחות יגיעו בסופו של דבר ל-Experience Builder.

  • האפשרות להשתמש ב-URL Parameters – פרמטרים שנמצאים בכתובת ה-URL של הממשק כמו מעבר לקואורדינטה מסוימת, גם זה עדיין לא הוטמע ב-Experience Builder.
  • וכל הנושא של נגישות וכל הנושא של התאמה ללקויי ראייה ולאנשים עם צריכים מיוחדים, גם זה עדיין לא הגיע לממשק.

יכולות ה-Experience Builder

ה-Experience Builder הוא ממשק מבוסס דפים. דף הוא משטח חלק שמאפשר לנו למקם בתוכו כל יישום או רכיב שהאפליקציה מאפשרת.

אנחנו יכולים בתוך דף להכניס מפה אחת או יותר, להכניס ווידג'טים שונים וכל מיני רכיבים כמו תמונות וטקסטים.

הממשק גם מאפשר לנו לעבוד עם דפים מרובים, כשבכל דף אנחנו יכולים להטמיע רכיבים אחרים.

בתוך ה-Experience Builder יש כלים מוכנים לשימוש, וכדי להפעיל אותם אנחנו רק צריכים לקשר אותם למפה ולנתונים אותם אנחנו רוצים לחקור.

בניגוד ל- Web App Builder, בתוך האקספיריינס אנחנו יכולים לשלוט לגמרי בנראות של הממשק:

אפשר ליצור את היישום מדף חלק לגמרי בו אנחנו נקבע איפה למקם כל רכיב, או לחלופין להשתמש בתבניות מוכנות בהן ליישומים יש מיקום מוגדר. התבניות יכולות להיות תבניות של ESRI או תבניות של משתמשים ב-ArcGIS Online.

יש לנו את היכולת גם להגדיר ולהתאים את המיקום והגודל של כל אלמנט בממשק ואפשר גם לשלוט בערכת הצבעים של היישום.

למעשה, הExperience Builder מאפשר לנו ליצור יישומים שנראים כמו אתרי אינטרנט מרובי דפים, מעוצבים בצורה מודרנית ושמכילים בתוכם מספר מפות וכלים.

בדומה ל –Web App Builder, גם ב-Experience Builder ניתן ליצור ווידג'טים מותאמים אישית באמצעות Experience Builder for Developers.

ל-Experience Builder יש גם יכולות נוספות מתקדמות שכדאי להכיר:

הממשק מאפשר התאמה מלאה למובייל. אפשר להגדיר את המיקום של כל רכיב בתוך האפליקציה ככה שהוא יוצג בתצוגות וגדלי מסך שונים בצורה האופטימלית. הממשק מכיל אפשרויות תצוגה מובנות של טאבלט ומובייל, ומאפשר לשנות ולשחק עם הווידג'טים השונים בממשק עד שמגיעים לתצוגה המושלמת. התצוגה גם נתמכת בסיבוב מסך של המכשיר לרוחב. 

אפשר להטמיע בתוך ווידג'טים מפה אחד שתי מפות, כולל אפשרות לקשר גם מפת דו ממד וגם סצנה תלת ממדית. זה מאפשר לנו להציג אזור מסוים גם בדו ממד וגם בתלת ממד, לחקור אותו, להתמקד לאזורים מסוימים וכשעוברים בין תצוגות התיחום של המפה נשמר.

אפשר להגיד אינטגרציה בין ווידג'טים ב-Experience Builder. למשל, אם עושים סינון של נתונים, הסינון ישפיע גם על שאר הווידג'טים שקיימים באפליקציה. אם מבצעים התמקדות במפה, גם שאר הרכיבים מסונכרנים ויודעים להציג את הנתונים בהתאם לתיחום המוצג. כל ההשפעות האלו יכולות לבוא לידי ביטוי באפליקציה אחת.

ניתן גם להטמיע יישומי ArcGIS אחרים בתוך Experience Builder. בתוך האקספיריינס של יישום מובנה של ממשק הסקרים survey123 שמאפשר שילוב בין סקר לבין מפה ונתונים נוספים. בנוסף, אפשר גם להטמיע את היישומים הנוספים של ESRI, כמו דשבורדים, מפות סיפור, instant apps ועוד ולהציג כמה יישומים באפליקציה אחת.

ב-Experience Builder יש לנו מגוון רחב של תבניות בהן ניתן להשתמש כדי להתחיל ליצור את היישום. זאת יכולה להיות תבנית חלקה ונקייה ללא כל רכיב. למי שרוצה להקל על תהליך היצירה, אפשר להשתמש בתבניות של ה-Web App Builder הקלאסי, תבניות מבוססות דשבורד וגם תבניות שמייצרות אפליקציה שנראית כמו אתר אינטרנט.

כדי לעזור לכם לבצע את תהליך המעבר ל-Experience Builder, הכנו מספר סרטוני הדרכה והדגמות:

יצירה מחדש של יישום Web App Builder בממשק ה-Experience Builder:

בניית אפליקציות מתקדמות עם ממשק ה-Experience Builder:

לסיכום, ממשק ה-Experience Builder הוא ממשק מתקדם שמכיל יכולות מתקדמות ליצירת יישום WEB עדכני ומודרני אל הממשק, שכבר מכיל חלק נרחב מהיכולות של ה-Web App Builder, צפויות להתווסף בתקופה הקרובה יכולות רבות נוספות, וביניהם לא מעט ווידג'טים חשובים שיעשו את המעבר מה-Web App Builder. אנחנו ממליצים לכם להתחיל לעבוד עם ה-Experience Builder, לחוות את היכולות הרבות שלו ולהתחיל ליצור יישומים מרשימים ומגוונים.

בהצלחה!

Predictive Maintenance – כי תזמון (התחזוקה) זה עניין של טיימינג

אחזקה חזויה (Predictive Maintenance) היא גישה למעקב ולשמירה על מכונות תפעוליות תעשייתיות כגון מנועי סילון, טורבינות רוח, משאבות נפט ועוד – תוך שימוש במודלי חיזוי.

מודלים אלו יכולים להיות מבוססי Machine Learning או Deep Learning, והם משתמשים בנתונים מחיישנים כדי לזהות חריגות, לנטר את תקינות הרכיבים, וכן לדעת להעריך את זמן התפקוד הנותר של המכונה (Remaining Useful Life, RUL).

באמצעות נקיטת גישת אחזקה זו, נוכל:

  1. למזער זמן השבתה בלתי צפוי ובלתי נמנע שהיה מתרחש אילולא דאגנו לתיקון המכונה בזמן
  2. להפחית עלויות התפעול על ידי ביצוע תחזוקה אך ורק כאשר נדרש לכך

זאת באמצעות יכולת האלגוריתמים לענות על השאלות הבאות:

  • האם המכונה שלי מתפקדת באופן תקין?
  • למה המכונה שלי מתפקדת באופן בלתי תקין?
  • כמה זמן נותר למכונה לתפקד עד שתקרוס?

בהתאם לתשובות לשאלות אלו, נוכל לגבש תובנות לכדי קבלת החלטה לתזמון ביצוע פעולות תחזוקה על המכונה.

לעומת גישות אחזקה אחרות, באמצעות אחזקה חזויה נוכל לבצע ניטור רציף על המצב הדינמי של המכונה, ולתת הערכה מדויקת לזמן שבו נדרש לדאוג לאחזקת המכונה, טרם קריסתה.

תחום האחזקה החזויה נשמע בול בשבילי! אבל למה ב-MATLAB ו-Simulink?

  • כניסה מהירה לתחום ויישום מהיר של אלגוריתמים מורכבים בצורה יעילה ופשוטה
  • הורדת כמות הנתונים שצריך לאחסן ולהזין לאלגוריתמים הלומדים
  • הצגת תוצאות הניתוח והחיזויים ב-Dashboards שונים, בהתאם לקהל היעד
  • יצירה סינטטית של נתונים עבור אימון האלגוריתם, במקרה ולא קיימים נתונים אמיתיים המעידים על כשלים במערכת.  

בשורה התחתונה – יישום אחזקה חזויה בפרויקטים ניתן לביצוע בפשטות עם MATLAB, ויכול לתת לנו את היכולת לתזמן את תחזוקת המכונה בדיוק לזמן הנכון – לא מוקדם מדי, ולא מאוחר מדי.

למידע נוסף:

צפו בוובינר (35:30):

מה חדש בסביבת MATLAB R2022a ?

1 – אפליקציות חדשות

  • Data Cleaner App
    אפליקציה חדשה ושימושית ביותר, אשר מאפשרת לנו לבצע משימות עיבוד מקדים רבות לדאטה שלנו בצורה אינטראקטיבית, כגון ייבוא הנתונים, חקר על ידי ויזואליזציה, מיון המשתנים לפי קטגוריות שונות, שינוי שמות המשתנים, מחיקת משתנים, ניקוי נקודות חריגות, ניקוי נתונים חסרים, החלקת הנתונים, נרמול ועוד.
    בסופו של תהליך העבודה, נוכל לייצא את תהליך ניקוי הנתונים כקוד MATLAB, או את הנתונים הנקיים עצמם לסביבת MATLAB.

    עוד בנושאי ניקוי נתונים ב-MATLAB אפשר לקרוא כאן

Data Cleaner App

  • Hardware Manager App
    אפליקציה זו מאפשרת לנו לזהות חומרה שברשותנו ולהתחבר אליה ישירות מ-MATLAB. היא מהווה פלטפורמה אחודה, נוחה ויעילה ממנה נוכל להתחבר לסוגים שונים של חומרות באמצעות גישה לכל אחת מהאפליקציות וה-add-ons השונים.
    לעוד מידע על האפליקציה, תוכלו לקרוא בקישור הבא.

Hardware Manager App

  • Code Compatibility Analyzer
    אפליקציה זו מאפשרת לנו לחלץ מהקוד אינפורמציה שבעזרתה נוכל לעדכן את הקוד לגרסה המתקדמת ביותר של MATLAB.
    הדוח שמייצרת האפליקציה כולל פרמטרים שונים של המידע הרלוונטי למעבר בין הגרסאות, כגון אבחון בעיות אי-תאימות בקוד, קיום שגיאות syntax, פונקציות שלא קיימות בגרסאות חדשות, פונקציונליות לא נתמכת שעלולה לגרום לשגיאות, פונקציונליות שעתידה להימחק, ועוד…
    למידע נוסף על האפליקציה תוכלו לקרוא בקישור הבא.

Code Compatibility Analyzer App


2 – גם מהזווית של תהליך פיתוח המשלב עבודה ב-MATLAB יחד עם Python – השיפורים ממשיכים להגיע:

  • Editor Python Support
    כעת ניתן לראות ולערוך קבצי Python מתוך MATLAB Editor, כשמוצגים שינויים ויזואליים נוחים – הדגשה בצבעים מתוך MATLAB, הזחה באופן אוטומטי, וכן נוספה התאמה מובנת של delimiters.
  • המרה קלה יותר בין סוגי משתנים שונים מ-Python ל-MATLAB

בגרסת R2022a נוספה תמיכה בהמרת סוגי המשתנים list ו-tuple מ-Python, על ידי שימוש בממירים של MATLAB עבור מחרוזות ומשתנים נומריים.
לפרטים נוספים, תוכלו לראות את העמוד בנושא המרת משתנים בין MATLAB ל-Python, ובפרט לבחון את ערכי סוגי המשתנים py.list ו-py.tuple בטבלה – בקישור הבא.

כדי להיכנס קצת יותר לעובי הקורה, תוכלו להתנסות בדוגמאות ספציפיות:

  • Name=value Syntax
    נוכל להשתמש ב-syntax נוח בקריאה לפונקציה pyargs, לכתיבה משולבת Python בסגנון name=value, כשאנחנו קוראים לפונקציות של Python מתוך MATLAB.


3 – פיתוח Live Editor Tasks מותאמים-אישית

  • Live Editor Tasks הם ממשקים גרפיים פשוטים שניתן לשבץ לאורך הקוד שלנו ב-Live Script.
    בדרך כלל, tasks מייצגים סדרה של פקודות ב-MATLAB שניתן להפעיל באופן אוטומטי בעוד אנחנו חוקרים את הפרמטרים השונים בנתונים.
    בגרסה R2022a נוכל לפתח את tasks כראות עינינו – באופן מותאם אישי ונוח! כל שנצטרך לעשות הוא ליצור subclass ל-Live Task. כך נוכל לייצר את סט הפעולות הספציפי אותו אנו רוצים לשבץ לאורך ה-Live Script שלנו.

    לעוד מידע – תוכלו לקרוא בקישור הבא.

Custom Live Editor Tasks


4 – שיפור ההגנה על הקוד באמצעות P-code

  • בגרסת R2022a מידת ההגנה על הקוד שלנו השתפרה באמצעות שימוש ב-flag חדש של P-code. – נוכל להכניס לפונקציה pcode את הדגל "-R2022a", וכך לייצר קבצי P-code מוגנים על ידי אלגוריתם הגנה יותר מורכב, שהופך את הקוד ליותר קשה לפיצוח.
  • אחסון קבצי Big Data יעיל עם קבצי Parquet

פורמט קבצי Parquet הפך לפורמט אחסון פופולרי ל-Big Data בזכות התמיכה שלו במבני נתונים מקוננים (nested), דחיסה יעילה, ומהירויות קריאה מהירות של הנתונים, כולל סינון נתונים בזמן הקריאה – כך שרק הנתונים הרצויים ייקראו מחוץ לדיסק ולזיכרון.

בגרסת R2022a נוספה תמיכה בביצוע סינון מותנה (Predicate Pushdown). עם הפונקציה rowfilter ניתן להגביל את נפח הנתונים המיובאים, וזאת על ידי ביצוע הסינון כבר בזמן הקריאה. כמו כן, ניתן לקבוע ולהגדיר את הקבוצות מבוססות-השורות שבידינו, וגם לבצע המרה, ייבוא וייצוא של מבני נתונים מקוננים (nested).

לוגו MATLAB מוצג באמצעות קבוצות מבוססות שורות 

יש עוד המון פונקציות ופיצ'רים חדשים בגרסת R2022a שלא פורטו כאן –
תוכלו להתעדכן בכל החידושים בפוסטים האחרונים בבלוג הזה, וכן באתר של MathWorks.